F-35 לייטנינג II

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
F-35 לייטנינג II
CF-1 flight test.jpg
F-35C לייטנינג II בטיסת מבחן
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב חמקן
דגמים F-35A ‏ עבור חיל האוויר האמריקני, F35-B ‏ עבור חיל הנחתים האמריקני, F-35C ‏ עבור חיל הים האמריקני, F-35I עבור חיל האוויר הישראלי
מחיר 150 עד 200 מיליון דולר
ממדים
אורך 15.4 מטר
גובה 5.3 מטר
מוטת כנפיים 10.6 מטר
משקל ריק 12 טון
משקל המראה מרבי 27.2 טון
ביצועים
מהירות מרבית חסוי. ההערכה היא יותר מ-2 מאך
קצב נסיקה 446 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 1,667 ק"מ (ללא מיכלי דלק חיצוניים)
סייג רום חסוי
חימוש
תותחים תותח אוטומטי בקוטר 25 מ"מ
טילים ארבעה טילי אוויר-אוויר בתאים פנימיים וחימוש נוסף בנשיאה חיצונית
הנעה
מנוע אחד, מתוצרת פראט אנד ויטני
תרשים
F-35A three-view.PNG
סמל תוכנית הפיתוח
F-35 compilation.ogg
סרט על פעולות מטוס F-35B

ה-F-35 לייטנינג IIאנגלית: F-35 Lightning II; מכונה באנגלית "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF), מטוס קרב חמקן מתוצרת חברת לוקהיד מרטין, שפותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה, במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הנוכחי, לרבות ה-F-16 וההארייר. המטוס זכה בתחרות JSF (ראו ערך תוכנית Joint Strike Fighter).

תוכן עניינים

[עריכה] מאפייני המטוס

המטוס המכונה גם "מטוס הקרב המאויש האחרון", נועד להיות רב-משימתי (תקיפה ויירוט), ויעיל מאוד מבחינה כלכלית. פיתוחו החל בשנת 2003 בחברת לוקהיד מרטין האמריקנית בטקסס, והוא טס לראשונה בסוף שנת 2006. המטוס עתיד לשרת בחיל האוויר האמריקני, חיל הנחתים האמריקני, חיל הים האמריקני, בכוחות המזוינים של בריטניה ובחיל האוויר הישראלי החל משנת 2016[1] (הערכה), והוא יהיה מטוס הקרב השני מהדור החמישי שיכנס לשירות בארצות הברית והראשון שיכנס לשירות בשאר המדינות הרוכשות אותו.

למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"מ), בכוונת ישראל לרכוש מטוסים מדגם זה ולשדרג את המטוסים במערכות אוויוניקה ישראליות. היא צפויה לקבל 20 יחידות מהמטוס כבר בשנת 2016 למרות שאינה שותפה בפיתוחו.

למטוס מתוכננות שלוש גרסאות ראשוניות:

במימון ובפיתוח המטוס השתתפו ארצות הברית ובריטניה במעמד בכיר; איטליה, הולנד, קנדה, טורקיה, אוסטרליה, דנמרק ונורבגיה במעמד משנה וסינגפור וישראל במעמד זוטר. חברת אלביט מערכות מישראל תספק את הקסדה למטוס. ההערכה בענף התעופה הצבאית היא שה-F-35 יהיה מטוס הקרב המאויש האחרון, ואחריו יפותחו רק כלי טיס בלתי מאוישים למטרות קרב.

בתחילה, התכוונה ישראל לרכוש 25 מטוסי F-35 מדגם A ו-50 מטוסים מדגם B, שנועדו להחליף את מטוסי ה-F-16 הישנים מדגמי A ו-B של חיל האוויר הישראלי שעתידים לעבור הסבה להדרכה ולעבור לרשות האקדמיה לטיס של חיל האוויר במגמות קרב ונווטי קרב. לבסוף, הוחלט שבשלב הראשון ירכוש חיל האוויר הישראלי 20 מטוסים מדגם A, וכעבור כמה שנים ירכוש 50 מטוסים נוספים מדגם B ‏[2].

[עריכה] המטוס בחיל האוויר הישראלי

לאחר משא ומתן ארוך סיכמה ישראל בספטמבר 2010 על רכישה של 25 מטוסים שיכנסו לשירות מבצעי בחיל האוויר הישראלי במהלך שנת 2016‏[3]. סימונו של המטוס בתצורה הישראלית יהיה F-35I. הרכישה התבצעה על אף שבקשת ישראל לשלב מערכות ישראליות ייחודיות במטוס נדחתה, וההתאמות לגרסה הישראלית תהיינה קטנות בהרבה מהדרישה המקורית.

שלושה מאפיינים עיקריים יבדילו את התצורה הישראלית מהאמריקאית. הראשון הוא תקשורת ושו"ב (שליטה ובקרה), השני חימוש והשלישי מערכות לוחמה אלקטרונית. מערכות התקשורת והשו"ב של המטוס יבוססו על מערכות ישראליות הפועלות כבר בכלי הטיס של חיל-האוויר, כך שה-35-F ישתלב ברשת הצה"לית כבר ביום הראשון שינחת. באשר למערכת הל"א, חיל האוויר ישלב במטוס מערכות ייחודיות שלו. בנוסף, יכולת ל"א עצמאית מאפשרת לחיל-האוויר לעדכן את המערכות בזמן אמת ותוך ימים ספורים, תכונה חשובה בסביבה של איומים דינאמיים, שמשתנים בקצבים מהירים ביותר. בשונה ממטוסי העבר, פיתוח התצורה הישראלית מתרחש במקביל לפיתוח הכללי של המטוס.

כמה חברות ישראליות, ביניהן אלביט מערכות ותדיראן קשר, כבר זכו בחוזי פיתוח וייצור בפרויקט ה-F-35 הבינלאומי.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא