ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/חיבוט ערבה
חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש. נהוג לאגוד את ענפי הערבה ובסיום התפילה של הושענא רבא לחבוט את הערבות ברצפה. מאחר שנטילת ערבה היא מנהג נביאים מאוחר, לא נתקנה לה ברכה.
מקור המנהג[עריכת קוד מקור]
על פי המשנה במסכת סוכה, נטילת לולב בחג הסוכות הייתה נהוגה הן בבית מקדש והן מחוצה לו, אולם נטילת ערבה הייתה נהוגה במקדש בלבד. במשנה, מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה' היא נקראת מצוות ערבה.
בבית המקדש היו זוקפים עץ ערבה גדול בכל אחת מארבע קרנות המזבח החיצון ותוקעים ומריעים, כפי שכותב הרמב"ם:
כיצד הייתה מצותה, בכל יום ויום משבעת הימים היו מביאין מורביות של ערבה, וזוקפין אותן על צדדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח; ובעת שהיו מביאין אותה וסודרין אותה, תוקעין ומריעין ותוקעין...
וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג זכר למקדש, אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה בזמן הזה; כיצד עושה, לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה - שדבר זה מנהג נביאים הוא.— הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א
דיני המנהג[עריכת קוד מקור]
מעיקר הדין, די בענף אחד עם עלה אחד לטובת חיבוט הערבה, אולם כתבו הפוסקים שלכתחילה יש לקחת ענף נאה משום הידור מצווה[1]. ויש שכתבו שיש לקחת לפחות שלושה ענפים. ויש שנהגו לקחת שבעה ענפים[2]. המנהג הנפוץ כיום, בהשפעת דברי האר"י, הוא לחבוט חמישה ענפים חמש פעמים. את הערבות אוגדים בקשר ובסיום התפילה של הושענא רבא, מבצעים את חיבוט הערבה.
מאחר שנטילת ערבה היא מנהג נביאים מאוחר, לא נתקנה לה ברכה. עם זאת, ישנם נוסחים של בקשות ותפילות הנאמרות לפני ואחרי חיבוט הערבה. במהלך החיבוט יש הנוהגים לומר את המשפט הארמי "חביט חביט ולא בריך", שמוזכר בגמרא, המשמש כתזכורת לכך שיש לחבוט ללא ברכה.
מעיקר הדין אפשר להשתמש למנהג בערבות שכבר נעשה בהן המנהג והן חבוטות, ובלבד שנותר בהן עלה אחד ואין אורכן פחות משלושה טפחים. אמנם נהגו לכתחילה לקחת ערבות חדשות לקיום המנהג, ובפרט אם הערבה נראית חבוטה וחסרת עלים[3][4][5]. בדין שימוש בערבה שבלולב, יש שחוששים לשיטת רבי מנחם המאירי שמאחר שהוקצתה למצוות לולב אין להשתמש בה לדבר אחר[5], אך במשנה ברורה פסק כי להלכה ניתן להשתמש בה[6][4].
את הענפים שנותרים לאחר החיבוט נהגו לשמור כסגולה ולהשתמש בהם לתשמיש מצווה, כגון חומר בעירה לאפיית המצות בפסח, בדומה לנעשה עם שאר המינים (אתרוג למרקחת או סגולה ללידה קלה; לולב לביעור חמץ או סגולה נגד גנבים והדס להריח בהבדלה במוצאי שבת).
ראו גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הרב שמעון אור, תשרי: אני והוּ בחבטת הערבה, תנועה לתורה מנהיגה
- חיבוט ערבה בחג סוכות במושב ברקת, בבית כנסת על פי מנהג יהודי חבאן
- הרב אלי עמר, סוד חיבוט הערבה, אתר הידברות
- יעקב קופל, מצוות ערבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ רמ"א, על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס"ד, סעיף ד'.
- ^ הובא בלוח ארץ ישראל, וכתב שם שכן נהג רבי שמואל סלנט.
- ^ רבי שמואל וואזנר, שו"ת שבט הלוי, יורה דעה חלק ב' סימן נ"ח; הרב משה שטרנבוך, מועדים וזמנים, חלק א' סימן צ"א.
- ^ 1 2 הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, פרק: ו - הושענא רבה, ג – דיני חיבוט ערבה.
- ^ 1 2 תבנית:אתר ישיבה, כ"ז טבת תשע"ד.
- ^ משנה ברורה, סימן תרס"ד, סעיף קטן כ"א.
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |