אהרן אהרנסון

אהרן אהרנסון 1876 –‏ 1919
אהרן אהרונסון
תרומות עיקריות
חקר צומח במזרח התיכון. גילוי "אם החיטה"
נתונים נוספים ענף מדעי בוטניקה ארצות מגורים רומניה, ארץ ישראל הערות פעיל ציוני. ראש מחתרת ניל"י.

אהרן אהרנסון (בגרמנית: Aaron Aaronsohn, ‏1876 – 1919) היה בוטנאי, אגרונום ומדען ארץ-ישראלי, יזם ופוליטיקאי ציוני. ראש מחתרת ניל"י.

ביוגרפיה

נולד בבקאו, רומניה, והיה בנם הבכור של אפרים-פישל ומלכה אהרנסון, ממייסדי זכרון יעקב ומראשוני העלייה הראשונה (עלו ב-1882).

כבר בילדותו התעניין בחקלאות, ובשנת 1891, בהיותו כבן 15 בלבד, התמנה לעוזר-מתמחה בצוות המדריכים החקלאים של פקידות הברון רוטשילד בזכרון יעקב. בזכות כשרונו, נשלח על ידי הברון רוטשילד ובמימונו ללימודי אגרונומיה בביה"ס הגבוה לחקלאות בגריניון שבצרפת. עם סיום לימודיו בשנת 1896, שימש כמדריך החקלאי הראשון של המושבה מטולה שזה-עתה נוסדה, אולם בשל סכסוך מקצועי בינו לבין פקידי הברון וחלק מהאיכרים, עזב את המקום. אהרנסון נסע לטורקיה, שם ניהל חווה חקלאית גדולה, ממנה חזר ב-1900 לארץ ישראל.

מאחר שלמרות השתדלויות לא הצליח לקבל עבודה אצל הברון, בחברת יק"א או במסגרת אחרת ההולמת את השכלתו וכישוריו, החליט לפנות לעסקים פרטיים. בין השאר, הקים עם דוד חיים סוכנות לייבוא כלי עבודה חקלאיים מתקדמים (כגון משאבות וקומביינים) ועם עמיתיו ד"ר זליג סוסקין וטריידל את 'המשרד האגרו-טכני'; עסק ייחודי זה התמחה במתן שירותים מקצועיים (כמו סקרי היתכנות חקלאית והערכות הידרולוגיות, מדידה ומיפוי), בעיקר לפעילות היישובית של שלוחות ההסתדרות הציונית בארץ. במהלך השנים הבאות המשיך ועסק בתחומים רבים הקשורים לחקלאות ולפיתוח אגרו-טכני בארץ, פרסם מאמרים מקצועיים על במות מדעיות אירופיות, והיה לאישיות ידועה.

ערך מסעות מחקר רבים ברחבי הלבנט (ארץ ישראל, עבר הירדן, סוריה והלבנון - כולם אז חלק מהאימפריה העות'מאנית), במסגרת מסעותיו בגליל ובחרמון גילה בשנת 1906 את 'אם החיטה'. תגלית זו הביאה לאהרנסון תהילה עולמית, ובין השאר - הזמנה של משרד החקלאות של ארצות הברית לביקורים ארוכים באמריקה. במסעו הגדול לאירופה, צפון אפריקה וארה"ב (1908-1910) התקבל בכבוד רב ובהערצה בכל מקום. בארה"ב נערכו כנסים רבים בהשתתפות "המדריך המופלא מארץ הקודש", ובאוניברסיטת ברקלי רצו למנותו לראש החוג לחקלאות במעמד של פרופסור, וזאת למרות שלא היה לו כל תואר אקדמי.

אהרונסוניית פקטורי

בעזרת הקשרים שיצר בארצות הברית עם פעילים ואילי-הון יהודים, הקים אהרנסון בשנת 1910 חוות ניסיונות חקלאית בעתלית - הראשונה מסוגה במזרח התיכון. במסגרת מחקריו המגוונים בחווה ניסה, בין השאר, להשביח ולזווג בין חיטה תרבותית לאם החיטה. כן גילה צמחים ארצישראלים מקומיים אחדים שלא היו ידועים קודם למדע, מצד אחד, והביא לראשונה מחו"ל צמחים אחרים (כגון דקל הוושינגטוניה) שהתאקלמו בארץ, מצד שני.

על שמו של אהרונסון ביחד עם חברו 'אליעזר פקטורי' קרא הבוטנאי אלכסנדר איג את הצמח אהרונסוניית פקטורי הגדל ליד ים המלח.

בעת מלחמת העולם הראשונה הקים ועמד בראש מחתרת ניל"י, שפעלה לסיום השלטון הטורקי-עות'מאני בארץ-ישראל ולכיבושה בידי הבריטים, על-מנת לקדם את הקמת הבית היהודי הלאומי בארץ. מחתרת ניל"י סייעה רבות להטבת מצבה הקשה של אוכלוסיית הארץ בזמן המלחמה ותרמה תרומה משמעותית ביותר לשחרורה של הארץ על ידי הבריטים, זאת באמצעות השפע הרב של המידע שהעבירו אנשי הארגון מתוך הארץ, ובזכות הידע העצום של אהרן יחד עם אישיותו המיוחדת, שבשהותו במצרים, הפף להיות אחר מן היועצים הדומיננטיים לגופי המודיעין הבריטי. במושבה הצבאית הבריטית שבמצרים נפוצה האמרה ש"אהרנסון מנהל את המטכ"ל". בזכות קשריו המסועפים זכה להיות גם מן המשפיעים על מתן הצהרת בלפור. אחרי המלחמה נכנס לפוליטיקה: תחילה צורף ל'ועד הצירים' שניהל את ענייני היישוב היהודי בארץ בתחילת הכיבוש הבריטי, ואחר כך פעל ליד חיים ויצמן במשלחת הציונית לועידת השלום בפריז (1919), שם יכל להועיל רבות בזכות קשריו עם אישים רמי דרג מכל רחבי העולם. באחת מטיסותיו בין לונדון לפריז, מעל תעלת למאנש, נעלם המטוס הצבאי הקטן בו טס, והוא בן 43.

על שמו כפר אהרון בנס ציונה.

ראו גם

• משפחת אהרנסון
• ניל"י

לקריאה נוספת

• אלכסנדר אהרנסון (בשם העט "חיל פשוט"), אהרן אהרנסון: גאון האדמה (21 למאי 1876 - 15 למאי 1919), הוצאת מלכה, זכרון יעקב, תש"י.
• יעקב יערי-פולסקין, אהרן אהרנסון: סוד הלה-מאנש (אישים ומארעות, ז), הוצאת אישים ומאורעות, תל אביב, תש"א.
• אליעזר ליבנה, אהרן אהרונסון: האיש וזמנו, מוסד ביאליק, ירושלים, 1969.
• אורי קיסרי, דברים על אהרן אהרנסון: 25 שנים לפטירתו (תרע"ט - תש"ד), הוצאת אחיאסף, ירושלים, 1944.

מאמרים

• מיכאל אבן-ארי, אהרן אהרונסון כאיש-מדע, מדע כ"א, 1977, עמ' 17-14.
• רן אהרנסון, האיש, החיטה והחידה, עת-מול, שנה 24 (4), 1999, עמ' 23-22.
• אליעזר ליבנה, אהרן אהרונסון וגורל ארץ-ישראל בוועידת השלום 1919 , האומה, גליון ה' (17), 1966, עמ' 40-26.
• שמעון רובינשטין, מותו הטרגי של אהרן אהרונסון, האומה, גליון ט"ו (50), 1977, עמ' 275.
• עמרם שיר, לורנס איש ערב ואהרונסון איש ניל"י נפגשים, עת-מול, שנה 2 (3), 1977, עמ' 17-16.

מקורות

• יורם אפרתי (עורך), יומן אהרון אהרנסון 1919-1916, הוצאת קרני, תל אביב, 1970.

ספרות יפה

• גבריאלה אביגור-רותם, אדום עתיק, הוצאת כנרת זמורה ביתן, תל אביב, 2007.

קישורים חיצוניים

• חוקר מהאוניברסיטה התחקה אחר מסעותיו של המדען הארץ-ישראלי הראשון, המחלקה לדוברות, האוניברסיטה העברית בירושלים, 13 ביולי 2008
• שאול כ"ץ, ‏אהרן אהרנסון, ראשית המדע וראשית המחקר החקלאי בארץ-ישראל, קתדרה 3, פברואר 1977, עמ' 29-3
• שמעון רובינשטיין, ‏תכנית אהרנסון משנת 1918 לפיתוח האדמות הפנויות שבין יפו לרפיח, קתדרה 28, יוני 1983, עמ' 118-77 (קטע בפרסום מוקדם)