F-35 לייטנינג II
| F-35 לייטנינג II | |
|---|---|
 F-35C בטיסת מבחן, 2011 |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס קרב חמקן מהדור החמישי |
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
| יצרן | לוקהיד מרטין |
| טיסת בכורה | 15 בדצמבר 2006 |
| תקופת שירות | מיועד - 2016 |
| צוות | 1 |
| יחידות שיוצרו | 63 |
| משתמש ראשי | חיל האוויר האמריקני חיל הנחתים האמריקני חיל הים האמריקני חיל האוויר הבריטי |
| דגמים | F-35A - המראה ונחיתה רגילה F35B - המראה קצרה ונחיתה אנכית F-35C - מיועד לנושאות מטוסים F-35I - מיועד לחיל האוויר הישראלי |
| מחיר | F-35A - 107 מיליון דולר F-35B - 238 מיליון דולר F-35C - 237 מיליון דולר |
| ממדים | |
| אורך | 15.7 מטר |
| גובה | 4.3 מטר |
| מוטת כנפיים | 10.7 מטר |
| שטח כנפיים | 42.7 מטר רבוע |
| משקל ריק | 13.3 טון |
| משקל טעון | 22.5 טון |
| משקל המראה מרבי | 31.8 טון |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | מעל 1.6 מאך [1] (1,930 קמ"ש) |
| קצב נסיקה | חסוי |
| טווח טיסה מרבי | 2,220 ק"מ (ללא מכלי דלק חיצוניים) |
| סייג רום | 60 אלף רגל (18.3 ק"מ) |
| עומס כנף | 526 ק"ג למטר רבוע |
| דחף | עד 43 אלף פאונד |
| חימוש | |
| תותחים | תותח אחד - ג'נרל דיינמיקס GAU-22 בקוטר 25 מ"מ |
| טילים | ארבעה טילים או פצצות בתאים פנימיים וחימוש בנשיאה חיצונית, במשקל מרבי של 8.1 טון |
| הנעה | |
| מנוע אחד - פראט אנד ויטני F135 | |
| תרשים | |
 |
|
F-35 לייטנינג II (באנגלית: F-35 Lightning II; מכונה "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF) הוא מטוס קרב חמקן מהדור החמישי, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקנית. המטוס פותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הנוכחי - לרבות F-16, F-18, הארייר ו-A-10, ונבחר בתוכנית Joint Strike Fighter.
המטוס טס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006, וכולל שלושה דגמים עיקריים - דגם A להמראה ונחיתה רגילה, דגם B להמראה קצרה ונחיתה אנכית, ודגם C לפעולה מנושאות מטוסים. מלבד ארצות הברית שמיועדת לרכוש 2,443 מטוסים, ובריטניה שהיא שותפה בדרגה ראשונה, מדינות נוספות השותפות בפיתוח הן איטליה והולנד - בדרגה שנייה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורבגיה וטורקיה - בדרגה שלישית, ישראל וסינגפור - בשותפות ביטחונית.
תוכן עניינים |
פיתוח וגרסאות [עריכה]
תוכנית "מטוס תקיפה משותף" החלה בנובמבר 1996, במטרה לבחור מטוס קרב חדש לארצות הברית ולבעלות בריתה. באוקטובר 2001 נבחר לוקהיד מרטין X-35, שגבר על בואינג X-32. המטוס נועד להיות רב-משימתי - תקיפה, יירוט וסיור, ויעיל מבחינה כלכלית. הוא מיועד לשמש כמטוס קרב מוביל עד לשנת 2040, ולהיות שני ביכולת עליונות אווירית רק ל-F-22. כל גרסאות המטוס הן חד-מושביות, ומדמי טיסה מתקדמים מיועדים לחסוך את הצורך בגרסת אימון דו-מושבית, ולצמצם את טיסות האימון בכלל. עיצובו מבוסס על ה-F-22.
בבניית המטוס נעשה שימוש של 35 אחוז בחומרים מרוכבים, לרבות ביסמלימיד (BMI) וחומר אפוקסי מרוכב (CEM). הוא המטוס הראשון בייצור נרחב, שבבנייתו נעשה שימוש בננו-חומרים - אפוקסי מחוזק בננו-צינורית פחמן. בין תכונותיו הבולטות - יכולת חמקנות עמידה ופשוטה לתחזוקה, מערכת אוויוניקה משולבת, מערכות לניהול תחזוקה שמיועדות לחסוך עלויות, ותקשורת נתונים במהירות גבוהה כולל FireWire 800 וערוץ סיב (FC). למטוס מנוע אחד - פראט אנד ויטני F135, המסוגל ליצור דחף בעוצמה של מעל 50 אלף פאונד, ונחשב למנוע החזק ביותר שהותקן במטוס קרב. דגם F-35B מצויד במערכת הנעה וקטורית שפותחה בשיתוף חברת רולס-רויס הבריטית. העלות המשוערת של פיתוח המטוס היא מעל 40 מיליארד דולר, רובם במימון ארצות הברית.
דגם A טס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006, דגם B ביצע טיסת בכורה ב-11 ביוני 2008, ודגם C טס לראשונה ב-7 ביוני 2010. הפעלת המטוס התקדמה משלב הניסויים לשלב האימונים בשנת 2012.
הוא עתיד לשרת בחיל האוויר האמריקני, חיל הנחתים האמריקני, חיל הים האמריקני, בכוחות המזוינים של בריטניה ובחיל האוויר הישראלי החל משנת 2017[1]. הוא יהיה מטוס הקרב השני מהדור החמישי שיכנס לשירות בארצות הברית, והראשון שיכנס לשירות בשאר המדינות הרוכשות.
למטוס מתוכננות שלוש גרסאות עיקריות:
- F-35A - בעל יכולת המראה ונחיתה רגילה.
- F-35B - בעל יכולת המראה קצרה ונחיתה אנכית.
- F-35C - מיועד לפעולה מנושאות מטוסים.
בנוסף, מתוכננות שתי גרסאות לייצוא:
- F-35I - מיועד לישראל, עם אמצעי לחימה ומערכות ל"א ישראליים.
- CF-35 - מיועד לקנדה, מבוסס על F-35A.
חברת אלביט מערכות מישראל נבחרה לייצר את הקסדה למטוס, והתעשייה האווירית תייצר את הכנפיים.[2] לפי הערכות בענף התעופה, ה-F-35 יהיה מטוס הקרב המאויש האחרון, ואחריו יפותחו רק כלי טיס בלתי מאוישים למטרות קרב.
המטוס בחיל האוויר הישראלי [עריכה]
ישראל חתמה באוקטובר 2010 על עסקת רכישה של 19 מטוסים המיועדים להיקלט בחיל האוויר הישראלי בשנת 2017, תמורת 2.75 מיליארד דולר. העסקה כוללת אופציות לרכישה של עד 75 מטוסים [3]. סימונו של המטוס בתצורה הישראלית יהיה F-35I, ושמו העברי "אדיר". שילוב מערכות ישראליות ייחודיות במטוס התאפשר, לאחר שהפנטגון הוסיף לתקציב הפיתוח 450 מיליון דולר לשיפור ציוד הלוחמה האלקטרונית, ובמסגרתו יותקנו גם המערכות הנדרשות מתוצרת ישראל [4]. בשלב הראשון החיל יקלוט 19 מטוסים מדגם A, ובהמשך הוא מתכנן לרכוש 50 מטוסים נוספים מדגם B [5].
שלושה מאפיינים עיקריים יבדילו את התצורה הישראלית. הראשון הוא תקשורת ושו"ב (שליטה ובקרה), השני הוא חימוש, והשלישי הוא מערכות לוחמה אלקטרונית (מערכת הל"א). מערכות התקשורת והשו"ב של המטוס יבוססו על מערכות ישראליות הפועלות כבר בחיל האוויר, כך שה-35-F ישתלב ברשת הצה"לית עם הגעתו. באשר למערכת הל"א, חיל האוויר ישלב במטוס מערכות ייחודיות שלו. בנוסף, יכולת ל"א עצמאית מאפשרת לחיל-האוויר לעדכן את המערכות בזמן אמת ותוך ימים ספורים, תכונה חשובה בסביבה של איומים דינמיים, שמשתנים בקצבים מהירים ביותר. בשונה ממטוסי העבר, פיתוח התצורה הישראלית מתרחש במקביל לפיתוח הכללי של המטוס.
מספר חברות ישראליות, בהן אלביט מערכות, תדיראן קשר והתעשייה האווירית, זכו בחוזי פיתוח וייצור בפרויקט ה-F-35 הבינלאומי.
מדינות שותפות [עריכה]
| מדינה | דרגת שותפות | סכום השקעה | הזמנות |
|---|---|---|---|
| ארצות הברית |
עיקרית | - | 2,443 - 1763 לחיל האוויר, 420 לחיל הנחתים, 260 לחיל הים |
 בריטניה |
דרגה ראשונה | 2.5 מיליארד דולר | 138 |
 איטליה |
דרגה שנייה | 1 מיליארד דולר | 90 |
 הולנד |
דרגה שנייה | 800 מיליון דולר | 85 |
 טורקיה |
דרגה שלישית | 195 מיליון דולר | 100 |
 קנדה |
דרגה שלישית | 160 מיליון דולר | 65 |
 אוסטרליה |
דרגה שלישית | 144 מיליון דולר | 100 |
 נורבגיה |
דרגה שלישית | 122 מיליון דולר | 52 |
 דנמרק |
דרגה שלישית | 110 מיליון דולר | 39 |
 ישראל |
שותפה ביטחונית | - | 19 |
 סינגפור |
שותפה ביטחונית | - | - |
 יפן |
- | - | 42 |
גלריה [עריכה]
-
F-35A בטקס ההשקה, 2006
-
איור מערכות F-35B
-
F-35B בניסוי ירי, 2012
-
דגם של תא הטייס
-
קסדת טייס
-
המטוס הראשון שנמסר לחיל האוויר האמריקני, 2011
-
מנוע F-35B
-
F-35B בניסוי נחיתה אנכית על נושאת מסוקים, 2011
-
F-35B בניסוי המראה קצרה מנושאת מסוקים, 2011
-
F-35C בניסוי המראת מעוט, 2011
-
איור מערכות F-35B
-
F-35B בטיסת ניסוי, 2012
.PNG)
.jpg)
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אנשיל פפר, נחיתת החירום של תעשיית המטוסים האמריקאית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2013
- יעל בר, ראיון עם מפקד חיל-האוויר האלוף עידו נחושתן על יכולותיו של המטוס החדש, באתר חיל האוויר הישראלי
- אמיר אורן, חיל האוויר בודק רכישת 100 מטוסי F-35, באתר וואלה!, 9 בנובמבר 2006
- יואב לימור, הטייס האחרון, באתר ynet, 16 בספטמבר 2007
- ישראל ביקשה מארצות הברית לרכוש מטוסי חמקן F-35, אתר nrg
- סיון גזית, דור חמישי בישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
- שוקי שדה, הצעצוע הבא של חיה"א: מטוסי החמקן F-35 שיעלו 15 מיליארד ד', באתר TheMarker, 24 בספטמבר 2009
- ניר דבורי, ישראל תרכוש 20 מטוסי חמקן מארצות הברית, 15/08/10, חדשות 2
- אהרון לפידות, ארה"ב, F-35, מטוס לדור האייפד, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2012
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הסימולטור יגיע לפני המטוס, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ התעשייה האוירית תייצר כנפיים למטוס החמקן F-35, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2013
- ^ מטוס הקרב העתידי בדרך לישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ "מערכות ישראליות יותקנו ב-F-35", ישראל היום, 27 ביולי 2012
- ^ הפנטגון אישר מכירת מטוסי "חמקן" לישראל באתר ynet
| מטוסי ה-F האמריקניים | ||
|---|---|---|
|
| מטוסי ה-X האמריקניים | ||
|---|---|---|
|
||
| הזיהוי X-52 דולג כדי למנוע בלבול עם ה-B-52 |
