גבריאל נדאף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גבריאל נדאף
Gabriel Naddaf.JPG
נדאף, דצמבר 2014
לידה 18 באוגוסט 1973 (בן 45)
ישראלישראל יפיע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת כומר
מקצוע כהן דת עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד דובר עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גבריאל (ג'יבּראיל) נַדַאףערבית: جبرائيل نداف, תעתיק מדויק: גִ'בְּרַאאִיל נַדַאף; נולד ב-18 באוגוסט 1973) הוא כומר ארמי-ישראלי[1] מהזרם היווני-אורתודוקסי, אשר היה דיין בבית הדין הדתי של העדה ודובר הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים. שימש כמנהיג הרוחני של פורום גיוס העדה הנוצרית לצה"ל. ב-2016 השיא משואה ביום העצמאות.

פעילותו לגיוס נוצרים-ערבים גונתה על ידי מנהיגי הציבור הערבי בישראל. מנגד, זכה לתמיכה, לפחות מילולית, של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, משרד הביטחון, חברי כנסת ורבים אחרים מראשי המדינה.

פעילותו ופעילות הפורום שלו הביאה בתוך זמן קצר לגיוסם של מאות נוצרים לשירות בצה"ל ובעיקר לשירות לאומי, כנגד ולמרות מסע ההחרמה שניהלו מולו מנהיגי הציבור הערבי בישראל[2]. נכון ל-2017, כשליש מפוטנציאל הגיוס של הנוצרים בישראל, רובם המכריע ערבים, מתגייס לצה"ל ובעיקר לשירות הלאומי, לעומת בודדים בלבד שעשו כן לפני תחילת פעילותו[3].

פעיל גם נגד האנטישמיות וה-BDS.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדאף נולד ב-1973 בכפר יפיע - כפר ערבי-מוסלמי ברובו, אך עם מיעוט נוצרי גדול, המהווה בשנות האלפיים חלק מהעיר נצרת. מאז 1995 שימש ככומר כנסיית הבשורה "המעיין" בנצרת, וכן ככומר של המנזר היווני-אורתודוקסי בנצרת, השייך לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית הירושלמית, שהיא העדה הנוצרית הגדולה בישראל. כיהן כדובר הפטריארכיה וכדיין בבית הדין הכנסייתי שלה.

ב-2005 נודע שמו לראשונה לציבור הרחב, כאשר עתר לבית משפט ישראלי יחד עם כומר נוסף כנגד המוסדות הרשמיים של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. השניים ניסו למנוע את הדחתו של הפטריארך אירינאוס הראשון, שנחשב פרו-ישראלי יחסית, ובחירת פטריארך אחר במקומו. ניסיונם נכשל בסופו של דבר, ובמקום אירינאוס נבחר תיאופילוס השלישי, שנחשב בשעתו פחות פרו-ישראלי ויותר פרו-פלסטיני מקודמו[4].

ביולי 2018 הותר לפרסום כי נערכה חקירה בעניינו של נדאף בחשד לעבירות על חוק העונשין[5] באוקטובר 2018 פורסם כי פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) החליטה לסגור את תיקי החקירה בשל היעדר אשמה וחוסר בראיות[6].

נשוי ואב לשניים[7]. בנו משרת בצה"ל.

דעותיו ופעילותו למען גיוס נוצרים לצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדאף מאמין שעל צעירי העדה הנוצרית להשתלב בחברה הישראלית. הוא בעד גיוס נוצרים לצבא ולמערכת הביטחון, תומך בשירות לאומי וסבור שמדינת ישראל היא העוגן והביטחון למיעוט הנוצרי שחי בגבולותיה[8]: "אנו רואים עצמנו כאזרחים שווי זכויות - וגם חובות. אנחנו רוצים שהצעירים הנוצרים ישתלבו לגמרי בחברה הישראלית, וזה אומר גם שוויון בנשיאה בנטל. העתיד שלנו כמיעוט נוצרי כרוך בעתידה של מדינת ישראל. אנחנו רוצים לתת יותר לחברה ולתרום את חלקנו כמו האחרים"[9].

ב-16 באוקטובר 2012 נערך בנצרת עילית כנס שנועד לעודד גיוס צעירים נוצרים לצבא ולשירות הלאומי. את הכנס ארגנו משרד הביטחון ועיריית נצרת עילית, אך מי שיזמו אותו היו פורום גיוס העדה הנוצרית ומנהיגו הרוחני, הכומר גבריאל נדאף. בכנס השתתפו 121 צעירים נוצרים וכן מעט מוסלמים, בדואים, ודרוזים, שהביעו רצון להתגייס לשירות מלא ואף קרבי, בצה"ל[10].

בכנס השני שקיימו נדאף והפורום ביוני 2013 נמסר כי קצב הגיוס של צעירים נוצרים לצה"ל שולש בין השנים 2010 - 2013, אף כי עדיין מדובר במספרים קטנים מאד אבסולוטית (90 לשנה בערך) וכי בנוסף לגיוס לצה"ל גויסו גם כמה מאות צעירים מבני העדה, לשירות לאומי או אזרחי. ב-5 באוגוסט 2013 פרסם משרד ראש הממשלה כי "בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במספר המתגייסים הנוצרים לצה"ל, מ-35 מתגייסים לפני שנה לכ-100 השנה, ו-500 צעירים נוספים מהעדה משרתים בשירות לאומי".

ב-1 במאי 2014, בכינוס הפורום בנצרת, בהשתתפות סגן שר הביטחון דני דנון נמסר כי ב-2013 המשיך וגדל עוד, מספר הערבים הנוצרים המתגייסים לצה"ל ועמד על כ-150 איש, בנוסף למתגייסים לשירות לאומי ואזרחי. כמו כן, מספר המתגייסים לצה"ל, ברבעון הראשון של 2014, עד וכולל גיוס מרץ 2014 עמד על 105 איש[11]. עם זאת, גבריאל נדאף עצמו מסר במרץ 2015 כי מספר המתגייסים הנוצרים בשנת 2014 עמד על 100 בהשוואה ל 180 בשנת 2013 והעריך כי מספר המתגייסים יירד עוד לטענתו בעקבות הסתה נגדם[12].

ביוני 2017 הודיע נדאף על פרישתו מהפורום[13][14][15].

תגובות ראשי הציבור הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש עיריית נצרת ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות ראמז ג'ראיסי, נוצרי יווני-אורתודוקסי אף הוא, וחברי הכנסת מוחמד ברכה, דב חנין וחנא סוויד, נוצרי יווני - קתולי, כולם מחד"ש כנסו כנס המוני נגדי ובו גינו את הכנס של נדאף וטענו שמטרתו "לגרום לשסע עדתי בתוך החברה הערבית". מועצת הקהילה של העדה הנוצרית-אורתודוקסית החליטה למנוע את כניסתו למתחם הכנסייה בנצרת[8]בנימוק ש"הערבים הנוצרים לא ייתנו יד למהלכים שמטרתם לפלג ולסכסך את החברה הערבית הפלסטינית בישראל"[16]. נדאף הצליח לאחר מכן להיכנס לכנסייתו רק תחת משמר ואבטחה של אנשיו, חיילים נוצרים בצה"ל ובמשמר הגבול.

לדברי אנשי נדאף, הקואליציה הקומוניסטית - אסלאמית יצאה למסע השמצות אגרסיבי כנגדו בעיתונות הערבית, המקומית והבינלאומית, ברשתות החברתיות וביוטיוב. הוא כונה "הסוכן הציוני, הבוגד, המשוגע, האיש שרץ אחרי הכסף ומגייס צעירים לצבא הכיבוש" ובאתרים ערבים פורסמו קישורים לעמוד פייסבוק שמציג "רשימה שחורה" של כמרים, חיילי צה"ל ואנשי מערכת הביטחון בני העדה הנוצרית שתומכים ומעודדים צעירים להתגייס לצה"ל[17]. מתנגדי גיוס נכנסו לבתי הספר בנצרת והחתימו נערים שלא יתגייסו לצבא, וחיילים תושבי נצרת נאלצו לבקש ממפקדיהם לצאת הביתה בלבוש אזרחי, מחשש להצקות ולהטרדות[8]. גורמים ברשות הפלסטינית ובמדינות ערב, הזהירו את נדאף בצורה חריפה כי אם יאונה רע לנוצרים בעזה, ביריחו, בבית לחם ובמדינות ערב - האשמה כולה תוטל עליו היות שהוא זה שדוחף את הנוצרים לשרת ב"צבא הציוני"[דרוש מקור].

גם חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד) וחבר הכנסת אחמד טיבי מרע"מ-תע"ל כתבו מכתבים ודיברו והתייצבו כנגד נדאף, פעילותו, הפורום שהוא מנהיגו הרוחני, הכנסים שהוא מכנס ומי שהולך בעקבותיו.

נציגים מהרשות הפלסטינית ביקרו אצל הפטריארך היווני אורתודוקסי ביוני 2013, בעקבות הכנס השני של המתגייסים הנוצרים לצה"ל ולשרות הלאומי ודרשו ממנו לפטר את נדאף לאלתר. אל הדרישה הזו התווספו מכתבים של מספר חברי כנסת ערבים, ביניהם חנין זועבי, מוחמד ברכה ובאסל גטאס. לדברי חבר הכנסת גטאס: "קראנו לפטריארך שיסביר לנדאף הזה, שזה לא התפקיד שלו. שיוריד בבקשה את הגלימה שלו ויצטרף לליכוד או לישראל ביתנו. הוא רוצה להביא את העדה הנוצרית למעמד של העדה הדרוזית, ולהוציא אותה מההשתייכות הלאומית שלה". בנוסף נשלחו לפטריארך מכתבים בעניין, מראשי מועצות מהמגזר הערבי.

באמצע יוני 2013 פרסם הפטריארך תיאופילוס השלישי באמצעי התקשורת הערביים הודעת גינוי חמורה לפעילותו של הכומר נדאף. כעבור שבוע הוא זימן אותו לשיחה אישית בעניין, אשר מטרתה המקורית הייתה ככל הנראה לפטרו מתפקידו[18]. הפגישה עצמה התקיימה ב-25 ביוני 2013 וארכה שעות ארוכות, אולם לחץ נגדי שהופעל על ידי ראשי הממסד הישראלי, לרבות שרת המשפטים ציפי לבני ושר הפנים גדעון סער[19], גרם ככל הנראה לכך שהפטריארך נמנע בסופו של דבר מלפטר את נדאף באותה פגישה.

ב-6 במאי 2014 פרסם דובר הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית הנוכחי, האב עיסא מסלח, הודעה לפיה "הפטריארך תיאופילוס השלישי החליט לשלול את כלל הסמכויות של האב נדאף בכנסייה ולהדיח אותו מתפקידו כראש הכנסייה האורתודוקסית ביפיע", אולם בתוך כשבועיים הסתבר שהדובר, איש הרשות הפלסטינית, פרסם את הדברים על דעת עצמו, וכי הפטריארכיה לא שללה את סמכויותיו של האב נדאף[20][11].

תגובות הממסד הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה נתניהו והכומר גבריאל נדאף, אוגוסט 2013

הממסד הישראלי התייצב לצד נדאף במחלוקת עם ראשי העדה האורתודוקסית. בנובמבר 2012, כחודש לאחר הכנס הראשון של פורום גיוס העדה הנוצרים הגיע מנכ"ל מנהלת השירות האזרחי-לאומי, שר-שלום ג'רבי, לנצרת "על מנת להביע את תמיכתו בנדאף על עמידתו האיתנה ועל תמיכתו הבלתי מתפשרת בשירות צעירים נוצרים לטובת החברה והקהילה בישראל". ג'רבי אמר באותו מפגש, כי "מדובר במעשה אמיץ, של איש רוח, שלא נרתע מאיומים ומלחצים ועומד על דעתו בעד שירות לאומי התורם קודם כל לקהילה הנוצרית בישראל... אני מקווה כי רשויות החוק יפעלו בנחישות כדי להפסיק את מסע ההסתה והדה – לגיטימציה נגד נדאף ונגד בני ובנות השירות"[21]. כשבועיים לאחר מכן נפגש ג'רבי עם הפטריארך היווני - אורתודוקסי תיאופילוס השלישי וזה הבטיח לו כי החרם על נדאף איננו שלו או מטעמו[22].

בפברואר 2013 התייצבה חברת הכנסת איילת שקד לצידם של נדאף ואנשיו[23], ביוני 2013 עשו כן שרת המשפטים ציפי לבני ושר הפנים גדעון סער וב-2 ביולי עשה כן גם סגן שר הביטחון דני דנון[24].

ב-3 ביולי 2013 קיימה ועדת הפנים של הכנסת דיון בסוגיית הגיוס של אזרחים נוצרים לצה"ל ובו נדונו בין השאר גם הטענות בדבר הסתה ואיומים, בין השאר גם של חברי כנסת ערבים, על נדאף ואנשיו.

ב-5 באוגוסט 2013 נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נדאף ואנשיו והנחה להקים בתוך שבועיים פורום משותף לממשלה ולעדה הנוצרית, שיקדם את גיוס בני העדה לצה"ל ולשירות לאומי ואת שילובם בחיי המדינה. המשימה הוטלה על סגן השר אופיר אקוניס, אשר החל לפעול לשילוב בני העדה הנוצרית בחוק השוויון בנטל, טיפול בהיבטים המנהליים והמשפטיים המתבקשים לצורך כך, הגנה על תומכי הגיוס והמתגייסים מפני אלימות ואיומים, והגברת אכיפת החוק כנגד פורעים ומסיתים לאלימות. נתניהו הוסיף כי "צריך לאפשר לבני העדה הנוצרית להתגייס לצה"ל. אתם אזרחים נאמנים שרוצים להגן על המדינה ואני מצדיע לכם ותומך בכם. לא נסבול איומים עליכם ונפעל לאכיפת החוק ביד קשה כנגד הרודפים אתכם. לא אקבל ניסיונות לפורר את המדינה מבפנים. מדינת ישראל וראש ממשלת ישראל עומדים לצדכם".

ב-6 בדצמבר 2013 הותקף בנו הבכור של נדאף על ידי צעיר ערבי מנצרת, שהכה אותו במקל בראשו ובכל חלקי גופו. לדברי נדאף, "בעוד אני קורא לשילוב בנינו בחברה הישראלית, הקיצונים מנסים לפלג ולקרוע ומסיתים נגדי. ההסתה עברה אתמול מאיומים מילוליים לאלימות פיזית קשה, כשמטרתם היא להפחיד אותי ואת בני משפחתי. אשתי מסוגרת בבית, ובני השני בן ה-15 מסרב לצאת מהבית מפחד שפעילים קיצוניים יפגעו גם בו"[25].

קשר עם העם הארמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדאף דחף וקידם את ההכרה בלאום הארמי-נוצרי, כלאום רשמי, ייחודי עבור הנוצרים דוברי הערבית החיים בארץ, במטרה להחזיר את הנוצרים בישראל לזהותם המקורית. הוא פעל בכיוון זה מאז הקים את פורום גיוס העדה הנוצרית. לדבריו: "אנחנו עדה בעלת היסטוריה, מורשת ושייכות לאומית לעם הארמי מזה כ-2,000 שנה".

סרן במיל' שאדי חלול היה מראשי עוזריו בעניין זה והשניים גם התבססו על מספר חוות דעת מאנשי אקדמיה. כל אלו הביאו את שר הפנים דאז גדעון סער לקבל החלטה על הוספת הלאום הארמי כלאום רשמי במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל. הדבר פתח את הדלת בפני נוצרים, לשנות את רישום הלאום בתעודת הזהות שלהם, מ"ערבי נוצרי" ל"ארמי נוצרי"[26]. עם זאת, במהלך מפגש בין שרת המשפטים איילת שקד לאב גבריאל נדאף, באירוע השנתי לכבוד חג המולד שהתקיים בחודש דצמבר 2016, התברר כי קיימים קשיים ביורוקרטיים ברישום הלאום הארמי וכי הדבר מונע מרבים לבצע את הרישום בפועל. השרה שקד הבטיחה לפעול להקל ברישום במשרד הפנים[27].

פעילותו למען אנשי צבא דרום לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מפעילותו של האב גבריאל בפורום גיוס העדה הנוצרית, הוא פעיל רבות למען זכויות אנשי צד"ל וכן למען זכויות המשפחות השכולות של אנשי צד"ל.

כחלק מפעילותו הוא מסייע לאנשי צד"ל אשר בקשתם לאזרחות סורבה מסיבות מסוימות, פועל לסיוע למימוש זכויותיהם אל מול הגורמים המטפלים באוכלוסייה ייחודית זאת במשרד הביטחון ובמשרד הקליטה.

כך למשל במרץ 2017, דרש האב גבריאל נדאף מהיחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, לפעול להנצחת חללי צד"ל במיזם אינטרנטי בדומה לאתר יזכור, אשר מנציח את חללי מערכות ישראל או לכלול אותם באתר זה[28].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הילה אלפרט, בשם האב, ישראל היום, ‏06/05/2016
  2. ^ "ראש הממשלה נתניהו נפגש עם האב גבריאל נדאף, כומר העדה היוונית-אורתודוקסית בנצרת", 5 באוגוסט 2013, באתר משרד ראש הממשלה
  3. ^ עדי חשמונאי, "לא ציוניים - מפנימים את המציאות", "ישראל היום", 8 באוקטובר 2017
  4. ^ בש"א (חיפה) 7815/05
  5. ^ "החקירה בעניינו של האב גבריאל נדאף הסתיימה | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2018. 
  6. ^ נסגר תיק החקירה נגד האב נדאף 7 באוקטובר 2018
  7. ^ פס"ד בתביעת גבריאל נדאף נגד המוסד לביטוח לאומי
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 ישי פרידמן, הכומר שתומך בגיוס לצה"ל הפך לאויב העיר נצרת, באתר nrg‏, 22 בדצמבר 2012
  9. ^ דניאל סיריוטי, ‏הערבים הנוצרים דורשים שוויון בנטל - להתגייס ולתרום, באתר ישראל היום, 29 ביוני 2013
  10. ^ דני ברנר, ‏הערבים הנוצרים שרוצים להתגייס - תחת מתקפה, באתר ישראל היום, 1 בנובמבר 2012
  11. ^ 11.0 11.1 עדי חשמונאי‏, האם הכומר התומך בגיוס נוצרים לצה"ל יודח מהכנסייה?, באתר וואלה! NEWS‏, 7 במאי 2014
  12. ^ איציק וולף, סכין בגב: הכומר הפרו ישראלי שהמדינה הפקירה, באתר nrg‏, 6 במרץ 2015
  13. ^ בועז גולן: "הכומר גבריאל נדאף פורש רק בגלל הסרטונים שבידינו – התחנן שלא נפרסם" באתר חדשות 0404, 22 ביוני 2017
  14. ^ מדוע נסגר הפורום לגיוס העדה הנוצרית? באתר ערוץ 20, 21 ביוני 2017
  15. ^ בצל תלונות: האב נדאף פורש מפעילות באתר חדשות מחלקה ראשונה, 21 ביוני 2017
  16. ^ ג'קי חוגיכינוס משרד הביטחון לגיוס נוצרים עורר זעם בנצרת, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2012
  17. ^ "نداف.. كاهن بلا رعية ترعاه اسرائيل", באתר "ערביי 48'", 28 ביוני 2013
  18. ^ ישי פרידמן, הפטריארך צפוי לפטר את הכומר שמעודד נוצרים להתגייס, באתר nrg‏, 23 ביוני 2013
  19. ^ עדי חשמונאי, לבני וסער לכומר המעודד גיוס נוצרים: "מעוניינים לסייע לך", באתר nrg‏, 24 ביוני 2013
  20. ^ בל"ד, אבו מאזן ורוח הקודש: גיוס הנוצרים תחת מתקפה, 18 במאי 2014 באתר "מידה"
  21. ^ "בעקבות האיומים: מפגן תמיכה בכומר התומך בשירות הלאומי לערבים", 14 בנובמבר 2012, באתר בלינקר
  22. ^ "הפטריארך היווני למנכ"ל השירות הלאומי: לא החרמתי את הכומר שתמך בשירות", 2 בדצמבר 2012, באתר "דתילי"
  23. ^ עדו בן פורת, איילת שקד: לעודד גיוס נוצרים לצה"ל, באתר ערוץ 7, 21 בפברואר 2013
  24. ^ חזקי עזרא, משרד הביטחון נגד המסיתים נגד שירות בצה"ל, באתר ערוץ 7, 2 ביולי 2013
  25. ^ פוראת נסאר, ‏חשד: צעיר תקף את בן הכומר נדאף, באתר ‏mako‏‏, ‏7 בדצמבר 2013‏
  26. ^ אריק גרינשטיין, "הבשורה על-פי סער: הכרה רשמית בעדה הארמית-נוצרית", 16 בספטמבר 2014, באתר "מידה"
  27. ^ "New gov't bill allows for assistance in registering as Aramean". ynetnews. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2017. 
  28. ^ יאיר קראוס, פנייה למשרד הביטחון: "מדוע חללי צד"ל אינם מונצחים?", Nrg, ‏05/03/2017