מבצע דוידקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע דוידקה
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
IAF CH-53.jpg

מסוק יסעור
תאריך התחלה: 13 באוקטובר 1973
תאריך סיום: 13 באוקטובר 1973
קרב לפני: מבצע כותונת
מקום: קטייפה, סוריה
תוצאה: המשימה לא בוצעה עקב התגלות הכוח
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

סוריה (1972-1980)סוריה (1972-1980) סוריה

מפקדים

ישראלישראל רס"ן שאול מופז

?

כוחות

40 לוחמים מסיירת צנחנים

כוחות חי"ר סוריים

אבידות

פצוע קל

לא ידוע

מבצע דוידקה היה פשיטה מוסקת שבוצעה על ידי סיירת צנחנים ב-13 באוקטובר 1973, ביומה השביעי של מלחמת יום הכיפורים בקטייפה בעומק סוריה. המבצע נפסק ובוטל במהלך התנועה אל היעד מאחר שהכוח נתגלה על ידי כוחות סוריים וחולץ על ידי מסוק תחת אש.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחת פשיטה שנועדה לפגוע בתנועת חיל המשלוח העיראקי לסוריה שבוצע על ידי סיירת צנחנים בפיקוד רס"ן שאול מופז בלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר, הוחלט במטכ"ל לבצע בלילה שלמחרת פשיטה דומה להריסת גשר באזור קטייפה ולבצע מארב לשיירת הספקה בעומק של כ- 350 קילומטר מגבול ישראל במטרה לשבש את תנועת אמצעי לחימה שהוזרמה לסוריה ברכבת האווירית הסובייטית בשנעה עליו בציר חומס-דמשק.

בשונה מאתר הפשיטה שבוצע בלילה הקודם שהיה מדברי ולא מיושב היה אזור הפשיטה הפעם סמוך לכפרים. בשל לחץ הזמן לא הספיק הכוח לבצע תרגול ויצא למסוק מיד לאחר התדריך.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוקטובר שעה 19:30, עם אור אחרון, המריאו 40 לוחמים במסוק יסעור מטייסת דורסי הלילה צפונה לכוון סוריה. הלוחמים נשאו מלבד כלי הנשק האישיים גם חומרי נפץ ומטולי נ"ט במשקל של כ- 30 ק"ג ללוחם. הטייסים נתבקשו במהלך הטיסה לתכנן מסלול טיסה חדש מאחר שבמסלול שנבחר קיימת עננות. הטייסים נאלצו לשנות את נתיבם תוך כדי הטיסה. בהמשך הטיסה נתגלה כי גם במסלול החדש שנבחר קיימת עננות רבה והוחלט לטוס מעליהם תוך סיכון בגילוי המסוק על ידי מכ"ם.

פרופיל הטיסה והשינוי במסלול הקשו על הניווט והטייסים התקשו באיתור מיקומם המדויק. הטייס יובל אפרת הבהיר למפקד הסיירת מופז שבעקבות השינוי בנתיב לא הצליח לאתר את נקודת הנחיתה המדויקת. לאחר התייעצות הוחלט לנחות בנקודה משוערת ולנוע רגלית אל היעד. לאחר הנחתת הכוח נתגלה כי נקודת ההנחתה הייתה מדרום ליישוב קטייפה במרחק כ- 10 קילומטרים מהיעד. לאחר תנועה של כשני קילומטרים זיהה הכוח משאית שמגיעה לקרבתם ומתוכה יורדים 15-20 חיילים שהתמקמו במטע זיתים סמוך. הסורים זיהו את תנועת חילי הסיירת ופתחו באש לכיוונו. בשל המשקל שאותו נשאו חיילי הסיירת החליט מופז שלא להסתער על הכוח הסורי אלא להשיב במכת אש כבדה ממקלע מא"ג, מרגמה 52 מ"מ וטילי לאו.

לאחר ההיתקלות נע כוח הסיירת במהירות לגבעה שולטת והתמקם בה תוך שהכוח הסורי ממשיך בירי. מאותה הגבעה יכלו חיילי הכוח להבחין באזור הגשר שאותו היה עליהם לפוצץ. בהדרגה הגיעו לאזור ההיתקלות משאיות נוספות ומתוכם פרקו חיילים סוריים נוספים מצוידים בציוד תאורה והצטרפו לירי לעבר הכוח הישראלי כן נשלחו לאזור שיריוניות וכלבים. מופז פקד שלא להשיב באש לכוון הירי מחשש לחשיפת מיקומו המדויק ובניהול קרב אבוד כנגד כוחות עדיפים הרחק בעומק סוריה. בשלב זה מופז העריך שמולו ניצב כוח של מאות חיילים סורים וסבר כי הסיכוי לבצע את המשימה קלוש הודיע שנתקל וביקש חילוץ מטייס המסוק שהיה בדרכו חזרה לבסיסו. הטייס הודיע לכוח שכמות הדלק שבמסוק לא תספיק לחילוץ אלא לאחר תדלוק בבסיס.

בעוד הכוח שוהה על הגבעה הוזנק מטוס מיג שהטיל פצצות תאורה מעל האזור. כדי לשפר את סיכויי השרידות של הכוח החליט מופז על נוהל מילוט: הכוח התפצל לשניים, האחד בפיקודו והשני בפיקוד סגנו אודי שלוי, ויסתתר בשטח למשך מספר שעות (ואף עד ללילה שלמחרת) עד להגעת חילוץ מוסק. כך שאם יתגלה אחד הכוחות ויאלץ לנהל קרב אבוד תוכל מחצית הכוח האחרת להמתין לחילוץ ולהינצל.

לאחר נחיתת מסוק היסעור בבסיס רמת דוד ולאחר תדלוק המריא שוב לחלץ את הכוח. הפעם עשה את הנתיב המקורי וניווט את דרכו לאזור קטייפה. קברניט המסוק יצר קשר עם מופז לאחר שהסיירת התפצלה והחלה בתנועה צפונה. בשלב זה התקבצו שוב שני הכוחות לכוח יחיד לצורך האיסוף המוסק והתרכזו בראש גבעה כאשר הם מוקפים משלושה עברים בחיילים סוריים. הכוח כוון את המסוק לעברם מכוון צפון והנחית אותו באמצעות כיבוי והדלקה של פנס קטן בלבד (שלא כמקובל בהנחתת מסוק). בעת ההנחתה של המסוק נורתה עליו אש מסיבית והוא נפגע אך המשיך בנחיתה. הכוח הועמס במהירות לבטן המסוק כשהמפקדים היו אחרוני העולים. 40 הלוחמים נספרו במהירות על ידי המכונאי המוטס והמסוק המריא מיד תוך המשך ספיגת פגיעות מהכוח הסורי. אחד הלוחמים נפצע קל מקליע.

במהלך ההמראה נפגע שוב המסוק מצרור. הטייס הודיע על הפגיעות במסוק ומחשש שיאלץ לבצע נחיתת אונס. בשלב זה הוזנק מסוק יסעור נוסף לחילוץ במידת הצורך אך לאחר מכן שב על עקבותיו.

לאחר המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הנחיתה נמצאו במסוק כחמישים פגיעות של קליעי פגזים ברוטור, בבידוני הדלק ובמכסי המנוע[1] אך ככל הנראה השריון המותקן במסוק מנע פגיעה חמורה יותר בו ואיפשר הגעתו ללא תקלות טכניות לישראל.

הכוח חולץ בשל תעוזתו של קברניט המסוק, סא"ל יובל אפרת, עוד באותו הלילה, ללא אבידות לצה"ל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעוזיה סגל, "עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית", הוצאת מודן, 2007, עמודים 337-353.
  • יוסף ארגמן, מלחמת הצללים: 25 פרשיות מודיעין וביטחון בישראל, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמודים 102-94.
  • אלישיב שמשי, "ממני תראו וכן תעשו", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2016, עמודים 201-218.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראובן וייס, "דו"ח סבא" ידיעות אחרונות, 25.04.2012, "'כשמיכאל נפל, טלי היה עם חבריו לסיירת צנחנים בדרך לפעולה על כביש חומס-דמשק', נזכר האלוף. 'הטייס הנחית אותם בטעות במקום שבו ישב צבא סורי. כשהמסוק חילץ אותם וחזר, גילו עליו עשרות פגיעות."