סשה ברון כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סשה ברון כהן
Sacha Baron Cohen, 2011.jpg
סשה ברון כהן בהקרנת הבכורה של הסרט הוגו בניו יורק ב-2011
סוגה ושפה מועדפות: קומדיה וסאטירה אנגלית
תאריך לידה: 13 באוקטובר 1971 (בן 43)
מקום לידה: Flag of the United Kingdom.svg לונדון, בריטניה
פרסים: פרס גלובוס הזהב
דמות ידועה: עלי ג'י (המופע של עלי ג'י ועלי ג'י: הסרט)
בוראט סאגדייב (בוראט)
ברונו גהרט (ברונו)
חאפז אלדין (הדיקטטור)

סשה נועם ברון כהןאנגלית: Sacha Noam Baron Cohen; נולד ב-13 באוקטובר 1971) הוא קומיקאי ושחקן בריטי יהודי זוכה פרס גלובוס הזהב העוסק בהומור סאטירי. עם הדמויות שאותן הוא מגלם נמנים עלי ג'י, לבן המתיימר להיות ראפר, בוראט, כתב חדשות קזחי אנטישמי רודף נשים, ברונו, כתב אופנה אוסטרי הומוסקסואל והגנרל-אדמירל אלדין, דיקטטור מזרח תיכוני.

ילדות וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון כהן נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית בלונדון, כבן האמצעי במשפחה בת שלושה ילדים. אביו, ג'ראלד, הוא יהודי-וולשי במקור, ואמו היא מהעיר חיפה, ישראלית לשעבר, דניאלה לבית וייזר, מורה לתנועה ואמנית ואימה, סבתו של סשה, עודנה מתגוררת בחיפה, ובמקור מגרמניה. ברון כהן דובר עברית שוטפת. בן דודו הוא הפרופסור סיימון ברון-כהן, חוקר האוטיזם מאוניברסיטת קיימברידג'.

ברון כהן העביר חלק נכבד מילדותו כחבר בתנועת הנוער הבונים דרור. לאחר סיום לימודיו בתיכון למד ברון כהן היסטוריה ב"קרייסט קולג'" בקיימברידג'. עבודת הגמר שלו עסקה בברית שנוצרה במהלך שנות ה-60 בין יהודים לשחורים בתנועה האמריקנית לזכויות האזרח. ב-1989 נסע ברון כהן לישראל, בה יש לו משפחה, ושהה כשנה בקיבוץ ראש הנקרה. ב-1994 החל לעבוד בחברת טלוויזיה בסווינדון כמנחה תוכנית הבידור "פאמפ טי.וי." כעבור כשנה עבר להנחות את התוכנית "טוק טי. וי." בה נולדו הדמויות של עלי ג'י וברונו.

הזינוק בקריירה ו"המופע של עלי ג'י"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המופע של עלי ג'י

בשנת 2000 פרץ ברון כהן לתודעה הבריטית עם תוכניתו "המופע של עלי ג'י" בה ניהל ראיונות קומיים באולפן ויצא לכתבות שטח, בדמות עלי ג'י, בוראט או ברונו. הוא הצליח לגרום למרואיינים רבים לגלות דעות ורגשות שבדרך כלל מוסתרים, ביניהן אנטישמיות, הומופוביה, שנאת נשים, עודף תקינות פוליטית, צביעות ועוד. התוכנית הפכה ללהיט וב-2003 נסע ברון כהן לארצות הברית על מנת לצלם שם את העונה השנייה.

הדמויות בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון כהן כעלי ג'י
בוראט בקלן.

עלי ג'י[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי ג'י הוא הדמות המרכזית בתוכנית. על פי רוב הוא לבוש באופן צעקני במותגי אופנה של תרבות ההיפ הופ האמריקנית, כגון טומי הילפיגר ונייקי. הוא מדבר אנגלית קלוקלת בה זמני העבר, ההווה והעתיד מתחלפים זה בזה. חובב סמים, נשק ומין. עלי ג'י שונא את המשטרה, מתנגד לגזענות, אינו אינטֶליגנטי ויש לו ידע כללי מצומצם.

עלי ג'י הוא פרודיה על צעירים לבנים המנסים בכל כוחם להידמות לגנגסטרים שחורים (שמכונים בסלנג אמריקני וויגרס - White niggers). לעתים קרובות הוא מדבר על "השכונה", למרות שהוא מתגורר בפרבר סטיינס של לונדון, פרבר שרוב תושביו הם בני המעמד הבינוני. לפעמים כשהוא מרגיש מותקף הוא שואל "האם זה משום שאני שחור?".

ברון-כהן ראיין בתור עלי ג'י פוליטיקאים וידוענים שונים, כגון באז אלדרין, בוטרוס בוטרוס ראלי, גור וידאל, דונלד טראמפ, שאקיל אוניל, מחמד אל פאייד, נועם חומסקי, או פט ביוקנן. העובדה כי מרואייניו לא ידעו כי לפניהם קומיקאי יצרה ראיונות בעלי פוטניציאל סאטירי ונפיץ, לאור מבוכתם מהתבטאויותיו.

ב-2002 יצא "עלי ג'י - הסרט", סרט באורך מלא המתאר את חייו של עלי ג'י בשכונה, בחירתו לפרלמנט הבריטי ומלחמתו בעושי רשע.

בוראט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן

בוראט סאגדייב הוא דמות של כתב מקזחסטן, אשר כביכול מציג את החיים האמריקאים בפני צופיו במולדתו. על מנת ליצור תחושה של זרות בפני מרואייניו של בוראט, הוא לבוש חליפה מיושנת, מטפח שפם עבות ומבטא זר כבד, כביכול קזחי (ברון-כהן עצמו אינו דובר קזחית או רוסית ומשתמש בג'יבריש שחלק גדול מתוכנו נלקח מעברית כ"קזחית").

מרואייניו של בוראט הם אנשים "מהרחוב" שאינם מודעים לכך שבוראט הוא דמות בדיונית ומתייחסים אליו ואל התבטאויותיו ברצינות. הוא מביע דעות אנטישמיות, הומופוביה, שנאת נשים, שנאת צוענים (וזרים) ועל ידי הבעת דעות אלה מצליח בוראט להוציא ממרואייניו זעזוע עמוק או הסכמה מלאה. בכתבה על דרום ארצות הברית שר בוראט בפאב באריזונה שיר בו הוא קורא "לזרוק את היהודים לבאר", והקהל הצטרף אליו במחיאות כפיים. בנוסף, הוא נהנה לזעזע את מרואייניו בגילויים על מנהגים הנהוגים כביכול בקזחסטן: לטענתו נולד כפרי יחסי אונס בין אביו לאמו, ביצע גילוי עריות עם אחותו (העובדת בזנות), וקיים יחסי מין עם חיות. בוראט גם הנחה את טקס פרסי ה-MTV בליסבון בשנת 2005. הוא עורר מחלוקת כאשר דוברים מממשלת קזחסטן ביקשו להבהיר כי בוראט אינו קזחי ומחו נגד הצגת הדעות החשוכות כ"קזחיות".

ב-3 בנובמבר 2006 יצא לאקרנים סרט באורך מלא (82 דקות) על עלילותיו של בוראט בארצות הברית, בשם בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן.

בסרט זה נוסע בוראט לארצות הברית כדי ללמוד על מנהגיהם. בסרט זה מוצג בוראט כרגיל בקיצוניות רבה בדבריו הגזעניים למיניהם. במהלך מסעו, בוראט, מחליט לחפש אחר הכוכבת האמריקאית, פמלה אנדרסון, על מנת שתהיה אשתו, דבר המוביל לסדרת אירועים מצחיקים.

על סרט זה סשה ברון כהן קיבל את פרס גלובוס הזהב על השחקן הקומי הטוב ביותר.

ב-24 במרץ 2012 הושמעה בטעות, בטקס הענקת המדליות של תחרות קליעה בינלאומית שנערכה בכווית, הגרסה הפרודית והלועגת מהסרט בוראט בכיכובו של ברון כהן, במקום ההמנון הלאומי של קזחסטן.‏[1] דובר שר החוץ הקזחי כינה את התקרית "סקנדל" ודרש לפתוח בחקירה מיידית של האירוע. מאוחר יותר, מארגני האירוע בכווית ונשיא התאחדות הקליעה התנצלו באופן רשמי בפני המשלחת מקזחסטן.

ברונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברונו (סרט, 2009)

ברונו גהרט הוא כתב האופנה האוסטרי של התוכנית. הוא הומוסקסואל שלבוש בבגדים חשופים ופרובוקטיביים ומדבר במבטא אוסטרי כבד. לעתים קרובות הוא מנהל ראיון ארוך ובו שאלות אשר סותרות אחת את השנייה. המרואיינים, בדרך כלל מעצבי אופנה או דוגמניות, מגיבים בצורה אוטומטית לשניהם ולא מבחינים בסתירה ולעתים הוא אף גורם להם להביך את עצמם על ידי נתינת שאלות שעצם התשובה שלהן היא מביכה, לדוגמה - באחד הראיונות שלו עם כומר נוצרי דרש ממנו ברונו לענות על שאלות כן/לא בצורה של "אח, יה!" (כן) ו-"נישט, נישט" (לא). ברונו מייצג פן קומי בסיסי ואוורירי יותר וסאטירי פחות מהדמויות האחרות.

הדיקטטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדיקטטור

עלילת הסרט מתמקדת בעלילותיו של דיקטטור בשם אלאדין ממדינה איסלמית בדיוניות בצפון אפריקה בשם וואדייה, אשר מוחלף בחשאי בכפיל, וכעת הוא חייב לבנות מחדש את חייו בניו יורק.

ב-26 בפברואר 2012 הודיעה האקדמיה האמריקאית לקולנוע כי היא אוסרת את כניסתו של סשה ברון כהן לטקס האוסקר ה-84 בשל החשש שיעורר מהומות כמנהגו.‏[2] על אף האיסור הגיע ברון כהן לקבלת הפנים של פרסי האקדמיה, מחופש בתור הדיקטטור, מלווה בשתי שומרות ראש (רמז למועמר קדאפי), בעודו מברך את הכתבים ב"שלום, מוות למערב!" ומחזיק בכד שלטענתו הכיל את האפר של המנהיג הצפון קוריאני המנוח קים ג'ונג איל. בהמשך, במהלך ראיון טלוויזיה שהעניק, שפך ברון כהן את תכולת הכד על חליפתו של מנחה תוכנית הטלוויזיה "אמריקן איידול" ריאן סיקרסט‏.‏[3] בנוסף, העלה ברון כהן סרטונים לאינטרנט בהם הוא מכריז כי הוא "ניצח את המערב והציוניים" על ידי הגעתו לאוסקר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במרץ 2010 התחתן ברון כהן עם השחקנית האוסטרלית איילה פישר, שהתגיירה עוד כשהיו מאורסים, ולהם שתי בנות.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות על ברון כהן ודמויותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]