מבצר יחיעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום אוויר של מבצר יחיעם.
עמדת פיקוד של צה"ל ששימשה במהלך מלחמת העצמאות הנמצאת בתחומי מבצר יחיעם

מבצר יחיעם הוא מבצר שנבנה בידי דאהר אל-עומר באמצע המאה ה-18 בגליל הצפוני. המקום נקרא בעבר מצודת גדין (ערבית: قلعة جدين קלעת ג'דין), שפרושו הוא מצודת הגיבורים.

תולדות המבצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר שרידים של מצודה צלבנית קטנה מהמאה השתים עשרה, שנהרסה בכיבוש המוסלמי. במקום נמצאו גם כלי צור ושרידים מהתקופה ההלניסטית. המצודה הייתה חלק מהביצורים ההקפיים ששמרו על עכו אשר הייתה בירת הצלבנים אחרי נפילת ירושלים. ממרום המצודה נשקף נוף של האזור כולו. המבצר הועבר לידי המסדר הטבטוני הגרמני בשנת 1208 אולם כעבור כ-100 שנים נהרס בידי הסולטאן הממלוכי בייברס וכיום נותרו מן המבצר שרידים בלבד. המבצר עבר שיפוץ מקיף על ידי השליט הבדואי של הגליל במאה ה-18 דאהר אל עומר ונוספו לו בניינים בחלק העליון. הערבים קראו למקום ג'דין לפי מקור נוצרי צלבני מן המאה השלוש עשרה.

מבצר גדין, הוא מבצר יחיעם, מוזכר על ידי ויקטור גרן בסיורו בגליל בשנות השישים של המאה התשע עשרה. הוא מתאר את המקום כטירה גדולה על שפת וואדי ג'דין המטה ליפול ומתגוררים בה רק רועים מעטים אותם הוא מכנה אנשי אימת. מצודת גדין, למרות מצבה הרעוע, עשתה רושם חזק על גרן בשרידיה האיתנים על הפיסגה שהיא עומדת עליה. מתחת לטירה יש עוד מתחם מחוזק במגדלים ובו שרידים של בתים הרוסים, בורות מים, וסבך שיחים. בצד הצפוני ראה גרן בוסתנים נטושים.

במאורעות 1936 - 1939 שימש המבצר מקום מסתור לכנופיות הערביות. המקום שימש כבית המשפט של הכנופיות. למרגלות המבצר הוקם בשנת 1946 קיבוץ יחיעם. במלחמת העצמאות התבצרו אנשי קיבוץ יחיעם במבצר ונלחמו נגד תוקפיהם הערבים.

כיום המבצר הוא גן לאומי, אתר ברשות הטבע והגנים ואפשר לבקר בו.

שמו העברי של המבצר בא לו מקיבוץ יחיעם שעלה לקרקע באזור זה ב-27 בנובמבר 1946, ארבעה חודשים לאחר פעולת ליל הגשרים של הפלמ"ח. באותה פעולה נהרג יחיעם וייץ בניסיון לפוצץ את הגשרים שעל נחל כזיב. חברי הגרעין של השומר הצעיר החליטו להקים את הקיבוץ בנקודה מבודדת זו ולקרוא לו על שמו. המבצר שימש מקום מושבם של בני הקיבוץ החדש ובזמן מלחמת העצמאות, עת היה הקיבוץ מבודד ונצור בלב אוכלוסייה עוינת, הוא שימש להגנה מפני התקיפות החוזרות ונשנות.

שיירת יחיעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיירת יחיעם

אחת הבעיות הקשות של היישוב היו אספקה של נשק, תחמושת, מזון ודלק. פרט לניסיונות להצניח אספקה לקיבוץ ממטוסים קלים, נשלחה מדי פעם שיירה מאזור החוף לעבר הקיבוץ.

אחת מאותן שיירות שבראשה נסע פורץ מחסומים משוריין, נעה על הכביש הישן מנהריה לתרשיחא. ליד הכפר הערבי כאברי, נתקלה השיירה במארב של כח ערבי גדול אשר התקיף את השיירה. רק פורץ המחסומים נחלץ מן התופת והגיע ליחיעם. שאר כלי הרכב נלכדו ואנשיהם השיבו אש. עם רדת החשיכה הצליחו לוחמים מעטים לסגת ברגל לנהריה, אך יתר חבריהם, 47 במספר, ביניהם מפקד השיירה בן עמי פכטר, נפלו בקרב.

סיפור עליית היישוב על הקרקע מתואר יפה בסרט שמוקרן באחד מחדרי המבצר.

מבצר יחיעם כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצר מהווה גן לאומי מוכרז וסיורים וביקורים מתקיימים בו משך כל השנה. מאז שנת 1992 מתקיים במקום במהלך חול המועד סוכות "פסטיבל רנסאנס במבצר יחיעם". הפסטיבל כולל פעילויות למשפחות ולילדים ברוח תקופת הרנסאנס, וכן קונצרטים של מוזיקה קלאסית המנוגנים לרוב בכלים תקופתיים.

מדי קיץ מתקיימים באולם המרכזי של המבצר מופעי מחול.

בול יום העצמאות מ-1954 ועליו מבצר יחיעם.[1]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Denys Pringle, Qal'at Jiddan, Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetteer‏, Cambridge University Press, (1997), pp. 80-82
  • Denys Pringle, A. Petersen, M. Dow and C. Singer, Qal‘at Jiddin: A Castle of the Crusader and Ottoman Periods in Galilee, Levant 26, (1994), pp. 135-66

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצר יחיעם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע על בולי יום העצמאות השישי, באתר התאחדות בולאי ישראל

קואורדינטות: 32°59′41.75″N 35°13′16.41″E / 32.9949306°N 35.2212250°E / 32.9949306; 35.2212250