מטרופולינים בישראל

בישראל ישנן ארבע מטרפולינים רשמיות^[1] – מטרופולין תל אביב, מטרופולין ירושלים, מטרופולין חיפה ומטרופולין באר שבע. בארבע מטרופולינים אלו מתגוררת מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

במטרופולין תל אביב, מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה; במטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק מתגוררת כ-14% מהאוכלוסייה; במטרופולין חיפה, מתגוררים כ-9% מהתושבים ובמטרופולין באר שבע, מתגוררת כ-7% מאוכלוסיית המדינה.

מטרופולין תל אביב היא המטרופולין הגדולה ביותר בישראל (מבחינת מספר תושבים); מטרופולין חיפה היא המטרופולין הצפונית בישראל; ומטרופולין באר שבע היא המטרופולין הקטנה (מבחינת מספר תושבים), הדרומית והחדשה בישראל.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת מטרופולינים וגבולותיהם נקבעת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר עורכת מפקד אוכלוסין ובוחנת את גבולות המטרופולינים במדינת ישראל.

קביעת גודלה של מטרופולין היא תמיד בלתי מדויקת ואינה חותרת להיות מדויקת, זאת כיוון שהיא משמשת הגדרה סוציולוגית לא פחות משהיא גאוגרפית ומכאן שאין לה 'גבולות' מדויקים. השיטה לקביעת גבולות המטרופולינים נסמכת על בדיקת זרמי יוממות אל מוקדי תעסוקה, זיהוי מוקדי תעסוקה עיקריים באמצעות הקבצה של מוקדי התעסוקה שזוהו בשלב הקודם, קביעת קריטריונים להגדרת גבולות המטרופולינים וביצוע חלוקות פנימיות במטרופולינים לגלעין, טבעת וגזרה, הנקבעים לפי עוצמת הזיקה לגלעין.

החלוקה הפנימית לטבעות נעשתה לפי הגודל הפיזי של המטרופולין. לכן קיימת חלוקת משנית במטרופולינים תל אביב וחיפה, ואילו בירושלים ובבאר שבע הוגדרו גלעין וטבעת חיצונית בלבד. הגזרות חולקו לפי אזורים גאוגרפים (צפון, דרום, מזרח ומערב). הכללת יישוב בטבעת הפנימית העוטפת את הגלעין, נקבעה על פי סף יוממות של 60% ומעלה לגלעין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נעשה ארגון וניהול המרחב במטרופולינים במטרה להגיע לצדק חלוקתי בין היישובים והגלעין ולצורך באיחוד היישובים, על מנת לבצע משימות ופרויקטים מיוחדים שבהן יש יתרון לשיתוף פעולה כמו: בתי חולים, פארקים, רשתות ביוב וכו'. אלה פרויקטים שמצריכים יכולת ארגונית של מערכת יישובית גדולה מעבר ליישוב הבודד. התארגנות בין היישובים המתמקדות בתחומים שונים מתקיימת בנוסף לתוכנית המתאר הארצית 35, אשר קובעת כיווני ההתפתחות העתידית של המרחב, מסייעת ומייעלת ניהול וארגון הטרופולינים, מסדירה קשרים בין היישובים ומכתיבה חלוקה שוויונית במרחב. תוכנית זו קובעת שהקמת אזור תעסוקה חדש מותנה בהתחלקות עם מספר רשויות מקומיות במרחב כסוג של צדק חלוקתי. בנוסף התכנית מצמצמת את המפגעים והמטרדים הסביבתיים על ידי קביעת ייעודי קרקע המתאימים במקומם לכלל היישובים.

בישראל מתקיימת תנועות הגירה בכיוונים שונים בכל המטרופולינים, תנועות אלו גרמו למאזן הגירה שלילי בערים מרכזיות במטרופולינים. בסוף שנות ה-70 הייתה הגירה מהעיר המרכזית אל יישובי המטרופולין כתהליך של פרוור בשל מחירי הקרקע ולצורך שיפור איכות החיים. במרכזי העיר נותרו ברובם הוותיקים והקשישים. עם הזמן תהליך הפרוור נגס בשטחים הפתוחים ורשויות התכנון בישראל עצרו את תהליך הפרוור והתחילו לצופף את הבניה בערים. בשנות ה-90 עם גל העלייה מברית המועצות לשעבר, השתכנו המהגרים בערים המרכזיות ומאזן ההגירה הצטמצם. אך חזר וגדל שוב כאשר נחלש גל העלייה.

מטרופולינים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל להבחין בארבעה אזורים מטרופוליניים עיקריים:

מטרופולין תל אביב (גוש דן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גוש דן

תל אביב (או גוש דן) – תל אביב (עיר ליבה), ראשון לציון, בת ים, חולון, גבעתיים, פתח תקווה, רמת גן, בני ברק, אור יהודה, קריית אונו, יהוד, גבעת שמואל, רמת השרון, הרצליה, וכו' (ערי המעגל הראשון – הטבעת הפנימית = מחוז תל אביב), ובמובן מסוים גם נתניה, כפר סבא, רעננה, אשדוד, רחובות, מודיעין וכו' (ערי המעגל השני – ערי הטבעת התיכונה). מסיבות פוליטיות לא הוגדרו גבולות מטרופולין רצופים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחלקי המטרופולין הנמצאים מחוץ לגבולותיה המוכרים של מדינת ישראל, אלא נכללים רק יישובים ישראליים כנקודות. מטרופולין תל אביב, על פי הגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה בסוף שנת 2018 כ-3.985 מיליון תושבים. היא משמשת מרכז התעסוקה והעסקים של ישראל ובמידה רבה גם מרכז היוממות שלה ושאר תחומי החיים שבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר תל אביב עד שנות ה-80 הייתה עיר דועכת, מתיישנת ומזדקנת, שסבלה מבריחת היזמים והעסקים. במהלך שנות ה-80 התחברות ישראל לכלכלה הגלובאלית הביאה להחייאה עסקית, דמוגרפית וכלכלית עם דגש על הגירה עירונית חיובית של אוכלוסיות צעירות. חלק מהאוכלוסייה הצעירה התיישבה בגרעין וחלקה התיישבה בשכונות שעברו התחדשות עירונית לאחר שלב העיור המחודש. לדוגמה שכונת נווה צדק שהייתה שכונת עוני עד שנות ה-80 ולאחר מכן הפכה לשכונה מבוקשת ותוססת.

מטרופולין תל אביב התפתח במרחב בצורה קונצנטרית היוצרת גלעין וטבעת, כאשר הגרעין הוא העיר תל אביב והטבעת הפנימית היא גוש דן. עד שנות ה-80 המטרופולין עברה פיצול עירוני, אך החל ממחצית שנות ה-80, התפתחו ערי קצה ויישובים חקלאיים לפרברי שינה של המטרופולין. כמו רעננה וראשון לציון, והוקמה עיר שינה בתחום המגלש בין ת"א לירושלים, העיר מודיעין. מקורות התעסוקה גלשו אל אזור ההשפעה הערים ראש העין ולוד. בנוסף ליציאת שימוש קרקע עתירי שטח אל אזורי הטבעת התיכונה וחיצונית.

מטרופולין ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מטרופולין ירושלים

מסיבות פוליטיות לא הוגדרו גבולות מטרופולין רצופים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחלקי המטרופולין הנמצאים מחוץ לגבולותיה המוכרים של מדינת ישראל, אלא נכללים רק יישובים ישראליים כנקודות. מטרופולין הבירה מתאפיינת בין היתר בהיותה דו-לאומית: כ-65% מתושביה הם יהודים וכ-35% ערבים בעלי זיקה פלסטינית. שיעורים אלו מעצבים את התוויית גבולות המטרופולין, ותלויים בה. העיר הראשית, ירושלים, היא מרכז שירותים ליישובי המטרופולין, אך עם בניית גדר ההפרדה היא הולכת ומתנתקת מחלקים במזרח, בצפון ובדרום המטרופולין. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2018 במטרופולין ירושלים מתגוררים כ-1.314 מיליון תושבים.

מטרופולין חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מטרופולין חיפה

חיפה – הסביבה: הקריות, נשר, טירת כרמל והאזור; גבולות מטרופולין זו הם נהריה בצפון, זכרון יעקב בדרום, יקנעם עילית, רמת ישי, ויישובי משגב במזרח. מטרופולין זו לפי הגדרות הלמ"ס מנתה בסוף שנת 2018 כ-950 אלף תושבים.

מטרופולין באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מטרופולין באר שבע

באר שבע – אזור זה נחשב מטרופולין וכולל יישובים נוספים באזור באר שבע, דוגמת עומר, חצרים, תל שבע ועוד. האזור המטרופוליני לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנה בסוף שנת 2018 כ-395 אלף תושבים. מטרופולין זה הוא הקטן ביותר בשטחו והצעיר ביותר.

מטרפולינים לא רשמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לזהות מטרופולין נוספת, קטנה יותר, שלא הוגדרה ככזו על ידי הרשויות:

מטרופולין נצרת – גוש נצרת משמש גוש עירוני ומרכז חשוב באזור הגליל, בעיקר לאוכלוסייה הערבית, וגודלו קטן במעט ממטרופולין באר שבע. ישנן מדי פעם תוכניות להתייחס אל מטרופולין נצרת כמטרופולין רשמית, אשר טרם יצאו לפועל. תוכניות אחרות מתייחסות לעפולה הסמוכה כעיר שסביבה יתרקם ה"מטרופולין החמישי" הכולל מלבדה את נוף הגליל ומגדל העמק.

סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות, גדלה בישראל המודעות בצורך של פארקים מטרופוליניים. פארקים אלו מאופיינים בגודלם הגדול המגיע עד לאלפי דונמים, אטרקציות ומתחמים שונים הנמצאים בהם ועוד. לשם כך, נבנו ופותחו מספר פארקים בישראל אשר כל אחד מהם אמור לשרת אזור מטרופוליני אחר.

לדוגמה, פארק ירושלים (שגודלו 15,000 דונם) המשרת את מטרופולין ירושלים; פארק אריאל שרון (שגודלו 8,500 דונם) הקיים ופארק עתידי סביב נחל הירקון בשטחי פתח תקווה (שגודלו עתיד להיות 6,500 דונם)^[2], האמורים לשרת את מטרופולין תל אביב; פארק נחל הקישון העתידי האמור לשרת את מטרופולין חיפה וכן הטבע העירוני בחיפה; ופארק נחל באר שבע (שגודלו כ-5,300 דונם) המשרת את מטרופולין באר שבע.