גיתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גיתית
Gitit.JPG
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע ‎305‏ מטר
תאריך ייסוד 1972
תנועה מיישבת חרות בית"ר
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 308 תושבים
מיקום גיתית
גיתית
גיתית
http://www.gittit.co.il

גיתית (גִּתִּית) היא התנחלות מושב בגבול בקעת הירדן והשומרון, משתייך לארגון יישובי חירות בית"ר השייך למועצה אזורית בקעת הירדן. שטח היישוב כ-1500 דונם והוא מאכלס כ 80 משפחות. היישוב קרוב למעלה אפרים וכן למבצר הקדום אלכסנדריון.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאחזות נח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היה אמור לקום בקיץ 1972 על אדמות ממשלה ואדמות נפקדים של הכפר עקרבה, אולם לאחר ביקורת ציבורית על שצה"ל ריסס שדות מעובדים ליד עקרבה, הקמת היישוב הושעתה‏[1]. ב-24 באוגוסט 1972 לאחר שנתקבל אישור להקים את היישוב, מיהר אלוף הפיקוד רחבעם זאבי להעלות את היאחזות "נח"ל גיתית" באישון לילה על הקרקע‏[2]. בעת תכנון היישוב הוא נקרא תל טל על שם הר טוויל הסמוך, אולם רחבעם זאבי העדיף את השם גיתית‏[3] על שמו של כלי נגינה עתיק הנושא את אותו השם, אשר צורתו מזכירה את צורת הבקעה עליה משקיף היישוב.

במשך מספר חודשים התגוררו חיילי הנח"ל בנקודה זמנית באוהלים, ובדצמבר 1972 החלה בנייה של מבנים טרומיים בנקודת הקבע‏[4]. בינואר 1973 עברה ההיאחזות לנקודת הקבע שלה‏[5] ואנשי האגף לבנייה כפרית במשרד השיכון זכו להערכה על מהירות הבנייה‏[6]. לגיתית נמסרו 2800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר עקרבה[7][8].

בנובמבר 1972 הוחל בפריצת הכביש שמחבר את גיתית למכורה וחמרה[9]. באמצע פברואר 1973 פרסם הניו יורק טיימס את דבר סלילת הכביש תוך טענה שהכביש מיועד לממש את תוכנית אלון ושדבר סלילת הכביש נשמר בסוד‏[10][11]. ערב יום הזיכרון תשל"ד (אפריל 1974) נהרגו חמישה מחיילי ההיאחזות בעלות רכבם על מוקש[12].

חירות בית"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיאחזות אוזרחה בדצמבר 1975 בידי משקי חירות בית"ר‏[13]. היישוב קם כמושב שיתופי, צורת התיישבות שהשתנתה למושב "רגיל" מאוחר יותר. המושב סבל בראשיתו מקשיים כלכליים ובאוגוסט 1979 הודיעו ארגון הקניות שלו שהוא מפסיק לספק לו אשראי בגלל חובות‏[14]. בעקבות זאת קיבל המושב סיוע מהחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, תוך שהחטיבה מפעילה הדרכה וביקורת משקית‏[15] אולם החובות של המושב המשיכו לגדול‏[16].

היישוב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2003 אכלס היישוב משפחות חילוניות בלבד. עקב היענות נמוכה של מצטרפים חדשים ליישוב, חברי היישוב החליטו לפתוח את שעריו גם למשפחות דתיות. כמו כן, ב-2002 הוקמה בגיתית ישיבה גבוהה, וסביבה התפתח גרעין של 7 משפחות דתיות-לאומיות שרובן אינם חקלאים. בסוף שנת הלימודים תשס"ו התפרקה הישיבה.

גרעין המתיישבים הדתיים נשארו במקום, ובנו בו בתי קבע. נכון לשנת 2013 המושב הוא בעל אוכלוסייה מעורבת של חילוניים ודתיים, כ-70 משפחות.

החקלאים במושב מגדלים תאנים, ענבים וכ-200 דונם תמרים במטע שיתופי ו-400 דונם בבעלות פרטית של מספר חברים. כמו כן קיימים בו לולים לשיווק פטמים. חלק ניכר מאנשי המושב, בעיקר המשפחות החדשות שהגיעו בעשור האחרון, הינם בעלי מקצועות חופשיים ועובדים בירושלים, בת"א ובישובי הסביבה.

ביישוב יש תינוקיה, פעוטון ושני גני ילדים, מועדון חברים, מועדון נוער, תנועת נוער וברכת שחיה בימי הקיץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחום ברנעהושעתה הקמת ישוב ליד הכפר עקרבה, דבר, 11 באוגוסט 1972
  2. ^ צבי אילןימים ראשונים בנח"ל גתית, דבר, 28 באוגוסט 1972
    נחום ברנעפארודיה על חומה ומגדל, דבר, 8 בנובמבר 1972
  3. ^ נחום ברנעאבות רבים להתנחלות, דבר, 30 בינואר 1973
  4. ^ בצי אילן, החלה הבנייה בנחל גיתית, דבר, 13 בדצמבר 1972
  5. ^ א. כנרתיהיאחזות גתית בבקעה עוברת היום למקומה הקבוע, דבר, 4 בינואר 1973
  6. ^ הערכה למשרד השיכון על הצלחתו בבניה כפרית, דבר, 5 במרץ 1973
  7. ^ נחום ברנעהשטחים הסגורים וההתנחלות, דבר, 1 בפברואר 1973
  8. ^ צבי אילן כותב שנמסרו למקום גם קרקעות שהופקעו לצורכי ביטחון: צבי אילןארץ יהודית נוצרת במדבר שומרון, דבר, 22 בדצמבר 1972
  9. ^ גיתית - האחזות חדשה בגב ההר, דבר, 24 בנובמבר 1972
  10. ^ אהוד גוט, נפרץ תוואי לכביש חדש מקביל לכביש בקעת הירדן, מעריב, 20 בפברואר 1973
  11. ^ מנחם תלמיכביש תכנית אלון - על מה המהומה?, מעריב, 23 בפברואר 1973
  12. ^ יוסף ולטר, מטמיני המוקש בגיתית באו כנראה מכפר באזור שומרון, מעריב, 26 באפריל 1974
    חייל מת מפצעיו, דבר, 30 באפריל 1974
    חייל מת מפצעיו, מעריב, 9 במאי 1974
  13. ^ גיתית אוזרחה, דבר, 17 בדצמבר 1975
  14. ^ יצחק בן שלה, ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים, מעריב, 12 באוגוסט 1979
    יצחק בן חורין, ארגון הקניות הפסיק את האשראי, מעריב, 15 באוגוסט 1979
  15. ^ יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע, מעריב, 22 ביולי 1980
  16. ^ אהרן פריאל, ארגון הקניות יתבע לדין, מעריב, 6 באפריל 1984


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.