לדלג לתוכן

כוח נתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כוח נתי
אנדרטת כוח נתי ברמת הגולן
אנדרטת כוח נתי ברמת הגולן
סוג היחידה גדוד שריון
שייכות חיילית חיל השריון הישראלי
מפקדים נתי גולן, עמרי נגב
תקופת הפעילות 8 באוקטובר 1973 – 3 בדצמבר 1973 (57 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עימות מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
גזרת פעילות רמת הגולן
קרבות כיבוש המובלעת הסורית, הקרב בין צה"ל לשריון העיראקי, מלחמת ההתשה במובלעת
אמל"ח עיקרי טנק שוט קל
אבדות 22 הרוגים

כוח נתי היה גדוד שריון מאולתר שהוקם במלחמת יום הכיפורים והורכב מאנשי מילואים שחזרו מחו"ל ולוחמי שריון חסרי שיבוץ וביניהם תלמידי ישיבות הסדר, אנשי כוחות הביטחון ומתנדבים נוספים. הגדוד נקרא על שמו של מפקדו, נתי גולן, אשר לפני המלחמה שהה בחו"ל וכמו רבים מלוחמיו חזר ארצה מיד עם פרוץ המלחמה. הגדוד התארגן תוך ימים ספורים, צויד בטנקי שוט קל, וב-12 באוקטובר הצטרף ללחימה בחזית הסורית.

הכוח לחם במובלעת הסורית עד הפסקת האש ב-24 באוקטובר, ולאחר מכן השתתף במלחמת ההתשה במובלעת הסורית עד לפירוקו, בתחילת דצמבר 1973.

הקמת הגדוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973, הופסקו הטיסות האזרחיות ארצה. ב-8 באוקטובר חודשו הטיסות לישראל, ולאור המצב הקשה בחזיתות השונות ניתנה עדיפות ללוחמי שריון. מיד עם חזרתם הוסעו הלוחמים למחנה ג'וליס שם התאספו בנוסף אליהם גם אנשי מילואים אשר לא היו משובצים (ובהם תלמידי ישיבות הסדר), מתנדבים, ולוחמים בסדיר ובמילואים שלא הצליחו לחבור ליחידותיהם. במחנה ג'וליס היה אחראי קצין שריון ראשי תא"ל מרדכי ציפורי על הקמת מסגרות לחימה מאולתרות לצורך תגבור החזית. במסגרת זו הוקמו בג'וליס שני גדודי שריון מאולתרים: גדוד 100 בפיקודו של אהוד ברק, וכוח נתי.

טנק מכוח נתי נע סמוך למסגד חושניה

נתי גולן, בעל עיטור הגבורה על תפקודו בקרב על קלע וזעורה במלחמת ששת הימים, שירת לפני המלחמה כמפקד גדוד במילואים. עם פרוץ המלחמה שהה בגרמניה. ב-8 באוקטובר חזר לארץ באחת הטיסות הראשונות. עם הגיעו לג'וליס החל לבנות סביבו כוח לוחם. בתוך יומיים הוקם הגדוד אשר כלל שלוש פלוגות טנקים (כ-30 טנקים), פלוגת חרמ"ש ומחלקת סיור. הגדוד צויד בטנקים מסוג שוט קל. נתי גולן היה מפקד הגדוד ולסגנו מונה עמרי נגב. אנשי הגדוד, אשר בקושי הכירו אחד את השני, התארגנו בחופזה ובערב 10 באוקטובר נשלחו צפונה לתגבור החזית ברמת הגולן. ב-11 באוקטובר, החל משעות הצהריים, נערך הגדוד סמוך לעין זיוון.

קרב ראשון במובלעת הסורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כיבוש המובלעת הסורית
תנועת כוח נתי וההיתקלות במארב במובלעת הסורית ב-12 באוקטובר 1973

לאחר קרבות הבלימה הקשים בימי המלחמה הראשונים, פנה צה"ל לתפוס שטח בעומק סוריה. ב-11 באוקטובר פרצו אוגדות 36 ו-210 את הגנות הסורים לאורך הגבול והתקדמו לתוך שטח סוריה. עד סוף היום התקדמו האוגדות לעומק של כ-10 ק"מ. אוגדה 210, בגזרה הדרומית של המובלעת הגיעה לאזור צומת מעץ. במהלך 11 באוקטובר השלים כוח נתי את התארגנותו ובבוקר 12 באוקטובר צורף לאוגדה 210. שתי פלוגות בפיקוד המג"ד (כ-20 טנקים) צורפו לחטיבה 679 ופלוגה נוספת נשלחה לתגבר את חטיבה 179 אשר ספגה אבדות כבדות בקרבות היום הקודם.

טנקים מכוח נתי במהלך המלחמה

על כוח נתי הוטל להוביל את התקפת חטיבה 679 על צומת הדרכים ליד כפר נסג'. שתי הפלוגות נערכו ממזרח לח'ן ארנבה, שם הותקפו על ידי מטוסים סורים וספגו אבדות ראשונות. פלוגה א' יחד עם המג"ד נתי גולן נעה דרום-מזרחה לכיוון כפר נסג' בעוד פלוגה ב' נעה באיגוף מצפון מערב. פלוגה א' נעה במהירות כמעט מבלי להיתקל בכוחות סורים והגיעה אל כפר נסג'. הפלוגה המשיכה בתנועה לכיוון תל קורין, מצפון מזרח לכפר, ואז נתקלה במארב של כ-20 טנקים סורים. טנקי פלוגה א' ניסו לתפוס עמדות ירי אולם בשל תוואי השטח היו בנחיתות מול הכוח הסורי המחופר. נגמ"ש הפיקוד נפגע מיד ותשעה מאנשיו נהרגו. נתי גולן נפצע קשה בראשו ופונה לאחור. מרבית טנקי הפלוגה נפגעו והשאר נסוגו. עשרה לוחמים נוספים נהרגו בהיתקלות זו, ביניהם מפקד הפלוגה שמואל אבישאול. לפחות אחד מהטנקים הפגועים נגרר לסוריה, ואיתו גם גופתו של המ"מ דודי ריבק. ריבק הוחזר במסגרת חילופי השבויים לאחר המלחמה.

פלוגה ב', בפיקוד יעקב קרני, נעה מצפון לפלוגה א', דרך ח'ן ארנבה וצומת מעץ, ונתקלה בהתנגדות קלה יחסית. כשהתקרבה לכפר נסג' זיהתה את הכוח הסורי המחופר שפגע קודם לכן בפלוגה א' והחלה לירות עליו מן האגף. הכוח הסורי נפגע ורבים מאנשיו נטשו את הטנקים.

שני הגדודים האחרים של חטיבה 679 המשיכו בהתקפה, השלימו את כיבוש תל קורין עד הצהריים, ונפרסו לתדלוק וחימוש. באותו זמן, בעזרת מחלקת הסיור של כח נתי, חולצו הטנקים ואנשי הצוות שנותרו מפלוגה א' מזירת הקרב והצטרפו לפלוגה ב'. משתי הפלוגות נותרו בשלב זה שבעה טנקים בלבד.

המשך הלחימה במובלעת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת פריסת החטיבה להתארגנות זוהה כוח אויב גדול הנע לקראת כוחות החטיבה. היו אלה שני גדודים מתוך חיל המשלוח העיראקי. אורי אור, מפקד חטיבה 679, התקשר למפקד פלוגה ב', יעקב קרני, והורה לו להצטרף לשאר החטיבה בתנועה דרומה אל מול האויב. במהלך התנועה דרומה חברה הפלוגה לסמג"ד עמרי נגב, אשר הוביל את הכוח המוקטן משלב זה ועד לסיום המלחמה. הכוח תפס עמדות מערבית לתל ענתר ויחד עם שאר כוחות חטיבה 679 לחם בכוח העיראקי אשר לא היה מוכן לקרב. כמה עשרות טנקים עיראקיים נפגעו ועד שעות הערב נסוגו העיראקים חזרה דרומה. בלילה הוחלט להסיג את החטיבה צפונה אל חניון לילה מאובטח יותר לצורך חימוש, תדלוק ותיקון תקלות. הסורים ניצלו את נסיגת כוחות צה"ל מאזור כפר נסג' ובמהלך הלילה תפסו את האזור בחזרה.

ב-13 באוקטובר לחם כוח נתי יחד עם חטיבה 679, אשר תקפה דרומה וכבשה מחדש את כפר נסג' והתילים באזור, מלבד תל ענתר. ב-15 באוקטובר השתתף הכוח בכיבוש תל ענתר. התל נכבש בהתקפה משולבת, כאשר חטיבה 679, וטנקי כוח נתי בתוכה, נעים אל התל מצפון, בעוד חטיבה 9 תוקפת ממערב. לאחר קרב שכלל ירי סורי מתמשך של טילי סאגר, נסוגו הכוחות הסורים אשר הגנו על התל וחטיבה 9 תפסה אותו.

פלוגה ג' לחמה עם חטיבה 179 במובלעת עד 14 באוקטובר, אז נשלחה חטיבה 179 לגזרת סיני, והפלוגה הועברה לפיקודה של חטיבה 9. ב-17 באוקטובר יצאה חטיבה 679 להתארגנות מחוץ למובלעת וטנקי כוח נתי עברו גם כן לחטיבה 9.

ב-19 באוקטובר החלו הסורים בהתקפה המשולבת האחרונה במלחמה. כוחות שריון סורים, יחד עם דיוויזיה עיראקית וחטיבת שריון ירדנית תקפו את כוחות צה"ל בדרום-מזרח המובלעת. גדוד הטנקים 278 שסופח לחטיבה 9, תפס עמדות על תל ענתר ובלם את ההתקפה מכיוון מזרח. כח נתי שהתמקם מדרום לתל מצא את עצמו בקרב מול עשרות טנקי אויב שהתקדמו מדרום לצפון. רק אחרי שהגיעו לטווח של פחות מ-1,000 מטרים ומספר טנקים נפגעו מהירי של פלוגות ב' וג', נסוגו הכוחות התוקפים.

שיחת הסיכום של הגדוד עם פירוק כוח נתי. עומד בגבו למצלמה הסמג"ד עמרי נגב. בתמונה הקטנה המג"ד נתי גולן.

מספר ימים לאחר הפסקת האש חזר כוח נתי לפיקודה של חטיבה 679 ויצא מהמובלעת, לראשונה מאז הוקם, להתארגנות של מספר ימים ברמת הגולן. ב-4 בנובמבר חזר הכוח, יחד עם חטיבה 679, למובלעת ותפס את הקו באזור צבצבה (מצפון לכפר נסג').

ב-3 בדצמבר פורק הכוח לאחר כחודשיים של פעילות. חלק ממתנדבי חו"ל שוחררו משירות וחיילי הסדיר חזרו ליחידותיהם. שאר אנשי המילואים, כמו גם טנקי הגדוד, נקלטו בחטיבה 179, ושימשו להקמתו מחדש של גדוד 266 אשר נשחק כמעט לחלוטין ביממה הראשונה של המלחמה. טנקי כוח נתי המשיכו לשרת במובלעת כחלק מגדוד 266 עד תום מלחמת ההתשה במובלעת הסורית במאי 1974.

בקרבות במובלעת הסורית איבד הגדוד 22 לוחמים, מרביתם נפלו ב-12 באוקטובר במסגרת הקרב באזור כפר נסג'-תל קורין.

לאחר המלחמה התפזרו לוחמי הכוח והקשר בין מרבית לוחמיו נותק. רק בשנת 2013 נעשה ניסיון לאתר את אנשי הגדוד ולראשונה התקיים מפגש של חיילי הכוח.

בשנת 2016 נחנכה ברמת הגולן אנדרטה לכוח נתי. האנדרטה נמצאת על כביש 98, כ-100 מטרים מצפון לתצפית קוניטרה, ומשקיפה על אזור המובלעת הסורית שבו נלחם הכוח. האנדרטה הוקמה ביוזמה פרטית של ותיקי הכוח. במרכזה מוצב שלט ועליו שורה משירה של חנה סנש: "קול קרא והלכתי, הלכתי כי קרא הקול". באנדרטה מונצחים 22 לוחמי הכוח שנפלו במלחמה. כמו כן כוללת האנדרטה עמדת "מסבירן" ומפה המתארים את קורות הגדוד במלחמה.

ביולי 2022 הוצב באנדרטה טנק שוט קל, מהסוג ששימש את הכוח בלחימה. בשנת 2023, לקראת ציון 50 שנה למלחמה, עברה האנדרטה שיפוץ נרחב, במסגרתו נסלל שביל מתפצית קוניטרה לאנדרטה והוסדר כביש הגישה לאנדרטה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוח נתי בוויקישיתוף