שרה ברנאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום פורטרט של שרה ברנאר מאת נדאר

שרה ברנאר (22 באוקטובר 1844 - 26 במרץ 1923) הייתה שחקנית תיאטרון צרפתייה ממוצא יהודי שנחשבה בימיה ל"שחקנית המפורסמת בעולם" וכונתה "שרה האלוהית".

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה-מארי-אנרייט רוסין ברנאר נולדה לאם יהודייה בשם יהודית ברנאר, ילידת אמסטרדם, שהייתה קורטיזנה מפורסמת בפריז. אביה היה כנראה צעיר הולנדי, וסבה מצד אמה היה מוריץ ברנהארד - סוחר יהודי באמסטרדם. כאשר הייתה בת שתים עשרה שנה הוטבלה לנצרות ונכנסה למנזר לנשים. ב-1859 התקבלה לקונסרבטוריון למוזיקה ולמשחק תיאטראלי בהמלצתו של שארל, דוכס מורני. ב-11 באוגוסט 1862 החלה לשחק בתפקיד משני בקומדי פראנסז במחזהו של ז'אן רסין "איפיגניה".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 1866 עברה לשחק בתיאטרון אודיאון בפריז ושם נחלה את הצלחותיה הראשונות כאשר גילמה את דמותה של קורדליה בגרסה הצרפתית למחזהו של שייקספיר "המלך ליר", ואת דמותה של זאנטו במחזהו של פרנסואה קופה "עובר האורח" (1869). ב-1872 גילמה בהצלחה רבה את תפקיד מלכת ספרד במחזהו של ויקטור הוגו "רואי-בלה" - מה שגרם לקומדי פרנאנסז להזמינה לשחק בשורותיו כשחקנית מן המניין. בתקופה זו שיחקה, בין היתר, ב-1874 את התפקיד הראשי במחזהו ז'אן רסין "פדרה" וב-1877 את תפקידה של דונה סול במחזהו של ויקטור הוגו "ארנאני".

ב-1879 הייתה לה עונה מוצלחת בלונדון, ומכאן ואילך נודעה כשחקנית הגדולה ביותר של זמנה. היא גילתה עוצמה רגשית במשחקה, ואישיותה המקסימה וקולה הנפלא, שזכה בכינוי "קול הזהב", האפילו על כל גחמותיה.

ב-1880, בגלל ביקורת שנמתחה על משחקה במחזהו של אמיל אוז'ייה "ההרפתקנית", עזבה את קומדי פראנסז, הקימה להקה משלה - תיאטרון שרה ברנאר- ויצאה למסע הופעות בלונדון, בקופנהגן, ברוסיה ובארצות הברית. בניו יורק פגשה בתומאס אדיסון וקראה בפניו בביתו את תפקידה במחזה "פדרה". ב-1881 גילמה את דמותה של דופלסי במחזהו של אלכסנדר דיומא הבן "הגברת עם הקמליות".

בין 1891 ל-1893 ערכה מסע הופעות באמריקה הצפונית, באמריקה הדרומית, באוסטרליה ובכל בירות אירופה החשובות. בדצמבר 1896 נערכה לכבודה קבלת פנים גדולה בפריז, ובהזדמנות זו קיבלה דבריי ברכה מכל רחבי תבל. ב-1899 העלתה על הבמה גרסה צרפתית של "המלט" שבה שיחקה את התפקיד הראשי.

שנים אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1905, כאשר הופיעה בריו דה ז'ניירו, נפלה מן הבמה ונפגעה בברכה. פצע זה שהפך בהדרגה לנמק גרם לכריתת רגלה הימנית ב-1915. למרות זאת, המשיכה בקריירה שלה, ואם כי לא הייתה מסוגלת להתנועע על הבמה, קולה המקסים האפיל על נכותה. באותה שנה ערכה מסע הצגות מוצלח באמריקה, ולאחר מכן המשיכה לשחק כמעט עד יומה האחרון.

שרה ברנאר נפטרה בפריז ב-1923 כתוצאה ממחלת כליות ונקברה בבית הקברות פר לשז שבעיר.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dans les nuages, Impressions d'une chaise (1878)
  • L'Aveu, drame en un acte en prose (1888)
  • Adrienne Lecouvreur, drame en six actes (1907)
  • Ma Double Vie (1907),
  • My Double Life: Memoirs of Sarah Bernhardt, (1907) William Heinemann
  • Un Coeur d'Homme, pièce en quatre actes (1911)
  • Petite Idole (1920; as The Idol of Paris, 1921)
  • L'Art du Théâtre: la voix, le geste, la prononciation, etc. (1923; as The Art of the Theatre, 1924)
  • התיאטרון על סף המאה העשרים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Robert Gottlieb, Sarah: The Life of Sarah Bernhardt (Jewish Lives)
  • Arthur Gold, The Divine Sarah: A Life of Sarah Bernhardt
  • Carol Ockman, Sarah Bernhardt: The Art of High Drama

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]