שלושה בני עורב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור לבלדה מאת ארתור רקהאם

שלושה בני עורב (או "שלושה עורבים", אנגלית: Three Ravens) היא בלדה עממית סקוטית. הבלדה לקטה על ידי המלחין תומאס רייבנסקרופט בשנת 1611.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלדה מספרת על שיחתם של שלושה עורבים (או שלושה אוכלי נבלות) הדנים בארוחתם הבאה. אחד מהם מזכיר את גופתו של אביר שנפל לא מכבר, אך לפתע העורבים מגלים כי על גופתו שומרים נאמניו - כלבי ציד ונץ. אחד העורבים מזכיר את העלמה, חברתו של האביר, המגיעה לנשק את פצעיו ולהרחיקו מהעורבים. העלמה משולה לאשתו ההרה של האביר. היא קוברת את גופת אהובה ובכך משאירה את אוכלי הנבלות ללא ארוחה. מספר הבלדה חותם באמירה: הלוואי ואלוהים ישלח לכל ג'נטלמן כזה נץ, כאלה כלבי ציד ועלמה כזו. (“God send every gentleman/Such haukes, such hounds, and such a Leman”)

תרגום לשפות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלדה תורגמה לשפות רבות, בהן דנית (Ravnene), גרמנית (Die drei Raben) ורוסית (Шотландская песня-"שיר סקוטי"). גרסאות מאוחרות יותר נכתבו גם בפינית, צ'כית ונורבגית. הבלדה תורגמה גם לעברית. נתן אלתרמן תירגם את הבלדה ל"שלושה בני עורב". יעקב שבתאי תירגם את השיר העממי ל"שלושה עורבים", אשר עובד לשיר על ידי הדודאים.

שלושה בני עורב / נתן אלתרמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שְלשָה בְנֵי עורֵב עַל ראש עֵץ הֵם יָשְבו
שְחורִים כַאֲשֶר תְדַמו וּתְשַוו

אָמַר הָעוֹרֵב הָאֶחָד:
"אַיֵה פַּת שַחֲרִית נִסְעַד"?

"הִנֵּה בַּשָדֶה הַיָרֹק הַלָז
נָח אַבִּיר מְדֻקָר, מָגִנוֹ מֵעָלָיו.

מִמֶנו כְּלָבָיו לא יָסִירו עֵינָם
הֵם רוֹבְצִים לְמִשְמָר לְרַגְלֵי אֲדוֹנָם.

נֵץ טִיפוחָיו הוא מִלְמַעְלָה סובֵב
לְהָנִיס כָל הָעוף הַקָרֵב".

אָז יורֶדֶת עַלְמָה יַעֲלָה צְהַבְהַבָּה,
יָמֶיהָ מָלְאו, כֵן תַיְשִיר צַעֲדָהּ.

וְהִיא מְרִימָה אֶת רֹאשו מִדָמִים
ופִיהָ נוֹשֵק לִפְצָעָיו אֲדֻמִּים.

וְהִיא עַל גַבָּה עָמְסָה אותו
וְאֶל עֶרֶש עָפָר נָשְאָה אותו.

וְהִיא עַד אוֹר-יוֹם לִקְבָרות הֱבִיאַתּוּ כַּדִין
וְעַד עֶרֶב הָיְתָה הִיא עַצְמָה בַּמֵתִים.

יִתֵן הַבּורֵא לְכָל גֶּבֶר עֲלֵי אֲדָמוֹת
נֵץ כָּזֶה וּכְלָבִים כָּאֵלֶּה וְאַהֲבָה כָּזאת!

שני עורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה שונה, צינית יותר, לבלדה קרויה "שני עורבים" (Twa Corbies). גם בגרסה זו דנים עורבים באביר המת, אך בה כל שומריו עזבוהו.

גרסה זו תורגמה לעברית בידי שאול טשרניחובסקי, תוך החלפת גיבור הבלדה מאביר סקוטי למשורר בהרי יהודה.

שאול טשרניחובסקי / שְׁנֵי הָעוֹרְבִים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, כַּחֲלוֹף חֶשְׁכַת לַיִל,
עוֹרֵב אֶל עוֹרֵב קוֹרֵא בְּחָיִל:
–"עוֹרֵב, הוֹי, עוֹרֵב, אֵי נֹאכַל הַיּוֹם!
הֲנָשׁוּט בַּגַּיְא אוֹ בִּכְרַכֵּי הַיָּם,
נָעוּף הַיַּעֲרָה, אִם נַעֲרֹק צִיָּה,
נַחְדֹּר בַּשִּׂיחִים אוֹ הֶרָה נַמְרִיאָה?"
 
עוֹנֶה הָעוֹרֵב לָעוֹרֵב בְּקוֹל:
–נָעוּף בִּיהוּדָה אֶל מִדְבַּר הַחוֹל.
צִיּוֹן נָשׁוּרָה: עַל מְרוֹמֵי הֶהָר
גּוֹסֵס הַמְשׁוֹרֵר, חֲלַל חֶרֶב-צָר:
זִרְמַת דָּם חַם עוֹד מִלִּבּוֹ נִגֶּרֶת,
תִּפְרֹץ גַּם תַּאְדִּים אֶת אַבְנֵי-הַהֶרֶס,
עוֹד בַּת-הַצְּחוֹק עֲלֵי שְׂפָתָיו מְרַחֶפֶת,
חֶרֶב-הַצָּר חוֹל וְאָבָק עוֹטֶפֶת,
 
נַעוּף, נֵשֵׁבָה עַל כֶּתֶף הָאִישׁ,
עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת נְנַקְּרָה-נָא חִישׁ,
נִמְרֹט תַּלְתַּלָּיו הַשְּׁחוֹרִים הַדַּקִּים,
נָלִיט בָּם אֶת אֶפְרֹחֵינוּ הָרַכִּים.
בְּשַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ הַמְּסֻלְסָל, הָרָךְ,
נְרַפְּדָה קִנֵּינוּ הָרְעוּעִים בַּסְּבַךְ.
 
עַרְשׂוֹ מַה קָרָה בֵּין חָצָץ וָרֶגֶב!
סַעַר כִּי יַחֲלֹף, כִּזְעֹם סוּפַת-נֶגֶב,
לִמְרַאֲשׁוֹתָיו אַךְ סִרְפַּד הַגַּיְא;
יִישַׁן, בַּל יִרְאֶה בִּבְכוֹת עַלְמָה לוֹ...
סַבִיב לְעַצְמוֹתָיו – רַק סִיעוֹת-צִפֳּרִים,
אַךְ יְלֵל-שׁוּעָל, אַךְ דִּלּוּג עֳפָרִים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]