פארק השרון

פארק השרון

עץ אלון בגן הלאומי
מידע כללי
סוג	גן לאומי
נתונים ומידות
שטח	6 קילומטר רבוע
מיקום
מדינה
מיקום	מחוז חיפה
קואורדינטות	32°25′52″N 34°53′44″E
(למפת נתניה מוגדלת)   פארק השרון (למפת נתניה רגילה)   פארק השרון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פארק השרון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פארק השרון

פארק השרון הוא גן לאומי במישור החוף הצפוני לצד כביש 4 ובסמוך לתחנת הרכבת חדרה-מערב. זהו שטח רחב-ידיים המאופיין בעצי חרוב ואלון התבור, ומהווה שריד ל"יער השרון" חורש אלונים שנמשך בעבר לאורך חלקים נרחבים מאזור השרון - ״יער השרון״ שכיסה פעם את האזור שהשתרע מצפונה של ישראל, ממפתן הכרמל ועד נחל הירקון.

בשטח הפארק נמצא שריד לביצות, שכיסו את כל האזור, מנעו עיבוד חקלאי של האדמות וגרמו למחלת המלריה. הביצות האלה יובשו, בקשיים רבים, ורק זכר נותר להן. השריד הגדול ביותר לביצות אלה היא שלולית חורף "בריכת יער" המושכת אליה בחורף עופות מים.

בין עצי היער שבגן הלאומי יש עצי אקליפטוס רבים, מאלה שניטעו שם בתחילת המאה ה-20 כאמצעי עזר לייבוש הביצות.

חשיבות אקולוגית ונופית

חשיבותו של פארק השרון, ששטחו כ-6,000 דונם, בכך שהוא מהווה יחידת נוף טבעית גדולה יחסית ושלמה, המכילה את מכלול נופי השרון. הפארק הוא "ריאה ירוקה" ושטח נוף פתוח המפריד בין הגוש היישובי של חדרה והגוש הבנוי של נתניה, ובעצם קיומו הוא מונע הפיכת האזור לרצף אורבני במישור החוף.

חלק מן הפארק הוא חוף הים שלידו, ובו גבעות כורכר ומפרצים. חלקו מתאים לרחצה, ובחלקים אחרים אפשר לצפות בבעלי חיים ימיים. בחולות הפארק צומחים צמחי מדבר וצמחי חוף אופייניים. הפארק גובל בגן לאומי נחל אלכסנדר ודרומה לו נמצאת שמורת נחל פולג הסמוכה למכון וינגייט.

אלונים שווים לטבע - מיזם שיקום אלוני תבור

"אלונים שווים לטבע", הוא מיזם סביבתי-קהילתי לשיקום אקולוגי של יערות האלונים באזור פארק השרון ויער חדרה. המיזם הוקם בשנת 2008 על ידי הפעיל הסביבתי עופר בינדל, בהשראת הספר "האיש ששתל עצים", ומטרתו המרכזית היא השבת נוף אלון התבור ליחידת הנוף של דרום השרון, לאחר שזה הדלדל כמעט כליל במהלך המאה ה־19 וה־20.

רקע היסטורי והשראה

עד מחצית המאה ה-19, התאפיין אזור השרון ביערות פארק פתוחים של אלון התבור. יערות אלו נפגעו קשות עקב כריתה מסיבית לצורכי הסקה בתקופה העות'מאנית, ובהמשך לצורך הנעת רכבות ולבנייה בתקופת הקמת מסילות הרכבת ובמלחמת העולם הראשונה.

ההשראה להקמת המיזם נבעה מספרו של ז'אן ז'יונו, "האיש ששתל עצים", המתאר דמות המשקמת חבל ארץ צחיח באמצעות שתילה עקבית של אלונים. עופר בינדל, תושב השרון, החליט ליישם חזון זה בשטח פארק השרון, וחבר לארנון גורן ז"ל ולמתנדבים נוספים למימוש המשימה.

מתודולוגיה ושיטות עבודה

המיזם ייחודי בשילוב שבין עבודה ידנית לטכנולוגיית השקיה ובקרה מתקדמת:

• איסוף גנטי מקומי: הבלוטים נאספים מעצי האלון העתיקים הבודדים ששרדו בשטח, על מנת לשמר התאמה אקולוגית לתנאי האזור.
• פתרונות השקיה: בשל הקרקע החולית פותחה שיטת שתילה המעמיקה את מערכת השורשים, תוך שימוש בשרוולי שתילה ובמערכת השקיה בטפטוף. המערכת כוללת פריסה של כ-8,000 מטרים של צנרת טפטפות (בשיתוף חברת "נטפים"). לשם השקיית השטח נעשה בתחילת הדרך שימוש בכבאית ישנה ששופצה על ידי המייסד.
• דישון ובקרה: המתנדבים מבצעים ניטור קבוע אחר מצב העצים. עץ המראה סימני מצוקה (Stress) מקבל טיפול שיקומי או מוחלף בשתיל חדש.

אקולוגיה ובעלי חיים

המיזם פועל בסינרגיה עם עולם החי המקומי. באזור נצפים מגוון מיני ציפורים ויונקים קטנים, וחלק מהעצים משמשים בית גידול לבעלי חיים, בהם תנים, דורבנים, חוֹלָדִים ונימיות, כרוונים וחוגלות. במרחב הפארק תועד גם עושר עונתי של פריחת כלניות, רקפות ועופות מים בהם נצפו בירכיות וטבלנים המקושרים במיוחד לאזור בריכת יער .

• שוקתות לחיות בר: כדי למנוע מבעלי חיים לנגוס בטפטפות, הוקמו בשטח נקודות שתייה ייעודיות המגינות על התשתית ומסייעות לחיות הבר.
• מיגון: העצים הצעירים מוגנים באמצעות עמודי ברזל ורשתות כדי למנוע פגיעה מרעיית בקר הנפוצה באזור.

הישגים וסטטוס סטטוטורי

נכון לשנת 2026, ניטעו במסגרת המיזם כ- 2,500 עצים, בהם רוב מכריע של אלוני תבור, לצד עצי חרוב , אלת המסטיק ושקמה. הפרויקט מחולק לאזורי שתילה בעלי שמות סמליים (כגון "גבעת השלום", "גבעת בר המצווה" ו"לב הפרויקט").

הודות למאבק סביבתי ממושך ולפעילות המיזם בשטח, הוכרז שטח של כ־1,665 דונם כגן לאומי פארק השרון, בהתאם לתוכנית חד/2020, בנובמבר 2024; בריכת יער הוכרזה כשמורת טבע נפרדת.טקס רשמי לציון ההכרזה נערך במאי 2025. הכרזה זו מעניקה הגנה חוקית לשטח מפני פיתוח ובנייה.

היבט קהילתי

המיזם מהווה מוקד לפעילות חברתית וחינוכית, ואליו מגיעות קבוצות נוער ומתנדבים מכל רחבי הארץ. הפרויקט שימש השראה ליוזמות דומות של שיקום יערות במרחב הציבורי בישראל.

ראו גם

• יער השרון

לקריאה נוספת

• מדריך כרטא, שמורות טבע וגנים לאומיים / עזריה אלון.
• ז'אן ז'יונו, האיש שנטע עצים, הוצאת דניאלה די-נור, 1953.
• פניאל קריצ'מן, סרט תיעודי: סוד שותל הצינורות (תיעוד השלבי הפרויקט).
• הודעת רשות הטבע והגנים: הכרזת גן לאומי פארק השרון, נובמבר 2024.

קישורים חיצוניים

• פארק השרון באתר העירוני לתיירות ובילוי בחדרה
• סיור בפארק השרון באתר רשות הטבע והגנים(הקישור אינו פעיל)
• סקירת הגן באתר "טבע ונופים בישראל"
• איריס ארבל, טיול לשבת: פארק השרון בחדרה, באתר הארץ, 27 בפברואר 2019