שרה אהרנסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרה אהרנסון
Sarah Aaharonson.JPG
שרה אהרנסון
נולדה 6 בינואר 1890
זכרון יעקב, ארץ ישראל
נפטרה 9 באוקטובר 1917 (בגיל 27)
זכרון יעקב, ארץ ישראל
חיילת
כינוי שרה גיבורת ניל"י
השתייכות ניל"י
תפקידים צבאיים

מנהלת מבצעים בניל"י

קברי שרה ומלכה אהרנסון בבית הקברות בזכרון יעקב

שרה אהרנסון (6 בינואר 1890, י"ד בטבת תר"ן9 באוקטובר 1917, כ"ג בתשרי תרע"ח), הייתה מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה אהרנסון נולדה בזכרון יעקב למשפחת אהרנסון, החמישית מבין שישה ילדים. הוריה, אפרים-פישל ומלכה אהרנסון, שהיגרו מרומניה בשנת 1882 בעקבות קבוצות חובבי ציון, היו ממייסדי המושבה. אהרנסון למדה בבית-הספר במושבה, ובהמשך למדה בעצמה צרפתית וגרמנית; היא ידעה גם יידיש, טורקית וערבית. למדה אגרונומיה ובוטניקה, וסייעה לאחיה אהרון בחווה האגרונומית שהקים בעתלית. בנוסף לכך, שרה ידעה גם לרכוב ולמדה לירות באקדח. באביב 1914 נישאה בעתלית לחיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי, עמו חייתה מיוני 1914 עד סוף 1915 בקושטא שבטורקיה. הנישואים לא צלחו, ולכן היא שבה לביתה בזכרון יעקב כדי לעזור למשפחתה ועקב געגועים לארץ ישראל ולחיי המושבה.

במסעה חזרה לארץ ישראל, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, חזתה במעשי רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים: היא ראתה מאות גופות של נשים, גברים וילדים, ארמנים שמועלים אל רכבות, וטבח של 5,000 ארמנים באמצעות שריפה. לפי חיים הרצוג, אהרונסון החלה בעקבות מראות אלו להזדהות עם הבריטים, אויביה של האימפריה העות'מאנית, לראשונה. שרה השתלבה בארגון המחתרת ניל"י ("נצח ישראל לא ישקר") שהקימו אחיה אהרן וחברם אבשלום פיינברג, והחלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים; ניל"י נעשה, למעשה, לארגון הריגול הפרו-בריטי הגדול ביותר במזרח התיכון. שרה פיקחה על העברת זהב, שנתרם מארצות הברית, ליישוב היהודי, שסבל ממחסור כלכלי ומרעב.

בשנת 1917, בהיעדרם של אהרן, שעזב את ארץ ישראל והגיע למצרים הבריטית, ואבשלום פיינברג שנהרג על ידי בדואים, ניהלה שרה אהרנסון יחד עם יוסף לישנסקי את פעולותיה של רשת הריגול, והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. לעתים ערכה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות'מאנית, אספה מידע שימושי לבריטים, והביאה אותו ישירות אליהם למצרים. המידע הועבר באמצעות אוניית ריגול בריטית קטנה בשם "מנהגם" שהפליגה בין מצרים לבין חוף עתלית והעבירה בחשאי גם אנשים, כסף וציוד. באחת הפעמים, כשאהרנסון הפליגה למצרים, יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה.

בסתיו שנת 1917, אחת מיוני הדואר ששלחה אהרנסון עם מסר לבריטים נתפסה בביתו של אחמד בק בקיסריה. בעקבות מעצרו של נעמן בלקינד והדלפות שונות, החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. שרה סירבה לברוח מארץ ישראל דרך הים, כפי שיעצו לה הבריטים, ונשארה בזכרון יעקב. בערב סוכות תרע"ח (אוקטובר 1917) צרו השלטונות הטורקים על המושבה. הטורקים תפסו את שרה אהרנסון וכל חברי ניל"י, לרבות אביה ואחיה מלבד יוסף לישנסקי, שהספיק להימלט. הם עינו את שרה במשך שלושה או ארבעה ימים; אולם היא לא גילתה דבר מסודות הארגון לטורקים. לאחר שהתקבלה הוראה להעבירה לנצרת, כנראה במטרה לתלותה בדמשק, ביקשה שרה אהרנסון להתקלח ולהחליף בגדים בביתה. במקלחת, ניסתה להתאבד בעזרת אקדח שהוסתר בסליק במשקוף הדלת[דרוש מקור], וזאת כדי להימנע מעינויים נוספים וכדי לא למסור לטורקים שמות חבריה למחתרת. אהרנסון נפצעה אנושות, ובעודה בהכרה ביקשה מד"ר הלל יפה, שהוזעק לטפל בה, כי יזרז את מותה; שלושה ימים לאחר מכן נפטרה. אהרנסון נקברה בבית הקברות בזכרון יעקב בחלקה מגודרת, בצמוד לקבר אמה, מלכה. על מצבתה מופיע שמה הפרטי, שרה, ללא תיאור נוסף. בשנת 2012, בטקס האזכרה השנתי שציין 95 שנה לפטירתה, ניטע לצד קברה חוטר מדקל אבשלום.

שרה אהרנסון הונצחה בבית שבו גרה והתאבדה בזכרון יעקב, שהפך למוזיאון המספר את תולדות בני משפחת אהרנסון ותולדות מחתרת ניל"י.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסרט מיתה משונה, במאי שחר מגן, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]