דור צויגנבום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דור צוויגנבאום)
דור צויגנבום
לידה 17 באוקטובר 1960 (בן 63)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985
עיסוק מורה למשחק ב"סטודיו למשחק ניסן נתיב"
צאצאים אופיר צויגנבום עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס השחקן בפסטיבל חיפה להצגות ילדים (1999)
פרס הבמאי המצטיין
פרס הרעיון המקורי בפסטיבל חיפה לילדים (2006)
פרס השחקן בפסטיבל תיאטרונטו (2014)[1]
האתר של דור צויגנבום
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צויגנבום כארל'ה בסרט "בלוז לחופש הגדול', דצמבר 1986
פורטרט של דור צויגנבום. צילם: מיכה קירשנר

דור צְוַיְגֶנְבּוֹם (נולד ב-17 באוקטובר 1960 בחיפה) הוא שחקן, במאי, מדבב ומחזאי ישראלי. מורה למשחק ב"סטודיו למשחק ניסן נתיב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צויגנבום נולד בחיפה. לאחר שירותו בצה"ל למד משחק ב"סטודיו למשחק ניסן נתיב".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 שיחק בסרטו של נדב לויתן, "בנות", בתפקיד הש"ג. בשנת 1987 שיחק בסרטו של רנן שור, "בלוז לחופש הגדול", בתפקיד אהרל'ה שכטר[2]. ב-1989 השתתף בסרטו הקצר של שחר סגל "גנימד"[3] ובסרט "רחובות האתמול" של ג'אד נאמן. ב-1991 שיחק בסרטו של חיים בוזגלו "עונת הדובדבנים"[דרוש מקור] ובסרטו של אורי ברבש "זמן אמת". ב-1992 שיחק דמויות שונות בתוכנית הטלוויזיה "מוצ"ש". ב-1993 שיחק בתוכנית הטלוויזיה "קבלת שבת". ב-1994 שיחק את שלומק'ה בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה "קופיקו"; שיחק תפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה של ערן ריקליס "סטרייט ולעניין"; ושיחק דמויות שונות לצד טוביה צפיר ומיקי קם בתוכנית הטלוויזיה "צפיר הנפש".

ב-1996 שיחק את אליקום הכהן בסדרת הטלוויזיה "חצי המנשה" ששודרה בטלוויזיה החינוכית[4]. ב-1997 שיחק את מינסקי בסדרה "מרחב ירקון" בבימויו של חיים בוזגלו; ושיחק בסרטו של יואב צפיר "מבחן אמריקאי" (צויגנבום אף השתתף בכתיבת התסריט לסרט זה). ב-1998 השתתף בסדרת הטלוויזיה "הסודות של כנרת"[5], ודיבב את "חתול שטות". ב-2001 שיחק את צ'ורבה בסדרה "זינזאנה", גם היא בבימויו של חיים בוזגלו[6]; והשתתף בדיבוב קולות נוספים בסדרת הטלוויזיה "החרצופים". ב-2002 שיחק את בסדרת הטלוויזיה "הוא והיא". ב-2004 שיחק את גבי בסרט הקולנוע של חיים בוזגלו "דיסטורשן". ב-2005 שיחק בסרט הקולנוע של חיים בוזגלו "ג'נאם ג'נאם" והשתתף בסדרה "כתב פלילי"[7].

מ-2005 עד 2007 שיחק בסדרת הטלוויזיה "השמינייה" בתפקיד אבנר הלוי[8]. ב-2009 השתתף בתוכנית הטלוויזיה של יהורם גאון "גאון של אבא" בתור תשבי התיש. ב-2011 השתתף כשחקן אורח בתוכנית "מה בכריש?" בתור המנקד וכן בתפקיד אורח בסדרה החיים זה לא הכול. בשנת 2012 שיחק דמות משנה בגאליס בתור מוכר העתיקות. בשנת 2013 השתתף בעונה הרביעית של "השמיניה". ובשנת 2015 שיחק בתוכנית "ג'ינג'י" את מקס. בשנת 2017 שיחק בתפקיד אורח בסדרה "Greenhouse Academy" שהופקה עבור נטפליקס המבוססת על "החממה" הישראלית.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון שיחק בין היתר בהצגות "שוליית הקוסם", "יאנוש קורצ'אק", "מלחמת מגן ביצים", "פשעים מהלב", "הירושה", "החייל האמיץ שוויק", "פלסטינית", "שוליים קשים", "נעורי ורדל'ה", "החשפנית", "אהובתי הנשואה", "זעמו הגדול של פיליפ הוץ" '"רואים ת' סוף",ועוד.

כתב וביים בין היתר את הצגת הילדים "סיפורו של חזי החרגול" בכיכובה של תמי אלון בבית הספר למשחק ובידור של ענת ברזילי; את ההצגה "לילה בתל אביב" בתיאטרון צוותא[9], את ההצגה "אללה בית"ר" בתיאטרון הסמטה, "קוויאר ועדשים", "המפקח אמסטף", "קומדיה שחורה","שדה קרב"[10],"וילג'יאטורה", "נעורי ורדה'לה", "בגדי המלך", בבית הספר ניסן נתיב "תל אביב" ועוד.

בשנת 2014 כתב וביצע את המחזה ”מדוע הרגתי את אמא שלי” בפסטיבל תיאטרונטו, בבימויו של חנוך רעים[11].

בשנת 2015 השתתף במופע הסאטירי "רואים ת'סוף", ההצגה האחרונה שביים מוטי קירשנבאום זמן קצר לפני מותו[12].

דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

צויגנבום גם דיבב סרטים וסדרות רבים. ביניהם: "קלימרו" (1995, בתפקיד כפול: ברי ואבא של אפי), "המפחידנים" (1995, בתפקיד גלילי), "באג לייף" (1998 בתפקיד כפול: טאק ורול), "ספייס ג'אם" (1997, תפקיד כפול: טוויטי ומונסטר אדום), "עכבר העיר ועכבר הכפר" (1998, דמויות שונות), "כלבים נגד חתולים" (2001, בתפקיד פיק), "פוקימון" (2001, בתפקיד פרופסור אלם), "וולטר מלון" (2001, בתפקיד ביטרבוג), "פיטר פן 2" (2002, קולות רקע), "דיג'ימון - הסרט" (2002, בתפקיד ארמדילומון).

"לילו וסטיץ'" (2002, בתפקיד פליקלי), "אחי הדוב" (2003, בתפקיד ראט), "מרד החיות" (2004, בתפקיד ג'ק "בר המזל"), "דרגון בול Z" ו"דרגון בול סופר" (2004–2005, 2015, בתפקיד מג'ין בו השמן), בסרט תפוס ת'כריש (2004, בתפקיד לני הכריש), "מולאן 2" (2005, קולות רקע), "רובוטבוי" (2008, בתפקיד גאס), "חידה-מדע" (2008, ערוץ לוגי, בתפקיד מר קיו המנחה), "בן 10" (2008, בתפקיד חייזר שדומה לבילי מ"בילי ומנדי"), אליס בארץ הפלאות (2010, בתפקיד סטיין), דיגבי הדרקון (2016) ו"בייבי בוס" (2017, בתפקיד פרנסיס אי. פרנסיס).

דיבב גם בהרבה סדרות מצוירות בערוץ הילדים ובערוץ הופ!. בין השאר דיבב את החתול בסדרת הטלוויזיה "חתול שטות". צויגנבום גם דיבב את הדמות ניק כמעט בלי ראש מסדרת הסרטים של הארי פוטר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צויגנבום נשוי לשחקנית תמי אלון, ולהם שני ילדים. בנו רני (יליד 1988) ובתו אופיר עוסקים גם הם במשחק.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס השחקן הטוב ביותר פסטיבל חיפה להצגות ילדים - 1999
  • פרס הרעיון המקורי פסטיבל הצגות ילדים חיפה - 2006
  • פרס הבמאי הטוב ביותר פסטיבל הצגות ילדים חיפה - 2006
  • צל"ש (מקום שני) בפסטיבל טריניטי קולג' למחזות ילדים עבור המחזה המסע המופלא - 2014
  • פרס שחקן המצטיין פסטיבל תיאטרונטו 2014[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דור צויגנבום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עכבר העיר, הוכרזו הזוכים בפסטיבל תיאטרונטו 2014, באתר הארץ, 13 באפריל 2014
  2. ^ רחל נאמן, בלוז לדור האבוד, כותרת ראשית, 8 ביולי 1987
    מאיר שניצר, היד השנייה של טרומפלדור, חדשות, 26 ביוני 1987
  3. ^ בכורה- "גנימד", כותרת ראשית, 23 בנובמבר 1988
  4. ^ רן בוקר, "בחצי המנשה חששו מהדתיים", 20 בדצמבר 2015
  5. ^ מרב יודילוביץ', כנרת עוברת לגרמניה, באתר ynet, 21 בנובמבר 2000
  6. ^ גיורא יהלום, ‏ספונטנית? כן. רגישה? כבר לא, באתר גלובס, 1 בינואר 2001
  7. ^ אהוד אשרי, פלילי? אמנותי!, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2005
  8. ^ אלי אשד, ‏כשחסמב"ה פגשה את המורדים, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2005
  9. ^ רון שוורץ, ‏על לוין וגסויות אחרות, באתר גלובס, 13 ביוני 2010
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    עכבר העיר, שדה קרב - סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים, באתר הארץ
  11. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, פסטיבל תיאטרונטו: אמא, אבא, שנאה, אהבה, באתר הארץ, 20 באפריל 2014
  12. ^ רון שוורץ, ‏מסר מקירשנבאום, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2015
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, הסאטירה של מוטי קירשנבאום לא מתיישנת גם שנה אחרי מותו, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2016
  13. ^ תמר רותם, דור צוינגבוים זכה בפרס השחקן הטוב ביותר, באתר הארץ, 20 באפריל 2014