גיאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גיאה
Gea.JPG
מחוז הדרום
מועצה אזורית חוף אשקלון
גובה ממוצע ‎54‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 929 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.1%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela.svg
 
גיאה
גיאה
31°37′40″N 34°36′12″E / 31.6277368161855°N 34.60333457352°E / 31.6277368161855; 34.60333457352קואורדינטות: 31°37′40″N 34°36′12″E / 31.6277368161855°N 34.60333457352°E / 31.6277368161855; 34.60333457352

גֵּיאָה הוא מושב השייך לתנועת המושבים, שוכן במישור החוף הדרומי, 3 ק"מ מדרום-מזרח לאשקלון ובסמוך למושבים בית שקמה ותלמי יפה. מקור השם הוא בשמו של הכפר הערבי "אל-ג'יה" שעל חורבותיו הוקם המושב.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הסבורים שמקור השם גיאה ביישוב "גיא" הנזכר בתנ"ך בספר שמואל, כאשר לאחר ניצחון דוד את גולית רדפו בני ישראל אחר פלשתים עד המקום הנמוך ביותר לפני אשקלון (גיאה), ונאמר: "וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא" (שמואל א יז נב).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים ניצולי שואה, יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה. במהלך השנים התווספו לו עולים יוצאי מדינות נוספות, כמו רומניה, פולין, מרוקו, אוסטריה ואירן . בשנים מאוחרות יותר הצטרפו למושב משפחות ילידות הארץ.

המתיישבים הראשונים התמודדו עם בעיות מגורים, פרנסה, חורפים קשים (לרבות שטפונות והצפות מהגשמים, שניתקו את המושב מן החוץ למשך ימים שלמים). המושב סבל בשנים הראושנות כמו מושבי עולים אחרים בשנים אלה מחוסר תשתיות בסיסיות כמו מים, חשמל, גז, טלפון וכו'. בשנות החמישים (עד מבצע סיני) סבלו התושבים, כמו תושבי יישובים אחרים בסביבה מגנבות של מסתתנים שהגיעו מרצועת עזה ואף מפעילות רצחנית וחבלנית של ה"פדאיון" שהגיעו משם. כתוצאה מפעילות עוינות זו הוקם מעין משמר אזרחי, מוכרב מחברי המושב שאומנו בנשק ויצאו לפי רשימה לשמירה בלילות.

בגיאה התקיימו בשנים 1950-1961 מוסדות חינוך (על אף מיעוט תושבים) גן ילדים ובית ספר ממלכתי יסודי. מייסד בית הספר היה המורה והמנהל דב אלוני ז"ל, שגם לימד, חינך, ניהל, פיתח את בית הספר לרבות הקמה והנחיה ישירה של חוגי מלאכה, ציור, מוזיקה, דרמה, טיולים ברחבי הארץ וכיוצא בזה, יחד עם צוות מורים מצומצם, מבוסס בעיקר על מורות חיילות. מסיבות של ייעול וחוסר תקצוב, נאלץ בית הספר הממלכתי בשנת 1961 להסתפח לבתי ספר אזוריים ביישובים בסביבה כמו בנהורה ובניצנים.

מרפאה משותפת למושבים גיאה, בית שקמה ותלמי יפה נוהלה עד סוף שנות השמונים, בידי גב' חוה דוב ז"ל, שהייתה גם אחות המושב וגם פעילה בוועדת התרבות של המושב.

מרבית המשפחות הראשונות התפרנסו בעיקר מרפתות לחלב (פרות) ולולי תרנגולות (ביצים ובשר), אך גם מענפי חקלאות נוספים כגון פרדסים ומטעים, גדולי שדה, ירקות ואף חממות פרחים.

שלט הכניסה למושב גיאה

המושב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מעט מאוד משקים במושב מתפרנסים אך ורק מחקלאות, בין השאר בשל התדרדרות מצב החקלאות במדינה. רוב התושבים היום הם בנים ממשיכים ונכדים ממשיכים, או תושבים חדשים שהגיעו מן העיר וממשיכים בפרנסתם המקורית.

המושב נמנה עם ישובי עוטף עזה, וסבל בשנים שלפני מבצע "צוק איתן", כמו כל היישובים בסביבה מירי רקטי מתוך עזה.

בגיאה פועלים מספר מוסדות-שירות לרווחת התושבים, בהם: קופת חולים, מגרש ספורט (שסגור בגלל אחד השכנים הסמוכים לאזור המגרש[דרוש מקור]), אולם ספורט, מועדון, מזכירות וצרכנייה. כמו כן, בשנים האחרונות שופץ בית הכנסת במושב, ונבנו בו גן ילדים חדש, מגרש ספורט, ושכונה חדשה המכונה "ההרחבה".

המושב מהווה חלק מהמועצה האזורית חוף אשקלון, ופועלת בו תנועת הנוער בני המושבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]