שיחה:שלמה משה עמאר

למיטב זכרוני הרב עמאר שימש כדיין תחילה בביה"ד הרבני בטבריה, כמדומני, עם הרב ציון בוארון. אח"כ הגיע הרב בוארון גם לביה"ד הרבני בפ"ת. נא לבדוק. אם אמצא את המסמכים הנוגעים בדבר, אעדכן זאת בגוף הערך.87.69.94.128 20:42, 1 במאי 2007 (IDT)

"ידא אריכתא"?

זו הוויקי העברית או הארמית? אבקש לתרגם את הביטוי לעברית, או לפחות לביטוי ארמי שמוכר יותר לקורא הכללי. תודה. וולנד - שיחה 20:22, 21 בפברואר 2008 (IST)

מחקתי את הביטוי לא בגלל הארמית, אלא בגלל שזה לא נכון. אולי רק משאלת לב של שסניקי"ם שרופים, ותו לא. --שפ2000 - שיחה 23:13, 15 בנובמבר 2008 (IST)

---

פרשת החטיפה

הסתבכות משפחתו של הרב עמאר לא קשורה אליו אישית ולא צריכה להיות חלק מההיסטוריה המפוארת והאישית שלו, מרגע שהמשטרה קבעה שלא היה לו חלק בזה לאחר תשאול אפשר רק לציין שהמשטרה החליטה לא לחקור אותו, מעשיו של בנו אינם צריכים להכתים את הערך ולהיות חלק דומיננטי בערך עליו.

לאחר שנושא זה נחקר במשטרה, ולא נמצא כי הרב קשור לעניין, אין כל מקום להזכיר פרשה זאת בערך. כשיוחלט לכתוב ערך על בן הרב, שם המקום לתעד פרשיה זאת. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 21:44, 7 באפריל 2010 (IDT)

בעיות בפסקה האחרונה של הפרק "דרכו לרבנות"

בפסקה האחרונה של פרק זה לפחות שגיאת תחביר אחת וגם שימוש מוזר ב"כמובן". מי שמבין בנושא מוזמן לתקן. הא? - שיחה 18:10, 21 בפברואר 2009 (IST)

== עזרה בעריכה... :0 == איך קוראים למי שמיתכתב או כותב או בבנקבה??? תענו לי מממממממממהההההההההרררררררר

שלום אני משתמשת מאוד חדשה בויקיפדיה, ומנסה לעדכן את האינפורמציה על הרב שלמה עמאר על פי נתונים מדויקים שקיבלתי מהלשכה שלו. כתבתי את זה (חשבתי ש)כמו שצריך - אבל לא אישרו לי את זה. מצא חן בעיני מה שקראתי עליו (עצמאות חשיבה מקורית והרבה אומץ לא נפוץ לקבל הכרעות תקדימיות) - ורציתי לשתף בזה עוד אנשים - רק שאין לי מושג מה לא בסדר בזה.. מי רוצה לעזור? תודה! כנרת ―Kinneretba (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

---

ביוגרפיה

הרב שלמה משה עמאר נולד בשנת התש"ח (1948) בעיר קזבלנקה שבמרוקו. את לימודיו היסודיים סיים בבתי-הספר היהודיים בעיר, "אוצר התורה" ו"נווה שלום". עלה ארצה עם הוריו בשנת התשכ"ב (1962), והשתקע עם משפחתו בפרדס חנה. את ראשית דרכו הלימודית עשה הרב עמאר במוסדות "תפארת ציון" בבני-ברק בין השנים תשכ"ג-תשכ"ז(1963-1967), משם המשיך לישיבת שלומי ב(1967), שם החלה כהונתו הציבורית בשנת התשכ"ט (1969) כשהרב המקומי מסעוד ריוח זצ"ל נאלץ להעדר מהעיירה לתקופה ממושכת, ופרנסי העיירה ביקשו לו מחליף זמני. אף שטרם נשא בכל תואר רשמי, מונה הרב עמאר כממלא מקום רב היישוב וראש הישיבה שבה למד, והוא בן 21.

במקביל לכהונתו זו החל בלימודי דיינות אצל מורו ורבו, הרב יעקב רוזנטל שליט"א, ראש ישיבת הגר"א ואב בית הדין הרבני בחיפה. שנה לאחר מכן, בשנת התש"ל (1970), מונה לרב ולמנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית בנהריה, בו הופקד על מערך הפיקוח ההלכתי וגישור בינו לבין בעלי העסקים שבעיר. בשנת 1973 מונה לרב המושב מגדים שבמועצה האיזורית חוף הכרמל, תקופה אשר מצאה את ביטויה לאחר מכן בסדרת ספרי הלכה שחיבר בענייני התיישבות חקלאית. פרק זה של טרום דיינות חתם הרב עמאר בתפקיד משגיח בישיבת "תורה והוראה" בת"א, בה ישב עד לסיום לימודי הדיינות. במהלך שנים אלו הוסמך הרב עמאר כשוחט ובודק, כרב מושב וכרב עיר. על כתב ההסכמה שלו חתמו הרבנים הראשיים דאז - הראשון לציון הרב יצחק נסים והרב יצחק הרצוג, זצ"ל.

הסמכה וצעדים ראשונים

את ראשית דרכו הלימודית עשה הרב עמאר במוסדות "תפארת ציון" בבני-ברק בין השנים תשכ"ג-תשכ"ז(1963-1967), משם המשיך לישיבת שלומי ב(1967), שם החלה כהונתו הציבורית בשנת התשכ"ט (1969) כשהרב המקומי מסעוד ריוח זצ"ל נאלץ להעדר מהעיירה לתקופה ממושכת, ופרנסי העיירה ביקשו לו מחליף זמני. אף שטרם נשא בכל תואר רשמי, מונה הרב עמאר כממלא מקום רב היישוב וראש הישיבה שבה למד, והוא בן 21.

במקביל לכהונתו זו החל בלימודי דיינות אצל מורו ורבו, הרב יעקב רוזנטל שליט"א, ראש ישיבת הגר"א ואב בית הדין הרבני בחיפה. שנה לאחר מכן, בשנת התש"ל (1970), מונה לרב ולמנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית בנהריה, בו הופקד על מערך הפיקוח ההלכתי וגישור בינו לבין בעלי העסקים שבעיר. בשנת 1973 מונה לרב המושב מגדים שבמועצה האיזורית חוף הכרמל, תקופה אשר מצאה את ביטויה לאחר מכן בסדרת ספרי הלכה שחיבר בענייני התיישבות חקלאית. פרק זה של טרום דיינות חתם הרב עמאר בתפקיד משגיח בישיבת "תורה והוראה" בת"א, בה ישב עד לסיום לימודי הדיינות. במהלך שנים אלו הוסמך הרב עמאר כשוחט ובודק, כרב מושב וכרב עיר. על כתב ההסכמה שלו חתמו הרבנים הראשיים דאז - הראשון לציון הרב יצחק נסים והרב יצחק הרצוג, זצ"ל.

אולי הדברים נכתבו כאן לפני כמה שנים, אך בינתיים הרב רוזנטל כבר מזמן אינו שליט"א. הוא נפטר באייר תש"ע. השוחט - שיחה 00:17, 26 באוקטובר 2014 (IDT)

שירותו הצבאי

את שירותו הסדיר בצה"ל עשה הרב עמאר במחלקה לזיהוי חללים, בה המשיך גם בשירות המילואים. לאחר סדרת אימונים בחילוץ והצלה שובץ הרב בתפקיד הוראה הלכתית בתחומי הפעילות של המחלקה, והרצאותיו במסגרת הקורסים הצה"ליים נסבו סביב ההקפדה על ערכי כבוד המת הלכה למעשה. הרצאות דומות העביר הרב עמאר גם בארגון זק"א (זיהוי קרבנות אסון). ניסיונו המעשי של הרב בסוגיות חללים ונעדרים התבטא גם בפסיקתו ההלכתיות שהתפרסמו במשך השנים.

דיינות וכהונה עירונית

יכולת לימודית גבוהה וכשרון תפיסה נדיר הביאו את הרב עמאר להתמודד בקלות יחסית עם סדרת הבחינות הארוכה, והובילו להתקדמותו המהירה בעולם הרבנות. בשנת התשמ"ב (1982), לאחר שסיים בהצלחה את לימודי הדיינות, מונה הרב עמאר לדיין בבית-הדין הרבני האזורי. את כהונתו בבתי הדין הרבניים עשה הרב בעריםטבריה, באר שבע, חיפה, אשקלון ובאר שבע (לתקופה קצרה נוספת). בתום תקופה זו מונה הרב עמאר לאב בית הדין בפתח תקוה.

בשנת התשס"ב (2002) נבחר הרב עמאר כרב הראשי של תל-אביב-יפו ברוב דעות, וללא מתנגדים. בתקופת כהונתו שופרו באופן ניכר רמת שירותי הדת בעיר, הועצם מוסד הרבנות וחוזקו קשרי הגומלין בינו לבין המערכות העירוניות האחרות. הישגו המשמעותי ביותר היה בתחום הכשרות, שם חלו תמורות מפליגות מרמת פיקוח גבוהה וקביעת תקנים חדשים ועד למודעות הציבורית לנושא, שהיתה רחוקה מאמות המידה הקבועות בהלכה. בשנת ה'תשס"ג (2003) נבחר הרב עמאר ברוב קולות (124 מתוך 150) לכהן בתפקיד הראשון לציון, הוא רבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.

פסיקתו

בשל העובדה כי משחר כהונתו עסק הרב בדיינות וברבנות קהילתית, נבנו תחומי התמחותו סביב הנושאים אליהם נדרש. בטיפול בסוגיות המורכבות שהוגשו לפתחו בלטו יסודיות וחקר האמת, שהתבטאו בלימוד מעמיק של התחום הרלוונטי - בחקירה אישית, בהיוועצות עם מומחים ובלימוד מדעי במידת הצורך. את פסיקתו לגבי בני הפלאשמורה – יהודים אתיופיים שנאנסו להמיר את דתם ביסס הרב על תוצאות מחקר שערך בעצמו כשיצא לאתיופיה בשנת 2002, שם ליקט את כל הנתונים הרלוונטיים על חייהם בעבר ובהווה, ופסק שיש לגיירם כדת ולהשיבם אל מתחת לכנפי היהדות. פסיקה חלוצית נוספת מתחום המדע התבססה על בקיאותו המדעית בבוטניקה והובילה לכך שהתיר באופן תקדימי הנדסה גנטית בצמחים, לאחר שפסק כי אין מדובר ביצירת כלאיים המנוגדת לתורה. תחום החקלאות בארץ מהווה נושא מרכזי בפסיקותיו של הרב עמאר, המשמש מוביל ופורץ דרך בתחום שמעטים נוטלים בו אחריות הלכתית על יצירת חידושים עדכניים המותאמים למציאות כיום. בין פסיקותיו בענייני מדע ניתן למצוא סוגיות של כשרות פיטום אווזים, הגדרות בוטאניות של חמשת מיני דגן, כגון הכרעת ברכתו של הקינואה, סוגיית כשרותו של האיל האדום שמוצאו מאוסטרליה, ועוד. בפסיקה מהותית נוספת נדרש הרב עמאר לשאלת המתות החסד, והוציא פסק הלכה תקדימי לגבי קביעת רגע המוות והפסקת תפקודי גזע המוח, אשר נותן כלים רבי משמעות בידי רופאים ורבנים המתמודדים עם הסוגיה. תחום נוסף המהווה חלק נרחב מפסיקותיו של הרב עמאר נוגע לכל קשת הנושאים של ענייני הפרט: קידושין שנערכו אגב מסיבה בין צעירים, דיני ירושה, ניסוחי כתובה ואף סוגיות סבוכות כממזרות, פסולי חיתון והפריה מלאכותית. פסיקתו בענייני עגינות נשאה לעתים אופי רגיש וייחודי ביותר, כשרווחת האישה עומדת לנגד עיניו ומהווה את מוקד פסיקתו. באסון התאומים (פיגועי 11 בספטמבר) בניו יורק, הוציא מתחת ידו חוות דעת מנומקת המקלה עם אלמנות נספים רבות, אשר לא ניתן היה לזהות את בעליהן או שמקום קבורתם לא נודע. הכשרתו הצבאית הביאה את הרב לפסוק עפ"י דו"חות מעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, או להתרת עגונות אסון התאומים בפיגועי 11 בספטמבר בניו יורק, אשר לא ניתן היה לזהות את בעליהן או שמקום קבורתם לא נודע. באחת מפסיקותיו יוצאות הדופן אפשר לכתוב שנה? התיר הרב אישה מעגינות לאחר שקיבל עדויות של אנשי העולם התחתון, אשר סיפרו על קבורת בעלה של אותה אישה ביסודות בטון של בניין.

בספריו עוסק הרב עמאר גם בנושאים הלכתיים גרידא, כגון תפילת הדרך וברכת הגומל, הלכות נטילת ידיים, סמכות בתי הדין בימינו, הלכות בורר בשבת ועוד ועוד. פסיקתו נלמדת במכוני מחקר הלכתיים ומדעיים שונים בישראל ובחו"ל, והיא משמשת קו מנחה ועקרוני עבור בתי דין ופוסקים רבים, מכל קשת העדות.

דמותו

כדיין וכפוסק, מתאפיין הרב עמאר בבקיאות מפליגה בתורה ובהלכה, ביכולת לימוד ובכושר ניתוח. הוא אינו נרתע מפסקי דין יוצאי דופן בנושאים רגישים וסבוכים, גם כשהוא מהווה דעת מיעוט. כפי שהעיד על עצמו, "כח האמת הוא הכח החזק ביותר, והוא העומד נר לרגלי". כרב וכאדם, ניצבים נגד עיניו האנשים אשר מאחורי פסקי הדין, ומתוך בקיאותו וידיעותיו הוא נוטה לפעול מכח ההיתר, ולא להתהדר בתוספת חומרות. אלפי פסקי ההלכה שכתב ודמותו הייחודית כפוסק וכאדם, ביססה את מעמדו של הרב עמאר כאחד מחשובי הפוסקים בדורות האחרונים, בעולם ההלכה בכלל ובפסיקת יהודי ספרד בפרט. מאופי פסיקתו וממגוון נושאיה עולה תפיסת עולם יהודית-הומניסטית, הרואה את המציאות בראי ההלכה, ומחדשת בגבולותיה, על פי צרכי המציאות. נושא קרוב לליבו של הרב הוא השכנת שלום. במשך יותר מארבעה עשורים הרבה לפשר בין צדדים יריבים - משלום בית ועד לגישורים עסקיים סבוכים. ככלל, מהווים ערכי הסובלנות וכבוד האדם אבן יסוד בהנהגותיו של הרב, אשר בכל שנות כהונתו נמנע ממחלוקות ומדנים מיותרים, ואת השינויים שחולל הקפיד לעשות בטוב מזג, ובדרכי נועם תורה.

כתביו

חלק ניכר מפסיקותיו של הרב עמאר ראה אור ב- 8 ספרים, המהווים יחד שתי סדרות שו"ת:

• שו"ת "שמע שלמה" (6 כרכים) - חיבורו המרכזי אשר ראה אור לראשונה בשנת התשנ"ב (1992), והתרחב במהלך שנותיו כדיין. עוסק בסוגיות אקטואליה אשר להן מקבילות בשולחן ערוך.
• "כרם שלמה" (2 כרכים) - חיבור נוסף המאגד בשני כרכים שאלות ותשובות בנושאים חקלאיים ומצוות התלויות בארץ.
• שו"ת בארה של מרים (על שם אמו) - עוסק בענייני כשרות.
• חיבור ברכת אליהו (על שם אביו) - על פרשות השבוע (מתוכם ראו אור חומשים בראשית ושמות).

במהלך השנים השלים הרב עמאר כתבים נוספים הממתינים לראות אור, בכללם פיוט וחריזה לכבודה של תורה, כמסורת גדולי ספרד.

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לא חתם על שום דבר הקשור לרב עמאר. מן הסתם הוא כלל לא הכיר אותו, שכן הרב הרצוג נפטר כאשר הרב עמאר היה בן 11 וגר במרוקו. על כן, יש שתי אפשרויות: להביא מקורות פומביים המהווים מקור לדברים שכתבת ונוכל לבדוק על פיהם את העריכות שלך, להבהיר מיהו המקור המוסמך בבית הרב העומד מאחורי כל אחד מהפרטים עליו אנו מתבססים. עדירל - שיחה 21:29, 14 בנובמבר 2010 (IST)

אוקיי- תודה, בודקת - יכול לעזור לי בבקשה עם הערך כולו? אני רואה שאתה בקי ורגיל בנבכי הויקיפדיה... תודה kinneretba

בהחלט אשמח לעזור. אבל כדאי לעבור נקודה נקודה ולהבהיר מה יש לתקן ולא להפיל הכל בבת אחת. למשל, מתי התגייס לצה"ל. באלו תאריכים עבד בשלומי ובאלו בנהריה? ממתי היה הרב רוזנפלד רבו? לפני שהחל ללמוד דיינות או רק אחרי? עדירל - שיחה 00:24, 15 בנובמבר 2010 (IST)

הבנתי. אז בעצם הסגנון בסדר אבל חסרים סימוכין? מישהו כתב לי שזה סגנון "יחצני" אבל קראתי ערכים דומים (הרב עובדיה למשל) וזה לא שונה הרבה, או שפספסתי משהו? Kinneretba - שיחה 00:35, 15 בנובמבר 2010 (IST)

בכל מקרה תודה לך - אני מתחילה לאסוף עוד פרטים. Kinneretba - שיחה 00:40, 15 בנובמבר 2010 (IST)

כשנגיע לסגנון נראה, אני עדיין בפרטים הטכניים. עדירל - שיחה 00:42, 15 בנובמבר 2010 (IST)

מה הכוונה? אתה בודק את זה?Kinneretba - שיחה 12:28, 15 בנובמבר 2010 (IST)

לא. אני מחכה להבהרות שלך לגבי הנושאים הטכניים. כשאלו יסודרו נחשוב הלאה. עדירל - שיחה 13:14, 15 בנובמבר 2010 (IST)

הישגיו כרבה של תל אביב

אין לי ספק שהיו לרב הישגים רבים כרבה של תל אביב. אולם כדי לכתוב עליהם אנו צריכים מקורות והסברים. למשל, אפשר להביא דברים שהרב עמאר בעצמו אמר או כתב, דברים שאמרו עליו במועצה הדתית, בעיריה, עמיתיו הרבנים ואפילו בתקשורת. לחילופין או בנוסף, אפשר להביא הסברים מפורטים כמו: הנהיג שבכל שבת ..., קבע שבמחלקת הכשרות ... , מדי יום ראשון נהג לסייר ... . אמירות כלליות שהוא שיפר ועשה אינן יכולות לעמוד באנציקלופדיה. עדירל - שיחה 18:24, 29 בנובמבר 2010 (IST)

כדיין

האם יש הסבר לטיולים הרבים שעשה ברחבי הארץ? הוא היו נוח למלא חורים? הוא ביקש להסתובב ולפגוש אזורים שונים? ככה נהוג אצל כולם? עדירל - שיחה 18:27, 29 בנובמבר 2010 (IST)

פרק הפסיקה

פרק זה אינו יכול לעמוד כך. אין זה מעניין אותי שהוא "הוציא פסק הלכה תקדימי לגבי קביעת רגע המוות והפסקת תפקודי גזע המוח, אשר נותן כלים רבי משמעות בידי רופאים ורבנים המתמודדים עם הסוגיה", במיוחד לאור העובדה שזו כנראה גוזמה. אני רוצה לדעת מה הוא פסק בנושא כדי שאוכל להשוות זאת לפסיקות של רבנים אחרים ואדע מה מייחד אותו. אם יש כאלו שהסתמכו על פסיקתו או ציינו אותו באופן מיוחד, אשמח לשמוע. אבל דברי שבח כלליים אינם מועילים. עדירל - שיחה 18:37, 29 בנובמבר 2010 (IST)

הבחירות לרב הראשי

קביעתכם ללא עוררין שהרב עמאר תמך בהרב ציון בוארון מכיון שש"ס סיכלה את כהונתו הנוספת היא ללא מקור. וככל הנראה זה ברווז עיתונאי, שקישרו בין שני הדברים. הרב עמאר לאלו המכירים אותו הוא לא נקמן ולא נטרן, ואין שום קשר בין שני הדברים. ככל הנראה הרב עמאר סבר שהרב ציון בוארון הוא מועמד עדיף מכיון שיש לו ניסיון של הרבה מאוד שנים כדיין וכפוסק בענינים חמורים. אבקש לתקן את הפיסקה ההיא. 80.179.22.127 23:38, 19 באוקטובר 2013 (IDT)

בקשה לתיקון

יש כאן הארכה מיותרת ומבלבלת. ראשון לציון,רב ירושלים ספרדי ורב ראשי ספרדי. למיטב ידיעתי הראשון לציון זה בעצם הרב הראשי הספרדי. ופשוט אומרים הראשל"צ והרב של ירושלים. גם אצל הרב שטרן אני לא בטוח שהיה צריך להוסיף שהוא רב אשכנזי כמו שמישהו שינה עכשיו קרית יובלל - שיחה 00:34, 24 באוקטובר 2014 (IDT)

ראשון לציון זה תואר שנשאר לכל החיים, רב ראשי הוא כבר לא.מי זה מי שכותב?

טעמי המקרא

איפה ההילולא למשה רבינו ב ז באדר למען קיום ותקנת טעמי המקרא גם במזון

הומוסקסואליות ואכילת חזיר

הוספתי לפסקה "פעילות ציבורית" את המשפט הבא:

בדצמבר 2018 עמאר השווה הומוסקסואליות לאכילת חזיר.

---

לויוני-YL הסיר את המשפט בנימוק: אין בזה שום חידוש, שום "אמירה".

לא הבנתי את הנימוק הזה. עצם העובדה שהרב מתנגד להומוסקסואליות היא שגרתית. רוב הרבנים האורתודוקסים מתנגדים לכך, ובעיקרון אכן אין טעם לציין זאת בערך. אבל ההשוואה לאכילת חזיר (או ליתר דיוק, לקיום סדנאות לבישול חזיר בבתי ספר יהודיים) איננה שגרתית. החזיר מסמל את הטומאה ביהדות, ולכן לטעון שמתן לגיטימציה להומוסקסואליות שקול לקיום סדנאות לבישול חזיר זו אמירה שאינה בקונצנזוס גם בקרב שומרי ההלכה, וכנראה שרובם המוחלט של הרבנים יחלקו על האמירה הזו על אף התנגדותם העקרונית להומוסקסואליות. לכן, לדעתי יש לכלול את המשפט בערך. אשמח לשמוע דעות נוספות. ‏Guycn2 · ☎‏ 23:22, 20 בדצמבר 2018 (IST)

אין לי מושג מה ההשכלה ההלכתית שלך, אבל מה שהרב מצוטט באומרו זה "שם זה איסור לאו ופה זה האיסור הכי חמור שבתורה". זה דבר כל כך בסיסי שכל מי שלמד כמה חודשים בישיבה או כמה מסכתות של דף יומי יודע אותו. בברכה, גנדלף - 23:49, 20/12/18

+1, ותודה שחסכת מזמני. לויוני-YL - שיחה 00:07, 21 בדצמבר 2018 (IST)

אין בדבר כל חידוש, זה קונצנזוס הלכתי ברור. — דגש – שיחה 00:53, 21 בדצמבר 2018 (IST)

יחד עם זאת, אני לא רואה שום סיבה שלא לכלול את השורה הנ"ל בערך זה. אפשר אף להוסיפה לערך הומוסקסואליות בהלכה. יוניון ג'ק - שיחה 00:55, 21 בדצמבר 2018 (IST)

אני מציע לכם גם לעיין בארבע מיתות בית דין#העבירות שעליהן היו ממיתים. הנ"ל נכון לגבי כל העבירות המופיעות שם. אין שום סיבה הגיונית לצטט משפט זה, כשם שאין סיבה לכתוב בערכו של אברהם טרכטמן שהוא הסביר את משפט פיתגורס. על כל פנים זו שאלה שצריך להפנות ל בעלי הידע ביהדות. — דגש – שיחה 01:03, 21 בדצמבר 2018 (IST)

מצטרף לקודמי - משפט קונצנזואלי בקרב יהודים אורתודוקסיים. גם אם חלק לא רוצים להתסיס ונמנעים מלומר משפטים כאלו בקול - אין בכך חידוש. Biegel - שיחה 01:07, 21 בדצמבר 2018 (IST)

כנ"ל. מוסכם וברור על פי ההלכה היהודית אורתודקסית. בברכה בן-ימין - שיחה 01:09, 21 בדצמבר 2018 (IST)

Biegel, גם דבריו של אהרן דומב השנויים במחלוקת הם קונצנזואליים בקרב יהודים דתיים לאומיים. וגם דבריו של ג'רמי קורבין השנויים במחלוקת הם קונצנזואליים בקרב השמאל הרדיקלי האנטישמי בבריטניה. זו לחלוטין לא סיבה מוצדקת שלא לכלול את המידע הזה בערכים אודותיהם. יוניון ג'ק - שיחה 15:52, 21 בדצמבר 2018 (IST)

לא הבנתי את מה שכתבת על דומב. הערך על ג'רמי קורבין לא מציג אותו כ"שמאל רדיקלי אנטישמי", אלא מציג את אמירותיו. ואילו הערך על הרב עמאר כן מציג אותו כרב, וממילא כבר משתמע שיש לו היכרות בסיסית עם ההלכה. בברכה, גנדלף - 18:50, 22/12/18

מצד שני, אם האמירה שלו גרמה לסערה תקשורתית יוצאת דופן, יכול להיות שיש מקום לציין את זה. כלומר, לכתוב שהצהרתו של הרב גרמה לסערה. --Joalbertine - שיחה 01:28, 21 בדצמבר 2018 (IST)

סערה? כתבה של 2 דקות ביוטיוב של כאן? תוכל גם לכתוב שהתעורר דיון בדף השיחה של הערך... — דגש – שיחה 01:33, 21 בדצמבר 2018 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: "סערה תקשורתית יוצאת דופן"?? לא ראיתי לא שמעתי. לדעתי, חבל לגרור לדיון בנושא זה. גם ההפניה מה'לוח', לגיטמית - אך מיותרת. בברכה בן-ימין - שיחה 01:36, 21 בדצמבר 2018 (IST)

מסכים עם גנדלף וסיעתו. הרבה פעמים אנשים בעלי עניין מנסים ליצור סערה מלא כלום. הרבה פעמים משווים איסורים שונים לחזיר כדי להדגיש את חומרתם, כמו למשל איסור שרצים, שפוסקים רבים הדגישו שאיסורם חמור מאכילת חזיר (מבחינת מספר איסורי הלאו תעשה) כדי להדגיש את חומרת האיסור, שהעולם נהג להקל בו. יאיר דב • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ט • 09:02, 21 בדצמבר 2018 (IST)

זה עשה "רעש" הרבה יותר גדול. פה לא היה שום רעש, ושום חידוש. צריך להפסיק עם פסטיבל ציטוטי הרבנים הזה. לויוני-YL - שיחה 12:04, 21 בדצמבר 2018 (IST)

מצטרף לכל קודמי, סערה בכוס מים, אכילת החזיר נתפסה עד היום בעיני שומרי המסורת כאחת מפסגות ההתדרדרות הרוחנית, ולהבהרת חומרת העניין ההשוואה מתבקשת (הזכיר לי מעשה שהחפץ חיים דרש בעיירה אחת בחומרת איסור לשון הרע ובתוך הדברים אמר שלה"ר כמוה כאכילת חזיר, לאחר הדרשה שמע שני יהודים משוחחים ואחד אומר לחברו שמעת מה אמר הרב חזיר זה רק כמו לשון הרע, במציאות ההזויה הזו, ייתכן שכוונת הכותב בכלל להקל בחומרת איסור אכילת חזיר). חסר תקנה :-) • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ט • 12:14, 21 בדצמבר 2018 (IST)

הרלוונטיות היא לא כי זה חידוש, או יוצא דופן, אלא כי אסף סביבו אנשים וערך נאום ציבורי נגד הקהילה הגאה. לא כי הוא באופן אישי מאמין בזה, או שותף לקונצנזוס עקרוני. אמירות ציבוריות של אנשים בעלי השפעה ציבורית במעמד אירוע ציבורי - המכוונות נגד אוכלוסייה אחרת ומכוונות להשפיע על היחס כלפיהם ועל זכויותיהם - הן ראויות לציון. ‏TMagen‏ • שיחה • נשים באדום 15:20, 22 בדצמבר 2018 (IST)

אז עכשיו הטענה היא לא שיש חשיבות להשוואה לאכילת חזיר אלא לעצם זה שהוא "אסף סביבו אנשים וערך נאום ציבורי נגד הקהילה הגאה"? אם כן – האזכור שצריך להיות הוא שערך נאום והתנגד לקהילה הגאה. וגם זה לא נכון, כי כפי שניתן לראות בסרטון – מדובר בכנס משרד החינוך למורים שהוזמן לשם. לא "אסף סביבו אנשים". — דגש – שיחה 17:44, 22 בדצמבר 2018 (IST)

בדבריו אין שום חידוש הלכתי, אבל הם מלמדים שנשתכח ממנו הכלל "הלכה ואין מורין כן". עם זאת, אין צורך להביא את דבריו אלה, משום שהם חלק מהסטראוטיפ של רב אורתודוקסי. הגיע הזמן שנפסיק להתרגש מרבנים ואמירותיהם, כל זמן שאינם אומרים "קום וצא לרצוח". כמובן עולה השאלה: "אז למה התרגשתם כל כך מדברי יאיר גרבוז על הקמעות?" אין לי תשובה לכך, הרי גם הוא לא חידש דבר בדבריו על "מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברי קדושים". דוד שי - שיחה 19:21, 22 בדצמבר 2018 (IST)

אין קשר להלכה ואין מורין כן, מכיוון שהרב עמאר לא אמר הלכה, בסך הכל הוא אמר שאין לתת מקום פומבי לאלו, בתוך הקהילה הדתית (כשם שלא ניתן מקום פומבי לאכילת חזיר). גרבוז לעומתו בדבריו העביר מסר של זלזול והתנשאות על האמונה של פשוטי העם, (בכל אופן כך הצליחו לצייר את זה בעלי עניין), התנשאות זו במיוחד שבאה מאיש שמאל, מזעזעת. אבי84 - שיחה 22:08, 22 בדצמבר 2018 (IST)

המהומה הפופוליסטית והבזויה שלו ראויה לכלל גינוי. יש דרכים איך להציג בהשקפתו את ההלכה היהודית אך דרך הצגת הדברים בצורה זו מעוררת גועל וסלידה ומגלה טפח מאישיותו. eli - שיחה 00:02, 23 בדצמבר 2018 (IST)

בעוד הדיון כשלעצמו מובן וסביר, אני מביע מחאה חריפה כנגד ביזוי ת"ח, פוסק ומרא דאתרא דירושלם שבדברי אלי גודין. ”עון גדול הוא לבזות את החכמים או לשנאותן. לא חרבה ירושלים עד שבזו בה תלמידי חכמים שנאמר 'ויהיו מלעיבים במלאכי הﭏהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו', כלומר בוזים מלמדי דבריו. וכן זה שאמרה תורה 'אם בחקותי תמאסו', מלמדי חקותי תמאסו. וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא והרי הוא בכלל כי דבר ה' בזה.” (משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ו', הלכה י"א) בן עדריאל • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ט 15:08, 24 בדצמבר 2018 (IST)

מצטרף לגנדלף וסיעתו. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשע"ט • 00:20, 23 בדצמבר 2018 (IST)

כמו נרו Tshuva - שיחה 09:12, 23 בדצמבר 2018 (IST)

אני נוטה לומר שאכן אין באמירה שום חידוש והיא פשוטה וברורה לכל בר בי רב (אף שיש בה חוסר דיוק מסוים, שכן הפעולה החמורה היא משכב זכור, ולא ההומוסקסואליות, שהיא נטייה/משיכה/יצר אליה. ההקבלה היתה שקולה יותר אם הרב היה אומר שהיא שקולה לתאווה לאכילת חזיר). כשם שחזיר הוא "סמל הטומאה" ביהדות, כדברי Guycn2, גם משכב זכר הוא סמל "תועבה", מעשי סדום, תועבות מצרים ועממי כנען. דוד שי, הלכה ואין מורין כן הוא כלל הלכתי במקרים מסוימים כאמור בערך, הוא לא נאמר על כל הלכה שהיא (גם אם יש שהיו שמחים על כך) או על כל דבר שלא נעים למישהו לשמוע. בן עדריאל • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ט 15:13, 24 בדצמבר 2018 (IST)

פורמלית אתה צודק בעניין "הלכה ואין מורין כן", מעשית אפשר להבין את רוח הרעיון, ולדעת מתי לשתוק. למרבה הצער, הרב עמאר לא הבין זאת. דוד שי - שיחה 18:48, 24 בדצמבר 2018 (IST)

הוא כנראה חשב שאם לחילוניים מותר לתקוף רבנים (כי הם לא אמורים לדעת מתי לשתוק) אז גם לרבנים מותר להגיד מה כתוב בתורה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ט • 20:24, 24 בדצמבר 2018 (IST)

דוד שי מעיר למישהו על כך שאינו יודע מתי לשתוק. גמל שאינו רואה את דבשתו. Eladti - שיחה 20:44, 24 בדצמבר 2018 (IST)

ולעצם העניין, רב אורתודוקסי שמתנגד להומוסקסואליות, אכילת חזיר או חילול שבת, זאת ברירת המחדל שאינה דורשת אזכור. רב אורתודוקסי שאינו מתנגד הוא החריג הדורש אזכור. Eladti - שיחה 20:47, 24 בדצמבר 2018 (IST)

מצטרף לדברי בן עדריאל וEladti. רק מנסה לדמיין אם הייתי מייחס משהו לאיזה שופט לאור דבריו, ומביא "ציטטות" "משפטיות", כל כך מגוחך ל"חנך" בכל פעם רבנים מציטטות תורניות תרתי משמע. לויוני-YL - שיחה 01:02, 25 בדצמבר 2018 (IST)

תלונות במשטרה על הסתה לרצח

ב-2016 לאור התבטאויות של עמאר נגד רפורמים ולהט״ב, הוגשו נגדו במשטרה תלונות בגין הסתה לרצח ולגזענות ע״י כמה אזרחים ומנכ״ל האגודה למען הלהט״ב לשעבר. דבריו עוררו סערה תקשורתית וגרמו בין השאר לגינויים ולקריאה להתפטרות של מספר חברי כנסת ממפלגות שונות ופעילים נוספים: ח״כ מיכל רוזין (מרצ), מירב מיכאלי (המחנה הציוני), יעל גרמן (יש עתיד), איתי גוטלר (מפלגת העבודה, חבר מועצת העיר י-ם). אני מוצא לנכון לשלב זאת בערך תחת תת-כותרת חדשה שתביא את עמדותיו של עמאר, כנהוג בערכים אחרים כגון אלה של אריה שטרן או יצחק יוסף לדוגמא. Zeevtheodor - שיחה 18:03, 22 ביולי 2020 (IDT)

כל אחד יכול להגיש תלונה במשטרה, זה עדיין לא עולה כדי חשיבות אנציקלופדית. אם לא יצא הרבה מהתלונה הזאת זה מלמד כנראה שיועדה בעיקר לתקשורת. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ף • 19:28, 22 ביולי 2020 (IDT)

אחדד: יש מקום להזכיר את הסערה התקשורתית שהגיע עד לכדי הגשת תלונות בגין הסתה לרצח. זה שכל אחד יכול להגיש תלונה במשטרה לא אומר שנגד כל דמות ציבורית הגישו תלונה במשטרה. למעשה, הגשת תלונה במשטרה נגד דמות ציבורית היא החריג ולא השגרתי. מציע להזכיר את הסערה התקשורתית עקב הגינויים הרבים מצד נציגי ציבור, וניתן להרחיב גם בנוגע לעמדות נוספות שלו: תמיכתו ביהודים יוצאי אתיופיה על רקע פרשת הגזענות ביקבי ברקן, התנגדותו לעלייה להר הבית (על אף שזו עמדה מיינסטרימית יותר), התנגדותו למתווה הכותל, תמיכתו בשילוב אנשי דת במו״מ עם הפלסטינים ב-2013 והתקנות שפרסם לפיהן דיינים לא יוכלו לדון בביטול גיורים. הערך כרגע חסר את כל המידע הזה, שיש לו חשיבות אנציקופדית בהחלט. כאמור, על אף שלא התייחסת לכך - מדובר בנוהג די נפוץ בערכים על אישי ציבור / רבנים בויקיפדיה העברית. Zeevtheodor - שיחה 14:47, 23 ביולי 2020 (IDT)

אני מסכים שיש מקום להזכיר את הנושא בערך. יש חשיבות אנציקלופדית. הסערה הזאת הייתה ייחודית ובעלת ניראות והשפעה ציבורית, ואינה קיימת אצל כל רב. בברכה, דני Danny-w - שיחה 14:58, 23 ביולי 2020 (IDT)

וואו. רב אורתודוקסי דיבר נגד להט"ב. ארגוני זכויות אדם יצאו נגד הרב. מרתק. באותה מידה צריך להוסיף לכל אחד מערכי התאריכים "בבוקר זרחה השמש ובערב היא שקעה". Eladti - שיחה 15:03, 23 ביולי 2020 (IDT)

זאב תאודור מתמחה בסערות "ייחודיות" כאלה. הוא מוצא סערות רבות העוסקות ברבנים ובפוליטיקאים דתיים, אבל מן הסתם כל אחת מהן ייחודית בדרכה. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תש"ף • 15:42, 23 ביולי 2020 (IDT)

פיוטי הרב עמאר

בערך מופיע שהרב עמאר כתב עשרות פיוטים, ואלמוני הוסיף שהמפורסם שבהם הוא פיוט לברית מילה הנקרא ברית כרת שזכה ל3 סוגי לחנים מרוקאיים. הדבר שוחזר (כרגיל) ע"י המשתמש 'נרו יאיר', בטענה שאין צורך. אני חושב שיש צורך במידע הזה, וכדאי לנקוט בפיוט אחד מפורסם לדוגמא. מה אתם חושבים? נפתלי • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף 17:07, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשלמה משה עמאר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www1.biu.ac.il/File/Doctorates%20Honoris%20Causa%201.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200620222530/https://www1.biu.ac.il/File/Doctorates%20Honoris%20Causa%201.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:19, 17 באוקטובר 2022 (IDT)