F-35 לייטנינג II

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
F-35 לייטנינג II
CF-1 flight test.jpg
F-35C בטיסת מבחן, 2011
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב חמקן מהדור החמישי
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
יצרן לוקהיד מרטין
טיסת בכורה 15 בדצמבר 2006
תקופת שירות מיועד - 2016
צוות 1
יחידות שיוצרו 63
משתמש ראשי חיל האוויר האמריקני
חיל הנחתים האמריקני
חיל הים האמריקני
חיל האוויר הבריטי
דגמים F-35A ‏ - המראה ונחיתה רגילה
F35B ‏ - המראה קצרה ונחיתה אנכית
F-35C ‏ - מיועד לנושאות מטוסים
F-35I ‏ - מיועד לחיל האוויר הישראלי
מחיר F-35A ‏ - 107 מיליון דולר
F-35B ‏ - 238 מיליון דולר
F-35C ‏ - 237 מיליון דולר
ממדים
אורך 15.7 מטר
גובה 4.3 מטר
מוטת כנפיים 10.7 מטר
שטח כנפיים 42.7 מטר רבוע
משקל ריק 13.3 טון
משקל טעון 22.5 טון
משקל המראה מרבי 31.8 טון
ביצועים
מהירות מרבית מעל 1.6 מאך [1] ‏ (1,930 קמ"ש)
קצב נסיקה חסוי
טווח טיסה מרבי 2,220 ק"מ (ללא מכלי דלק חיצוניים)
סייג רום 60 אלף רגל (18.3 ק"מ)
עומס כנף 526 ק"ג למטר רבוע
דחף עד 43 אלף פאונד
חימוש
תותחים תותח אחד - ג'נרל דיינמיקס GAU-22 בקוטר 25 מ"מ
טילים ארבעה טילים או פצצות בתאים פנימיים וחימוש בנשיאה חיצונית, במשקל מרבי של 8.1 טון
הנעה
מנוע אחד - פראט אנד ויטני F135
תרשים
F-35A three-view.PNG
(דגם A)
מדינות שותפות בפיתוח המטוס: בכחול הלקוחה העיקרית - ארצות הברית, בחום שותפה בדרגה ראשונה - בריטניה, בירוק שותפות בדרגה שנייה - איטליה והולנד, בכתום שותפות בדרגה שלישית - אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורבגיה וטורקיה, בתכלת שותפות ביטחוניות - ישראל וסינגפור

F-35 לייטנינג IIאנגלית: F-35 Lightning II; מכונה "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF) הוא מטוס קרב חמקן מהדור החמישי, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקנית. המטוס פותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הנוכחי - לרבות F-16, F-18, הארייר ו-A-10, ונבחר בתוכנית Joint Strike Fighter.

המטוס טס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006, וכולל שלושה דגמים עיקריים - דגם A להמראה ונחיתה רגילה, דגם B להמראה קצרה ונחיתה אנכית, ודגם C לפעולה מנושאות מטוסים. מלבד ארצות הברית שמיועדת לרכוש 2,443 מטוסים, ובריטניה שהיא שותפה בדרגה ראשונה, מדינות נוספות השותפות בפיתוח הן איטליה והולנד - בדרגה שנייה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורבגיה וטורקיה - בדרגה שלישית, ישראל וסינגפור - בשותפות ביטחונית.

תוכן עניינים

פיתוח וגרסאות [עריכה]

תוכנית "מטוס תקיפה משותף" החלה בנובמבר 1996, במטרה לבחור מטוס קרב חדש לארצות הברית ולבעלות בריתה. באוקטובר 2001 נבחר לוקהיד מרטין X-35, שגבר על בואינג X-32. המטוס נועד להיות רב-משימתי - תקיפה, יירוט וסיור, ויעיל מבחינה כלכלית. הוא מיועד לשמש כמטוס קרב מוביל עד לשנת 2040, ולהיות שני ביכולת עליונות אווירית רק ל-F-22. כל גרסאות המטוס הן חד-מושביות, ומדמי טיסה מתקדמים מיועדים לחסוך את הצורך בגרסת אימון דו-מושבית, ולצמצם את טיסות האימון בכלל. עיצובו מבוסס על ה-F-22.

בבניית המטוס נעשה שימוש של 35 אחוז בחומרים מרוכבים, לרבות ביסמלימיד (BMI) וחומר אפוקסי מרוכב (CEM). הוא המטוס הראשון בייצור נרחב, שבבנייתו נעשה שימוש בננו-חומרים - אפוקסי מחוזק בננו-צינורית פחמן. בין תכונותיו הבולטות - יכולת חמקנות עמידה ופשוטה לתחזוקה, מערכת אוויוניקה משולבת, מערכות לניהול תחזוקה שמיועדות לחסוך עלויות, ותקשורת נתונים במהירות גבוהה כולל FireWire 800 וערוץ סיב (FC). למטוס מנוע אחד - פראט אנד ויטני F135, המסוגל ליצור דחף בעוצמה של מעל 50 אלף פאונד, ונחשב למנוע החזק ביותר שהותקן במטוס קרב. דגם F-35B מצויד במערכת הנעה וקטורית שפותחה בשיתוף חברת רולס-רויס הבריטית. העלות המשוערת של פיתוח המטוס היא מעל 40 מיליארד דולר, רובם במימון ארצות הברית.

דגם A טס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006, דגם B ביצע טיסת בכורה ב-11 ביוני 2008, ודגם C טס לראשונה ב-7 ביוני 2010. הפעלת המטוס התקדמה משלב הניסויים לשלב האימונים בשנת 2012.

הוא עתיד לשרת בחיל האוויר האמריקני, חיל הנחתים האמריקני, חיל הים האמריקני, בכוחות המזוינים של בריטניה ובחיל האוויר הישראלי החל משנת 2017[1]. הוא יהיה מטוס הקרב השני מהדור החמישי שיכנס לשירות בארצות הברית, והראשון שיכנס לשירות בשאר המדינות הרוכשות.

למטוס מתוכננות שלוש גרסאות עיקריות:

בנוסף, מתוכננות שתי גרסאות לייצוא:

  • F-35I - מיועד לישראל, עם אמצעי לחימה ומערכות ל"א ישראליים.
  • CF-35 - מיועד לקנדה, מבוסס על F-35A.

חברת אלביט מערכות מישראל נבחרה לייצר את הקסדה למטוס, והתעשייה האווירית תייצר את הכנפיים.[2] לפי הערכות בענף התעופה, ה-F-35 יהיה מטוס הקרב המאויש האחרון, ואחריו יפותחו רק כלי טיס בלתי מאוישים למטרות קרב.

המטוס בחיל האוויר הישראלי [עריכה]

ישראל חתמה באוקטובר 2010 על עסקת רכישה של 19 מטוסים המיועדים להיקלט בחיל האוויר הישראלי בשנת 2017, תמורת 2.75 מיליארד דולר. העסקה כוללת אופציות לרכישה של עד 75 מטוסים ‏[3]. סימונו של המטוס בתצורה הישראלית יהיה F-35I, ושמו העברי "אדיר". שילוב מערכות ישראליות ייחודיות במטוס התאפשר, לאחר שהפנטגון הוסיף לתקציב הפיתוח 450 מיליון דולר לשיפור ציוד הלוחמה האלקטרונית, ובמסגרתו יותקנו גם המערכות הנדרשות מתוצרת ישראל ‏[4]. בשלב הראשון החיל יקלוט 19 מטוסים מדגם A, ובהמשך הוא מתכנן לרכוש 50 מטוסים נוספים מדגם B ‏[5].

שלושה מאפיינים עיקריים יבדילו את התצורה הישראלית. הראשון הוא תקשורת ושו"ב (שליטה ובקרה), השני הוא חימוש, והשלישי הוא מערכות לוחמה אלקטרונית (מערכת הל"א). מערכות התקשורת והשו"ב של המטוס יבוססו על מערכות ישראליות הפועלות כבר בחיל האוויר, כך שה-35-F ישתלב ברשת הצה"לית עם הגעתו. באשר למערכת הל"א, חיל האוויר ישלב במטוס מערכות ייחודיות שלו. בנוסף, יכולת ל"א עצמאית מאפשרת לחיל-האוויר לעדכן את המערכות בזמן אמת ותוך ימים ספורים, תכונה חשובה בסביבה של איומים דינמיים, שמשתנים בקצבים מהירים ביותר. בשונה ממטוסי העבר, פיתוח התצורה הישראלית מתרחש במקביל לפיתוח הכללי של המטוס.

מספר חברות ישראליות, בהן אלביט מערכות, תדיראן קשר והתעשייה האווירית, זכו בחוזי פיתוח וייצור בפרויקט ה-F-35 הבינלאומי.

מדינות שותפות [עריכה]

מדינה דרגת שותפות סכום השקעה הזמנות
Flag of the United States.svg ארצות הברית עיקרית - 2,443 - 1763 לחיל האוויר, 420 לחיל הנחתים, 260 לחיל הים
Flag of the United Kingdom.svg בריטניה דרגה ראשונה 2.5 מיליארד דולר 138
Flag of Italy.svg איטליה דרגה שנייה 1 מיליארד דולר 90
Flag of the Netherlands.svg הולנד דרגה שנייה 800 מיליון דולר 85
Flag of Turkey.svg טורקיה דרגה שלישית 195 מיליון דולר 100
Flag of Canada.svg קנדה דרגה שלישית 160 מיליון דולר 65
Flag of Australia.svg אוסטרליה דרגה שלישית 144 מיליון דולר 100
Flag of Norway.svg נורבגיה דרגה שלישית 122 מיליון דולר 52
Flag of Denmark.svg דנמרק דרגה שלישית 110 מיליון דולר 39
Flag of Israel.svg ישראל שותפה ביטחונית - 19
Flag of Singapore.svg סינגפור שותפה ביטחונית - -
Flag of Japan.svg יפן - - 42

גלריה [עריכה]

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]


מטוסי ה-F האמריקניים

F-1 · F-2 · F-3 · F-4 · F-5 · F-6 · F-7 · F-8 · F-9 · F-10 · F-11 · ‏ YF-12  · F-13  · F-14 · F-15 · F-16 · YF-17 · F-18 · F-19  · F-20 · F-21 · F-22 · YF-23(הדף באנגלית) · F-24  · ‏ F-25  · ‏ F-26  · ‏ F-27  · ‏ F-28  · ‏ F-29  · ‏ F-30  · ‏ F-31  · ‏ F-32  · ‏ F-33  · ‏ F-34  · F-35

מטוסי ה-X האמריקניים

X-1 · X-2 · X-3 · X-4 · X-5 · X-6 · X-7 · X-8 · X-9 · X-10 · X-11 · X-12  · X-13 · X-14 · X-15 · X-16 · X-17 · X-18 · X-19 · X-20 · X-21 · X-22 · X-23 · X-24 · X-25 · X-26 · X-27 · X-28 · X-29 · X-30 · X-31 · X-32 · X-33 · X-34 · X-35 · X-36 · X-37 · X-38 · X-39 · X-40 · X-41 · X-42 · X-43 · X-44 · X-45 · X-46 · X-47 · X-48 · X-49 · X-50 · 
X-51 · X-52  · X-53 · X-54 · X-55 · X-56

הזיהוי X-52 דולג כדי למנוע בלבול עם ה-B-52