שרה אהרנסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרה אהרנסון
Sarah Aaharonson.JPG
שרה אהרנסון
נולדה 6 בינואר 1890
זכרון יעקב, ארץ ישראל
נפטרה 9 באוקטובר 1917 (בגיל 27)
זכרון יעקב, ארץ ישראל
כינוי שרה גיבורת ניל"י
השתייכות ניל"י
תפקידים צבאיים

מנהלת מבצעים בניל"י

קברי שרה ומלכה אהרנסון בבית הקברות בזכרון יעקב

שרה אהרנסון (6 בינואר 1890, י"ד בטבת תר"ן9 באוקטובר 1917, כ"ג בתשרי תרע"ח), הייתה מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה אהרנסון נולדה בזכרון יעקב למשפחת אהרנסון. הוריה, אפרים-פישל ומלכה אהרנסון, היו ממייסדי המושבה. אהרנסון למדה בבית-הספר במושבה, ובהמשך למדה בעצמה צרפתית וגרמנית. באביב 1914 נישאה בעתלית לחיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי, עמו חייתה מיוני 1914 עד סוף 1915 בקושטא שבטורקיה, כששבה לביתה בזכרון יעקב כדי לעזור למשפחתה ועקב געגועים לארץ ישראל ולחיי המושבה.

במסעה חזרה לארץ ישראל, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, חזתה במעשי רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים, והחלה להזדהות עם אויביה של האימפריה העות'מאנית. היא השתלבה בארגון המחתרת ניל"י, שהקימו אחיה אהרן וחברם אבשלום פיינברג, והחלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים.

בשנת 1917, בהיעדרם של אהרן, שעזב את ארץ ישראל והגיע למצרים הבריטית, ואבשלום פיינברג שנהרג על ידי בדואים, ניהלה שרה אהרנסון יחד עם יוסף לישנסקי את פעולותיה של רשת הריגול, והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. לעתים ערכה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות'מאנית, אספה מידע שימושי לבריטים, והביאה אותו ישירות אליהם למצרים. המידע הועבר באמצעות אוניית ריגול בריטית קטנה שהפליגה בין מצרים לבין חוף עתלית והעבירה בחשאי גם אנשים, כסף וציוד. באחת הפעמים, כשאהרנסון הפליגה למצרים, יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה. בסתיו שנת 1917 תפסו העות'מאנים יונת דואר ששלחה אהרנסון עם מסר לבריטים, ובעקבות מעצרו של נעמן בלקינד והדלפות שונות, החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. בערב סוכות תרע"ח (אוקטובר 1917) צרו השלטונות הטורקים על זכרון יעקב, תפסו את שרה אהרנסון וחברים אחרים של ניל"י, כולל אביה ואחיה, ועינו אותה במשך שלושה או ארבעה ימים; אולם היא לא גילתה את סודותיה לטורקים. לאחר שהתקבלה הוראה להעבירה לנצרת, כנראה במטרה לתלותה בדמשק, ביקשה שרה אהרנסון להתקלח ולהחליף בגדים בביתה. במקלחת, ניסתה להתאבד בעזרת אקדח שהוסתר בסליק במשקוף הדלת[דרוש מקור], וזאת כדי להימנע מעינויים נוספים וכדי לא למסור לטורקים שמות חבריה למחתרת. אהרנסון נפצעה אנושות, ובעודה בהכרה ביקשה מד"ר הלל יפה, שהוזעק לטפל בה, כי יזרז את מותה; שלושה ימים לאחר מכן נפטרה. אהרנסון נקברה בבית הקברות בזכרון יעקב בחלקה מגודרת, בצמוד לקבר אמה, מלכה. על מצבתה מופיע שמה הפרטי, שרה, ללא תיאור נוסף. בשנת 2012, בטקס האזכרה השנתי שציין 95 שנה לפטירתה, ניטע לצד קברה חוטר מדקל אבשלום.

שרה אהרנסון הונצחה בבית שבו גרה והתאבדה בזכרון יעקב, שהפך למוזיאון המספר את תולדות בני משפחת אהרנסון ותולדות מחתרת ניל"י.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסרט מיתה משונה, במאי שחר מגן, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]