לדלג לתוכן

גן לאומי מורדות הר הצופים

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
גן לאומי מורדות הר הצופים
מידע כללי
על שם הר הצופים עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 740 דונם
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′31″N 35°15′04″E / 31.791864788458°N 35.250980518168°E / 31.791864788458; 35.250980518168
(למפת ירושלים רגילה)
 
גן לאומי מורדות הר הצופים
גן לאומי מורדות הר הצופים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גן לאומי מורדות הר הצופים הוא גן לאומי בהליכי ביצוע במורדות הר הצופים, שהקמתו אושרה בתחילת 2012.[1] שטח הגן 740 דונם.

מאפייני הגן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיסאוויה נושקת לגן לאומי מורדות הר הצופים
עיסאוויה נושקת לגן לאומי מורדות הר הצופים

לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופיםהפקולטה למדעי החברההפקולטה למדעי החברה"הפורום" ובניין הסנאט"הפורום" ובניין הסנאטהספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)בית הכנסת ע"ש הכטבית הכנסת ע"ש הכטאולם העצמאותהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למשפטיםהפקולטה למשפטיםבית דוד וולפסון (ספריית משפטים)בית מאירסדורףבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לחינוךבית הספר לחינוךהספרייה לחינוך ולעבודה סוציאליתמכון מגידמכון מגידהמכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בוברהחוג לארכאולוגיההחוג לארכאולוגיהמכון טרומןמכון טרומןבית הללבית הללאגודת הסטודנטיםקפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בהבית הספר לתלמידי חו"לבית הספר לתלמידי חו"לבצלאלמגדל המיםאולמות טבעאולמות טבעהאמפיתיאטרוןהמכון ליהדות זמננוהמכון ליהדות זמננומכון מנדל למדעי היהדותמכון מנדל למדעי היהדותמערת ניקנורהגן הבוטני הלאומיעיסאוויהביה"ח הדסהבית הקברות הצבאי הבריטימעונות רזניקמעונות רזניקמרכז הספורט לרנרמלון דן ירושליםמעונות אידלסוןכפר הסטודנטיםהגבעה הצרפתיתואדי אל-ג'וזהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקמנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמרעמק צוריםבית אורותאוניברסיטת בריגהאם יאנגמתחם אוגוסטה ויקטוריההר הזיתים

הגן נמצא בספר המדבר, במורדות המזרחיים של רכס הר הצופים ורכס הר הזיתים. מצפון לגן נמצאת האוניברסיטה העברית. האתר סמוך לשביל ירושלים[2]

בחפירות הצלה שנערכו בשנת 1999 נתגלו תחנת דרכים מתקופת הברזל[3], מערכת תת-קרקעית מהתקופה הפרסית, מחצבה של אבני בנייה וכן מחצבה תת-קרקעית, שכללה בית מלאכה לכלי אבן, המתוארכות לימי בית שני וכן שדה קבורה ובו 44 קברים. גם בסקר שערכה רשות העתיקות ב-2008 נתגלו שרידים מתקופת הברזל.

צמחיית האזור אופיינית לתת ספר מדברית. הצמחייה כוללת סירה קוצנית, ומינים מדבריים נוספים כגון לענת המדבר.

טוריים צרי-עלים בחרל"פ ירושלים, כנראה מקורו מהגן הבוטני

בשולי הגן צומח העשב טוריים צרי-עלים (ממשפחת המורכבים) שזהו מקום גידולו הכמעט יחיד בישראל (עשב שכנראה הובא לישראל מאירופה בשנות 1930 לגן הבוטני בהר הצופים, ונמצא במספר בתי גידול מופרים בסביבת הגן הבוטני)[4].

תוכנית הגן הלאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התוכנית הגן יתחבר למזרח הגן הלאומי עמק צורים. ממשלת ישראל הקציבה לפיתוח הגן הלאומי 7 מיליון ש"ח. לאחר אישור הקמת הגן, ביצעה רשות הטבע והגנים עבודות פיקוח במקום שכללו הריסה של מבנים בלתי חוקיים ועבודות עפר בשטח. הסמכות להכריז על מקום כגן לאומי, מצויה בידי שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה[5]

עמותת במקום, וארגוני שמאל מתנגדים להקמת הגן, וטוענים כי ההכרזה עליו נועדה למנוע הרחבת השכונות הערביות באזור, עיסאויה וא-טור[6][7]. בעקבות ערר, המועצה הארצית לתכנון ובנייה הכחישה טענות אלו[8]. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, גיבה את רשות הטבע והגנים וטען ש"האזור הוגדר כראוי לשימור כגן לאומי בתוכנית המקורית של ירושלים זה עשרות שנים. בין השאר בשל ממצאים ארכאולוגיים, צמחייה נדירה וערכי מורשת המצויים בו"[1].

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת פעל באוקטובר 2013 לקדם את הגן הלאומי במקום[דרושה הבהרה][9]. מאידך השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, ניסה לעצור את קידום תוכנית הגן הלאומי כדי לאפשר פסק זמן לקיום דיונים נוספים במטרה לבחון את ההשלכות על ערכי טבע והשלכות לאומיות ובינלאומיות. בנוסף אמר השר כי בשטח אין ערכי טבע רגישים באופן מיוחד[10].

ב-14 בנובמבר 2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את בנייתו של הגן הלאומי בשטח של כ-650 דונם. ב-20 בנובמבר 2013 הכריז שר הפנים גדעון סער במליאת הכנסת, כי הליכי התכנון של התוכנית יימשכו וכי הם צפויים להיות מושלמים בתוך כחודש וחצי[11].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
* David Amit, Jon Seligman and Irina Zilberbod, ‏Stone Vessel Production Caves on the Eastern Slope of Mount Scopus, Jerusalem, in: Yorke M. Rowan and Jennie R. Ebeling (ed.), New approaches to old stones : recent studies of ground stone artifacts, London 2008, pp. 320-342, באתר Academia.edu

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]