פרשת כי תצא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת כי תצא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"א פסוק י ומסתיימת בפרק כ"ה פסוק יט.

לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה, הממשיכה את נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו, מפרטת מגוון רחב מאוד של ציוויים ואיסורים בתחומים שונים. כרגיל בחומש דברים, חלק מהמצוות מוזכרות כבר בחומשים הקודמים. על פניו קשה למצוא את החוקיות שלפיה מסודרים הדינים, והפרשנים השונים עסקו בכך רבות. בין הדינים:

בסיום הפרשה מובאת מצוות מחיית עמלק.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה של פרשת כי תצא היא החמישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק נ"ד, פסוקים א-י ("רני עקרה").

בשנים מסוג בשז, גכז והכז, בהן פרשת ראה נקראת בראש חודש אלול, ישנם הנוהגים לקרוא את הפטרת פרשת ראה יחד עם הפטרת כי תצא כדי להשלים את ההפטרה של שבע דנחמתא שלא נקראה בגלל ראש חודש‏[1].

שינוי בכתיבת 'פצוע דכא'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשה זו בפרק כ"ג פסוק ב' ישנו הבדל בכתיבת "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא", למסורת תימן, בחלק מהספרים הספרדיים, בחלק מהספרים האשכנזיים, ברוב החסידויות וכן למנהג חב"ד[2] כתוב בא' ואילו בשאר הספרים האשכנזיים (בפרט אלה הליטאים ורוב הספרים הספרדיים כתוב "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה" בעיצור 'ה'. הבדל זה הינו אחד מההבדלים הבודדים בכתיבת ספר תורה בין מסורת כתיבת ספר התורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בכי תצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפרים זלמן מרגליות, ‏מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעי׳ ה׳, ווארשא, תרס"ו, באתר HebrewBooks
  2. ^ הרבי מליובאוויטש כתב בספר היום יום: "אדמו"ר הזקן הורה לכתוב פצוע דכא באלף לבסוף ולא בה"א. בפראג יש ס"ת שקבלה בידם שהגי' עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמח"ת וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי (הכוונה לאדמו"ר הריי"צ) בפראג בשנת תרס"ח ראיתי' וכתוב בו "דכא" באלף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ס"ת אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב דכא באלף. ועיין בשארית יהודא (יו"ד סי' ט"ז) ודברי נחמי' (יו"ד סי' כ"ב). ובס' משנת אברהם (סי' ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה".