גדס"ר 288

**גדס"ר 288**
פרטים
מדינה	ישראל; צה"ל
שיוך	עוצבת המפץ
סוג	גדוד סיור אוגדתי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	מרץ 1973 – מרץ 1974 (כשנה)
מקים היחידה	סא"ל צביקה דהב
מלחמות	מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	טנקי שוט קל, נגמ"שים, וג'יפים
פיקוד
יחידת אם	עוצבת המפץ
דרגת המפקד	סגן-אלוף
מפקדים	סא"ל צביקה דהב

גדס"ר 288 היה גדוד סיור תחת אוגדה 146, שפעל בין השנים 1973–1974. הגדוד הוקם במרץ 1973 תחת אוגדה 146, וערך את אימון ההקמה במאי 1973.

במלחמת יום הכיפורים לחם הגדוד בקרבות בדרום רמת הגולן במסגרת הקרב על חושניה: הגדוד שחרר את תל סאקי ומוצב 116, נלחם בקרב תל ג'וחדר, כבש את תל פרס וצומת רפיד. כמו כן השתתף בקרב אום בוטנה. לאחר הפסקת האש ירד לתגבר את מערכי צה"ל מול איסמעיליה בגדה המערבית של תעלת סואץ. הגדוד פורק במרץ 1974.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד סיור 288 הוקם במרץ 1973 באוגדה 146 בפיקודו של האלוף מוסה פלד. הגדוד היה אחד מתוך מספר גדודי סיור שהוקמו בצה"ל בתחילת שנות ה-70. גדודי הסיור היו גדודים מעורבים של טנקים ונגמ"שים אשר היו תחת פיקודה הישיר של אוגדה.

הגדוד כלל טנקי שוט קל, נגמ"שי M-113, וג'יפים. יעוד הגדוד היה להיות גדוד סיור אוגדתי הבנוי לפריסה רחבה כדי לתת תצפיות ומודיעין לאוגדה 146 בזמן לחימה ולהוות כוח לחימה עצמאי. הגדוד בפיקוד המג"ד צביקה דהב והסמג"ד אלישע ברודסקי, כלל שלוש פלוגות לחימה ותצפיות שבכל פלוגה 7 טנקים, 8 נגמשי חרמ"ש, פלוגת ג'יפי סיור שכללה 11 ג'יפים ופלוגת מפקדה. הגדוד עבר אימון הקמה במאי 1973.

הגדס"ר במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הקרבות של גדס"ר 288 במלחמת יום הכיפורים

אנדרטה בפארק העוצבות ביד לשריון לזכר נופלי גדס"ר 288 במלחמת יום הכיפורים

ערכים מורחבים – קרב תל סאקי, הקרב על חושניה (1973), קרב אום בוטנה

ביום הכיפורים התגייס הגדוד במחנה עופר צפונית לירושלים, ולמחרת נע על שרשראות לעמק הירדן בציר ירושלים-רמאללה-שכם-ג'נין-צמח. ב-8 באוקטובר הגדוד עלה לגולן דרך ציר כוּרסי עם כוחות אוגדה 146. הגדוד סופח לחטיבה 205 בפיקודו של אל"ם יוסי פלד, ולחם איתה בחזית רמת הגולן מול הצבא הסורי.

ברמת מגשימים נלחם הגדוד בכוחות סוריים. לוחמי הגדוד הגיעו למוצב תל סאקי ומוצב 116 ופינו את חיילי גדוד הנח"ל המוצנח 50 של חטיבה 35 שהיו מכותרים ולחמו מיום שבת. הגדוד נלחם בתל ג'וחדר והשיג שליטה באש על התל ולקח שבוים סורים ב-9 באוקטובר, כבש את תל פרס השולט על פתחת רפיד וציר הנפט. עם כיבוש התל, המוצב בראש התל חזר לפעילות מלאה על ידי חיילי הגדוד, שהעבירו דיווחי תצפיות והכוונת אש לתותחנים. לאחר מכן הגדוד השתתף בקרבות הבלימה בגזרת חושניה, וכבש את צומת רפיד.^[1]

הגדוד עבר ללחום תחת חטיבה 4 בפיקוד יעקב הדר באותה הגזרה. לאחר סיום קרבות הבלימה עבר הגדוד ממזרח לקוניטרה ונפרש בתצפיות על התלים הגעשיים בדרום המובלעת. ב-17 באוקטובר התמקם הגדוד באזור חאן ארנבה, וב-18 אוקטובר התמקם לתצפיות בתל אל מל, תל שער, תל מסחרה ותל קרין. הגדוד השתתף בקרב אום בוטנה ותל-מסחרה, והשתתף בבלימת התקפות הנגד מצד צבא סוריה והכוחות העיראקיים והירדנים (חטיבת השריון הירדנית 40) שהגיעה לתגבור הכוח הסורי מדרום. ב-20 אוקטובר עבר הגדוד לחניון בכפרים נסג' ואטייחה ותצפיות לעבר תל חארה.^[2]

לאחר הכרזת הפסקת האש, נשלח הגדוד יחד עם אוגדה 146 וכוחות נוספים מפיקוד המרכז לתגבר את מערכי צה"ל בגדה המערבית של תעלת סואץ, הגדוד צורף ליחידות מול אסמאעיליה ממערב לתעלת סואץ, והשתתף בקרבות ההתשה מול כוחות מצריים, עד הפרדת הכוחות בין צה"ל לבין הצבא המצרי במרץ 1974.

עיקר הלחימה בוצע על ידי הטנקים, שהשמידו עשרות טנקי אויב, כשלוחמי הנגמ"שים והג'יפים מסייעים להם סיוע צמוד, הן בחילוץ ובפינוי נפגעים והן בחימוש ותדלוק הטנקים בסמוך לקו הלחימה. פלוגת המפקדה של הגדוד יזמה אספקת תחמושת ודלק, פרסה את תחנת האיסוף הגדודית, החזירה טנקים פגועים לכשירות והשתלבה ביחד עם סיירי הגדוד באבטחת הטנקים בלילות, כדי לאפשר לצוותים לאגור כוח לקראת המשך הלחימה. פעולות אלו אפשרו רצף לחימה.

במהלך המלחמה איבד הגדוד 9 מלוחמיו. לאחר המלחמה, במרץ 1974, פורק הגדוד.