אוניברסיטת פיזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוניברסיטת פיזה
Unipi logo.jpg
555PisaPalazzoAllaGiornata.JPG
מוטו: In supremae dignitatis (בכבוד העליון)
תאריך ההקמה: 3 בספטמבר 1343
סוג: אוניברסיטת מחקר ציבורית
צוות: 1,900
סטודנטים: 57,000
סטודנטים לתואר שלישי: 3,500
מיקום: פיזה, איטליה
קמפוס: עירוני
http://www.Unipi.it

אוניברסיטת פיזהאיטלקית: Università di Pisa ובקיצור Unipi) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית בעיר פיזה שבאיטליה. האוניברסיטה נוסדה ב-1343 בהוראת האפיפיור קלמנס השישי, האוניברסיטה ה-19 בעתיקותה בעולם וה-10 בעתיקותה באיטליה. בנייני 11 הפקולטאות של האוניברסיטה מפוזרים ברחבי העיר. האוניברסיטה כוללת 16 ספריות וכעשרים מוזיאונים ואת ההגן הבוטני האקדמי העתיק ביותר באירופה (Orto botanico di Pisa, נוסד ב-1544). מטה האוניברסיטה שוכן בארמון ג'ורנטה (Palazzo alla Giornata) על גדות הארנו.

האוניברסיטה ממוקמת בין המקומות 1-3 בדירוג אוניברסיטאות המחקר באיטליה, בין 30 המקומות הראשונים באירופה ובין 101 ל-150 בעולם‏[1]. בין בוגרי האוניברסיטה שני נשיאים, חמישה אפיפיורים, ארבעה ראשי ממשלה ושלושה חתני פרס נובל (ג'וזואה קרדוצ'י, אנריקו פרמי וקרלו רוביה) ואישים אחרים, בהם גלילאו גליליי, פרנצ'סקו רדי, ויטו וולטרה, ג'ובני ג'נטילה, קרלו גינצבורג ואחרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1343 פרסם האפיפור קלמנס השישי את הבולה In supremae dignitatis, בה הכיר במוסד הלימוד שהיה קיים בפיזה (ה-Studium) כאוניברסיטה והגדיר את תחומי הלימוד כתאולוגיה, רפואה, חוק כנסייתי ואזרחי. ב-1403, עם כיבוש פיזה על ידי פירנצה נסגרה האוניברסטיה. היא נפתחה מחדש ב-1473 בתמיכתו של לורנצו דה מדיצ'י אולם ב-1494, עקב המלחמה עם פירנצה נאלצו פרנסי האוניברסיטה לסגור את שעריה בפיזה. פעילותה המשיכה בפיסטויה ופירנצה.

ב-1 בנובמבר 1543 נפתחה האוניברסיטה מחדש בפיזה, בתמיכה קוזימו הראשון דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה והפכה אחד ממוסדות הלימוד המובילים באירופה. לוקה גיני לימד ביולוגיה והקים את הגן הבוטני האקדמי הראשון באירופה, ממשיכו אנדראה קסלפינו (Andrea Cesalpino) היה הראשון שערך מיון מתודולוגי של עולם הצומח ועמד על קיומו של מחזור הדם משיקולים תאורטיים והיה הראשון שהניח כי קיים קשר בין מערכת העורקים למערכת הוורידים. את חקירותיו פרסם בספרו Quaestionum medicarum libri duo (ספר החקירה הרפואית, ונציה, 1593). תחום הרפואה והאנטומיה היה תחום מוביל באוניברסיטה ובין המרצים בתחום נמנה מרצ'לו מלפיגי, מייסד האנטומיה המיקרוסקופית, וההיסטולוג הראשון. הוא היה זה שגילה את רשת הנימים המחברות בין העורקים ובין הוורידים שחזה קבלפינו ובכך הניח את התשתית העובדתית לתורתו של ויליאם הארווי ותרם לגילוי מחזור הדם. אולם המרצה המפורסם והחשוב ביותר שלמד וכיהן באוניברסיטה כפרופסור למתמטיקה היה יליד העיר גלילאו גליליי.

פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה יזם את הקמת מצפה הכוכבים וכן טיפח את ספריית המוסד, את הוצאת הספרים, הגן הבוטני והמוזיאון לידיעת הטבע, פעילויות בהן המשיכו יורשיו. פריצת דרך אקדמית הייתה בייסודן של פקולטות לכימיה ופיזיקה ניסויית.

עם כיבוש איטליה על ידי נפולאון הפכה האוניברסיטה לאקדמיה קיסרית וכזרוע של אוניברסיטת פריז. מבנה המוסד ותוכניות הלימוד הוכתבו על פי הנהוג בצרפת. ב-1813 נפתח בפיזה, בשל התשתית האקדמית שלה, ה-La Scuola Normale Superiore , סניף איטלקי של האקול נורמל סופרייר, מוסד יוקרתי ביותר להכשרת חוקרים, פרופסורים ועובדי מדינה בכירים.

ב-1840, לאחר סילוקה של צרפת, עברה האוניברסיטה רפורמה במסגרתה הועמד מספר הפקולטות שבה על שש (תאולוגיה, משפטים, ספרות, רפואה, מתמטיקה ומדעי הטבע). כן הוקמה הקתדרה הראשונה בעולם לאגרונומיה. ב-1848 השתתפו סטודנטים ומרצים ליברליים מהאוניברסיטה באירועי מרידות אביב העמים. עם הקמת ממלכת איטליה הייתה האוניברסיטה אחד ממוסדות התרבות המרכזיים. ב-1890 נפתח בה המכון הראשון לבלשנות היסטורית. בהמשך נוספו פקולטות לרוקחות ולהנדסה. בימי איטליה הפאשיסטית הייתה האוניברסיטה מוקד אנטי-פשיסטי. לאחר המלחמה נוספו הפקולטות למדע המדינה, שפות וספרויות זרות וכלכלה.

פקולטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הכניסה לגנים הבוטניים

שפת הלימוד היא איטלקית, אך ניתנים גם קורסים ותוכניות באנגלית בתארים מתקדמים במדעים ולתלמידים זרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת פיזה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 43°42′59.436″N 10°23′54.456″E / 43.71651000°N 10.39846000°E / 43.71651000; 10.39846000