ביל מארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ביל מאריי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביל מארי
Bill Murray
Bill Murray by Gage Skidmore.jpg
מאריי בכנס קומיק-קון 2015
לידה 21 בספטמבר 1950 (בן 67)
ארצות הבריתארצות הברית אוונסטון, אילינוי, ארצות הברית
שנות הפעילות 1973-הווה
פרסים פרס גלובוס הזהב
דמות ידועה פיטר ונקמן (סרטי "מכסחי השדים")
בכורה "סטרדיי נייט לייב"
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם ג'יימס "ביל" מאריאנגלית: William James "Bill" Murray; נולד ב-21 בספטמבר 1950) הוא שחקן קולנוע, קומיקאי ומפיק אמריקאי. זוכה פרס גלובוס הזהב, פרס הבאפט"א ופרס אמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי נולד באוונסטון, אילינוי שבארצות הברית למשפחה נוצרית-קתולית ממוצא אירי. הבן החמישי מתשעת ילדיהם של אדוארד מארי ולוסיל (לבית קולינס). שלושה מאחיו אף הם שחקנים: ג'ון מארי, ג'ואל מארי ובריאן דויל-מארי. מארי סיים את לימודיו באקדמיית לויולה, והחל ללמוד באוניברסיטת רג'יס שבדנוור, אך נשר מהלימודים כדי להתחיל בקריירת משחק.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הזמנה מאחיו בריאן, מארי הצטרף לחבורת הבידור המאולתר Second City Chicago, שבה למד אצל דל קלוז. בשנים 1973 עד 1975 השתתף בתוכנית הרדיו "The National Lampoon".

בשנת 1975 הופיע לראשונה בטלוויזיה, בתוכנית "סטרדיי נייט לייב עם הווארד קוסל" ברשת ABC. פרסומו הגדול בא לראשונה כאשר הצטרף לצוות התוכנית "סטרדיי נייט לייב" ברשת NBC, שם החליף את צ'בי צ'ייס. ההתחלה לא הייתה מוצלחת עבורו. לעתים קרובות הוא טעה בשורות שלו, ונראה מגושם מול המצלמה. צ'ייס היה אחד השחקנים האהובים ביותר בתוכנית, ומארי קיבל מכתבי שנאה ממספר מעריצים. כאשר צ'ייס הופיע בהופעת אורח באותה עונה, פתחו השניים בריב מאחורי הקלעים. אך בתום עונתו הראשונה של מארי, הוא החל להפגין את אישיותו השנונה והנינוחה. הדמויות שגילם, כגון ניק זמר המועדונים וטוד דילמוקה החנון, היו לפופולריות מאוד בקרב הצופים. ב-1977 אף זכה בפרס אמי על כתיבה לתוכנית קומית. עם עזיבתם של דן אקרויד וג'ון בלושי את התוכנית בשנת 1979, היה מארי לשחקן הפופולרי ביותר בתוכנית. בשנת 1980, עזב הצוות כולו את התוכנית.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתו הראשונה של מארי בתפקיד ראשי בסרט הייתה בשנת 1979, עת שיחק בסרט "כדורי בשר". שנה מאוחר יותר גילם את דמות הסופר האנטר סטוקטון תומפסון בסרט "היכן שנודדים הבפאלו". בתחילת שנות ה-80 הופיע במספר סרטים שוברי קופות, כ"מהומה במועדון", "שים פס על הפס" ו"טוטסי".

באותה תקופה החל מארי לעבוד על עיבוד קולנועי לספר "חוד התער" של סומרסט מוהם. מארי השתתף בכתיבת תסריט הסרט, ואף כיכב בו, בתפקיד הדרמטי הראשון שלו. בשנת 1984 השתתף בסרט "מכסחי השדים" (שם זכה לפרסומו הגדול), בתפקיד אשר נכתב במקור עבור ג'ון בלושי. זו הייתה עסקה עם אולפני קולומביה, שנועדה לממן את "חוד התער". "מכסחי השדים" היה לסרט עם ההכנסות הגדולות ביותר בשנת 1984, אך "חוד התער", אשר צולם לפניו ויצא אחריו, נכשל בקופות. מאוכזב מכישלון הסרט, מארי עזב זמנית את קריירת המשחק, והחל בלימודי צרפתית בסורבון. פרט להופעה קצרה בשנת 1986 בסרט "חנות קטנה ומטריפה", הוא לא השתתף בסרטים עד 1988.

בשנת 1988 חזר מארי למשחק, ושיחק בתפקיד הראשי בסרט "מארח השדים". שנה מאוחר יותר שיחק בסרט "מכסחי השדים 2". בשנת 1990, ביים מארי את סרטו הראשון והיחיד עד כה, "כסף קטן". מאוחר יותר הופיע בסרטים "מה הסיפור שלך בוב?" ו-"לקום אתמול בבוקר" המצליחים. תפקידו ב"לקום אתמול בבוקר", כחזאי פיל קונורס, נותר אחד מתפקידיו המוכרים ביותר עד היום.

בשנת 1994 השתתף בתפקיד משנה בסרט "אד ווד". לאחר מספר סרטים פחות מוצלחים, השתתף בשנת 1998 בסרט "המרוץ לצמרת של מקס פישר" של וס אנדרסון, עליו זכה בפרסים רבים, ואף היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. סרט זה הביא לתחייה של מארי כשחקן דרמה. לאחר השתתפות בתפקידים דרמטים בסרטים כ"משולש פראי", "לנענע את העריסה" ו"המלט" (בו גילם את פולוניוס), ותפקיד קומי בסרטו של אנדרסון "משפחת טננבאום", השתתף בשנת 2003 בסרט "אבודים בטוקיו". מארי קיבל שבחים רבים על משחקו בסרט, היה מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר, וזכה בקטגוריה זו בפרס גלובוס הזהב ובפרס באפט"א. בראיון ב-DVD של הסרט סיפר מארי כי זה הסרט האהוב עליו מאלה שהופיע בהם.

במקביל הוסיף מארי להופיע במספר תפקידים קומיים, כמו בסרטים "המלאכיות של צ'רלי" ו-"אוסמוזיס ג'ונס". בשנת 2004 דיבב את קולו של גארפילד בסרט "גארפילד: הסרט", למען המדובב המקורי לורנזו מיוזיק שהלך לעולמו שהוא גם דיבב את הדמות של ביל בסדרה של הסרט "מכסחי השדים". מארי שיתף פעולה עם וס אנדרסון בפעם השלישית בסרט "עמוק במים". שנה מאוחר יותר כיכב בסרט "פרחים שבורים" לצד ג'סיקה לאנג, בבימויו של ג'ים ג'ארמוש.

בשנת 2005, לאחר שדיבב את גארפילד בסרט "גארפילד 2", והשתתף בסרט "קובה סיפור אהבה", הודיע מארי על הפסקה זמנית ממשחק, מאחר שלא היה לו זמן למנוחה מאז פריצתו המחודשת בסוף שנות ה-90.

בשנת 2012 שיחק בתפקיד ראשי בקומדיה הרומנטית "ממלכת אור הירח" בבימויו של וס אנדרסון. ב-2013 שיחק בסרט הביוגרפי "הייד פארק על ההדסון" לצד לורה ליני, עליו היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר".

ב-2015, שיחק בסרט "וינסנט הקדוש", עליו היא מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה", אך לא זכה. ב-2016, שיתף פעולה עם בן קינגסלי ועם שחקנים נוספים, בסרט הלייב-אקשן "ספר הג'ונגל" של חברת וולט דיסני ושם דיבב את דמותו של באלו הדוב.

בשנת 2016 זכה להופעת קמע בקומדיה "מכסחות השדים" המבוסס על הסרט המקורי מ-1984 בו שיחק מארי בתפקיד ראשי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1981-1996 היה נשוי למרגרט קלי, להם שני בנים, והם התגרשו בגלל שמארי החל ברומן עם מי שתהיה אשתו השנייה. בשנים 1997-2008 היה נשוי בשנית לג'ניפר באטלר, וממנה יש לו עוד ארבעה בנים.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביל מארי בוויקישיתוף