נצר חזני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נצר חזני
Sender-netzerhazani02.jpg
מראה מן היישוב
שנת הקמה 1983
אוכלוסייה נכון ל-2004 369
שפה עברית
דת יהודים
סיבת עזיבה תוכנית ההתנתקות
תאריך עזיבה 19 באוגוסט 2005
מיקום נצר חזני
נצר חזני
נצר חזני
שלט הכניסה ליישוב נצר חזני

נצר חזני (נצ"ח) היה מושב חקלאי בעל אופי דתי ציוני שהוקם בצפון גוש קטיף. המושב שכן צפונית למחנה הפליטים של חאן יונס ובדרום העיירה דיר אל-בלח ונשק בצידו המזרחי לכפר הבדואי גררה. נחשב לבכור המושבים ברצועת עזה.

היישוב פונה ב־18 באוגוסט 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות. בעת הפינוי התגוררו בו 84 משפחות.

יישוב חדש הנושא את השם "נצר חזני" הוקם סמוך למושב יסודות שבשטח המועצה האזורית נחל שורק, ומתגוררות בו כ-50 משפחות שהתגוררו במושב נצר חזני שבצפון הרצועה.

שם היישוב ותחילתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב החל את דרכו בסוף מאי 1973 (כ"ז באייר תשל"ג) כהיאחזות נח"ל בשם "גדיש"‏[1], ששמו הוסב לאחר מספר שבועות ל"קטיף"‏[2]. היאחזות קטיף הייתה היישוב הראשון בגוש קטיף והראשון להתאזרח ברצועת עזה בכלל לאחר מלחמת ששת הימים.

בכ"ב בשבט תשל"ח (פברואר 1978) עלה לקרקע גרעין של 12 משפחות חברי תנועת עזרא, שהתארגן קודם לכן בכפר דרום. לקראת אזרוח ההיאחזות וכיוון שב-1977, אוזרחה היאחזות נח"ל אחרת בגוש קטיף ונקראה בשם קטיף שונה שם היישוב ל"נצר חזני", על שמו של שר הסעד מיכאל חזני שהיה מראשי ההתיישבות הדתית בארץ. בטקס האזרוח שהתקיים בפברואר 1977, בו השתתפו כאלפיים איש, אמר יצחק רבין – מי שהיה ראש הממשלה באותה העת – "זהו יום גדול למדינה ולהתיישבות, יום המסמל את ביסוס אחיזתנו באזור, שמאז מלחמת ששת הימים נעשה לחלק בלתי נפרד מהמדינה וביטחונה"‏[3].

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין הבולט במושב היה הרכבו המיוחד במשפחות מחמש עשרה ארצות מוצא, החיים חיי קהילה משותפים. עיקר פרנסת המשפחות במושב הייתה חקלאות: בשנות השבעים והשמונים התפרנסו החקלאים בנצר חזני מגידולי פרחים בבתי גידול (חממות), לקראת סוף שנות השמונים ובשנות התשעים הסבו את תחום הגידול לירקות ובעיקר עגבניות. בסוף שנות התשעים החלו החקלאים בנצר חזני ובכל המושבים בגוש קטיף, לגדל ירקות עלים ותבלינים נקיים מתולעים בשיטת גידול ייחודית והמושב נחשב למוביל בתחום החקלאות האורגנית. ילדי המושב למדו בבית הספר האזורי בנוה דקלים ונהנו מפעילות חינוכית ותרבותית מגוונת באמצעות סניף בני-עקיבא.

קרבנות הטרור תושבי נצר חזני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כלל תושבי ההתנחלויות ברצועת עזה, סבלו תושבי נצר חזני מפעילות טרור מצד שכניהם הערביים, הן בנסיונות חדירת מפגעים למושב, הן בהפגזות רבות של נשק תלול מסלול (פצצות מרגמה ורקטות קסאם) אליו והן בכבישי הגישה בין היישובים ובציר כיסופים, שהיווה כביש הגישה היחידי אל היישובים מתחילת שנות התשעים. במהלך השנים נהרגו בפיגועי טרור שלושה מתושבי המושב:

  1. איתמר יפת, בן המושב, נרצח ב-21 בנובמבר 2000, על ידי צלף ערבי בצומת גוש קטיף , כשהיה בדרכו לסייע לתושבי כפר דרום בפעילות מחאה, ימים ספורים לאחר רצח שאירע סמוך לכפר.
  2. ב־27 בנובמבר 2001, נרצחה לא הרחק ממקום הרצחו של יפת תושבת מושב נוספת, אתי פחימה. פחימה, אם לארבעה בת 45, עבדה כגננת באחד מיישובי הגוש. מחבל פעיל חמאס זחל בשעות הערב המוקדמות אל הכביש בו נסעה ופתח בירי לעבר אוטובוס ילדים ולעבר מכוניות נוספות שנסעו על הכביש הגישה אל הגוש. כתוצאה מהירי נהרגה פחימה.
  3. רב המושב הרב יצחק עראמה נרצח כשנסע עם ילדיו בבוקר יום שישי, 20 בדצמבר 2002 לשבת חתן של אחיו של איתמר יפת בנתניה. סמוך לגשר מור פתח מחבל בירי לעבר רכב הרב. כדור אחד פגע בעורפו של עראמה והרגו במקום.

נצר חזני בתוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם אוהלים שהקימו מקצת תושבי נצר חזני המפונה בגן ציבורי בתל־אביב, במחאה על הכישלון של הממשלה לספק להם תחלופת מגורים ראויה בעיניהם
שלד בית הכנסת החדש ביישוב נצר חזני המתחדש, 10/11

בעקבות חקיקת חוק 'יישום תוכנית ההתנתקות' וחוק פינוי-פיצוי שבמסגרתם ביקשה הממשלה בראשותו של אריאל שרון לפנות את המושב, עבר חבר הכנסת אפי איתם להתגורר במושב על מנת להוביל שם את המאבק והמחאה כנגד תוכנית ההתנתקות. בין השאר, שכנע איתם את התושבים להפקיד את הנשק כשבוע לפני תחילת ביצוע התוכנית.

ב־18 באוגוסט 2005 פונה המושב, עם שאר ישובי גוש קטיף, במסגרת תוכנית ההתנתקות. שמונים המשפחות שהתגוררו בו, יחד עם עשרות משפחות ומאות צעירים שעברו להתגורר במושב בחודש טרם הפינוי, נפרדו מהמושב בתפילה ונסעו לקיים תפילה מיוחדת בכותל המערבי בירושלים.‏[4]

כ-40 משפחות בנות המושב מתגוררות באופן זמני באתר הקרווילות של קיבוץ עין צורים הסמוך לקרית מלאכי. כ-5 משפחות מתגוררות באתר קראוילות שהוקם במושב אבני איתן שברמת הגולן. חלק נוסף מהמשפחות עבר להתגורר זמנית באתר הקרוילות סמוך ליישוב ניצן ובהדרגה החלו האחרונים לעבור ממגורים בקרוילות לבתי הקבע ביישוב החדש באר גנים הממוקם מצפון לאשקלון. בנוסף לכל אלה, משפחות בודדות שכרו עצמאית דירות ביישובים שונים ברחבי הארץ.

נצר חזני החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרות משפחות עברו להתגורר ביישוב חדש המוקם בשטח המועצה האזורית נחל שורק הנקרא על שם המושב שהיה קיים ברצועת עזה. במושב יבנו כ-130 יחידות דיור, מתוכם 40 יחידות למשפחות חקלאיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 31°22′50.11″N 34°19′17.49″E / 31.3805861°N 34.3215250°E / 31.3805861; 34.3215250