שמן דקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטע דקלי שמן במלזיה
פירות העץ
שמן דקלים טבעי בגאנה
מחאה נגד גידול שמן דקלים מסיבות של שמירה על חיות-בר ונזקים חברתיים, סמוך לבורסת הנגזרות של שיקגו, 2008
יער גשם בבורנאו (F) מבורא על מנת לטעת מטעים (G) אדמת היער החשופה (H)

שמן דקלים (או שמן דקל; dendê בפורטוגלית) הוא שמן המופק מרסק של ציפת פרי עצי דקל טרופיים. הפקת השמן יעילה ביותר וזולה יחסית (ניתן להפיק מדקלים פי 3 יותר שמן על כל הקטר אדמה מאשר מגידולים כסויה, תירס או חמניות והוא מספק פי 10 יותר אנרגיה מזו הדרושה להפקתו). שימושיו רבים והוא מהווה כשליש מצריכת השמן הצמחי העולמי‏[1][2]. בטמפרטורת החדר הוא מוצק-למחצה כחמאה ולמרות שמדובר בשומן ממקור צמחי הוא שומן רווי (בדומה לשומנים מן החי). מוצרי צריכה רבים‏[3], הן מזון והן מוצרי קוסמטיקה כוללים שמן דקלים כחומר גלם בהם שמפו, סבון ובפרט סבון נוזלי, שפתונים, שוקולד, מוצרי מאפה, גלידה, מרגרינה ועוד. כן משמש שמן דקלים כמקור לביו דיזל. שמן הדקלים הוא שומן זול וזמין עבור מדינות עניות יותר מכל שמן אחר והוא אחד הגידולים החקלאיים הרווחיים ביותר למדינות עניות‏[2]. באופן מסורתי שימש שמן הדקלים במטבחי אפריקה, דרום-מזרח אסיה וברזיל אולם מחירו הזול, תכונותיו כשומן רווי צמחי ובפרט התקנים העולמיים להימנעות משימוש בשומן טראנס במזון ועידוד פיתוח דלקים ממקור צמחי, הפכו אותו למוצר בשימוש עולמי גואה החל מסוף המאה ה-20. עקב הביקוש הגואה, ביראו המדינות היצרניות (ברובן מדינות עניות במערב אפריקה, דרום אמריקה, מלזיה ואינדונזיה) שטחי ענק של יער טרופי ותיק עבור שתילת עצי דקל לשמן. הכחדת היערות הטרופיים, שהם בית גידול למגוון עצום של אורגניזמים, מאיימת על האקולוגיה ותורמת לסכנת הכחדה של חיות בר (בפרט אורנגאוטן, המהווה סמל במאבק נגד שמן דקלים‏[4]) ולהתחממות הגלובלית[5][6]. בנוסף, חלק מתאגידי תעשיית שמן הדקלים מנשלים ילידים מאדמתם והופכים אותם לאריסים של תאגידי הענק, תוך הטמעה מואצת והרסנית של מודרניזציה בקרבם‏[7][8]. מבחינה בריאותית, שמן הדקל מכיל אנטיאוקסידנטים וHDL ("כולסטרול טוב") ולפיכך מסייע באיזון הכולסטרול בגוף. עם זאת, מחקרים הראו שצריכה מוגברת של חומצה פלמיטית (המהווה 44% מהשמן) עלולה להוביל לגידול בהתקפי לב. בנוסף, הראו מחקרים שמומנו על ידי חברות לייצור תחליפי חלב אם שהעשרת המזון בשמן דקלים (על מנת להעלות את שיעור החומצה הפלמיטית לרמה המצויה בחלב אם), גרמה לספיגה פחותה של שומן, סידן ומגנזיום וקשיי עיכול‏[9] מאידך, מחקרים אחרים תומכים בדעה שחשיבות החומצה הפלמיטית במזון לתינוק חיונית וגוברת על החסרונות, כל עוד משולב השמן בתרכובת כראוי‏[10]. בשל הנזקים הרבים שדווחו בתחומי החברה והסביבה במדינות היצואניות והבעיות הבריאותיות שפורסמו, נעצר ב-2013 הזינוק בביקוש לשמן ובייצורו, לראשונה מאז 1997[11].

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמן מופק מרסק של ציפת פרי עצי Elaeis guineensis ("דקל השמן" או "דקל אפריקאי"), הגדלים במערב אפריקה, מלזיה ואינדונזיה Elaeis oleifera ("דקל שמן אמריקאי") הגדלים בדרום אמריקה ו-Attalea maripa ("דקל מריפה") הגדל בדרום אמריקה, טרינידד וטובגו.

השמן אדמדם עקב תכולה גבוהה של בטא קרוטן, שמן אדום כהה יותר מכיל ליקופן. השמן הטבעי הגולמי מכיל חומצות שומן ואסטרים עם גליצרול. בניגוד לרוב השמנים הצמחיים, השמן מכיל אחוז גבוה של חומצות שומן רוויות מוצקות בטמפרטורת החדר והוא מתמצק בתהליך הכנתו כחומר גלם. כ-44% מחומצות השומן בשמן הן חומצה פלמיטית, שהשמן נתן לה את שמה. השמן טוב לטיגון ואינו מאבד ערכים תזונתיים בחימום.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכולת חומצות השומן בשמן דקלים [12]

חומצה פלמיטית חומצה סטארית חומצה מיריסטית חומצה אולאית חומצה לינולאית אחר: 5.5 אחוזCircle frame.svg
  •   חומצה פלמיטית (ש"ר): 43.5 אחוז
  •   חומצה סטארית (ש"ר): 4.3 אחוז
  •   חומצה מיריסטית (ש"ר): 1 אחוז
  •   חומצה אולאית (ב"ר): 36.6 אחוז
  •   חומצה לינולאית (רב"ר): 9.1 אחוז
  •   אחר: 5.5 אחוז

ש"ר: שומן רווי. ב"ר: בלתי רווי. רב"ר: רב-בלתי רווי. כל גזרת צבע מהווה קישור לערך על סוג חומצת השומן

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמן הדקלים ידוע לאנושות מקדמת דנא. ארכאולוגים מצאו שרידים המעידים על שימוש בו במצרים לפני 5,000 שנה‏[13].י בשנת 1848 הביאו מתיישבים אירופאים עצי דקל אפריקאים לדרום מזרח אסיה, שם התפתחו העצים ופירותיהם היטב. האירופאים גילו שניתן להפיק בקלות מהפירות האדומים שומן לייצור סבון ודלק למנועים.

1898 החלה חברת "B.J. Johnson" ממילווקי לייצר סבון רך, מבוסס על שמן זית ושמן דקלים תחת המותג "פלמוליב" (הלחם של פאלם=דקלים ואוליב=זית). החברה התפתחה לקולגייט-פלמוליב, אחת מחברות הקוסמטיקה הגדולות בעולם. ב-1930 נוצרה חברת הענק יוניליוור כתוצאה מאיחוד בין יצרן הסבון הבריטי Lever Brothers ויצרן המרגרינה ההולנדי Margarine Unie. שתי החברות עשו שימוש נרחב בשמן דקלים כחומר גלם למוצריהן ואיחודן שיפר את כוח הקניה שלהן בשוק‏[13].

השימוש הרב בשמן ורווחיותו המסחרית הובילו לנטיעת מטעי דקלים רבים במלזיה ואינדונזיה במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20. שתי מדינות אלה מובילות את ייצור שמן הדקלים ומייצרות למעלה מ-90% מהייצור העולמי.

עד גילוי נזקי השימוש בשומן טראנס ופרסום תקנות בינלאומיות מחמירות האוסרות על השימוש בו במזון, שימש שמן דקלים בעיקר בתחום הקוסמטיקה. אולם, בשנת [2005]] לערך התברר כי שמן דקלים יכול להוות תחליף טוב מאד מבחינת תכונותיו הכימיות, ערכיו התזונתיים ומחירו לשומן טרנס‏[14]. הדרישה העולמית למוצר זינקה וייצורו שולש מ-7.5 מיליון טונות בשנת 2000 ל-22.5 מיליון טונות ב-2010[15].

השלכות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הרווחיות הגבוהה ועל מנת לספק צריכה גדלה והולכת למוצר, רכשו תאגידים בינלאומיים שטחים במדינות טרופיות במערב אפריקה, עקרו שטחי יער נרחבים, נטעו בהם מטעים והקימו מפעלי ייצור. ההשלטות על השטחים התבצעה בשיתוף השלטון המרכזי או בעלי אינטרסים מקומיים ופעמים רבות תוך שימוש באלימות. ילידים מקומיים שחיו ביערות ועסקו במלאכות מסורתיות הועברו מכפריהם לעבודה בנטיעות, בקטיף ובמפעלי הייצור. חלק מהתאגידים מקדם את עובדיו ומספק להם מגורים, חינוך ובריאות, בעד תאגידים רבים אחרים מעסיקים ילידים מקומיים בתנאי עבדות. הקפיצה מחיי יער לחיים מודרניים מובילה לשלל תופעות שליליות בקרבם כגון אלימות, אלכוהוליזם והתאבדות[16].

השלכות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבירוא שטחי ענק של יער גשם טרופי השלכות סביבתיות רחבות-היקף. הכחדת היערות הטרופיים, שהם בית גידול למגוון עצום של אורגניזמים, מאיימת על ההאיזון האקולוגי העולמי. במיוחד התפרסם הרס היערות שהיו בית הגידול של האורנגאוטן בבורנאו, טיגריס סומטרה והקרנף האסייתי והובילו מיני יונקים אלה לסכנת הכחדה[6][6].

בנוסף, שטחי היעד הגדולים מבצעים המרה של פחמן דו-חמצני לחמצן ומטהרים על ידי כך את אטמוספירת כדור הארץ מגזי חממה. בירוא היערות מגביר את פליטת הפחמן הדו-חמצני ומגביר בכך את אפקט החממה וחימום כדור הארץ. עצי היער הוותיק מחזיקים את האדמה ומונעים סחף. בירוא היערות מגביר את הסחף וגורם על ידי כך לזיהום מקורות מים, מפולות בוץ ושיטפונות[5].

בניגוד ליערות ותיקים, מטעי דקלים נוטים הרבה יותר לשריפה במזג אויר יבש וחם. ממחקר שערכה גרינפיס עולה שבשנת 2006 לבדה אירעו למעלה מ-40,000 שריפות באזורי מטעי דקלי שמן בדרום-מזרח אסיה‏[5]. שריפות משחררות לאטמוספירה כמויות גדולות של מזהמים.

המערכה הסביבתית נגד מטעי דקלי השמן מנוהלת בעיקר על ידי ארגון גרינפיס והיא אחת מחזיתות המאבק הקשות של ארגון זה. תומכי איכות הסביבה נאבקים באינטרסים כלכליים עצומים של ממשלות וחברות ענק וכן במקור הכנסה ותעסוקה מרכזי באזורי הגידול וההפקה של השמן‏[2].

תקינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור הבעייתיות הרבה בייצור השמן עקב הרס בתי גידול של חיות בר, ייסדה הקרן העולמית לשימור חיות הבר ב-2004 את ה"שולחן העגול לשמן דקלים בר קיימא" (RSPO - Roundtable On Sustainable Palm Oil) כשיתוף פעולה וולונטרי בין יוניליוור (אחת מצרכניות השמן הגדולות בעולם) וממשלות ארצות הברית ומלזיה, במטרה להסדיר את שרשרת הייצור של שמן הדקלים באופן שימנע הרס סביבתי ויהיה ישים כלכלית‏[17]. RSPO פרסמה שורת תקנים בינלאומיים התובעים כי המגדלים החברים בארגון לא ישתמשו בשטחי יערות ותיקים או שטחים בעלי ערך מבחינת חיות הבר. מלבד יוניליוור הצטרפו לתקן עוד כ-20 חברות בינלאומיות גדולות, בהן פרוקטר אנד גמבל ומארס. בשנת 2011, 10% מתוצרת שמן הדקלים בעולם הוכרה כמאושרת ע”י ה- RSPO ועומדת בתקן. אולם רבות מהחברות נמנעות מלספק מידע על כמויות שמן הדקלים בהן הן משתמשות ומקורו, דבר המקשה מאוד על התעשייה לקבוע כמה ביקוש יש לשמן תקני‏[1][2]. במקביל פועלת הקרן רבות בתחום ההסברה ופניה לא רק ליצרנים המשתמשים בשמן דקלים כחומר גלם אלא גם לרשתות שיווק, בעיקר באירופה, על מנת שימנעו מלסחור במוצרים שאינם מכילים שמן דקלים מאושר‏[18]. מתנגדי גישה זו רואים בה סוג של חרם שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות השוק החופשי. ארגונים רדיקליים יותר מגנים את עצם ההסכמה של RSPO עם ייצור שמן הדקלים, תוך הסדרת תחום צר של שמירה על בעלי חיים, אך תוך התעלמות מיתר נזקיו הסביבתיים והחברתיים ומכנים את התנהלות התקינה "Greenwash" ("שטיפה בירוק")‏[19][20].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 על שמן דקלים - Eton
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 The other oil spill, אקונומיסט, 24 ביוני 2010
  3. ^ שימוש בשמן דקלי במוצרים הנמכרים ביותר במרכול, BBC - Palm oil products and the weekly shop
  4. ^ למשל "חיים ללא שמן דקלים"
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 How the Palm Oil Industry is Cooking the Climate, דוח גרינפיס 2007
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 דפי הסבר של WWF על שמן דקלים ונזקיו הסביבתיים
  7. ^ Socio-Economic Impact Assessment of Palm Oil Production
  8. ^ The local impacts of oil palm expansion in Malaysia
  9. ^ פרסום מסחרי של חברת "סימילאק"
  10. ^ פרסום מסחרי של חברת "מטרנה"
  11. ^ World Palm Oil Exports Seen Falling for First Time in 16 Years, בלומברג, 17 בדצמבר 2013
  12. ^ searched for Oil, Palm
  13. ^ 13.0 13.1 ההיסטוריה העולמית של המזון מאת אוניברסיטת קיימברידג'
  14. ^ http://www.foodnavigator-usa.com/R-D/Palm-oil-reasonable-replacement-for-trans-fats-say-experts, 16 בדצמבר 2005
  15. ^ העלייה התלולה בדרישה לשמן דקלים
  16. ^ "Losing Ground" - report on indigenous communities and oil palm development from LifeMosaic, Sawit Watch and Friends of the Earth, 28 בפברואר 2008
  17. ^ אתר הבית של השולחן העגול לנושא שמן דקלים
  18. ^ Palm oil: WWF name and shame top global buyers, גארדיאן 28 בינואר 2014
  19. ^ Consumer groups slam greenwashing in sustainable palm oil marketing, נשיונל ג'יאוגרפיק, 8 באוגוסט 2013
  20. ^ אתר צרכנים נגד שמן דקלים