כוח דלתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כוח דלתאאנגלית: Delta Force) הוא כינויה הידוע של אחת מיחידות הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית. שמה הרשמי של היחידה הוא 1st Special Forces Operational Detachment - Delta או Combat Application Group.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה שייכת לצבא ארצות הברית (שהוא הזרוע היבשתית בכוחות המזוינים של ארצות הברית), ונתונה תחת פיקודה של מפקדת הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית (JSOC). יעודה העיקרי הוא לוחמה בטרור והיא המקבילה היבשתית של יחידת הלוחמה בטרור של צי ארצות הברית - DEVGRU ), הידועה גם בשם SEAL Team Six.
היחידה ממוקמת במתחם סגור ומבודד בבסיס פורט בראג, הנמצא במדינת צפון קרוליינה בארצות הברית. המתקן הוא מהמתקדמים מסוגו בעולם, וכולל מתקני אימונים רבים ומגוונים המאפשרים דימוי של תרחישים מגוונים. לוחמי היחידה מכונים "מבצעים" (Operators).

הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות שהפנטגון רוצה לשמור על האופי החשאי של לוחמי היחידה, וכדי למנוע זיהוי, לוחמי היחידה בדרך כלל אינם לובשים מדים, לרוב גם בפעילות מבצעית, ותספורתם אינה תקנית. כשהם לובשים מדים הם ללא סימנים מזהים, אך לעתים הם עונדים את סמל פיקוד הכוחות המיוחדים של ארצות הברית (JSOC). אחד הפריטים המזוהים עם היחידה הם "קסדות ההוקי" השחורות שהם לובשים, בשונה מהקסדות התקניות של חיילי צבא ארצות הברית.

גיוס ומסלול הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוח דלתא מגייס את חייליו מכל זרועות הצבא, אך מקורותיו העיקריים כוללים את הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית ("הכומתות הירוקות") ואת חטיבת הריינג'רס (75th Ranger Regiment). על פי מודעות ה"דרושים" בעיתוני צבא ארצות הברית (שם היחידה עצמה לא נכלל בהם), על המועמדים להיות חיילים בצבא ארצות הברית, בעלי דרגות של E-4 (מקביל לרב"ט בצה"ל) עד E-8 (מקביל לרס"ר), עם ותק של לפחות שנתיים וחצי בשירות הכוחות המזוינים של ארצות הברית, ועומד בתנאי הכושר של הצבא. הגיבוש ליחידה ידוע כגיבוש הקשה ביותר בכל זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית, והוא כולל ניווט מתגלגל הנמשך מספר ימים של תנועה רצופה בשטח קשה, וכן מבדקים מנטליים רבים. לאחר הקבלה, עוברים הלוחמים קורס בן 6 חודשים במסגרת היחידה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ספרו של שון ניילור "יום שלא טוב למות בו" (הוצאת משהב"ט) כוחה של היחידה מוערך בכ-1000 איש, מהם רק כ-250 הם לוחמים. הם רוכזו בשלוש פלוגות אשר נושאות את השמות: A, B, ו-C. כל פלוגה כזו מונה כ-75-85 לוחמים. כל פלוגה חולקה לשלוש מחלקות או צוותים. שתיים מן המחלקות בכל פלוגה הן יחידות סער, פשיטה ולוחמה בטרור. המחלקה השלישית משמשת כמחלקת סיור והיא מתמחה, בין השאר, בתצפיות. כל מחלקה (כ- 25 לוחמים) מסוגלת לפעול בחוליות עצמאיות של ארבעה עד שישה לוחמים או במסגרות גדולות יותר.

על פי ספרו של אריק ל' הנרי, שפורסם בארצות הברית "Inside delta force" היחידה מורכבת ממספר יחידות משנה:

  • D - מפקדת כוח דלתא.
  • E - גף מנהלי הכולל קשר, מודיעין, מחקר ופיתוח, חימוש, מנהלה ועוד.
  • F - צוותים ויחידות לוחמים.
  • גף אימונים.

בנוסף, נראה כי ליחידה מרפאה משלה, אף על פי שהיא נעזרת ברופאים חיצוניים במתקן פורט בראג. כמו כן היא מכילה יחידת משנה המכונה "הכוח לסיוע מבצעי" (באנגלית The Funny Platoon), אשר משמשת כיחידת איסוף מודיעין אורגנית של כוח דלתא. למרות שהיחידה נתמכת לרוב על ידי "החטיבה האוירית ה-160 למבצעים מיוחדים" ועל ידי חיל האוויר, ליחידה טייסת המפעילה בעיקר מסוקים קטנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח הוקם לאחר שמספר אירועי טרור (בין היתר מבצע אנטבה) בשנות ה-70, הובילו את ממשל ארצות הברית להורות על הקמת "יחידת מדף" שתהיה זמינה להתמודד עם אירועים מסוג זה, בעיקר פיגועי מיקוח. למעשה מספר גורמים בממשל ובצבא כבר העלו את הרעיון למודל של יחידה כזו כבר בשנות ה-60. צ'ארלי בקווית', קצין מהכוחות המיוחדים של צבא היבשה האמריקאי (הכומתות הירוקות) שירת באותן שנים כנספח צבאי ביחידת ה-SAS הבריטית. לאחר חזרתו חיבר דו"ח מפורט בו הוא התריע כי לצבא האמריקאי אין יחידה המקבילה ל-SAS. הכומתות הירוקות, לדבריו, שהיוו את הגורם הדומיננטי בין הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, התמחו ב"לוחמה לא קונבנציונאלית" (המונח המשמש בצבא האמריקאי לתיאור פעולות שמבוצעות בדרך כלל על ידי כוחות מיוחדים, בפרט הכומתות הירוקות - לוחמה נגד גרילה, לוחמה פסיכולוגית, אימון כוחות גרילה במדינת אויב ועוד) - אולם בקווית' זיהה את הפער בקיום צוותים עצמאיים, מאומנים היטב, שיתמחו בפשיטות ופרט בלוחמה נגד טרור. הוא תידרך מספר גורמים בפנטגון ובצבא, אך הללו התנגדו לקיום יחידה מחוץ למסגרות הקיימות של הכומתות הירוקות. אולם לאחר שאיום הטרור גבר במחצית השנייה של שנות ה-70, הורה הפנטגון לבקווית' לייסד את היחידה.

בקווית' העריך שיקח ליחידה החדשה כשנתיים כדי "להבשיל" למוכנות מבצעית. בהתאם לזאת, הוקמה יחידה קטנה בשם "blue light" תחת קבוצת הכוחות המיוחדים ה-5 של הכומתות הירוקות, שתופקד בינתיים על תחום הלוחמה בטרור, עד ש"דלתא" תהיה מבצעית ומוכנה לגמרי בתחילת שנת 1980.

מבצע ציפורן הנשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע ציפורן הנשר

ב-4 בנובמבר 1979 נחטפו 53 עובדי שגרירות ארצות הברית בטהראן. הפנטגון הטיל על דלתא לבצע את הפשיטה לשחרורם, בלילות ה-24-25 וה-25-26 באפריל 1980, ב"מבצע ציפורן הנשר". המבצע בוטל בגלל תקלה מבצעית שהתרחשה על אדמת איראן. התחקיר לאחר המבצע הצביע על כ-23 כשלים. לאחר הכישלון הוקמו בארצות הברית עוד מספר יחידות שיתמכו או יסייעו ללוחמה בטרור - "החטיבה האוירית ה-160 למבצעים מיוחדים" היא יחידה המפעילה כלי טיס למבצעים מיוחדים, בין היתר של "דלתא"; "קבוצת אריות הים ה-6" או ה-DEVRGU של הצי, נועדה להתמודד עם אירועים ימיים; כמו כן הוקם פיקוד שיפקח ויתאם בין הכוחות המיוחדים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית (Joint Special Operations Command). לאחר המבצע שימש רפי איתן, איש המוסד, כיועץ לכוח דלתא בתיחקור המבצע‏[1].

מבצע השבת תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב מוגדישו

ב-3 באוקטובר 1993 תקף כוח של היחידה, מגובה בכוחות רייג'רס ומסוקים של החטיבה ה-160, בניין במוגדישו בו הם תפסו מספר בכירים בארגונו של מוחמד פראח איידיד - מנהיג של מילציה קיצונית שהתנגדה לתוכנית הסיוע של האו"ם ורצתה להשתלט על המדינה. לאחר שהתרסקו ברחובות העיר מוגדישו שני מסוקי בלק הוק, הסתבך הקרב שהפך לקרב חילוץ. היחידה איבדה כ-5 לוחמים בקרב מוגדישו.

מבצע חירות נצחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת אפגניסטן (ארצות הברית)

כחלק מהמלחמה שהחלה בשנת 2001 היחידה הייתה מעורבת בהתקפה של נאט"ו נגד אל קאעידה והטאליבאן. כוח דלתא הייתה בין הגורמים המובילים בנסיונות ללכידת בכירי הטאליבן ואל-קאעידה. אחת הפעולות היא תקיפת חטיבת הריינג'רס (75th Ranger Regiment) על שדה התעופה בקנדהאר, שתפיסתו היוותה מטרה חשובה לתחילת ההתקפה. תפקידו של כוח דלתא במבצע הייתה תקיפת מפקדתו של מולה עומאר, מנהיג הטאליבן, אך המולה לא היה במקום. על פי כתבה ששודרה בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS כוח של דלתא תקף מערה באזור הררי ליד הגבול עם פקיסטן בקרב שנמשך כמה ימים, שבה האמינו שמסתתר אוסמה בין לאדן. חצי שנה לאחר מכן בוצעו סריקות במקום על ידי כוחות אמריקאיים וקנדיים, אך הגופה לא נמצאה. באוקטובר 2004 פרסם בין לאדן קלטת וידאו בה נשא נאום, והוכיח סופית שלא נהרג. על פי המרואיין בכתבה, בין לאדן נפצע בכתף בהפצצות, אך נמלט אל פאקיסטן בסיוע משפחה מקומית.

כוח מהיחידה באפגניסטן, כפי שהוצג בתוכנית 60 דקות

ב-2009 פורסם שהיחידה, ביחד עם ה-DEVRGU, פגעה בסדרת מבצעים ברשת גרילה שכונתה "ח'קאני", שקשורה לטאליבן, בגבול שבין אפגניסטן לפקיסטן.

מבצע אנקונדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע אנקונדה

המבצע נערך במארס 2002, על ידי כוחות ארצות הברית כחלק מן הלחימה באפגניסטן. המבצע נועד ללכוד את בכירי אל-קאעידה והטאליבן, שהתרכזו בעמק שאח אי-קוט במזרח המדינה, על ידי כיתורם וחסימת דרכי נסיגתם מהעמק לעבר פקיסטן. על פי ספרו של ניילור "יום שלא טוב למות בו", כוח דלתא פעל באפגניסטן ב"כוח משימה מיוחד 2", גוף שאיגד תחת פיקודו מספר יחידות, ארגונים וגופים "שחורים", כלומר לא-רשמיים, על מנת ללכוד מטרות "ערכיות". הגרעין המבצעי של הכוח נקרא כוח משימה "ירוק", כשבעצם מדובר בפלוגה מכוח דלתא. למרות שבינואר 2002 הפלוגה הוחלפה בכוח משימה "כחול" (יחידת אריות הים), כוח דלתא היה מעורב במבצע החל מאיסוף המודיעין, ההחלטה להתרכז בעמק עצמו, דרך שליחת שני כוחות סיור מרכזיים לאיתור מטרות ואיסוף מודיעין על העמק (צוותי "אינדיה" ו"ג'ולייט") - שמוקמו שנקודות שולטות על העמק, אספו מודיעין עבור כוחות חיל הרגלים שבתוך העמק והכווינו את חיל האוויר האמריקאי לסיוע אווירי קרוב נגד האויב. נציגיו של דלתא נמצאו בכל רמה של הקרב - מרמת השטח בדמות צוותי הסיור, ועד למיקום מפקדי היחידה במפקדות המבצע עצמן.

מבצע חירות לעיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת עיראק

היחידה פעלה במערכה האמריקנית בעיראק החל משנת 2003. ע"פ פרסומים שונים, לוחמים של היחידה חדרו לתוך בגדד כשהם מוסווים, על מנת לבצע פעולות שונות, כמו השגת מודיעין או הכוונת פצצות חכמות של חיל האויר. עוד פורסם, כי היחידה הייתה מעורבת בחיסולם של בניו של סאדם חוסיין, עודאי וקוסאי, בלכידתו של סאדם חוסיין עצמו בדצמבר 2003, וכן בחיסולו של אבו מוסעב א-זרקאווי ב-2006, מפקד אל קאעידה בעיראק.

מבצעים נוספים של היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה האחרונה, כוח דלתא זכה לחשיפה מסוימת עקב הופעתו בסרטו של רידלי סקוט - בלאק הוק דאון, המתעד את אירועי מבצע נחש גותי/מבצע איירין אשר היה חלק ממבצע השבת תקווה בסומליה. אירועי הסרט מבוססים על ספרו של מארק בודין אשר פורסם ב-1999. כוח דלתא הופיע עוד בסרט מחץ הדלתא של מנחם גולן וצ'אק נוריס, שהופק ב-1986, אך תיאור היחידה היה בדיוני לחלוטין ולא הסתמך על עובדות (לגבי כלי נשק, ציוד וכדומה). כן קיים משחק מחשב בשם Delta Force (שיצא עד היום ביותר מ-5 גרסאות וגרסאות הרחבה), שבו השחקן משחק כאחד מכוח דלתא, אולם לא משולבים במשחק האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשות היחידה. כוח דלתא "ממלא" תפקיד חשוב בספרו של דן בראון, נקודת ההונאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]