רמת ישי

רמת ישי
רמת ישי. מראה כללי מחורשת השומרים בקריית טבעון
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	עופר בן אליעזר
גובה ממוצע	‎90‏ מטר
תאריך ייסוד	1925
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	6,818 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.6%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,855 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	2,388 דונם
רמת ישי
דירוג חברתי-כלכלי	8 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4356
לאום ודת   99.4% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   0.59999999999999% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.7% גילאי 5 - 9 7.5% גילאי 10 - 14 8.0% גילאי 15 - 19 8.7% גילאי 20 - 29 17.3% גילאי 30 - 44 18.7% גילאי 45 - 59 22.7% גילאי 60 - 64 4.7% גילאי 65 ומעלה 4.6% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
חינוך תלמידים 709 –       יסודיים 449 –       על-יסודיים 260 מספר כיתות 23 ממוצע תלמידים לכיתה 31 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)

שלט רמת ישי שבכניסה המערבית. בשלט מופיע שם היישוב, בניין החאן והדקל שנמצאים בכניסה הצפונית שמהווים את סמל היישוב

רמת ישי היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בצפון עמק יזרעאל על כביש טבעון-נצרת, כ- 4 ק"מ ממזרח לקריית טבעון. היא קרויה על שמו של יש"י אדלר.

שטח השיפוט שלה הוא כ-2,300 דונם והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958.

מבנה בולט הקיים בישוב הינו ה"חאן", בניין עתיק מוקף חומה שנבנה בתקופת הטורקים בארץ ישראל. מבנה זה, ועץ הדקל הניצב לצידו, מהווים את סמל היישוב. כיום פועלת בשטח החאן משחטת עוף העמק.

היסטוריה

ראשיתה של רמת ישי בהתארגנות של חברת "מנור" בפולין במטרה להקים יישוב שיהיה מבוסס על שילוב של חקלאות ותעשיית אריגה. לצורך כך רכשה החברה את אדמות הכפר ג'ידה מקהילת ציון אמריקאית, שרכשה את האדמות מידי הערבים. בנובמבר 1925 הגיעו למקום המשפחות הראשונות ובתחילת 1926 הצטרפו אליהן משפחות נוספות כך שבאמצע 1926 מנה היישוב 54 משפחות ו-36 רווקים‏. בין מקימי היישוב היו כ-50 משפחות מלודז' ומביאליסטוק, שהקימו מפעל טקסטיל ביישוב. המפעל לא הצליח מבחינה כלכלית, והוא נמכר במכירה פומבית להנהלה הציונית‏. רבים מהמתיישבים עזבו את הארץ וחזרו לפולין והמעטים שנשארו התרכזו בחקלאות. מכת עכברים שאכלה את רוב התבואה גרמה להפסדים גדולים ל-25 המשפחות שהתגוררו במקום‏. בשנת 1931 הופעל מפעל הטקסטיל מחדש בסיוע הקרן הקיימת וקרן היסוד, על ידי חברת הנול שהוקמה כדי לשקם את המפעל, ולמנוע את הרושם הרע בקרב יהודי פולין מכשלון הקמת המפעל. בשנת 1932 עבדו במפעל 8 עובדים שהפעילו חלק קטן מהנולים במקום. בסוף שנת 1933 עבר המפעל לבעלות קבוצה של עולים מגרמניה שהשקיעו בחידוש הציוד‏.

בשנות ה-30 חולקו אדמות היישוב בין בעלי האדמות בהגרלה, בלא להיענות לבקשת התושבים במקום שנחלותיהם ירוכזו במקום אחד. כך נוצר מצב שהתושבים הבודדים במקום התפרסו על פני שטח רחב‏. במהלך המרד הערבי הגדול, בליל שבועות תרצ"ח, עלו ערבים על המושבה במטרה למחותה מעל פני האדמה, שרפו את המפעל, הרגו את הנוטר צבי לוין ופצעו תושב נוסף. מפעל הטקסטיל שוקם שוב, הפעם על ידי משה לסמן מלודז', ושם המפעל שונה ל"עמק טקסטיל". ליישוב הגיעו גם מספר מתיישבים מעולי תימן שעבדו במפעל‏.

ב-1943 הוחלט להפנות תרומה של 10,000 לא"י של ישי אדלר לפיתוח המקום, בתנאי שהמתיישבים ישמרו על מסורת ישראל‏, ובשנת 1944 הוחל בהקמת עשרה בתים ביישוב ושם המקום הוסב לרמת ישי‏. בשנת 1947 נסגר מפעל הטקסטיל, ובעקבות זאת באוגוסט 1947 נותרו במקום רק 15 משפחות. באותו חודש הונחה אבן פינה לבית כנסת ומרפאה שנבנו מכספי תרומות‏. המפעל חזר במהרה לפעול ובאפריל 1948 היו ברמת ישי 30 משפחות שעיקר פרנסתן הייתה על המפעל‏. במאי 1949 היו במקום 45 משפחות‏. ביוני 1950 הוקמה ממול לרמת ישי מעברה שבה התגוררו 500 משפחות באוהלים‏. המעברה חוסלה בשנת 1953 עם מעבר 200 משפחות למגדל העמק‏.

לקראת סוף שנת 1951 התרחב היישוב לכ-160 משפחות, והוקמו בו מאפייה גדולה, נגרייה ועוד מפעלים‏. בשנת 1953 נבנו במקום בית חרושת לעורות ומטווייה‏. בשנים 1953-1954 דרש ועד היישוב את הרחבת תחומה על מנת שתוכל לגדול ולקלוט תושבים נוספים‏. בשנת 1957 הקימה תנובה משחטה במקום, אולם לאחר זמן קצר היא נסגרה מהעדר כדאיות כלכלית. בשנת 1959 כשל מפעל עמק טקסטיל והגיע לכינוס נכסים‏. נסיון לשקם את המפעל כשל והוא נסגר סופית. בשנת 1961 הגיע היישוב למצב קשה, כאשר רק 60 מפרנסים מתוך 210 משפחות במקום מצאו תעסוקה ביישוב‏. בשלב זה הוקמה במקום משחטת עוף העמק על בסיס משחטת תנובה שנסגרה קודם לכן. באוקטובר 1963 הונח אבן פינה לאזור תעשייה שהוקם במקום עבור יישובי הסביבה ‏.

רמת ישי היתה בין חלוצות הרשויות המקומית בישראל בהעמדת נשים בראשן. בשנת 1962 הועמדה בראש הרשות המקומית אישה כראש ועדה קרואה, ובסוף שנת 1969 היתה למועצה היחידה שגם ראש המועצה וגם סגניתה היו נשים ‏‏. בראשית שנות ה-70, עם העברת ראשות המועצה מיהודית שושני לזלדה שחם, הייתה הרשות הראשונה שבראשה עמדו שתי נשים שונות לאורך השנים. בשנת 1977 נבחר לתפקיד ראש מועצת רמת ישי דרור פוגל. באותה שנה מנה היישוב רק כ-800 תושבים, אך מכאן ואילך הוא התפתח במהירות: נבנו ושופצו מבני ציבור רבים, לרבות בריכת שחייה חדשה, מבנים חדשים לבית הספר המקומי ואולם כדורסל מפואר, ומשפחות רבות נוספו ליישוב. פוגל, שכיהן בתפקיד עד שנת 1992, יזם והוציא אל הפועל את בנייתן של שתי שכונות חדשות ביישוב, קדמת ישי והדר ישי, שנבנו על אדמות חקלאיות שהופשרו לבנייה למגורים. הוא נהרג בעת שהדריך טיול בירדן בשנת 1999. מחליפו ניר חבקין יזם את בניית חטיבת הביניים "היובל" וקידם את הרחבת היישוב.

משנת 2008 ראש המועצה המקומית הוא עופר בן אליעזר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש ברמת ישי 6,818 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.6%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2008, המועצה המקומית מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ח (2008-2007) היה 76.6%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007 היה 9,245 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,743 ש"ח).

חינוך, תרבות וספורט

קיר טיפוס ע"ש שגיא בלאו, מבט מלפנים

ברמת ישי פועלים שני בתי ספר - בית הספר הממלכתי "ארזים" (יסודי) וחטיבת הביניים "היובל".

מתחם המתנ"ס שבמרכז היישוב, ומדרחוב החנויות שמתלווה אליו הוא מרכז התרבות בישוב, במתחם המתנ"ס רחבה גדולה המשמשת את היישוב לאירועים, ספרייה ציבורית, אולם תיאטרון והקרנות קולנוע בשם "בית מרים". ברחבת המתנ"ס ממוקם מועדון נוער. בישוב יש קן של תנועת "הנוער העובד והלומד".

באפריל 2011 הושקה ביישוב תנועת נוער חדשה בשם "מנו"ר" (מנהיגות נוער רמת ישי) ששמה מרמז על הניסיון הראשון להקים בארץ יישוב תעשייתי בשם "מנור" בשנות ה-20 של המאה ה-20.

בשנות ה-90 נבנה ברמת ישי "קיר שגיא", מתקן ספורטיבי לטיפוס קירות שהוא הגבוה בארץ והיחיד בתקן האולימפי, ובו מתקיימת מדי שנה אליפות ישראל בטיפוס קירות. הקיר נבנה לזכרו של בן היישוב שגיא בלאו, שנהרג בלבנון בפיגוע התאבדות ב-19 באוקטובר 1988.

בישוב פועל גם "מועדון הוקי גלגליות רמת ישי", אחד המועדונים המובילים בישראל בהוקי גלגיליות עם 2 זכיות בליגת העל הישראלית לבוגרים וזכייה אחת בגביע המדינה לבוגרים. בנוסף,מחלקת הנוער של המועדון מכילה שלושה שחקני נבחרת ישראל עד גילאי 17.

פעם בשנה, בתקופת האביב, נערכת צעדת רמת ישי על שם מאיר שוספי, בן היישוב שנפל בשנת 1969 בעת מילוי תפקידו בחטיבת גולני.

מרכז מסחרי

היישוב נמצא בצומת דרכים המחברת בין עמק יזרעאל לצפון הארץ, ובזכות זאת קיים ביישוב מרכז מסחרי גדול הכולל ברים ומסעדות.

ראשי המועצה

להלן רשימה של ראשי מועצת רמת ישי מאז הפיכתה למועצה מקומית בשנת 1958.

ראש המועצה	חודש ושנה לתחילת הקדנציה
אמנון ינאי	דצמבר 1959
יהודית שושני	נובמבר 1962‏
עודד ינאי	נובמבר 1965
יהודית שושני	נובמבר 1969
זלדה קרמר	מרץ 1971
משה זיידנר	ספטמבר 1976
דרור פוגל	אוקטובר 1978
דרור פוגל	אוקטובר 1983
דרור פוגל	אוקטובר 1988
זאב שוורץ	נובמבר 1993
יצחק ניר חבקין	נובמבר 1998
יצחק ניר חבקין	נובמבר 2003
עופר בן אליעזר	נובמבר 2008

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמת ישי

• אתר מועצת רמת ישי
• רמת ישי באתר הרשות לפיתוח הגליל
• גילי חסקין, "מ'מנור' לרמת ישי - גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי", חלק א', חלק ב'

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 32°42′12″N 35°9′54″E}