ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 301

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא ארכיון של דיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.



ביקורת עמיתים ורשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

כחלק מתהליך ההמלצה על ערכים חדשים נערך שלב של ביקורת עמיתים הוא שלב רשימת ההמתנה שמקדים לדיון ההמלצה עצמו. בנוסף יש את ביקורת עמיתים שמאפשר למשתמשים להעלות ערכים לביקורת עמיתים. נכון להיום השימוש בדף ביקורת העמיתים הוא מועט מאוד, ובתקופה האחרונה מעטים הם הערכים שמועלים להמלצה. רוב מוחלט של הערכים המוצגים בעמוד הראשי הם ישנים ובדרך כלל אין תוכן חדש.

רציתי להציע לבטל את שני הדפים האלו ולהחליפם במנגנון אחר, שימשוך יותר השתתפות ואולי גם השתתפות של קוראים ולא רק עורכים ותיקים:

  • ויקיפדיה:ביקורת עמיתים ו ויקיפדיה:ערכים מומלצים/רשימת המתנה - יבוטלו.
  • נגדיר תבנית חדשה ({{ביקורת עמיתים}}) שאותה יוסיפו לערכים שעומדים לביקורת עמיתים: ערך חדש לביקורת (ערכים טובים), ערך שמוצע להמלצה/הסרת המלצה. התבנית תשייך לקטגוריה מוסתרת של ערכים לביקורת עמיתים, ותקבל פרמטר נושא כדי לאפשר חלוקה נושאית של הערכים העומדים לביקורת. משתמשים יוכלו לעבור על הקטגוריה של הערכים העומדים לביקורת ולהעיר הערות בדפי השיחה.
  • בפורטלים יוצגו ערכים לביקורת עמיתים בנושא הרלוונטי. ערכים שעומדים לביקורת עמיתים הם ערכים טובים יחסית, ועצם השיוך שלהם לפורטל חושף את הקוראים לערכים טובים בתחום (בלי קשר להאם יבחרו או לא יבחרו להמלצה).
  • דף יופיע בקטגורית ביקורת העמיתים למשך זמן מה (נניח שבועיים), ואחרי כן תוסר התבנית ממנו כדי לאפשר רענון וחידוש של הערכים לביקורת. ערכים שזכו לביקורת חיובית בדף השיחה יועמדו לדיון המלצה.
  • כדי לעודד גם קוראים להשתתף בתהליך, בעמוד הראשי בפינת הערכים המומלצים יהיה קישור ל"השתתפו בהמלצה על ערכים" שיפנה לקטגורית הערכים העומדים לביקורת. בדף הקטגוריה יהיה הסבר פשוט להשתתפות: יש לבחור ערך, ולאחר הקריאה שלו לספק משוב עליו באמצעות תיבת המשוב בתחתית הערך.

דרך אחרת להסתכל על ההצעה היא אפשרות לסמן ערכים חדשים וערכים מועמדים להמלצה כ"ערכים טובים" באופן זמני ולחשוף אותם בעמוד הראשי (דרך קטגוריה), כשערכים טובים במיוחד יעברו לדיון המלצה. בצורה זו נוכל להגביר את החשיפה לתוכן חדש ואיכותי (גם ערכים טובים שאינם בהכרח מומלצים), לעודד העלאה של תוכן חדש ואיכותי להמלצה, וגם לאפשר לקוראים להשתתף בתהליך הביקורת. אשמח לשמוע הערות ואת דעתכם על רעיון זה. ערן - שיחה 19:51, 14 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

בעד לגמרי, או במילים אחרות.. איך לא חשבו על זה קודם :) Itzuvit - שיחה ה-סדנה 20:04, 14 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
זה נראה לכאורה טוב ויפה, באמת, אבל יש לי כמה בעיות עם זה: האחת, תבניות כאלה על איכותם של ערכים, למעט סרט ההמלצה הקטן, מכערות את הערכים ופעמים רבות הן פשוט אות מתה ומתעלמים מתוכנן. השנייה, לערכים שהם בינוניים לא מגיעה ביקורת עמיתים? לדעתי עדיף באמת לאחד את שני המנגנונים תחת ההמתה להמלצה, אולם שלא תהיה חובה שהערך יהיה בעל פוטנציאל המלצה או מתקרב לכך. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ט בתשרי ה'תשע"ג • 20:20, 14 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אם תבנית תהיה בסוף הדף זה יכול לפתור את בעית הכיעור. גיא - שיחה 20:42, 14 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אני חשבתי על התבנית כתבנית בלתי נראית, שהעיקר שלה הוא שיוך לקטגוריה מוסתרת. מלבד זאת ערכים יופיעו בקטגוריה למשך זמן מוגבל, והתבנית לא מיועדת לשכב בערך לאורך זמן: הכוונה היא שהקטגוריה של ערכים טובים תציג רשימה מתחלפת של ערכים טובים. לעניין הערכים שעליהם תופיע התבנית אפשר יהיה לשים את התבנית על כל ערך טוב או בינוני (זה הרי עניין סובייקטיבי) גם אם הוא לא מתאים להיות מועמד למומלץ. ערן - שיחה 23:27, 14 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
זה מאוד מזכיר לי את המנגנון של Good articles בוויקיפדיה באנגלית. אם רוצים שתהליך כזה יהיה אפקטיבי, אני חושב שיש לאמץ קריטריונים להערכת ערכים: מה יש לבדוק במהלך ביקורת עמיתים, באילו היבטים יש לבחון את הערך וכד'. ראו en:Wikipedia:Good article criteria והתרגום במשתמש:תומר ט/ערך טוב - קריטריונים. תומר - שיחה 12:00, 15 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אפשר לאמץ את הקריטריונים של ערך טוב כהמלצות מנחות לביקורת עמיתים, אלו הנחיות טובות שאפשר להיעזר בהן בביקורת על ערך. בשלב הראשון נראה לי שכדאי לבסס את המנגנון של ביקורת עמיתים (באופן כללי, ולערכים מומלצים בפרט), לפני שמערבבים בו גם נהלים נוספים של "ערכים טובים": כשנראה איך זה תופס בפועל אפשר יהיה לנסח בצורה טובה יותר כללים ל"ערכים טובים". מעבר לזה אני מעדיף שלא לערבב בהצעה הנוכחית גם כללים נוספים לערכים טובים (איך מסמנים ערך כטוב או איך מסירים). ערן - שיחה 19:31, 15 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
כוונתי הייתה רק להיעזר בקווים המנחים לביקורת עמיתים, לא לשאר הנושאים, כמו דרכים לסמן ערכים טובים וכדומה. תומר - שיחה 07:20, 17 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בעד ההצעה של ערן. יעל 00:39, 17 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אני לא בטוח שהבנתי את ההצעה. נניח שאני חושב שערך מסוים מתאים להיות ערך מומלץ. מה הפרוצדורה שאני צריך לנקוט בה? עידושיחה 12:56, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
להוסיף {{ביקורת עמיתים}} לערך, ולהוסיף פסקה חדשה בדף השיחה שמקבילה למה שנכתב היום ברשימת ההמתנה. ערן - שיחה 22:39, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

העליתי דוגמה לקטגוריה בקטגוריה:ויקיפדיה: ביקורת עמיתים עם תמצות ההנחיות שבמשתמש:תומר ט/ערך טוב - קריטריונים. ערן - שיחה 00:17, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

עדכנו את ההדרכה לכתיבת ביקורת, וכעת מה שנשאר זה לכתוב ביקורות עמיתים מועילות. קדימה למלאכה. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ה' בחשוון ה'תשע"ג • 00:26, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

נראה לי מסובך מידי, אבל זה כבר בוצע... • חיים 7 • (שיחה) • ה' בחשוון ה'תשע"ג • 02:25, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

יום הולדת שמח לפורטל חדש[עריכת קוד מקור]

חברים יקרים, אני יודע שעסוקים לעיל בדיונים מהותיים, אבל השבוע, ביום שני, הסתיימה תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת במסגרתה הועלו 6,000 תמונות חופשיות של אתרי מורשת לויקישיתוף, נרשמו כ-3,000 משתמשים חדשים לויקישיתוף, ונערכו 22 טיולי אלף מילים. במסגרת התחרות גם נוצרה לראשונה רשימת אתרי מורשת במדינת ישראל (קודם לכן לא היתה רשימה כזו באיטרנט) והיא נמצאת כאן, אצלנו, בויקיפדיה. השבוע נולד פורטל:אתרי מורשת בישראל לשמש אכסניה לתמונות ולרשימה. אתם מוזמנים לעיין בו להנאתכם. דרור - שיחה 14:04, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

בהזדמנות הזו אני מבקש להודות לדרור ולכל העושים במלאכה - התחרות הביאה את עולם הויקיפדיה ואת מרחב התמונות בויקישיתוף למודעות של אלפי אנשים, וכל זאת בדרך נפלאה של סיורים באתרי מורשת מרהיבים. כל הכבוד על הארגון שהיה למופת! אשתי ואני השתתפנו בשני סיורים. כמובן שאנחנו נהנינו מאוד, אבל יותר חשוב: ראינו את שאר המשתתפים שהתלהבו - הן מהאתרים, הן מההדרכה וכמובן מהתחרות. אני מאחל לויקיפדיה עוד הרבה אירועים מרשימים ומועילים כאלה. לא ניתן היה לערוך את התחרות בהצלחה כזו, כולל אתר האינטרנט המרשים, ההכנות הרבות (רשימת אתרים וכו') וההדרכות המעולות ללא ההתגייסות של מתנדבי העמותה שלנו - ויקימדיה, ואני מודה להם על כך! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 14:22, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
תודה על הפורטל החדש. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:30, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יופי של פורטל והמון תודה על תחרות מופלאה ומהנה! Ravit - שיחה 10:15, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
הפורטל חסר. לדעתי זה עקרוני... אודלן - שיחה 09:00, 22 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

מרחב שם חדש לדפי תאריכים ודפי פירושונים[עריכת קוד מקור]

דומני שהעליתי את הנושא בעבר, אבל אני לא זוכר מתי ואיפה. מזה שנים רבות מטרידה אותי העובדה שדפי פירושונים ודפי תאריכים ושנים נספרים כערכים לכל דבר ועניין. אני חושב שראוי להקים מרחב שם חדש (אולי תחת השם "נספח"?), ולהעביר את כולם אליו. אנמק מדוע:

  • דפי פירושונים הם לא יותר מדפים שמרכזים הפניות. גם באנציקלופדיה רגילה יש הפניות לערכים, ואני בספק אם הם נכללים במניין הערכים של אותה אנציקלופדיה.
  • מדוע דפי הפניה לא נספרים כערכים ודפי פירושונים (כזכור, דפים שמרכזים מספר הפניות לערכים) כן? מדובר בשורה התחתונה באותו דבר לטעמי.
  • שימו לב גם שאנו אומרים "דפי פירושונים" ולא "ערכי פירושונים". אני חושב שמדובר בהבדל סמנטי חשוב. אפילו הדף ויקיפדיה:פירושונים לא מגדיר אותם כערכים.
  • דפי תאריכים ושנים גם הם אינם ערכים למעשה. אין בהם מידע אנציקלופדי, והם לא יותר מריכוז הפניות לערכים אחרים. גם אין תוכן אנציקלופדי שיכול להתווסף אליהם.

אני לא רואה כל סיבה להציב תחת אותה חופה דפי פירושונים ותאריכים יחד עם ערכים רגילים. לערך רגיל יש לאן להתפתח מבחינת תוכן. לדפים האלה לא.

התחושה האישית שלי היא שאנחנו קצת "מרמים" את הקוראים כשאנחנו אומרים שיש לנו כ-140,000 ערכים, כשלמעשה כמה אלפים מתוכם אינם ערכים ממש.

אבהיר רק כי מדובר בכל זאת בתרומת תוכן שמועילה לאנציקלופדיה (ממש כמו תבניות, קטגוריות, פורטלים וכד'), ולכן גם אם יוקם מרחב שם כזה העריכות בו ייחשבו לצורך זכות הצבעה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:02, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

בעד - גם הרבה פעמים, כשאני לוחץ על "ערך אקראי", אני מגיע לדפי פירושונים. --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 15:16, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בעד. הצעתי משהו כזה ברמה עולמית פעם ולא הייתה התלהבות, אבל אני עדיין חושב שזה רעיון טוב. אם העולם לא רוצה, זה עדיין לא אומר שאנחנו לא יכולים לעשות את זה לעצמנו. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:17, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בעד. בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 15:26, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בעד אבל לא בשם נספח. הפועל אימפריה - שיחה 15:29, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
נגד. האם דפי הפניה נמצאים במרחב משלהם? מה הקריטריון שגורע אותם ממספר הערכים? האם לא ניתן להרחיב את הקריטריון גם לפירושונים? הפתרון של מרחב נפרד לדעתי מיותר ולא נכון. -יונה בנדלאק - שיחה 15:37, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
דפי הפניה כוללים את הקוד #הפניה שמוגדר במערכת ככזה שלא נספר כערך רגיל. דפי פירושונים אינם כאלה, ומבחינת הגדרות המערכת הם נחשבים כערכים לכל דבר ועניין (יש בהם לפחות קישור פנימי אחד והם גדולים מגודל מסוים שנראה לי שהוא מאה תווים). הרבה יותר הגיוני להפריד אותם למרחב אחר מאשר להתחיל לשחק עם ההגדרות בתוכנה של מה נחשב כערך ומה לא, שזה דבר שיכול תאורטית להביא לסיבוכים עתידיים. מעבר לכך, גם ספרי הוויקיפדיה נמצאים במרחב שם משל עצמם ולא במרחב הערכים. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:51, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יש כ-2000 דפי פירושונים. אם הבעיה היא שרוצים לספור ערכים בלעדיהם, אפשר להמציא קוד מיוחד (#פירושונים) גם עבורם, ולהכניס אותו לכל דפי הפירושונים באמצעות בוט אינטליגנטי למחצה. זה הרבה יותר פשוט מיצירת מרחב נפרד. עוזי ו. - שיחה 16:15, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יותר כמו 8,000 (מיוחד:דפים_המקושרים_לכאן/תבנית:פירושונים) והקוד קיים (תבנית:פירושונים). 79.176.203.213 16:22, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בעד. כמה הערות:
א. נצטרך להריץ בוט שישנה את כל הקישורים לדפי פירושנים/שנים מהצורה x לצורה נספח:x.
ב. יש להעביר את כל הדפים בצורה הזו x (פירושונים) לצורה נספח:x. בברכה, Noambarsh - שיחה - תרמו למיזם מלחמת העולם! 15:45, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

בעד. הסתייגות: נראה לי שיש כמה דפי פירושונים שיש בהם יותר מאשר הפניות. אני לא זוכר איזה ויכול להיות שאני טועה. ‏HoboXHobot15:53, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

דפי פירושונים מופיעים בשמם כך שאם מישהו יקשר אליהם בטעות, או יחפש אותם בחיפוש יוכל להגיע לכל המשמעויות האפשריות. מלבד תיקון הסטטיסטיקות לא ברור לי מה הערך של מרחב נפרד. נניח שדף הפירושונים מין ישב לו בנספח/פירושונים:מין, אז כשאכתוב "* הוא [[מין]] בסוג [[חתול]]", לאן יגיע הקורא? האם לכל דף פירושונים ניצור הפניה ואז קורא שלוחץ על "מין" יגיע ל"נספח:מין" ומשם יעבור למין (טקסונומיה)? בנוגע לדפים שאינם פירושונים ואינם ערכים בפני עצמם יכול להיות שזה רלוונטי, אבל צריך למצוא שם מתאים וברור למרחב חדש ולא נספח. באידאל דפי תאריכים (לפחות שנים) היו צריכים להיראות כמו 1967 בישראל. ערן - שיחה 16:06, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

אני לא רואה תועלת רבה בזה, ובכל מקרה אם יוחלט לעשות זאת, אני מתנגד להכללתם של ערכי השנים. העובדה שערכי השנים אצלנו נראים כמו רשימות אינה גזירה מהשמיים. אפשר להפוך אותם לערכים עם תוכן של ממש. עידושיחה 16:12, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אנא, הוכח זאת באמצעות הפיכת ערך אחד על שנה כללית לערך אנציקלופדי. זה בוודאי יועיל. אני לא מדבר על ערכים מתמחים כמו שנה מסוימת בספורט. אלה ערכי היסטוריה לכל דבר ועניין, וזה שרובם גרועים זה משהו אחר. ומה עם ערכי ימים? אני בספק אם ניתן מבחינה מתודולוגית להפוך אותם לערכים נורמליים. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:21, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
זאת לא בעיה, יהיה ערך כזה בשבוע הקרוב. התייחסתי רק לערכי שנים, לא לערכי תאריכים. ברמה העקרונית, עדיין לא ברורה לי התועלת שבמרחב הנפרד. עידושיחה 16:25, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
זו אותה תועלת כמו בהוצאת הספרים והפורטלים ממרחב הערכים, ולמעשה גם בהוצאת קטעי הידעת? ממרחב הערכים. בדפים כאלה יש גם תוכן ממשי. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:40, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בעד רעיון מעניין מאוד, שראוי לשקול בכובד ראש. יעל 16:14, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בעד בברכה. ליש - שיחה 16:28, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

#פירושונים[עריכת קוד מקור]

שאלה למומחי הממשק, האם הצעתו של עוזי אפשרית? ההצעה (למיטב הבנתי) לפיה ניתן יהיה לשלב את דפי הפירושונים בתחילית "#פירושונים" בדומה לדפי הפניה כאשר התחילית תעטוף את הדף עם הטקסט שקיים כיום בתבנית:פירושונים כך שהדפים לא יכללו במניין הערכים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה23:44, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

זה לא אפשרי כרגע, אבל לא כל־כך קשה להוסיף לתכנה את האפשרות הזאת. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:25, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
ברור לי שכרגע זה בלתי אפשרי, הכוונה אם ניתן לפנות בבאגזילה ויוסיפו את האפשרות? ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה10:56, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
כן. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:50, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
מדיה ויקי מודעת לדפי פירושונים על פי מדיה ויקי:Disambiguationspage כך שלא נראה לי שיש צורך בזה. צריך רק להוסיף פרמטר בסטטיסטיקה שיספור את מספר הקישורים לדפים כאלו. ערן - שיחה 13:55, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
תודה, לא הכרתי את זה. זו התחלה, אבל זה לא מספק את כל היכולות הרצויות. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:40, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

75 אחוזים... או 65...[עריכת קוד מקור]

כולנו מכירים את זה שצריך רוב של 55% בעד למחיקת ערך, בכדי שהערך ימחק, דבר זה צריך להשתנות, יש לעלות את האחוזים ל-75 אחוזים. מכיוון שנמחקו מספיק ערכים בהצבעת מחיקה, גם הלכו מהוויקיפדיה העברית עורכים רבים שרצו לתרום לוויקיפדיה, אבל 55 אחוזים של ויקיפדים בעלי זכות הצבעה גרמו למחיקת ערך, וכך עזבו משתמשים רבים את הוויקיפדיה העברית, וחוץ מזה שלא ראיתי באף ויקיפדיה בשפה אחרת שהאחוזים להצבעת מחיקה, כל כך מעטים. --הפועל אימפריה - שיחה 16:03, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

גם ככה העמדה המכלילנית נהנית מרוב בלתי מוצדק והוגן. אז להחמיר עוד יותר את ההטיה? ממש לא. יש לקבוע שהצבעות מחיקה יוכרעו ברוב רגיל. כל הדעות צריכות להיות שוות בענייני תוכן, וזו הצבעה על תוכן פר-אקסלנס. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:05, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
כל הדעות שוות וצודק פדיחה שרוב רגיל יבריח אנשים ולכן נקבע 55%. איני רוצה סיבה לשנות זאת. -יונה בנדלאק - שיחה 16:10, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
לא אני כתבתי את זה... --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 06:30, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד למרות שהשיטה שלנו של הצבעות מחיקה אינה מקובלת בעולם בצדק רב בגלל שלל חסרונות, ויש הרבה סיבות לשנותה. ערכים צריך למחוק רק אם יש קרוב לקונסנזוס למחיקה. קשה גם לקבל את הרעיון היחודי שלנו, שמבהיר חשיבות אחד יכול להטיל וטו על מחיקה (ללא הצבעה), ומנגד לפעמים 50 חברים לא יכולים למנוע מחיקת ערך בהצבעת מחיקה. אגסי - שיחה 16:15, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יונה, זה לא נכון. הקול של מי שתומך בהשארה שווה יותר מהקול של מי שתומך במחיקה. גם מי שאומרים לו "הדעה שלך נחשבת פחות" עשוי להיעלב וללכת מפה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:17, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
צריך לקבוע שלהכרעה בכיוון הצודק יספיק רוב של 20%, ולהכרעה בכיוון השגוי ידרש רוב מיוחס של 80%. על השאלה איזה כיוון צודק ואיזה טועה יצביעו בנפרד (ברוב רגיל). עוזי ו. - שיחה 16:18, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, 75 אחוז יוריד את כמות המשתמשים שעוזבים, ולא ימחקו ערכים חשובים שיש עליהם הצבעת מחיקה. --הפועל אימפריה - שיחה 16:22, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אולי 70%?, אי אפשר להוריד את כמות הויקיפדים ממה שהיא עכשיו. --הפועל אימפריה - שיחה 16:45, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
סבבה, 65%. --הפועל אימפריה - שיחה 16:51, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
איסי, למשתמשים שנמחקו ערכים בטח יש עצבנות ויקי גבוהה מהרגיל, או שהם פרשו. (ודי אם התנגשויות העריכה, כבר פעם שלישית היום). --הפועל אימפריה - שיחה 17:01, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
להערכתי, כמעט כל אחד (ובהם אני) שאחד הערכים הראשונים שלו הועמד להצבעת מחיקה פרש לתקופה לא קצרה מכתיבת ערכים. השיקול של פרישת חברים אינו חשוב מספיק לחלק מהחברים. אגסי - שיחה 17:13, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אחד הערכים הראשונים שכתבתי נמחק יומיים לאחר ששמו עליו תבנית חשיבות אחרי שהשקעתי בו לא מעט זמן, ואפילו לא פנו אליי. אגב, מחיקתו נעשתה בצדק מוחלט, ולמדתי ממנה לא מעט על המושג "אנציקלופדיה". תוכל לראות את הדיון המדויק בשיחה:100 הגיטריסטים הגדולים של כל הזמנים. מאז כתבתי מאות ערכים אחרים. לא כולם פורשים. חשוב מאוד שחברים לא יפרשו, אבל אין סיבה להשאיר ערכים שאין מקומם כאן כי יש מי שעשוי להיעלב. כשמחקו לי עריכות (כמו למשל את השכתוב הלא מוצלח שעשיתי לדידייה דרוגבה בראשית דרכי) ראיתי מה עשו, ולמדתי. צריך גם לדעת ללמוד מביקורת. Botend - שיחה 17:26, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בוטנד, דיברתי על ערכים שצריכים להיות ונמחקים בגלל רוב של 5 אחוז, והערך היה צריך להישאר, ואמרתי שיש כאלו שעצבנות הויקי שלהם עולה. אני יכול לשנות את הכותר ל-65 אחוז?. הפועל אימפריה - שיחה 17:30, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אם מעל 45% מהמשתמשים סבורים שהם ראוים למחיקה, אולי התואר "ערכים שצריכים להיות ונמחקים בגלל רוב של 5 אחוז" אינו מדויק. Botend - שיחה 17:32, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בוטנד, אם אני לא טועה פרשת מכתיבת ערכים ל-4 חודשים, אחרי שמחקו לך את הערך, וזה המון לויקיפד עם להט כתיבה כמו שלך.אגסי - שיחה 17:42, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
לא פרשתי. הייתי לא מאוד פעיל בשנה וחצי הראשונות שלי כאן. אמנם כתבתי ערך פה וערך שם, אבל התחלתי להיות ממש פעיל רק כשנה וחצי אחר כך. באותו זמן שביטלו את כל עריכותיי בדידייה דרוגבה. המשכתי להיות פעיל באותה המידה. קראתי את השכתוב המחודש שעשה לזה Basket-O (שיחה | תרומות | מונה) (אגב כותבים מעולים שפרשו) ולמדתי. עניין של לקבל ביקורת. Botend - שיחה 18:23, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בינואר 2009 כתבת 3 ערכים, את השלישי מחקו, ואז את הרביעי כתבת רק במאי. קשה להגיד שאין לזה שום קשר למחיקה, וזו לא הייתה מחיקה שנויה במחלוקת, שמתסכלת הרבה יותר. סביר שחזרת לכתוב ערכים משום שאתה מאוד אוהב לכתוב בויקיפדיה, וגם משום ששני הערכים הראשונים שלך שרדו. זה לא המקרה השכיח. הרוב פורשים לזמן ארוך יותר. חבל שאין לנו סטטיסטיקה לגבי מספר פרישות אחרי מחיקה. אגסי - שיחה 18:48, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
צודק. כנראה שנעלבתי נורא ופרשתי. ולחשוב על כל השנים האלה שאני משקר לעצמי... Botend - שיחה 19:54, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
ערכים לא נמחקים ברוב של 5%, הם נמחקים ברוב של 10%. דניאל תרמו ערך 14:06, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
שיניתי ל-65 אחוזים. הפועל אימפריה - שיחה 17:49, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אין כאן מקום להתמקחויות. זהו אמור להיות דיון עקרוני. Ldorfmanשיחה 17:52, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
כן, אבל אומרים פה ש-75% זה יותר מדי, נו טוב, נשאיר את הכותרת ששמת. --הפועל אימפריה - שיחה 17:57, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

זהו דיון מיותר, שלא יוביל לשום מקום, אבל כבר גרם לבזבוז זמן שאותו אפשר היה להשקיע בשיפור ערכים ובכתיבת ערכים. נסו למזער נזקים. דוד שי - שיחה 18:31, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

נגד מסיבות קודמי • עודד (Damzow)שיחהלימין שור!18:38, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
נגד אריה ה. - שיחה 23:46, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
זו הצעה שערורייתית, מפני שהיא מבקשת לשלול את יכולת ההשפעה ממי שדעתם שונה מזו של משתמש:הפועל אימפריה, ומאחוריה עומדת ההנחה לפיה דעתם של מי שתומכים במחיקת ערך היא בהכרח שגויה. אני מציע למשתמש:הפועל אימפריה שני דברים: (1) לנטוש את ההצעה הזו, שאין שום סיכוי שתעבור; (2) להפנים שקיימות גם דעות לגיטימיות שונות משלו. ‏YHYHשיחה 00:43, 21/10/2012
טוב, אני סוגר את ההצבעה, אני מבין שאחת הבעיות בויקיפדיה העברית הן שמשתמשים רוצים לשנות משהו אבל כשמגיע הדיון במזנון הם לא מוכנים לעשות זאת, ולמה הצעה שערורייתית?, זה מעליב, אי אפשר הצעה לא טובה?. הפועל אימפריה - שיחה 07:58, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  • נגד. הכרעת הרוב היא לא שיטה טובה היות והיא מועדת למניפולציות וספסרות קולות. ממליץ לשנות את שיטת ההצבעה כך שהצד שיש לו טיעונים משכנעים יותר בהתאם לתקנון, מנצח לפי הכרעת מנהל שישמש כשופט, ללא קשר למספר המצביעים . בדיוק כמו בוויקיפדיה האנגלית. יחד עם זאת צריך לצמצם מאוד את השימוש בכלי המחיקה המהירה ולהשתמש יותר בדיוני מחיקה. Aronbrand - שיחה 09:40, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

פרויקט "גלאם - ספריית יונס וסוראיה נזריאן" - עדכון ראשון[עריכת קוד מקור]

סמליל המיזם
סמליל המיזם

שלום לכולם,

בסוף אוגוסט יצא לדרך פרויקט הגלאם השלישי שלנו, "גלאם - ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוני' חיפה".

בחודשיים האחרונים [מינוס חודש חגים], לירון דורפמן, "ויקיפד הבית" החדש בספרייה, היה עסוק בעיקר בהיכרות עם הנפשות הפועלות בספרייה, עם מאגרי הידע והאוספים השונים של הספרייה, וכן בהנחת תשתיות לפרויקט.

אתם מוזמנים לדף הפרויקט על מנת להתרשם מתחומי הידע והאוספים המגוונים של הספרייה ולהתגייס לעזור! הנה רשימה חלקית --

  • עיזרו לנו להחליט באילו ערכים ותמונות נתמקד בחודשים הקרובים במסגרת הפיילוט
  • עזרו לנו לתייג תמונות העולות לויקישיתוף במסגרת הפרויקט
  • עיזרו לנו לברר מצב זכויות יוצרים ולפנות לגופים נוספים שעובדים בשיתוף עם הספרייה על מנת שנוכל לשחרר אוספים בשלמותם
  • לאנשים הטכניים - אנו זקוקים לעזרה בכתיבת כלי טכני אוטומטי להעלאת תמונות לקומונס [כולל מטא-דאטה]

שימו לב -- בשבוע הקרוב יפורסמו תאריכים לשלושה אירועים שיתקיימו במסגרת הפיילוט - סדנת הדרכה לעובדי הספרייה, סיור "מאחורי הקלעים" בספרייה וכן מרתון עריכה שיתקיים בספרייה, שכהרגלנו ננצל על מנת לקיים סנדת הדרכה על עריכה בויקיפדיה למתעניינים מהציבור הרחב. תוכלו להפנות מכרים שמתעניינים בויקיפדיה להצטרף, וכמובן, להגיע בעצמכם. :)

אנא נצלו את נוכחותו הפיזית של לירון בספרייה בחודשים הקרובים. כולם מוזמנים לפנות אליו בבקשות מיוחדות לשיחרור חומר הקשור למאגרי המידע של הספרייה בדף השיחה של הפרויקט.

שבת שלום וברכה, Shani - שיחה 22:00, 19 באוקטובר 2012 (IST).[תגובה]

חיפוש תווים דומים[עריכת קוד מקור]

יש בעברית תווים דומים שאנשים משתמשים באחד מהם במקום בשני. למשל, המראות הכפולות (") מקיפות ציטוטים וביטויים בעוד שהגרשיים (״) משמשים לציון ר״ת. רוב המקלדות העבריות מכילות את תו המרכאות הכפולות, אבל במקלדות מסוימות של מחשבי אפל יש תו גרשיים, כך שאם משתמש אפל רוצה לחפש את הערך תנ"ך הוא יקליד "תנ״ך" ויגיע לדף שאינו קיים. זה קורה גם כאשר עורך רוצה לעשות שימוש תקני בתווים ומפנה לדף לא קיים (כמו במשפט הקודם). אותה הבעיה קיימת בהבדלה בין מקף עברי (־), מקף אנגלי (-) וקו מפריד (–) (ראו ויקיפדיה:מקף וקו מפריד), בין גרש (׳), מרכאה בודדת (') והתו `, ובין תו שלוש נקודות (…) ושלושה תווי נקודה (...). לוויקיפדיה האנגלית יש פתרון – היא מפנה אוטומטית (מבלי אפילו לציין זאת) לערכים שהאות הראשונה שלהם גדולה (למשל, en:letter case מפנה אוטומטית ל־en:Letter case, מבלי שהעורכים יצטרכו לכתוב [[Letter case|letter case]] בכל מקום בדף או ליצור דף הפנייה מ־"letter case"). ב"הפנייה" הזו אין הודעת " (Redirected from …)" בראש הדף. בעברית אפשר להורות למתודת החיפוש לנסות תו דומה כאשר החיפוש נכשל עם התו הראשון. למי יש הרשאה לעשות זאת? (שאלתי את זה בעבר גם כאן: ויקיפדיה:דלפק ייעוץ/ארכיון156#מקף אנגלי ועברי) תודה, נו, טובשיחה 00:39, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

זה לא עניין של הרשאה, אלא של תכנות. אם אתה מסוגל לתכנת את היכולת הזאת, זאת תרומה שתתקבל בברכה. זה אחד הדברים שאני רוצה מאוד במדיה־ויקי בעברית, ויכולות דומות נחוצות גם לשפות אחרות, אבל זה לא בתכנית העבודה שלי לחודשים הקרובים, כי – מה לעשות – יש עוד דברים נחוצים, ואין מספיק אנשים.
(וסתם לידיעה, במקלדת העברית של חלונות 8 יהיו כל התווים שציינת - גם מירכאות, גם גרשיים, גם מינוס, גם מקף וגם קו מפריד. מגניב, לא? עכשיו צריך לשכנע גם את אפל לאמץ את זה.) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:13, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
שמתי לב לבעיה של המרכאות, ולכן כל פעם כשאני רוצה לחפש ערך בוויקיפדיה עם מרכאות אני לוחץ לחיצה ארוכה על מקש הגרשיים, וקופצת חלונית עם עוד מספר תווים, וביניהם המרכאות. --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 18:21, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

אתר סקר הארכאולוגי של ישראל של רשות העתיקות[עריכת קוד מקור]

רשות העתיקות החלה לעלות לאתר אינטרנט את אתרי הסקר על פי דוחות הסוקרים. ראו כאן. דוד שי יצר את תבנית:הסקר - אתר, שדרכה ניתן לקשר מידע על הסקרים בערכים הרלוונטים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 19:42, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

איזה יופי של דבר! תודה רבה, Ravit - שיחה 17:48, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

תחרות הכתיבה[עריכת קוד מקור]

היה דיבור בקיץ על תחרות כתיבה שמינית. אני בעד לפתוח אחת. יש מתנדבים להתחיל להניע את זה? --אוׂר־אֶלשיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ג • רגע לפני תקיפה 17:33, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

איזו תחרות? יש דף שמסביר? --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 17:34, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
ר' ויקיפדיה:תחרות הכתיבה--אוׂר־אֶלשיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ג • רגע לפני תקיפה 19:50, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
נראה לי שהכוונה ל"מקצרמר למובחר" אודלן - שיחה 19:57, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
שניכם קישרתם לאותו דף... --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 13:21, 22 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

קביעת מדיניות בנושא ערכי סופרים ומשוררים[עריכת קוד מקור]

שלום רב,
כרגע יש עמימות די גדולה לגבי הנושא של ערכי משוררים ושל ערכי סופרים, ואני מציע ניסוח של טיוטה למדיניות שאחר כך תאושר (או תידחה...) בהצבעה. רציתי לדעת מה הקריטריונים שלדעתכם צריכים להיכנס למדיניות (מבחן גוגל? מספר ספריו?).
אנסח טיוטה למדיניות ברגע שנדע בערך מה הכיוון שלנו. --אוׂר־אֶלשיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ג • רגע לפני תקיפה 21:18, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

לגבי סופרים, לדעתי הרף הנוכחי נכון. מי שפרסם שני ספרים לפחות בהוצאה מסחרית, עובר את הרף. לא הוצאה עצמית או פרטית, אלא אם כן יובאו נימוקים אחרים. לגבי משוררים אני מציע שכל מי שהוציא ספר שירה, מוכן להתפשר על שניים, גם בהוצאה פרטית, ולפחות אחד מהם זכה להכרה אומנותית כלשהי - פרס, ביקורת אוהדת של מבקר נחשב וכדו' - עובר את הרף. GHA - שיחה - למען החלום, למען השלום, אמצו עוד היום ערך יתום! 20:06, 22 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

ויקיפדיה מוסרטת[עריכת קוד מקור]

הסרטון העברי הראשון - דרור הבית
סרטון שני - עשנן יהודה

עלה בדעתי רעיון - במקביל עם הספרים הויקיפדים, ניתן יהיה ליצור סרטונים על ערכים בויקיפדיה ואולי אף למכור אותם לדיסקים כשגודלם הכולל יעלה עד לכך, עם ההקלטות מויקיפדיה מדוברת, ותמונות של הערך מויקישיתוף וכתוביות שמסונכרנות להקלטה. יצרתי אחד, ואשמח לחוות דעתכם.

בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 18:32, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

הסרטון שערכת יפה מאוד. כיוון שהקלטה של ערכים שלמים היא משימה קשה ואחר כך קשה לסנכרן את הערכים עם ההקלטה (אם מרחיבים את הערך או מתקנים בו טעות) כדאי לדעתי להתחיל מהקלטת "תקצירי ערכים" שאותם אפשר לשלב בפורטלים, ולהפנות את הקוראים לערך המלא. בתקציר אפשר להקריא את הפתיח של הערך (עם או בלי שינויים) בתוספת עובדות מעניינות שמצוינות בהמשך הערך. ערן - שיחה 20:19, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אם אינכם רואים את הסרטון, יתכן שהסיבה היא שאתם גולשים בפרוטוקול "מאובטח" ("HTTP Secure"). במקרה כזה, נסו לבדוק אם בפרוטוקול רגיל (כלומר http במקום https) אפשר לראות את הסרטון. קיפודנחש 22:32, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אני רואה אותו היטב גם בפרוטוקול https. מתניה שיחה 22:33, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יפה מאוד! כלי המחשה נהדר כל הכבוד! כל הכבוד לבנימין. יעל 22:37, 18 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אני יכול לצפות רק ב-5 השניות הראשונות משום מה (האנציקלופדיה החופשית, אגב, ללא י') - לאחר מכן, זה חוזר לי להתחלה. בצפייה בקבצי ogg אין לי בעייה, לכן לא ברור לי מה קורה הפעם. מכל מקום, גם אם זה נחמד, אני חושב שעוד מוקדם לזה. הייתי משקיע את הזמן בשיפור ערכים על פני הסרטה שלהם. בעוד הקלטת ערכים יכולה להיות רלוונטית למצב הנוכחי, בו אנשים מתניידים עם מכשירים המסוגלים להשמיע את ההקלטה כפי שמאזינים לפודקאסטים, כך שזה שימושי, במקרה של סרטים יש בעייה. למיטב ידיעתי, הפורמטים החופשיים פחות נתמכים ע"י נגני מולטימדיה למיניהם. תקנו אותי אם אני טועה. Ldorfmanשיחה 02:39, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יש לי את הקבצים בצורה מהקורית שלהם, הפורמט הנפוץ יחסית WMV. אני יכול להעלות אותו לכונן גוגל ולקשר ישירות להורדה מויקיפדיה. בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 12:38, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
גם אצלי רק 5 שניות - CHROM. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:33, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אני עובד דרך פיירפוקס ואצלי הכל פועל בסדר. אני אנסה עם כרום. בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 12:40, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יופי של רעיון. נהניתי מאד. הבעיה היחידה היא, שלעתים הטקסט נעלם על רקע בהיר ובמקרים אחדים הוא מתחלף כעבור שבריר שנייה ואיננו משאיר זמן לקריאה. התמונות משמחות עין ולב, בעיקר האמבטיה המשותפת.שלומית קדם - שיחה 11:32, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אני בדיוק מעלה גרסה חדשה עם התאמה של כתוביות לרקע ולהקלטה. בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 13:22, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

הרעיון נחמד פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 13:11, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

הרעיון מצוין, אלא שהסרטון הראשון נפסק אחרי 5 שניות, והשני אחרי 54 שניות. אני משתמש בכרום. --Yoavd - שיחה 07:34, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אני גם משתמש בכרום, וזה גם נפסק לי כעבור 5 שניות, אך אחרי זה ניסיתי להשתמש בג׳אווה, וזה עבד יותר טוב, למרות שזה נפסק והמשיך באופן תדיר, כנראה בשביל להוריד את הסרטון. --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 07:41, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
כנראה שיש בעייה עם כרום. אצלי בכרום זה בכלל לא פועל, כנ"ל באקספלורר. בפיירפוקס הכל עובד. בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 20:07, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יצרתי בינתיים את ויקיפדיה:ערכים מוסרטים. אשמח לחוות דעתכם. בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 17:14, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

בוט הערכים העברי הראשון-מי מתנדב להקימו?[עריכת קוד מקור]

ההצעה שלי- שחברים מוכשרים יקימו מתישהו בוט ערכים עברי ראשון, אם התוצאה תניח את דעתם, שיעלו כ-10 ערכים למרחב הערכים לשיפוט החברים, ולשם כך הם אינם זקוקים לאישור. ברור לי שהרעיון של בוט ערכים מזעזע חברים רבים. אבל אני אומר, כשנראה את התוצאות נוכל לקיים דיון מעשי על בסיס עובדות ולא דיון תיאורטי, וכך נוכל לשפוט טוב יותר. למתנגדים תהיה כמובן האפשרות להצביע על מחיקת הערכים של הבוט, להציע הצעות לשיפור הבוט, או כמובן להביע התנגדות מוחלטת לרעיון.

מהפוסט של ערן בכיכר העיר עולה שהשבדים הביעו שביעות רצון מהערכים של הבוט שלהם. אני לא מזלזל בשיקול הדעת של השבדים, כמו שאני לא מזלזל בישראלים שקונים באיקאה. יתכן שהבוט הראשון שלנו לא יהיה מספיק טוב, אבל אולי דגם משופר שלו, או הבוט השני או השלישי יצליחו לנפק ערכים ראויים בעיני החברים. אני נגד קיבעון מחשבתי, ומעדיף לשפוט לפי העובדות בשטח. כשנראה ערכים של בוט, אולי חלק מהמתנגדים ישנו את דעתם. אגסי - שיחה 14:34, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

זה אחד הרעיונות היותר מזעזעים שהועלו במזנון אי פעם. מעולם לא נכתב הבוט שיוכל לכתוב ערכים סבירים. תרגום מכונה זה דבר מאוד לא אמין לצורך כתיבה אנציקלופדית, והרעיון של יצירת אלפי אלפים של ערכים שכל תוכנם הוא תבנית ו-2-3 שורות יגרום לנזק בלתי נסבל לחלוטין לשמה הטוב של ויקיפדיה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:41, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
לא הבנתי על בסיס מה הבוט השבדי בנה את הערכים. emanשיחה 14:46, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: בוא לא ניסחף בהבעת זעזוע, אבל אני מתנגד לרעיון הזה. ערכים שנכתבים באמצעות בוטים פוגעים באיכותה של ויקיפדיה. כך כבר מדברות, הלכה למעשה, העובדות בשטח בוויקיפדיות אחרות. עידושיחה 14:49, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
נגד חזק. דבר ראשון, האם נצליח ליצור אינטליגנציה מלאכותית שכזו? וגם: אם איכשהו נצליח להגיע לאלגוריתם של כתיבת ערכים - כבר לא יהיה צורך במשתמשים אנושיים. ואז לא תהיה קהילת ויקיפדיה. עצוב... --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 14:54, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
מה שקוריצה אמר: תרגום מכונה - בשום פנים ואופן לא; ערכים של שלוש שורות על יישובים בארצות הברית, צרפת ואיטליה - בשום פנים ואופן לא.
על תרגומי מכונה לא נראה לי שצריך להרחיב, אבל ארחיב קצת בכל זאת: זה נוסה בוויקיפדיות בשפות הודיות, וזה היה אסון - המון חשבו חשבו שהכותבים של ויקיפדיה גרועים.
לגבי סטיסטיקה כן ארחיב: פעם עוד אפשר היה לומר שזה איכשהו שימושי, כי זה יציג מידע סטטיסטי עם תרגום לעברית, אבל טוב שלא עשינו את זה, כי הרווח בתרגום נמוך מההפסד שברמאות ובצורך לתחזק אלפי קצרמרים. ועכשיו זה כבר מיותר לחלוטין, משום שממש עוד מעט יפעל מיזם ויקינתונים, שיראה מידע סטטיסטי עם תרגום נוח.
כמובן, יכול להיות שלא הבנתי למה אגסי מתכוון כשהוא אומר "בוט" ;) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:10, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
עכשיו הבנתי שהכוונה למינים ביולוגיים. היינו הך - שלילי. אם מדובר במידע ממסד נתונים, זה צריך להיכנס לוויקינתונים. אם מדובר בתרגום מכונה - שלילי בזנ"ט. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:12, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
הסתכלתי בערך הראשון בקטגוריה השבדית שלא טופל על ידי משתמש אנושי בשר ודם. לא היה בו הרבה תוכן. עברתי לערך האנגלי. גם בו לא היה תוכן מלבד שם המין ואזור תפוצה. בדקתי בגרסאות הקודמות בוויקיאנגלית. מסתבר שבוט יצר את זה לפי מסד הנתונים של IUCN. מישהו באמת רוצה אלפי ערכים כמו הערך Baglafecht Weaver? אני ממש לא. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:18, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בעיניי, בוט של עדכון ערכים לפי מסד נתונים הוא רעיון טוב, כפי שכבר מיושם בבוט היישובים. מאידך, בוט של כתיבת ערכים מאפס הוא בעייתי ממספר סיבות: ראשית, הוא מחייב ערך קצרמר (אולטרא-קצרמר?) ותבניתי ללא תוכן ממשי, שההבדל בינו לבין היעדר ערך הוא מזערי. שנית, תרגום לעברית הוא מלאכה קשה, ותרגום מכונה אינו מתקבל על הדעת, מה גם שבהקשר של בוט המינים יהיו קרוב לוודאי עשרות מינים ללא חלופה עברית. מכאן שהדבר מצריך מאגר נתונים עברי – לא סביר שקיימים מאגרים כאלה ברוב התחומים. בקיצור, צריכים הצעה קונקרטית, שתכלול גם את מסד הנתונים שממנו יילקח המידע, להפעלת בוט ערכים. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ג' בחשוון ה'תשע"ג • 15:34, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
סליחה על השאלה, אבל מה כל כך גרוע ב"ערכי בוטים"? שורה של ערכים קצרים לא מפחידים אותי אם הם נכונים, תורמים מידע ומקושרים היטב. מיני צמחים וחלוקה מוניציפלית של ארצות מתאימה לשני המקרים. הסתייגויות:
  • תרגום/תעתוק שמות לעברית. אני מניח שהבוט יחזיק טבלת תרגום משל עצמו. אמיר רוצה שנחכה לוויקי נתונים. לי אישית לא אכפת לקבל משהו עובד עכשיו אם ויקי נתונים יבוא רק עוד שנתיים-שלוש.
  • השגחה על הערכים החדשים. שאלה טובה. אני בטוח שיש לה פתרונות.
הייתי רוצה לקרוא כאן בעיות אחרות. Tzafrir - שיחה 17:30, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  • זה אתגר לגאונים שאולי יצליחו ליצור בוט ערכים אייכותי שיפתיע את הספקנים. אני לא יודע מה הפוטנציאל הטמון בבוטים של ערכים, ואם זה הדבר הגדול הבא. אבל אני לא מציע לפסול מראש ערכים שלא ראינו. אם וכאשר נראה ערכים של בוט, נשפוט את איכותם, בלי דעה מוקדמת. אגסי - שיחה 15:42, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
הגאון שיצליח לתרגם דפי אינטרנט (בכלל, ודפי ויקיפדיה בפרט) בצורה טובה. במקרה הטוב ישתמש בויקיפדיה במרחב לבדיקתו אך סביר יותר להניח שהוא כבר ימצא את הדרך להרוויח ממנו (לי יש כמה רעיונות איך). בכל מקרה, בוט כזה אינו קיים. -יונה בנדלאק - שיחה 15:48, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יצירת בוט כזה תהיה קשה, לא סתם אתגר. --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 15:59, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
נכון, אבל לא בטוח שזה לא אפשרי. בוויקפדיה השבדית יש בוט ערכים פעיל, לשביעות רצונם של השבדים, ונדמה לי שיש בוטים גם בויקיפדיות אחרות. מי יודע אולי נצליח ליצור בוט ערכים אפילו טוב יותר, שיניח את דעתם של רוב החברים. זה דיון תיאורטי, כל עוד אף אחד לא יצר את בוט הערכים העברי הראשון, או אבטיפוס שלו. הפוסט שלי נועד להציב אתגר לגאונים שלנו. אגסי - שיחה 16:04, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יש פוטנציאל בלתי נדלה בכתיבת דפי פירושונים עם פירוש יחיד. עוזי ו. - שיחה 16:12, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

מוצעת כאן פריצת דרך מעניינת וחלוצית. כדי להצליח בה אני מציע שבשלב ראשון נפתח בוט שמקיים ויכוחי סרק במזנון - הדעות של אגסי ושלי, למשל, שבלוניות למדי, בוט לא יתקשה להציג אותן. את הזמן שהבוט יפנה לנו נוכל להקדיש לכתיבת ערכים. דוד שי - שיחה 03:57, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

בעד הרעיון של דוד שי --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 06:23, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
GHA - שיחה - למען החלום, למען השלום, אמצו עוד היום ערך יתום! 14:54, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

תרגיל בעיצוב[עריכת קוד מקור]

האתר הזה פרסם הצעה רדיקלית לעיצוב מחדש של כל פרוייקטי ויקימדיה. מכיל כמובן הרבה בעיות פרקטיות, אבל לטעמי יפה מאוד עיצובית ומגדיל נגישות לעורכים חדשים. שווה להתרשם. Valleyofdawn - שיחה 01:11, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

זה כבר עלה בכיכר העיר. --פדיחהשיחההצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! 06:25, 21 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אך לא הובעה התנגדות, וזה אורכב מוקדם מדי. בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 07:47, 26 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

כלל חסר טעם[עריכת קוד מקור]

קודם כל, סקירת מושגים קצרה: "ביטול", "שחזור", "שחזור מהיר":

  • "ביטול": כל משתמש (כולל אלמונים) יכול להכנס בכל דף (ובלבד שהדף לא מוגן) ל"היסטוריית הגרסאות", להעלות גרסה קודמת, להכנס למצב עריכה, ולשמור. בפעולה זו, המשתמש מחזיר את הדף למצב בו היה ברגע מסוים בהיסטוריה, כלומר המשתמש "מבטל" את כל העריכות שנעשו אחרי אותה גרסה. כדי לחסוך קצת זמן, ליד כל שורה בדף ההיסטוריה יש קישורית "ביטול" שעושה מחצית מהפעולה (לא כולל שמירה).
  • "שחזור": למשתמשים עם הרשאת מפעיל או מנטר, יש קישורית "שחזור" מול הגרסה האחרונה בדף ההיסטוריה. לחיצה על הקישורית הזו מבצעת פעולה דומה למדי לפעולת "ביטול", עם כמה הבדלים קטנים:
    1. במידה והמשתמש שביצע את העריכה האחרונה ביצע מספר עריכות רצופות, הקישורית מבטלת את כל העריכות הללו. במלים אחרות, לחיצה על "שחזור" בעריכה האחרונה, שקולה ללחיצה על "ביטול" מול השורה של העריכה *הראשונה* של אותו משתמש ברצף האחרון.
    2. לחיצה על "שחזור" מסמנת את העריכות שבוטלו כ"עריכות בדוקות" (ראו ויקיפדיה:מערכת בקרת שינויים)
    3. לחיצה על "שחזור" חוסכת את הצורך ללחוץ על כפתור "שמירה".
    4. לחיצה על "שחזור" מייצרת תקציר עריכה אוטומטי שהמילה "שוחזר" מופיעה בו.
  • "שחזור מהיר": אין דבר כזה. המילה "מהיר" היא מילה טפילית שדבקה מסיבה לא ידועה ב"שחזור". כל שחזור הוא שחזור מהיר, וכל שחזור מהיר הוא "סתם" שחזור.

פעם פעם פעם, רק למפעילים הייתה היכולת לשחזר. כשעלה הרעיון המהפכני להוסיף הרשאה נוספת, בשם "מנטרים", ולהעניק לבעלי ההרשאה הזו את הזכות להשתמש בכפתור האימתני ששמו "שחזור", אחזו בחברי הקהילה חיל ורעדה, וכדי להתגונן בפני הרעה המתרגשת ובאה, קבעו כלל: מותר לשחזר ב"שיחזור מהיר" רק עריכות שהן בבחינת "השחתה מובהקת".

מאז רבו ההצקות שאנו נהנים להציק איש לרעהו ואשה לרעותה, עד כדי בקשות לחסימה מול מי שהעזה להשתמש בכפתור השחזור במקום בכפתור הביטול.

בבירור, מבחינה מעשית אין שום הבדל בין לחיצה על "שחזור" שכפופה לכלל הזה, ולחיצה על "ביטול" שאינה כפופה לו. (למעשה יש הבדל קטן: כשמבצעים "שחזור" הוא תמיד נקי. כשמבצעים "ביטול" ניתן גם להגניב עוד שינוי קטן או שניים לערך בחסות החשיכה, וכמעט בטוח שאף אחד לא ישים לב) ההבדל היחיד הוא חסכון קטן בזמן, העובדה שתקציר העריכה הוא אוטומטי, והעובדה שהעריכה שבוטלה/שוחזרה מסומנת עכשיו כבדוקה.

הבה ניפטר מהכלל חסר הטעם הזה, שהשימוש והתועלת היחידים שהוא מביא אלו הם עוד קצת עילות ותירוצים להתגולל איש על רעהו.

ניסיון העבר מלמד שכנראה מספר אנשים יכתבו מתחת דברי אלו נגד. הנה אתגר למתנגדים: אנא הסבירו בצורה ברורה והגיונית מדוע לבטל עריכה בעזרת לחיצה על "שחזור" זו תועבה וטומאה, בעוד שביטול אותה עריכה עצמה בעזרת לחיצה על "ביטול" זה גלאט כושר. לאתגר יש גם עוקץ: מאחר והרוב המכריע של העריכות בוויקיפדיה העברית הן נטולות תקציר עריכה (מצב שלו היה נתון בידי היה משתנה בצורה קיצונית - לדידי העדר תקציר יכול היה לשמש עילה לביטול העריכה), אי אפשר להביא את העדר התקציר/התקציר האוטומטי ב"שיחזור" בתור סיבה להבדל בינו ובין ביטול.

שורה תחתונה: הבה נפסיק להציק זה לזה בזעקות שבר "אסור לבצע שיחזור מהיר אם זו לא השחתה", ונעיף את ה"כלל" חסר הטעם הזה למקום הראוי לו - תהום הנשייה. קיפודנחש 02:32, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

מה זה משנה בעד או נגד? ממילא "הכלל" הזה הוא אות מתה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:53, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
לא הייתי אומר שהצורך בתקציר עריכה הוא הסיבה להימנעות משחזור (מהיר), כי ממילא ישנם ביטולים עם תקצירי עריכה דמגוגגיים, שקריים ופוגעניים. אני דווקא בעד שלכל עורך (גם אנונימי) יהיה כפתור שחזור, וייחסך מאיתנו הצורך לשקול איזו עריכה היא 'השחתה ברורה' ואיזו סתם 'עריכה שנראית לי גרועה ואיני חש צורך להסביר למה'. אך כל עוד הכפתור זמין רק לקבוצה שקיבלה אותו לשם התמודדות עם משחיתים, ממילא הוא ישמש בעיקר למטרה זו, וממילא השימוש בו למטרה אחרת יתפס כפוגעני. אך בניגוד לסתם תקציר עריכה פוגעני, כאן הפגיעה נעשית תוך שימוש בהרשאה שניתנה לקבוצה נבחרת, לעומת הצד שמנגד המנוע מלהשיב באותו מטבע, וממילא יש כאן ניצול לרעה של ההרשאה. בברכה, משתמש כבד - 03:21, 24/10/12
בעד בעד בעד זה מה שאמרתי אז וזה מה שאני אומר כל הזמן, אין הבדל משמעותי בין "ביטול" לבין "שחזור" בייחוד כאשר ישנה אפשרות כיום להוסיף תקציר עריכה ל"שחזור" • עודד (Damzow)שיחהלימין שור!09:38, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  • נגד חזק, בדיוק מהסיבה שהקיפוד הביא: זה לא טוב לערוך בלי להסביר את העריכה בתקציר. שחזור מהיר של עריכה שאינה השחתה מובהקת, גם אם נעשתה ללא תקציר, היא לא "עונש" ובוודאי לא "תיקון", אלא רק הוספה של עוד חוסר הבנה. מוצדק לעשות נו-נו-נו כשמישהו משחזר עריכה סבירה, אפילו אם היא נעשתה בלי תקציר. לגבי דבר נוסף שהקיפוד אמר - העובדה שלהמון עריכות אין תקציר - זה באמת דבר לא טוב. אפשר להפעיל לכולם את האפשרות "הצגת אזהרה בעת עזיבת דף עריכה עם שינויים שטרם נשמרו". --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:46, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
    אמיר, אתה מודע לעובדה שגם בכפתור הביטול אין חובה להכניס תקציר? יותר מזה, כיום גם בביטול וגם בשחזור מופיע מלל קבוע (שוחזר מעריכות.../ביטול גרסה... וכד'), אז מה ההבדל בעצם? אפשר להכריח את כולם להזין תקציר (נושא לדיון אחר) ואפשר להפסיק לנזוף במישהו כשהוא לוחץ על שחזור במקום ביטול • עודד (Damzow)שיחהלימין שור!09:49, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
    בוודאי שאני מודע. וכשאני משתמש בזה, אני כותב שם הסבר במילים שלי. זה לוקח כמה שניות, ששווה להשקיע, כי זה מפחית את הסיכוי לסכסוך. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:59, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  • נגד מסכים עם אמיר. אני טרחתי לכתוב עריכה. המינימום שאתה יכול לעשות אם החלטת שהיא לא ראויה זה להסביר למה. אז כן, צריך לאסור על שחזור מהיר לעריכה שהיא לא השחתה. וצריך גם לאסור על ביטול בלי כתיבת תקציר לעריכה שהיא לא השחתה. לירן (שיחה,תרומות) 10:56, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  • הנקודה החשובה היא לא אם משתמשים בביטול או בשחזור, אלא אם נותנים הסבר בקציר העריכה לכך. אני בעד שימוש בשחזור ללא הסבר כשמדובר בהשחתה. אני נגד שימוש בביטול או בשחזור כשלא מדובר בהשחתה אלא בחילוקי דעות על תוכן הערך. במקרה זה מן הראוי לכתוב הסבר בתקציר העריכה, וזה לא רק עניין של נימוס אלמנטרי, זה גם נותן מידע לזה שעריכתו בוטלה/שוחזרה מדוע נעשתה פעולה זו. זה דיאלוג במקום סטירת לחי. הרי זה שעריכתו בוטלה/שוחזרה ללא הסבר משלא הבין מדוע, סיכוי סביר שיחזיר את עריכתו או יפנה בטענות למבטל/משחזר. אז מדוע לא למנוע זאת מראש.? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 12:11, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  • נכון שאין הבדל גדול בין כפתור שחזור לביטול. הבעיה היא כשיש שימוש לא נאות או מופרז בהם, שלא מדובר בהשחתות. הכוונה לשימוש מטעמים כוחניים, קטנוניים או נקמניים. שימוש בהם גם משדר חוסר כבוד לעריכה ולרוב גם לעורך. כמובן שהיעדר הנמקה בתקציר מחמיר את המצב, וגם מעיד על חוסר נימוס אלמנטרי. אגסי - שיחה 12:46, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
    פעולת ביטול או שחזור היא רק טכניקה. חשוב שנתמקד במהות מתי מכניסים תקציר עריכה ומתי לא. זה גם מה שהפריע למתנגדים האחרים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 12:51, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  • המטרה בכללים אינה לקבל פרסים מ-ISO 9000 או לאפשר לכותבים לנזוף זה בזה בשל הפרתם, אלא לארגן פעילות קולקטיבית למען המטרה. הכלל צריך להיות פשוט: אינך יכול לרדת במדרג הנימוקים ביחס לעריכה שאתה משחזר. פעולה לא מנומקת אפשר לשחזר בלי נימוק; פעולה שנומקה בתקציר צריך לנמק בתקציר או בדף השיחה; דיון שהתחיל בדף השיחה צריך להמשך שם ולא בתקצירים. אופן השחזור בכלל אינו רלוונטי. מוטב גם שהוועדות לביקורת הדיון תתחשבנה באיכות הנימוקים (נימוקי "לא נכון"/"כן נכון" אינם מועילים במיוחד) ולא רק בקיומן הפורמלי. עוזי ו. - שיחה 13:03, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
    אז זהו, שמה שאני אומר הוא שצריך לא רק לא לרדת במדרג הנימוק, אלא להעלות אותו. שחזור ללא נימוק של עריכה ללא נימוק לא משפר דברים, אלא משאיר את כולם באותו המדרג וגורם לחוסר הבנה ולכעס. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:13, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
    דיו לבא מן הדין להיות כנידון. עוזי ו. - שיחה 16:58, 25 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  • נגד ראשית, אין דבר כזה שחזור מהיר אלא יש "שחזור" או "תקציר". כאשר תקציר הוא בעצם שחזור רק שלפני פעולות השחזור יש חלון שבו ניתן להוסיף הערה לשחזור (או תקציר לשחזור). הסיבה שאני נגד היא ששחזור נעשה על ידי מפעילים ומנטרים בדרך כלל בהשחתה ברורה. לעומת ביטול שיכול לכלול שינוי הערך במידע מוטעה וכדומה. האפשרות לביצוע שחזור על ידי כולם יצור מצב שבו אף אחד לא ישתמש בביטול אלא כולם ישתמשו בשחזור, כי "שחזור וביטול זה אותו דבר" (מלבד מקרים בהם רוצים רק לבטל גרסא אחת מתוך רצף גרסאות, או ביטול של גרסא שאינה האחרונה). בנוסף כיום ביטול גרסא על ידי משתמש כלשהוא אינו מסמן את הגרסה המבוטלת כבדוקה, ובאם תנתן אפשרות לכולם לשחזר, צריך לדאוג שגם בשחזור לא יסומנו הגרסאות כבדוקות. -יונה בנדלאק - שיחה 13:09, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
    יונה, לפי מיטב הבנתי קיפודנחש לא הציע לתת את כלי השחזור לכולם. אל רק לבטל את הכלל מתי משתמשים בכלי. אסור לתת את כלי השחזור לכולם כי הוא מאפשר שחזור של כל העריכות האחרונות של אותו משתמש, ולא רק ביטל עריכה אחת. זהו כלי שדורש הרבה יותר ניסיון ותשומת לב מכלי הביטול. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 13:27, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
    אכן לא הבנתי את הצעתו. אני בעד הצעתו, מי שרוצה לשחזר שיתאמץ קצת וירשום סיבה. -יונה בנדלאק - שיחה 13:32, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

יש לי הרגשה שהדיון הזה ראשיתו/עילתו בלחיצה אחת על כפתור השחזור שביצע משתמש אהוב ומכובד ככל שיהיה - לחיצה שהייתה למרבה הצער שלא על פי הכללים ודף המדיניות. זה קורה, כולנו טועים, גם משה רבנו טעה. נראה לי שכדאי לזנוח את הוויכוח (גם בשל הרוב המנומק) ולחזור לשגרת יומנו ולפעילות שאנו אוהבים. ד"ר יעל ויילר ישראל 13:40, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

יעל, יש מקום לדיון הזה. ולא משנה מה הסיבה שהוא עלה. מצביעי הנגד אינם כנגד עצם השימוש בכלי שלא במקרה של השחתה, הם נגד בדיוק כמוני לא להשתמש ללא תקציר מסביר. מכיוון שאנחנו נתקלים רבות בשחזורים של עריכות שאינן השחתות ללא תקציר, יש מקום לדיון הזה. הערה בדבר זניחת הויכוח כי הוא לא חשוב אינה במקומה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 13:46, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
עד כה עלו שתי התנגדויות מנומקות: אחת התייחסה לשיוויוניות ("כיוון שהכלי אינו זמין לכולם, יש להגביל את השימוש בו"), וההתנגדות המנומקת השנייה, אותה ביטאו מספר מתנגדים, התייחסה לנושא התקציר.
אתייחס בדברי רק להתנגדות השנייה: סוגיית התקציר היא סוגיה חשובה מאד, אלא שאין בינה ובין שאלת השחזור ולא כלום. האם המתנגדים יתמכו בהנהלת כלל שאומר (רק לשם דוגמה): "אין לבצע עריכה ללא תקציר. עריכה ללא תקציר שהסירה מהדף ולו אות אחת שכתב משתמש אחר ניתן לבטל אוטומטית, בנימוק "מחיקה בלי תקציר"" ?
אם כן, הבה נקבע את הכלל ונתחיל ליישמו. אם לא, אז מה בין שחזור בלי תקציר לביטול בלי תקציר? למה האחד מותר והשני אסור? קיפודנחש 16:33, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
גם השני לא מנומס. הוא לא זכה ל"איסור" רק בגלל הסיבות שפירטת. ‏ישרוןשיחה 18:14, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
קיפודנחש, התמקדת בנקודות הלא נכונות. אין בעיה בשחזור השחתה ללא תקציר עריכה. יש בעיה בשחזור עריכה ללא תקציר כשמדובר בחילוקי דעות על תוכן העריכה. איני חושבת שיש מקום לכלל שכל עריכה כזו ללא תקציר ניתן לבטל אוטומטית, אבל כן צריך לעודד בדף מדיניות ובכל מקום אפשרי, להכניס תקציר עריכה כשאין מדובר בהשחתה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 18:30, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יש "לעודד" ויש "כללים". אין לנו שום ויכוח על החלק של "לעודד". לא ברור למה ה"כלל" שאומר שאסור לבצע שיחזור עושה שכל, כל זמן שאין "כלל" דומה שאומר, נניח, שאסור לבצע ביטול (או סתם הסרת תוכן) ללא תקציר. קיפודנחש 19:17, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
שמת לב שאין ויכוח רעיוני בינינו לגבי עצם השימוש בפעולת השחזור? הנקודה שלי היא רק איך. והאיך חשוב. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 19:31, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
קיפודנחש:
אם השאלה שלך עוסקת בתולדות החקיקה יש לי תשובה אבל היא לא מעניינת.
אם השאלה באה להדגיש שהכלל לא הגיוני וצריך לתקן אותו- הדגשת.
אם המטרה היא לבטל את איסור השחזור המהיר ראית התנגדות ותמיכה, גם אני מתנגד. בכל מקרה זה לא נראה לי חשוב מספיק בשביל פרלמנט.
אם לא אכפת לך איך העיקר שהכלל הזה יוחלף, אני חושב שהדרך הנכונה היא ההפוכה: דרישה מכולם לא לבטל עריכות של אחרים ללא נימוק.
ישרוןשיחה 20:48, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]