הפגזת דמשק על ידי תותחי צה"ל במלחמת יום הכיפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תותחנים מסוללה א' שהשתתפו בפשיטה, על קנה התותח נרשם בפיח "לדמשק באהבה".

הפגזת דמשק על ידי תותחי צה"ל במלחמת יום הכיפורים היא מבצע צבאי שנערך בלילה שבין 13–14 באוקטובר 1973 ובמהלכו הופגז שדה התעופה מאזה (קישור למפה) השוכן בפאתי דמשק על ידי חיל התותחנים הישראלי.[1][2]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב מלחמת יום הכיפורים היה הגדוד שביצע את הפעולה, גדוד מילואים 412, במצב של שגרה: אנשי הגדוד היו בבתיהם ותותחיו וציודו היו במחסני החירום. הגדוד, שהוקם ב-1972, היה מצויד בתותחי M-107 בקוטר 175 מ"מ.

עם פרוץ המלחמה גויס הגדוד וביום א', 7 באוקטובר 1973, הועבר לפיקוד הצפון. בין התאריכים 8-11 באוקטובר הוצב הגדוד ברמת הגולן. סוללות א' ו-ב' של הגדוד סייעו לחטיבה 7 ולאוגדה 36, וסוללה נוספת פעלה בדרום הרמה.

הירי על דמשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור הירי על דמשק מתוך אטלס מלחמת יום הכיפורים

הניסיון הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוקטובר נכנסו שתי הסוללות הצפוניות של הגדוד (א' ו-ב') לשטח המובלעת הסורית. סוללה א' הגיעה לאזור מזרעת בית ג'ן וזיהתה את הקרב שניהלה חטיבה 7 באותן שעות לכיבוש האזור. אז קיבלה הסוללה את המשימה לירות על שדה התעופה אל מאזה וניסתה להמשיך בתנועה כדי להגיע לטווח ירי, אך החלה לספוג ירי מתותחי נ"ט ונסוגה.

אחר הצהריים נפרסה הסוללה באזור וירתה 10 פגזים מכל קנה, סך הכל 40 פגזים, לטווח מרבי, אך שדה התעופה היה מעבר לטווח התותחים.

הניסיון השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות מסוללה א', בעמדה ליד צומת ווסט (קישור למפה), בוקר יום ה', 11 באוקטובר 1973.

בשל העובדה כי שדה התעופה נמצא מעבר לטווח התותחים, הוחלט כי ניסיון הירי השני יתבצע בלילה, בשטח שנמצא בשליטה סורית. לירי נבחרו שני צוותים מסוללה א', בפיקוד הסמג"ד רס"ן ישראל בר לב וסגן אהרן אברמוביץ', קצין עמדת התותחים של הסוללה. כוח חי"ר נלווה לכוח לצורף אבטחה.

בעיה מהותית שניצבה בפני הכוח הייתה כי בעוד שהטווח התקני של התותח הוא 32.8 קילומטרים, הטווח למטרה משטח הירי שנבחר היה 35 קילומטרים. מפקדי הסוללה ביצע חישובים מדויקים כדי להתגבר על בעיה זו. זמן הירי נבחר לשעות הלילה המוקדמות, אז מנשבת רוח מערבית ערה כמו כן נקלחו בחשבון תוואי הקרקע וגובה העמדה, נתונים המשפיעים על הלחץ הברומטרי הפועל על הפגז.

לאחר החשיכה התחילה התנועה. הכוח התקרב למזרעת בית ג'ן, אז סבל אחד משני התומ"תים מתקלה במנוע. השיירה נעצרה עד להגעת תומ"ת אחר במקומו. באזור העמדה נתקלו הכוחות בטנק סורי אשר היה נטוש.

שני התותחים הוצבו בזריזות בעמדה, כשכוח החי"ר נפרס מסביבם להגנה. כל קנה ירה 10 פגזים לכיוון שדה התעופה אל מאזה, מבלי שידעו את תוצאות הירי. במקביל לירי אל שדה התעופה וכדי שלא לחשוף את הכוח לאש נגד סוללות, פתחו כל התותחים בגזרה באש לשטח סוריה. לאחר הירי חזרה השיירה לשטח הישראלי ללא אירועים מיוחדים.[3] רק שבועיים מאוחר יותר קיבלה הסוללה את הידיעה כי הירי פגע במטרה.

חשיבות המבצע ותוצאותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבות המבצע טמונה בעיקר הצלחתו האסטרטגית, ולא רק בתוצאותיו הטקטיות. מבחינה טקטית, שתי המטרות שנבחרו, מגדל הפיקוח ומפגש מסלולים, ניזוקו. פעולה זו הייתה חלק מרצף לחצים אסטרטגיים שהופעלו על סוריה, וכללה גם את הפצצת שדה התעופה אל מאזה בבוקר ה-13 באוקטובר על ידי רביעיית מטוסי F-4 פנטום מטייסת 201 ושוב למחרת על ידי פנטומים מטייסת 107.[4] קשה לקבוע מה הנזק שגרמו התותחים ופגזיהם לשדה, ביחס לפצצות הכבדות יותר.

מבחינה אסטרטגית, צה"ל הוכיח כי דמשק נמצאת בטווח התותחים שלו. הוכחה זו גרמה להרמת המורל בישראל, לחיזוק תחושת ההכרעה והכישלון במלחמה בצד הסורי. בנוסף, לנתון זה היו משמעויות רבות בעת סיכום הישגי המלחמה ותרגומם להישגים מדיניים.

המבצע נחשב לאחד השיאים המקצועיים של חיל התותחנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי עופר (עורך), חיל התותחנים במלחמת יום הכיפורים - קובץ מקורות ועדויות, 2004, עמ' 395-400
  • דני אשר (עורך ראשי), הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, תל אביב: מערכות, 2008.
  • איתן הבר, זאב שיף, לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, תל אביב: זמורה ביתן, דביר, 2003.
  • יגאל לב, צה"ל בחילו – אנציקלופדיה לצבא ולביטחון: חיל התותחנים, תל אביב: רביבים, 1981.
  • ישראל טל, יאיר טל, ישראל טל : פרקים למלחמת יום כיפור,ידיעות ספרים, אוקטובר 2019, עמ' 622–623.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור עיקרי לערך ולטענה זו ראו http://totchan.libraries.co.il/BuildaGate5library/general2/data_card.php?dc=28322:49, 4 ביוני 2018 (IDT)Card1&Daf=2
  2. ^ http://www.beithatothan.org.il/node/158(הקישור אינו פעיל, 23.4.2020)
  3. ^ הפגזנו את דמשק, רנן שור, "במחנה" 2.7.75
  4. ^ על הלחצים האסטרטגיים ראו: שמעון גולן, ‏הסקאד שהרתיע את ישראל, מערכות גיליון 457, אוקטובר 2014 . לתיעוד הפגיעות בשדה התעופה מאזה ראו, למשל, ״האבא והאמא״ של הציוד האלקטרוני המודרני , בטאון חיל האוויר 92, ינואר 1974, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר.