אבו כישכ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אבו קישק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבו כישכ
ابو كشك
PikiWiki Israel 10 8edaaf9eaa7e24637a47cbcb29efd1ab.JPG
יוסף ספיר, ראש עיריית פתח-תקווה בעת ביקור תנחומים אצל המוכתאר של שבט אבו כישכ, 1942
מחוז לוד
נפה נפת יפו
שטח נכון ל-1945 18,470‏[1] דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 1,900‏[1]
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה 30 במרץ 1948
יישובים יורשים רמת השרון, הוד השרון
קואורדינטות 32°08′11″N 34°51′55″E / 32.13631389°N 34.86533611°E / 32.13631389; 34.86533611 קואורדינטות: 32°08′11″N 34°51′55″E / 32.13631389°N 34.86533611°E / 32.13631389; 34.86533611 
מיקום אבו כישכ
אבו כישכ
אבו כישכ
מבנה בית הספר של שבט אבו כישכ, שמעולם לא היה בשימוש

אַבּוּ כִּשְׁכּערבית أبو كشك) היה כפר ערבי גדול בשרון הדרומי, כשני קילומטרים מזרחית לרמת השרון. בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות נטשו תושבי הכפר את בתיהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר הוקם על ידי בני השבט הבדואי ערב אבו כישכ, שהיגרו מצפון סיני לאזור השרון בשנות ה-30 של המאה ה-19. השבט החזיק בקרקעות שנאמדו בכ-20,000 דונם בשרון, בואכה צפון מזרח תל אביב – מהאזור שלימים הוקמה בו הרצליה עד לאזור פתח תקווה ושכונת הדר יוסף בתל אביב.

במאורעות תרפ"א (1921) תקפו אנשי אבו כישכ והכפריים באזור, ערביי יהודייה, פג'ה, ראס אל-עין ואחרים, את המושבות פתח תקווה וכפר סבא. לאחר כישלון ההתקפה, ובעקבות תוצאות של ועדת חקירה שבדקה את האירועים, הוטל על תושבי אבו כישכ, ובראשם השייח', לשלם קנס כספי גדול של 700 לירות מצריות‏[2]. השייח' המובס נאלץ למכור חלק ניכר מאדמותיו כדי לשלם את הקנס. חברת "הכשרת היישוב" נכנסה באמצעות נציגה, יהושע חנקין, למשא ומתן על רכישתם של כ-4,000 דונם מדרום לגוש הקרקעות של כפר מל"ל שנרכשו בשלב מוקדם יותר. הכשרת היישוב בקשה לקנות את הקרקעות עבור קבוצה של יהודים מווילנה או קבוצה של יהודים מגליציה. בנובמבר 1924 ביטלו אנשי וילנה את הקנייה. חברת "משק", חברה כלכלית שהוקמה בפולין ב-1923 לשם רכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, הביעה נכונות להקים משקי נטיעות זעירים כדי למכור אותם ליהודי פולין או להחכירם לתושבי הארץ. ב-4 ביוני 1924 נחתם הסכם בדבר מכירתם של 4,197 דונם תמורת 3.5 לירות ארץ-ישראליות לדונם. אולם מתווך פרטי שייצג קבוצה של חסידי גור הציע לשייח' אבו כישכ שמונה לירות לדונם וקנה את הקרקע במקום חנקין. הקבוצה הציעה את הקרקע למכירה בפולין, אולם אז פרץ המשבר הכלכלי בארץ ישראל, הקרקעות לא נמכרו והקונים לא הצליחו לשלם את תמורת הקרקע לשייח' של אבו כישכ. בשלב זה התערב חנקין, הצליח להוריד את המחיר מול אבו כישכ ורכש את הקרקע‏[3]. גם המושבות מגדיאל ורמתיים הוקמו על קרקעות שנקנו מאבו כישכ.

בתקופת המרד הערבי הגדול נורו מהכפר יריות לעבר פתח תקווה ויישובי הסביבה‏[4], ואירעו מספר מקרי תקיפה על ידי אנשי הכפר‏[5].

בשנת 1924 פנו לחברת 'הכשרת היישוב' שתי קבוצות שהיו מעוניינות ברכישת קרקע חקלאית בשרון. על פי סקר הכפרים 1945, שטחי אדמותיו היו 18,470 דונם טורקי, מתוכם 901 דונם בבעלות יהודית, והכפר מנה 1,900 נפשות‏[1].

אנשים מאבו כישכ היו מעורבים בפרשת הרצח בגן הוואי[6] ב-10 באוגוסט 1947. קבוצה אחרת, בראשות סייף א-דין אבו כישכ, הייתה אחראית להתקפה על אוטובוס 2094 ב-30 בנובמבר 1947, אירוע הנחשב ליריית הפתיחה של מלחמת העצמאות. עם זאת, מנהיגי הכפר ראו במקרים אלה חריגים, והם שאפו לחיי שלום עם שכניהם היהודים. בדצמבר 1947 או בינואר 1948 נפגשו מנהיגי שייח' מוניס, אל-מסעודיה וג'מאסין אל ע'רבי ומוכתרי ערב אבו כישכ ואג'ליל עם נציגי "ההגנה" בביתו של אברהם שפירא בפתח תקווה. הם הביעו תקוות לשלום, והתחייבו שלא לסייע לצבא ההצלה הערבי או למיליציות מקומיות.

אנשי "ההגנה" עמדו בהסכם, וחטיבת אלכסנדרוני, שלחמה באזור השרון, אכן נמנעה מלתקוף באזור הכפרים. ראשי הכפרים התבקשו על ידי הוועד הערבי העליון לפנות את בתיהם, והם סירבו. אולם בסוף מרץ 1948 חטף הלח"י חמישה ממנהיגי שייח' מוניס, ועקב כך תושבי הכפרים איבדו את האמון בהסכמים עם "ההגנה". בחודש אפריל 1948 נטשו רובם את בתיהם.

על עזיבת תושבי אבו כישכ סיפר לימים אליהו בנימיני, בנו של מייסד רמת השרון בשיחה עם יואב קרני: "קרקעותיו השתרעו מכביש פתח-תקווה–רמתיים ועד הים, עד הירקון, עד רעננה. רמת-השרון לבדה סיפחה 17 אלף דונם מאדמותיו". (השייח) אבו כישכ לא רצה ללכת. אדרבא, הוא ואיכריו השאירו את רהיטיהם בחצר הענקית של הבנימינים. "הם הניחו שהם יחזרו כעבור כמה שבועות...". לדברי בנימיני אבו כישכ ואיכריו קיבלו פקודה מן הוועד הערבי העליון לפנות את בתיהם, עד שחילות הפלישה הערביים יחזירו אותם לשם‏[7].

במקום שבו עמד הכפר נמצא היום מפעל תע"ש רמת השרון, וחלקים מן היישובים רמת השרון והוד השרון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל (באנגלית: Village statistics 1945), שנערכו מחדש בספר, Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומן הספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com
  2. ^ הטלת הענש על הכפרים, דואר היום, 28 בנובמבר 1921
  3. ^ המקורות חלוקים לגבי פרטי המקרה. בשלמה אנגל40 שנה לתחיית השרון, דבר, 23 ביוני 1965 כתוב שהקרקעות נקנו על ידי חנקין במכירה פומבית. בגמר קנית אדמת אבו קישק, דבר, 19 בדצמבר 1927 כתוב שחנקין רכש את הקרקעות מידי קבוצת החסידים
  4. ^ יריות ליד פתח-תקוה, דבר, 10 בספטמבר 1936
    הכנופיות "עובדות", דבר, 27 בספטמבר 1936
  5. ^ נבלה של "לוחמי החרות", דבר, 27 בספטמבר 1936
  6. ^ פרשת הרצח בגן הוואי.
  7. ^ יואב קרני וושינגטון, ברחוב אבו-קישק, פינת כיכר העצמאות, אתר גלובס, 3 ביוני 2002.