מכתב הסטטוס קוו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוט קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל ובו נקבע ה"סטטוס קוו" בענייני דת ומדינה במדינה שבדרך.

המכתב נשלח במטרה ליצור הבנה עם אגודת ישראל כדי שזו תסייע להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בעדותה[1] בפני ועדת אונסקו"פ - ועדת האו"ם שהמליצה בסופו של דבר על החלטת החלוקה ושבקרה באותם ימים בארץ. המכתב ציין את חובתה של המדינה שתקום להבטחת חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה וכי לא תהיה מדינה תאוקרטית. הוא לא הכיל התחייבות לגבי החוקה של המדינה שתקום אולם הסביר את עמדת הסוכנות בארבעה נושאים הקשורים לדת ויחסיה עם המדינה שתקום:

על המכתב, שנחתם ב-19 ביוני 1947, חתמו גם הרב יהודה לייב פישמן ויצחק גרינבוים, שהיו באותה עת חברי הנהלת הסוכנות היהודית.

תוצאות המכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור החוקי:

במישור הפוליטי הצטרפה אגודת ישראל לקואליציה, תמכה בהקמת המדינה ואף השתתפה בממשלות הראשונות (יצחק מאיר לוין כיהן כשר הסעד עד ממשלת ישראל השלישית). במהלך כהונת ממשלה זו, בספטמבר 1952 פרשה אגודת ישראל על רקע החינוך האחיד, גיוס חובה של נשים לצה"ל ואירועים נוספים. אגודת ישראל לא שבה לקואליציה עד המהפך של 1977.

למרות שהמכתב התייחס לסוגיות מעטות בלבד, הוא נתפס כמסמך שיצר מערכת יחסים מחייבת בנושאי דת ומדינה. חוקים חדשים שנחקקו בנושאים דתיים ואשר שינו את יחסי הכוחות נחשבו כ"הפרה של הסטטוט קוו" בידי הצד הנפגע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]