ואדי אל-אחמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואדי אל-אחמר
وادي الاحمر
נוף בוואדי אל-אחמר. ברקע ניתן לראות את הר הסרטבה המזדקר
נוף בוואדי אל-אחמר. ברקע ניתן לראות את הר הסרטבה המזדקר
מידע כללי
אורך 20 ק"מ ק"מ
ספיקה ממוצעת נחל אכזב מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 105 קמ"ר קמ"ר
מוצא דרומית לבית דג'ן
גובה מוצא הנהר כ-500 מטר מטרים
שפך נהר הירדן
מדינות באגן הניקוז ישראל

ואדי אל-אחמר (בערבית: وادي الاحمر. בתרגום לעברית: העמק האדום) הוא נחל אכזב המנקז את מי הגשמים היורדים ברכס הרי ארומה שבמזרח השומרון אל נהר הירדן.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו הערבי של הנחל - ואדי אל-אחמר - שמשמעותו בעברית היא: "העמק האדום", ניתן לו על שם האופי הגיאומורפולוגי של הנחל, שזורם למרגלותיהם של המורדות המזרחיים של הרי השומרון, העשויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט קשים ומתבלים לאדמת טרה רוסה בעלת גוון אדמדם. עקב מיעוט הצמחייה בספר המדבר, נשטפת האדמה אל עמקי הנחלים, כך שהמדרונות נשארים חשופים וסלעיים לעומת ערוצי הנחלים שהופכים לבעלי גוון אדום.[1]

תוואי הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הנחל מדרום לכפר בית דג'ן שבמזרח השומרון. משם ממשיך הנחל במגמת דרום ואחר כך דרום-מזרח, מזרחית לגבעת ארנון ולכפר יאנון עד בקעת גיתית, שם פונה הנחל דרומה, וצפונית למעלה אפרים חוזר ופונה לדרום-מזרח בקניון קצר בסלע גיר. בחלקו התחתון של הנחל הוא מנקז את בקעת מכורה-גיתית אל עמק פצאל. ברוב מהלכו הנחל הינו אכזב, עד הגיעו לבתרונות החוואר, שם הוא ניזון ממי תהום גבוהים ומלוחים, המתנקזים אליו וממנו לירדן באזור כיכר הירדן.[2]

אורכו של הנחל כ-20 ק"מ ומנקז שטח של 105 קמ"ר.

מעיינות ואתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין ג'היר הנובע בוואדי אל-אחמר. ברקע ניתן לראות את הר הסרטבה מזדקר.

בתוואי הנחל שבקרבת הכפר יאנון נובע עין ג'היר, בו ישנה בריכה אליה מגיעים המים מצינור היוצא מניקבה הנמצאת מספר מטרים מצפון. במי המעיין נעשה שימוש על ידי החקלאים הפלסטינים באזור ששואבים ממימיו.

בקרבת עין ג'היר נמצא ביר א-דווא, וכן ח'רבת טאנא א-תחתא, שמוצע לזהותה עם תאנת שילה הנזכרת בספר יהושע לצד הכפר ינוח שאותו הוצע לזהות עם הכפר יאנון.

אירוס השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוס השומרון בוואדי אל-אחמר

נחל אל-אחמר הוא מהמקומות הבודדים בהם פורח אירוס השומרון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]