יקנעם עילית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יקנעם עילית
Yoqneam COA.png
בית עיריית יקנעם
בית עיריית יקנעם
שם בערבית يوكنعام عيليت
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה סימון אלפסי
גובה ממוצע ‎166‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 20,258 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.1%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 2,741 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 7,390 דונם
מיקום יקנעם עילית
יקנעם עילית
יקנעם עילית
דירוג חברתי-כלכלי 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4163
פרופיל יקנעם עילית נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר העירייה
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל ביקנעם

יָקְנְעָם עִילִּית היא עיר במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950, הופרדה מהמושבה יקנעם בשנת 1967, והוכרזה כעיר ב־18 בדצמבר 2006. יקנעם עילית גובלת במושבה יקנעם ובמושב עין העמק, וממוקמת במרחק של 5 ק"מ מקריית טבעון.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם העיר לקוח משם המושבה יקנעם שלצדה הוקמה, הקרויה על שם היישוב המקראי יקנעם המוזכר בספר יהושע:

"מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד, מֶלֶךְ-יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד" (יהושע י"ב כ"ב).

ושוב כגבולה הדרומי של נחלת שבט זבולון:

"וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד. יא וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם.." (יהושע י"ט, י'-י"א).

האות יו"ד שבתחילת שם העיר מנוקדת בקמץ קטן, כלומר יש להגות "יוֹקנעם".

שמה הרשמי של העיר הוא יקנעם עילית, ובשם זה היא מופיעה במפות, בשלטי דרכים ובפרסומים רשמיים. עם זאת, העירייה מעדיפה את השם יקנעם, וכך הוא מופיע בסמל העיר ובפרסומי העירייה. זאת חרף התנגדותה של המושבה יקנעם, שיקנעם הוא שמה הרשמי.‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושבה יקנעם הוקמה בשנת 1935. ביולי 1950 הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, מעברה שעד שנת 1967 נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים 1955-1950 פריץ לוינגר, שהיה מנהל המושבה החל משנת 1940‏[2]. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת 1952 הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים, ועל קליטת העולים קבלה המועצה ציון לשבח‏[2][3]. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים, ולקראת סוף שנת 1951 נכנסו 285 משפחות ראשונות אל בתי הקבע‏[4]. בשנת 1952 יקנעם התייחדה בכך שהיה בה בית ספר יחיד שלא היה קשור לאחד הזרמים ובו למדו יחד כל ילדי המעברה והמושבה, דתיים וחילוניים‏[5].

בשנת 1964 כללה יקנעם 4,300 תושבים שמתוכם 160 משפחות התגוררו במושבה. בשנת 1964 עברה הנהלת המועצה המקומית מהמושבה לבניין חדש על ההר‏[6]. בשנת 1966 בקשו נציגי המושבה והעיירה ממשרד הפנים להיפרד אלה מאלה‏[7], ובשנת 1967 התנתקה המושבה מהמועצה המקומית, השם "יקנעם" נתייחד למושבה והמועצה המקומית נקראה "יקנעם עִלית".

במהלך שנות ה-90 קלט היישוב עולים רבים מארצות חבר המדינות וכן מאתיופיה. ב־18 בדצמבר 2006 הוכרזה יקנעם עילית כעיר.

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים ביקנעם עילית 20,258 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 66.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 9,301 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[8]

כיום פועלות בפארק התעשייה בעיר כשמונים חברות מתחומי ההיי טק, הביוטכנולוגיה, התקשורת, הרפואה, המזון, האלקטרוניקה והפלסטיקה, המגלגלות מחזור שנתי של כמיליארד דולר.

ליקנעם עילית עתודות קרקע ניכרות לבנייה, ומאז סוף שנות ה־90 היא נמצאת בתנופת בנייה. עקב בנייה אינטנסיבית זו הכפילה העיר בעשור הראשון של המאה ה-21 את שטחה מצדה המערבי, וכיום היא כמעט גובלת במושב עין העמק. מערכות הניקוז בעיר פועלות בצורה טובה ואוגרות מים לשימוש חוזר, ומי הביוב מגיעים למכון טיהור שפכים שנמצא בקריית טבעון.

מבין הפארקים ביקנעם עילית יש לציין את "פארק רבין" ובו פסל של יצחק רבין מעשה ידיו של הפסל מרדכי כפרי ו"פארק בריכות נחל קרת" הנטוע לאורך אפיקו של נחל קרת ובו בריכות מים הנשפכים מבריכה לבריכה במפלים קטנים, פינת חי וגשרים.

בעיר מתקיימת מדי שנה בתחילת חודש מרץ "צעדת יקנעם".

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקנעם עילית פועלים ארבעה בתי ספר יסודיים-ממלכתיים: "אורנים", "ארזים", "דליות" ו"תדהר". בנוסף לאלו, פועל בית ספר ממלכתי דתי בשם "הדסים". ביקנעם עילית בית ספר על יסודי אחד, אורט אלון ע"ש יגאל אלון. שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה פועלת במתנ"ס המקומי.

Yokneam Science Museum
The Yokneam Media Museum

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בפארק ההייטק ביקנעם עילית
יקנעם עילית וואדי מילק בתצפית מתל יקנעם

אזור התעשייה של העיר משתרע לאורך כביש 70. בעבר, היה מפעל התעשייה העיקרי בעיר מפעל המתכת "סולתם", שעסק בייצור מרגמות, כלי מטבח ועוד. במהלך השנים התכווץ המפעל, ואת מקומו כמוקד תעסוקה תפסו מפעלי היי-טק. בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנו באזור התעשייה מבנים אחדים לתעשיית ההיי-טק שבססו את מעמדו של האזור בסיליקון ואדי. עם מפעלי ההיי-טק שמרכזם בעיר נמנים מלאנוקס טכנולוגיות, גיוון אימג'ינג, נוירוניקס, מארוול סמיקונדקטור, איזיצ'יפ סמיקונדוקטור, סינאל תעשיות, פנסוניק ועוד. כן פועלים באזור התעשייה מפעל מזון של חברת אסם ומפעל של כתר פלסטיק.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוצע המשקעים ביקנעם עילית, בדומה לקריית טבעון, עומד על כ- 650 מ"מ בשנה הודות לקרבת שני היישובים לרכס הכרמל.

הטמפרטורות ביקנעם עילית זהות לחלוטין לשאר יישובי עמק יזרעאל. טמפ' המינימום בחורף נעות בממוצע סביב 1°C ל- 7°C מעל האפס, טמפרטורות מתחת לאפס מתקבלות כאשר אוויר קר מגיע מצפון בשילוב עם שמיים בהירים (רמה סיבירית). ערפילי בוקר כבדים נפוצים מאוד בחודשי החורף ביקנעם ובשאר יישובי עמק יזרעאל. הקיץ ביקנעם עילית הוא חם ויבש: טמפ' המקס' בקיץ נעות סביב 32°C ל- 39°C.

הטמפ' הגבוהה ביותר שנמדדה מאז הקמת התחנה הייתה 40.3 מ"צ ונמדדה ב- 07/08/2010, ואילו הטמפ' הנמוכה ביותר הייתה 0.3 מ"צ ונמדדה ב- 15/12/2013. בשנים 1950, 1992, 1999-2000 ירדו כמויות קטנות עד בינוניות של שלג (50 ס"מ ומטה של שלג).

כמויות המשקעים שנמדדו בעיר בשנים קודמות:

2009-2010: 552.9 מ"מ (85% מהממוצע)

2010-2011: 486.9 מ"מ (75% מהממוצע)

2011-2012: 575.8 מ"מ (88% מהממוצע)

2012-2013: 668.1 מ"מ (103% מהממוצע)

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש 70 העובר בנחל יקנעם חוצה את יקנעם עילית, ומפריד בין אזור המגורים לבין אזור התעשייה. ב-20 ביולי 2009 נפתח לתנועה מחלף עין תות, המקשר את כביש 70 עם כביש 6, ומאפשר גישה מהירה מיקנעם עילית למרכז ישראל ולדרומה. המשכו צפונה של כביש 70 מקשר את יקנעם עילית לעמק יזרעאל ולגליל.

התחבורה הציבורית בעיר הופעלה לאורך השנים באופן כמעט בלעדי על ידי קואופרטיב אגד. החל מינואר 2011, החליפה חברת אומני אקספרס את חברת אגד בהפעלת השירות האוטובוסי הפנימי והפרברי (לישובי הסביבה ולחיפה). עם כניסת החברה החדשה, הופעלו בעיר לראשונה קווי לילה לחיפה ולרמת ישי דרך קריית טבעון. קווי הלילה פועלים גם בליל שישי.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה קרישק, יקנעם של מעלה, סיפורה של יקנעם עילית, הוצאת "דיוקן", 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב עציון, יקנעם מציגה: המלחמה על השם, באתר mynet‏, 18.3.2010
  2. ^ 2.0 2.1 אורי דרומיפריץ לוינגר, יקה, חקלאי, מראשוני יקנעם ומנהיגיה, 1911-2009, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
  3. ^ ב"הארץ" מצוין שהמושבה קלטה 350 משפחות עולים בניגוד ל"דבר" שמדבר על קרוב ל-700 משפחות
  4. ^ 70 משפחות קלטו 700 משפחות, דבר, 29 בפברואר 1952
  5. ^ יקנעם ויתר על הזרמים והזרמים ויתרו על יקנעם, דבר, 10 ביולי 1952
  6. ^ א. מש, בעיותיה של יקנעם החדשה, דבר, 14 ביולי 1964
  7. ^ א. מש, עסקני יקנעם מספרים, דבר, 23 בפברואר 1966
  8. ^ פרופיל יקנעם עילית באתר הלמ"ס


קואורדינטות: 32°39′34″N 35°06′36″E / 32.65944°N 35.11000°E / 32.65944; 35.11000