שרה אהרנסון
| שרה אהרנסון | |
|---|---|
 |
|
| נולדה | 6 בינואר 1890, זכרון יעקב, ארץ ישראל |
| נפטרה | 9 באוקטובר 1917, זכרון יעקב, ארץ ישראל |
| כינוי | שרה גיבורת ניל"י |
| השתייכות | ניל"י |
| תפקידים צבאיים |
מנהלת מבצעים בניל"י |
שרה אהרנסון (6 בינואר 1890, י"ד בטבת תר"ן – 9 באוקטובר 1917, כ"ג בתשרי תרע"ח), הייתה מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה[עריכה]
שרה אהרנסון נולדה בזכרון יעקב, לאפרים-פישל ומלכה, ממייסדי המושבה. אהרונסון למדה בבית-הספר במושבה, ובהמשך למדה בעצמה צרפתית וגרמנית. באביב 1914 התחתנה בעתלית עם חיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי, עמו חייתה בין יוני 1914 לסוף 1915 בקושטא שבטורקיה, עד ששבה לביתה בזכרון יעקב כדי לעזור למשפחתה ועקב געגועים לארץ ישראל ולחיי המושבה.
במסעה חזרה לארץ ישראל, בתוך ימי מלחמת העולם הראשונה, חזתה במעשי רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים, והחלה להזדהות עם אויביה של האימפריה העות'מאנית. היא השתלבה בארגון המחתרת ניל"י, שהקימו אחיה אהרן וחברם אבשלום פיינברג, והחלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל.
בשנת 1917, בהיעדרם של אהרן, שעזב את ארץ ישראל והגיע למצרים הבריטית, ואבשלום פיינברג שנהרג על ידי בדואים, ניהלה שרה אהרנסון יחד עם יוסף לישנסקי את פעולותיה של רשת הריגול והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. לפעמים ערכה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות'מאנית, אספה מידע שימושי לבריטים, והביאה אותו ישירות אליהם למצרים. המידע הועבר באמצעות אונית ריגול בריטית קטנה שהפליגה בין מצרים לבין חוף עתלית והעבירה בחשאי גם אנשים, כספים וציוד. באחת הפעמים, כשאהרנסון הפליגה למצרים, יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה. בסתיו שנת 1917 תפסו העות'מאנים יונת דואר ששלחה אהרנסון עם מסר לבריטים, ובעקבות מעצרו של נעמן בלקינד והדלפות שונות החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. בערב סוכות תרע"ח (אוקטובר 1917) צרו השלטונות הטורקים על זכרון יעקב, תפסו את שרה אהרנסון וחברים אחרים של ניל"י, כולל אביה ואחיה, ועינו אותה במשך שלושה או ארבעה ימים; אולם היא לא גילתה את סודותיה לטורקים. לאחר שהתקבלה הוראה להעבירה לנצרת, כנראה במטרה לתלותה בדמשק, ביקשה שרה אהרנסון להתקלח ולהחליף בגדים בביתה. במקלחת, ניסתה להתאבד בעזרת אקדח שהוסתר בסליק במשקוף הדלת[דרוש מקור], וזאת כדי להימנע מעינויים נוספים וכדי לא למסור לטורקים שמות חבריה למחתרת. אהרונסון נפצעה אנושות, ובעודה בהכרה ביקשה מד"ר הלל יפה, שהוזעק לטפל בה, כי יזרז את מותה; שלושה ימים לאחר מכן נפטרה. אהרנסון נקברה בבית הקברות בזכרון יעקב בחלקה מגודרת, בצמוד לקבר אמה, מלכה. על מצבתה מופיע שמה הפרטי, שרה, ללא תאור נוסף. בשנת 2012, בטקס האזכרה השנתי שציין 95 שנה לפטירתה, ניטע לצד קברה חוטר מדקל אבשלום.
שרה אהרנסון הונצחה בבית בו גרה והתאבדה, בזכרון יעקב, שם ישנו מוזיאון המספר את תולדות בני משפחת אהרנסון ותולדות ניל"י.
לקריאה נוספת[עריכה]
- דבורה עומר, שרה, גיבורת "נילי", תל אביב: הוצאת שרברק. (הספר זכה בפרס למדן 1968).
- אלכסנדר אהרנסון, שרה : שלהבת "נילי", 1942.
- גבריאלה אביגור-רותם, אדום עתיק, הוצאת זמורה-ביתן, 2007 (הספר נבחר על ידי הניו יורק- מגזין כספר העברי היחידי בין תריסר הספרים הטובים מרחבי העולם לשנת 2007 שיש לתרגמם לאנגלית).
- מיכאל בר-זהר (עורך), ספר הגבורה, מנשרים קלו מאריות גברו, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1997
לצפייה[עריכה]
- הסרט מיתה משונה, במאי שחר מגן, 2008
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סיפור חייה של שרה אהרנסון, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
- נירית אנדרמן, שלוש פנינות ותעלומה, באתר הארץ
- בילי מלמן, שרה אהרנסון, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- שרה אהרנסון, באנציקלופדיה ynet
- השיר על שרה אהרנסון
- יואב איתיאל, חוטר דקל אבשלום ניטע לצד קברה של שרה, מגזין המושבות, 11 באוקטובר 2012
