מבצר יחיעם
מיקום | |
---|---|
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°59′39″N 35°13′19″E / 32.9941°N 35.2219°E |
מבצר יחיעם הוא מבצר שנבנה בידי דאהר אל-עומר באמצע המאה ה-18 בגליל המערבי. המקום נקרא בעבר "מצודת גדין" (בערבית: قلعة جدين, "קלעת ג'דין"), שם שפירושו הוא "מצודת הגיבורים". המבצר מספר גם את סיפור הגבורה של מגיני יחיעם במלחמת העצמאות. המקום מוכרז כגן לאומי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר שרידים של מצודה צלבנית קטנה מהמאה השתים עשרה, שנהרסה בכיבוש המוסלמי. במקום נמצאו גם כלי צור ושרידים מהתקופה ההלניסטית. המצודה הייתה חלק מהביצורים ההיקפיים ששמרו על עכו, שהייתה בירת הצלבנים אחרי נפילת ירושלים. ממרום המצודה נשקף הנוף של האזור כולו.
המבצר הועבר לידי המסדר הטבטוני הגרמני בשנת 1208, אולם כעבור כ-100 שנים מבנייתו הוא נהרס בידי הסולטאן הממלוכי ביברס ובימינו נותרו מן המבצר שרידים בלבד. המבצר עבר שיפוץ מקיף על ידי השליט הבדואי של הגליל במאה ה-18, דאהר אל עומר, ונוספו לו בניינים בחלק העליון. הערבים קראו למקום "ג'דין" לפי מקור נוצרי צלבני, מן המאה השלוש עשרה.
מבצר גדין, הוא "מבצר יחיעם", מוזכר על ידי ויקטור גרן, בסיורו בגליל בשנות השישים של המאה התשע עשרה. הוא מתאר את המקום כטירה גדולה על שפת ואדי ג'דין המטה ליפול, ומתגוררים בה רק רועים מעטים, אותם הוא מכנה ״אנשי אימת״. מצודת גדין, למרות מצבה הרעוע, השאירה רושם חזק על גרן, בשרידיה האיתנים על הפסגה, שהיא עומדת עליה. מתחת לטירה מתחם מחוזק במגדלים, ובו שרידים של בתים הרוסים, בורות מים וסבך שיחים. בצד הצפוני ראה גרן בוסתנים נטושים.
במאורעות 1936–1939 שימש המבצר מקום מסתור לכנופיות הערביות. המקום שימש כבית המשפט של הכנופיות. למרגלות המבצר הוקם בשנת 1946 קיבוץ יחיעם. במלחמת העצמאות התבצרו אנשי קיבוץ יחיעם במבצר ונלחמו נגד תוקפיהם הערבים.
מקור השם יחיעם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שיירת יחיעם
שמו העברי של המבצר בא לו מקיבוץ יחיעם שעלה לקרקע באזור זה ב-27 בנובמבר 1946, ארבעה חודשים לאחר פעולת ליל הגשרים של הפלמ"ח. באותה פעולה נהרג יחיעם וייץ בניסיון לפוצץ את הגשרים שעל נחל כזיב. המבצר שימש מקום מושבם של בני הקיבוץ החדש. בזמן מלחמת העצמאות, עת היה הקיבוץ מבודד ונצור בלב אוכלוסייה עוינת, הוא שימש להגנה מפני התקיפות החוזרות ונשנות.
מבצר יחיעם בהווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצר מהווה גן לאומי מוכרז וסיורים וביקורים מתקיימים בו משך כל השנה. מאז שנת 1992 מתקיים במקום במהלך חול המועד סוכות "פסטיבל רנסאנס במבצר יחיעם". הפסטיבל כולל פעילויות למשפחות ולילדים ברוח תקופת הרנסאנס, וכן קונצרטים של מוזיקה קלאסית המנוגנים לרוב בכלים תקופתיים.
מדי קיץ מתקיימים באולם המרכזי של המבצר מופעי מחול.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הנוף הנשקף מהמגדל הגבוה במבצר יחיעם
-
מגדל במצודת יחיעם, שנבנתה מחדש על יד דאהר אל-עומר על יסודות המבצר הצלבני
-
שרידי אולמות במבצר
-
מבט מרחפן
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירון בנבנשתי, חלום הצבר הלבן - אוטוביוגרפיה של התפכחות, הוצאת כתר, 2012, עמ' 66
- שלמה לוטן, מבצר ג'דין (מבצר יחיעם), טבע הדברים 189, יולי 2011, עמ' 106–113
- שלמה לוטן, התפתחות המסדר הצבאי הטבטוני 1190–1309: יחסי גומלין בין ארץ ישראל ואירופה - עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, 2009
- רביע חמיסה, השפעה ארכיטקטונית צבאית של גרמניה המדיאוולית על מבצרי הטבטונים בגליל המערבי (מונפור וג'ידין) - עבודת מאסטר, אוניברסיטת חיפה, 2004
- ספי בן-יוסף (עורך), מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול, ההוצאה לאור של משרד הביטחון והוצאת כתר, 2001
- ד"ר זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1986
- ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל, במקור בפריז 1868, תרגם מצרפתית חיים בן-עמרם, הוצאת יד בן צבי, תשמ"ז
- כל מקום ואתר התשל"ח, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא
- Denys Pringle, Qal'at Jiddan, Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetteer, Cambridge University Press, (1997), pp. 80-82
- Denys Pringle, A. Petersen, M. Dow and C. Singer, "Qal‘at Jiddin: A Castle of the Crusader and Ottoman Periods in Galilee", Levant 26, (1994), pp. 135-66
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמר באתר כתבי עת ומאגרי מידע בסנונית
- מבצר יחיעם, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- גן לאומי מבצר יחיעם באתר רשות הטבע והגנים
- אדמות ושיירת יחיעם e-ירוק של הקק"ל
- נחל געתון - מבצר יחיעם, באתר למטייל
- ד"ר שלמה לוטן, מבצר יחיעם: עות'מאני, צלבני או אלמוני?, באתר ynet, 19 באוגוסט 2011
- יחיעם 3D, תמונות תלת־ממד של מבצר יחיעם באתר "המימד השלישי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מידע על בולי יום העצמאות השישי, באתר התאחדות בולאי ישראל