משתמש:Sari Fadel Mansour/פאדל מנסור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרופסור פאדל מנסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים אישיים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר עספיא שעל הר הכרמל ב- 13 ביולי 1942 וגר בה. נשוי +6 ילדים.

בן למשפחה מוכרת ומכובדת, נכדו הבכור של השייח' מונהאל מנסור שהיה המטיף הראשי של העדה הדרוזית במזרח התיכון שהתאפיין בצניעותו ובסגפנותו שלשמם הוכתר במצנפת הכדורית שמאפיינת אנשי דת דרוזים יחידי הסגולה.

לימודים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1956: בית ספר יסודי עספיא.

1957-1961: ביה"ס תיכון חקלאי כפר גלים.

שירות צבאי:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1962-1964: מש"ק חינוך ומתורגמן ביחידת המיעוטים של צה"ל.

עבודה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1964-1965: עבודה בנמל חיפה במשרדי מחלקת טרנספורט.

1972-1979: לימד ביולוגיה וכימיה בבית ספר תיכון אורט בעוספיא.

1970-2009: עבודה במחקר חקלאי במכון וולקני, שלוחת נווה יער, בהתמחות ההדברה הביולוגית של חרקים מזיקים לחקלאות.

השכלה אקדמית:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1965-1970: לימודים לתואר ראשון ושני בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים.

1972-1977: לימודים לתואר PHD בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים – שלוחת רחובות.

1995: דרגת פרופסור מן המניין.

כללי:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדען, איש דת ומסורת, מרצה בנושא החבר הדרוזית לגורמים שונים מהארץ ומחו"ל – בתחומי דת, היסטוריה, מסורת ואקטואליה.

ארח בביתו בהתנדבות מאות אנשים מהארץ ומחו"ל, מטיף לחיים בצוותא ולהבנה בין עמים. השתתף בעשרות תכניות טלוויזיה, רדיו, סימפוזיונים ובמות ציבוריות בתחומים אלה בנוסף לתחום המקצועי.

פרסים ואותות הערכה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלת מאות מכתבי תודה והערכה מגופים שונים מהארץ ומחו"ל.

1975 – קבלת פרס בן-גוריון לחוקרים צעירים.

1991 – קבלת פרס CICAR ישראל-גרמניה.

1996 – קבלת פרס הדיו-קיום והשלום של הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

2002 – זימון להרצאה בכנסת ישראל על מחקר מצטיין בנושא אריזות מזון דוחות חקרים.

2005 – קבלת אות הוקרה של "ליונס ישראל" על רוח ההתנדבות.

2006 – קבלת מגן הנגיד לסובלנות "רוטרי ישראל" על תרומה ממושכת לחינוך לסובלנות, דו-קיום ושכנות טובה בין העדות והדתות השונות בישראל.

2013 – קבל מגן יקיר החברה האנטימולוגית הישראלית, כאות הוקרה למחקריו.

2019 – קבלת אות הערכה והוקרה מעמותת "דרך מופיד עאמר – אחים לחיים".

שליחויות לחו"ל:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1959 – חבר משלחת הגדנ"ע לאפריקה המערבית מטעם משרד החוץ והביטחון – גאנה, ניגריה, ליבריה.

1968 – נציג ישראל בקונגרס הסטודנטים החקלאיים הבין לאומי שנערך בהלסינקי-פינלנד.

1979 – חבר קבוצת לימוד מטעם רוטרי ישראל לארה"ב לצעירים בולטים.

1981 – חבר משלחת האינטלקטואליים הלא יהודיים למצרים. הזמנה מטעם המכון ללימודים אסטרטגיים "אל-אהראם".

2003 – חבר ואחד מיוזמי המשלחת היהודית-ערבית לאושוויץ במסגרת היוזמה "מזיכרון לשלום".

2011 – חבר משלחת מנהיגי הדתות בישראל לביקור אצל האפיפיור בנידקטוס ה- 16.

2016 – חבר מועצת ראשי הדתות בישראל לביקור במחנות הריכוז.

2019 – נציג המועצה לראשי הדתות לכנס הבינלאומי Religion for peace.

חיבור מסמכים בנושאים שונים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1989 – חיבור מסמך על מצב ההשכלה של הדרוזים בעספיא, ובעקבותיו חיבור תכנית הבראה שהתקבלה ע"י משרד החינוך.

1991 – חיבור מסמך מטעם ועדת המעקב הדרוזית על מצב ההשכלה הגבוהה בקרב העדה הדרוזית בישראל.

1992 – חיבור מסמך מטעם ועדת המעקב הדרוזית על ארגון ממסדי לעדה הדרוזית בישראל.

1993 – הגשת דוח מוזמן לשר הבריאות חיים רמון בנושא: "תכשירי הדברה סינתטיים במזון ובמי שתייה".

2014 – חיבור ספר ביוגרפיה על סבו המנוח שייח' מונהאל מנסור שהנו דמות דתית מפורסמת ברמה עולמית.

2015 – חיבור ספר לימוד בנושא המורשת הדרוזית לבתי ספר תיכוניים מטעם משרד החינוך.

משנת 2014 – חיבור 4 ספרים בענייני המסורת הדרוזית.

חברות בגופים ציבוריים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1988-1994 – חבר באגודת הידידות של מרכז יגאל אלון.

מאז 1989 – חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה.

1996-2000 – חבר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

1997-2001 – חבר הנהלת פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל.

1997 – חבר מועצת "אורט ל- 121" לקידום נערות בטכנולוגיות מתקדמות ובמדעים.

מאז 1997 – חבר וועדת האתיקה של לשכת הבריאות – מחוז חיפה.

1999-2008 – חבר הוועד המנהל של המועצה הדתית הדרוזית העליונה.

2000 – חבר תת ועדה בנושא פילוסופיה, מוסר וערכים בראשות פרופ' אסא כשר השייכת לוועדת פרופ' שטיינברג לזכויות החולה הנוטה למות מטעם משרד הבריאות.

מאז 2000 – חבר הנהלה ואחד המייסדים של התנועה הדרוזית להבנה ושלום.

2000-2008 – חבר המועצה לשלום וביטחון.

מ- 2006 – חבר בחבר הנאמנים של הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל.

מ- 2006 – חבר המועצה הציבורית של "המועצה לישראל יפה".

2007 – חבר בוועדת היגוי לפיתוח, קידום והעמקת היחסים ושיתוף הפעולה בין העדות השונות וראשיהן בישראל מטעם משרדי הפנים והחוץ.

2007 – חבר המועצה של מנהיגי דתות בישראל.

מ- 2011 – חבר בוועד המנהל של הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל.

2013 – חבר המועצה האקדמית העליונה ב- "אקדמיית אלק'אסמי" – מכללה אקדמית לחינוך.

2013 – חבר הפורום לסגירת פערים בין יהודים לערבים של המרכז היהודי הערבי לפיתוח כלכלי.

מילוי תפקידים שאינן במסגרת המקצוע:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1965-1970 – נציג נבחר באגודת הסטודנטים החקלאיים ונציג הפקולטה לחקלאות בהתאחדות הסטודנטים הארצית.

1968-1969 – עוזר הפקה לתוכנית החקלאית של הטלוויזיה בערבית.

1979-1982 – מינוי מטעם נשיא המדינה ושר החינוך כחבר במליאת רשות השידור. חבר וועדת רשות השידור לתוכניות המשודרות בערבית בטלוויזיה וברדיו. יו"ד ועדת רשות השידור למתן פרס הצטיינות לתוכניות המשודרות בערבית בטלוויזיה וברדיו.

1989-1991 – יו"ד ועדת המעקב הדרוזית.

מאז 1998 – יוזם ומפעיל בהתנדבות תכנית חינוכית על התרבות הדתית הדרוזית – חינוך לערכים אוניברסליים בבתי הספר בעספיא ובדליית אל כרמל, חטיבות ביניים ותיכונים. כמו כן העברת עשרות הרצאות בנושא לקבוצות שונות.

פעילות חינוכית:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1972-1979 – לימד ביולוגיה וכימיה בבית ספר תיכון אורט בעוספיא.

1986-1990 – מרצה באוניברסיטת חיפה במסגרת הקורס: "החברה הדרוזית בישראל-נקודת אפיון".

1988 – חבר הוועדה למתן מלגות ללימוד תואר שני בארה"ב מטעם קרן ארה"ב – ישראל לסטודנטים לא יהודים.

1993-1996 – חבר הוועדה הציבורית לשילוב דרוזים בשירות הציבורי בראשות השר יוסי ביליין.

1994 – מרצה במכללת הגליל המערבי-עכו בנושא הדברה ביולוגית ואיכות הסביבה.

מאז 1996 חבר בחבר הנאמנים של מכללת מר אליאס הטכנולוגית – אעבלין.

מאז 2003 – חבר צוות היגוי להכנת תכנית לימודים בנושא המורשת הדרוזית מטעם משרד החינוך.

מאז 2005 – מרצה לחיילים הדרוזים לקראת שחרור בנושא הזהות הדרוזית והכנה לחיים מטעם צה"ל והאוניברסיטה הפתוחה.

מאז 2005 חבר אגודת הידידים של ביה"ס הדרוזי למדעים – ירכא.

מאז 2006 חבר המועצה האקדמית ללימודי מוסמך במכללה האקדמית למורים ערבים.

מאז 2008 – מרצה לתלמידי תיכון בנושא הזהות והתרבות הדרוזית מטעם המועצה הדתית הדרוזית ומשרד החינוך.

מאז 2009 – חבר ועדה לקביעת מלגות לסטודנטים דרוזים מטעם משרד החינוך.

מאז 2016 – יושב ראש הועדה ללימוד המורשת הדרוזית של משרד החינוך.

מרצה במכללות הגבוהות של צה"ל (מב"ל, פו"מ וכד'), המשטרה ומוסדות שונים.

הנחיית עשרות תלמידים בעבודות גמר בביולוגיה ואקולוגיה.

פעילות מדעית:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1979-1980 – שבתון באוניברסיטת פלורידה – גנזוויל – ארה"ב.

1987 – שבתון באוניברסיטת ריגינסבורג – גרמניה.

1990 – רישום פטנט בנושא תשירי הדברה טבעיים כמדביר חרקים מזיקים.

1991 – שבתון במרכז הפדראלי למחקר ביולוגי בראונשוויג – גרמניה.

1998-2000 – חבר מועצת מערכת "השדה" – ירחון לחקלאות, מזון ואיכות סביבה

1998-2008 – חבר האקדמיה למדעים של ניו-יורקארה"ב.

2002 – רישום פטנט בנושא חומרי טבע דוחי חרקים באריזות מזון.

2006 – רישום פטנט בנושא חומרי טבע דוחי חרקים באריזות מזון.

פרסם עשרות מאמרים, השתתף והרצה בעשרות כנסים מדעיים, בארה"ב, בארצות אירופה, באסיה ובאפריקה.