מכתב הסטטוס קוו

מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוס קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל. המסמך מציג את עמדת הנהלת הסוכנות ביחס לענייני דת ומדינה במדינה שבדרך ובמידה רבה הוא מייצג סטטוס קוו בנושאים אלה. מכתב זה נשלח עקב אילוצים פוליטיים, על מנת שאגודת ישראל תמליץ על הקמת מדינת ישראל^[1] בפני ועדת אונסקו"פ - ועדת האו"ם שהמליצה בסופו של דבר על החלטת החלוקה ושביקרה באותם ימים בארץ.

המכתב ציין את חובתה של המדינה שתקום להבטחת חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה וכי לא תהיה מדינה תאוקרטית. הוא לא הכיל התחייבות לגבי החוקה של המדינה שתקום והסביר את עמדת הסוכנות בארבעה נושאים הקשורים לדת ויחסיה עם המדינה שתקום^[2]:

שבת - "ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת", ובני דתות אחרות יוכלו לשבות בחג השבועי שלהם.
כשרות - "יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים למען הבטיח, שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה אוכל כשר".
דיני אישות - "ייעשה כל מה שאפשר למען ספק בנידון זה את הצורך העמוק של שלומי הדת, למנוע חלילה חלוקת בית ישראל לשניים".
חינוך - "תובטח אוטונומיה מלאה של כל זרם בחינוך", והמדינה תקבע את "המינימום של לימודי חובה" במקצועות כגון עברית, היסטוריה ומדעים.

על המכתב, שנחתם ב-19 ביוני 1947, חתמו גם הרב יהודה לייב פישמן ויצחק גרינבוים, שהיו באותה עת חברי הנהלת הסוכנות היהודית.

השלכות המכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור החוקי:

שבת - נחקק חוק שעות עבודה ומנוחה שהסדיר את השבת כיום המנוחה השבועי ליהודים. (ראו גם הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת)
כשרות - נקבע כי כל המטבחים במשרדי הממשלה, צה"ל ושאר הארגונים הממלכתיים יהיו כשרים.
דיני אישות - בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) ניתן מונופול לבתי הדין הרבניים בענייני קביעת המעמד האישי בין יהודים. לא הוקמו מסגרות לאלה שבתי הדין לא יכלו לטפל בהם (פסולי חיתון).
חינוך - נשמרה האוטונומיה של החינוך העצמאי גם לאחר ביטול שיטת הזרמים בחינוך ב-1953 והנהגת החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי דתי. הדרישה למינימום לימודים כלליים בחינוך החרדי לא נאכפה.

במישור הפוליטי הצטרפה אגודת ישראל לקואליציה, תמכה בהקמת המדינה ואף השתתפה בממשלות הראשונות (יצחק מאיר לוין כיהן כשר הסעד עד ממשלת ישראל השלישית). במהלך כהונת ממשלה זו, בספטמבר 1952 פרשה אגודת ישראל על רקע החינוך האחיד, גיוס חובה של נשים לצה"ל ואירועים נוספים. אגודת ישראל לא שבה לקואליציה עד המהפך של 1977.

למרות שהמכתב התייחס לסוגיות מעטות בלבד, הוא נתפס כמסמך שיצר מערכת יחסים מחייבת בנושאי דת ומדינה. חוקים חדשים שנחקקו בנושאים דתיים ואשר שינו את יחסי הכוחות נחשבו כ"הפרה של הסטטוט קוו" בידי הצד הנפגע.