נצר חזני
| נצר חזני | |
מראה מן היישוב |
|
| שנת הקמה | 1983 |
| אוכלוסייה נכון ל-2004 | 369 |
| שפה | עברית |
| דת | יהודים |
| סיבת עזיבה | תוכנית ההתנתקות |
| תאריך עזיבה | 19 באוגוסט 2005 |
נצר חזני (נצ"ח) היה מושב חקלאי בעל אופי דתי ציוני שהוקם בצפון גוש קטיף. המושב שכן צפונית למחנה הפליטים של חאן יונס ובדרום העיירה דיר אל-בלח ונשק בצידו המזרחי לכפר הבדואי גררה. נחשב לבכור המושבים ברצועת עזה.
היישוב פונה ב־18 באוגוסט 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות. בעת הפינוי התגוררו בו 84 משפחות.
יישוב חדש הנושא את השם "נצר חזני" מוקם סמוך למושב יסודות שבשטח המועצה האזורית נחל שורק, וצפויות להתגורר בו כ-50 משפחות שהתגוררו במושב נצר חזני שבצפון הרצועה.
תוכן עניינים |
שם היישוב ותחילתו [עריכה]
היישוב החל את דרכו בסוף מאי 1973 (כ"ז באייר תשל"ג) כהיאחזות נח"ל בשם "גדיש"[1], ששמו הוסב לאחר מספר שבועות ל"קטיף"[2]. היאחזות קטיף הייתה היישוב הראשון בגוש קטיף והראשון להתאזרח ברצועת עזה בכלל לאחר מלחמת ששת הימים.
בכ"ב בשבט תשל"ח (פברואר 1978) עלה לקרקע גרעין של 12 משפחות חברי תנועת עזרא, שהתארגן קודם לכן בכפר דרום. לקראת אזרוח ההיאחזות וכיוון שב-1977, אוזרחה היאחזות נח"ל אחרת בגוש קטיף ונקראה בשם קטיף שונה שם היישוב ל"נצר חזני", על שמו של שר הסעד מיכאל חזני שהיה מראשי ההתיישבות הדתית בארץ. בטקס האזרוח שהתקיים בפברואר 1977, בו השתתפו כאלפיים איש, אמר יצחק רבין – מי שהיה ראש הממשלה באותה העת – "זהו יום גדול למדינה ולהתיישבות, יום המסמל את ביסוס אחיזתנו באזור, שמאז מלחמת ששת הימים נעשה לחלק בלתי נפרד מהמדינה וביטחונה"[3].
אופי היישוב [עריכה]
המאפיין הבולט במושב היה הרכבו המיוחד במשפחות מחמש עשרה ארצות מוצא, החיים חיי קהילה משותפים. עיקר פרנסת המשפחות במושב הייתה חקלאות: בשנות השבעים והשמונים התפרנסו החקלאים בנצר חזני מגידולי פרחים בבתי גידול (חממות), לקראת סוף שנות השמונים ובשנות התשעים הסבו את תחום הגידול לירקות ובעיקר עגבניות. בסוף שנות התשעים החלו החקלאים בנצר חזני ובכל המושבים בגוש קטיף, לגדל ירקות עלים ותבלינים נקיים מתולעים בשיטת גידול ייחודית והמושב נחשב למוביל בתחום החקלאות האורגנית. ילדי המושב למדו בבית הספר האזורי בנוה דקלים ונהנו מפעילות חינוכית ותרבותית מגוונת באמצעות סניף בני-עקיבא.
קרבנות הטרור תושבי נצר חזני [עריכה]
כמו כלל תושבי ההתנחלויות ברצועת עזה, סבלו תושבי נצר חזני מפעילות טרור מצד שכניהם הערביים, הן בנסיונות חדירת מפגעים למושב, הן בהפגזות רבות של נשק תלול מסלול (פצצות מרגמה ורקטות קסאם) אליו והן בכבישי הגישה בין היישובים ובציר כיסופים, שהיווה כביש הגישה היחידי אל היישובים מתחילת שנות התשעים. במהלך השנים נהרגו בפיגועי טרור שלושה מתושבי המושב:
- איתמר יפת, בן המושב, נרצח ב-21 בנובמבר 2000, על ידי צלף ערבי בצומת גוש קטיף , כשהיה בדרכו לסייע לתושבי כפר דרום בפעילות מחאה, ימים ספורים לאחר רצח שאירע סמוך לכפר.
- ב־27 בנובמבר 2001, נרצחה לא הרחק ממקום הרצחו של יפת תושבת מושב נוספת, אתי פחימה. פחימה, אם לארבעה בת 45, עבדה כגננת באחד מיישובי הגוש. מחבל פעיל חמאס זחל בשעות הערב המוקדמות אל הכביש בו נסעה ופתח בירי לעבר אוטובוס ילדים ולעבר מכוניות נוספות שנסעו על הכביש הגישה אל הגוש. כתוצאה מהירי נהרגה פחימה.
- רב המושב הרב יצחק עראמה נרצח כשנסע עם ילדיו בבוקר יום שישי, 20 בדצמבר 2002 לשבת חתן של אחיו של איתמר יפת בנתניה. סמוך לגשר מור פתח מחבל בירי לעבר רכב הרב. כדור אחד פגע בעורפו של עראמה והרגו במקום.
נצר חזני בתוכנית ההתנתקות [עריכה]
בעקבות חקיקת חוק 'יישום תוכנית ההתנתקות' וחוק פינוי-פיצוי שבמסגרתם ביקשה הממשלה בראשותו של אריאל שרון לפנות את המושב, עבר חבר הכנסת אפי איתם להתגורר במושב על מנת להוביל שם את המאבק והמחאה כנגד תוכנית ההתנתקות. בין השאר, שכנע איתם את התושבים להפקיד את הנשק כשבוע לפני תחילת ביצוע התוכנית.
ב־18 באוגוסט 2005 פונה המושב, עם שאר ישובי גוש קטיף, במסגרת תוכנית ההתנתקות. שמונים המשפחות שהתגוררו בו, יחד עם עשרות משפחות ומאות צעירים שעברו להתגורר במושב בחודש טרם הפינוי, נפרדו מהמושב בתפילה ונסעו לקיים תפילה מיוחדת בכותל המערבי בירושלים.[4]
כ-40 משפחות בנות המושב מתגוררות באופן זמני באתר הקרווילות של קיבוץ עין צורים הסמוך לקרית מלאכי. כ-5 משפחות מתגוררות באתר קראוילות שהוקם במושב אבני איתן שברמת הגולן. חלק נוסף מהמשפחות עבר להתגורר זמנית באתר הקרוילות סמוך ליישוב ניצן שבחולות ניצנים ומשפחות בודדות שכרו עצמאית דירות ביישובים שונים ברחבי הארץ.
נצר חזני החדשה [עריכה]
כ-50 משפחות צפויות לעבור בשנת 2011 להתגורר ביישוב חדש המוקם בשטח המועצה האזורית נחל שורק ויקרא על שם המושב שהיה קיים ברצועת עזה.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אתר הבית של קהילת נצר חזני
- נצר חזני, באתר קטיף.נט
- כאן ביתי: נצר חזני, באתר מעריב
הערות שוליים [עריכה]
- ^ עולים מבריה"מ יתיישבו בישוב העירוני בפתחת רפיח, דבר, 1 ביוני 1973
- ^ שמות ליישובים חדשים, דבר, 8 באוגוסט 1973
- ^ דני צדקוני, ישובכם יהיה חלק בלתי נפרד מישראל, דבר, 11 בפברואר 1977
- ^ ארי שביט, כך הגיע נצר חזני אל קיצו, באתר וואלה!
| התנחלויות שפונו במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| יישובי גוש קטיף (רצועת עזה) |
נוה דקלים • נצר חזני • פאת שדה • קטיף • רפיח ים • שירת הים • שליו • תל קטיפא • בדולח • בני עצמון • גדיד • גן אור • גני טל • כפר ים • כרם עצמונה • מורג • כפר דרום • נצרים • אלי סיני • דוגית • ניסנית |
|
| יישובים בצפון השומרון | ||