ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/סרטבה
 | |
| הסרטבה ממצפור המוסטרה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 377 מטר |
| מיקום | הרי שומרון, ישראל |
| מסלול ההעפלה הקל | ברכב 4X4 |
| קואורדינטות | 32°5′45.86″N 35°27′43.08″E / 32.0960722°N 35.4619667°E |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   סרטבה | |
סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה ברכס ההרים בדרום מזרח השומרון, מעל לבקעת הירדן.
פסגת הסרטבה מתנשאת לגובה כולל של 650 מטר מעל הבקעה, מתוכם 377 מטר מעל פני הים[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור]
מקור השם סרטבה[עריכת קוד מקור]
השם "סרטבה" השתמר מתקופה קדומה ונותר גם כשמו הערבי של המקום, קרן סרטבא (سرطبا). המילה "קרן" בערבית משמשת לעיתים קרובות בשמן של פסגות בולטות. מספר סופרים נטו לזהות את השם "סרטבה" עם שמה של העיר המקראית "צרתן", אולם נראה כי הדמיון האטימולוגי בין שני השמות אינו מבוסס. החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו הציע שמקור השם הארמי התלמודי "סרטבא" הוא בצמד המילים "שַׂר־צְבָֽא", הנזכרות בספר יהושע[2], לאור העובדה שחילוף האותיות בין צ ל-ט הוא בין השינויים הנפוצים ביותר במעבר של מילים מעברית לארמית[3].
הדלקת משואות[עריכת קוד מקור]
סרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני. תחנות אלו הוקמו על פסגות הרים בולטות, ואיפשרו העברה מהירה של הודעות מירושלים לשאר חלקי הארץ ואף ליהודי בבל:
לזכר אירוע זה, המושב שהוקם למרגלות ההר נקרא משואה.
תקופת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור]
לוחמי הפלמ"ח, טרם קום המדינה, וכן לוחמי יחידות מובחרות בצה"ל[6] ובהן הצנחנים, סיירת חרוב[7] וסיירת מטכ"ל[8], לאחר כיבוש הבקעה והשומרון במלחמת ששת הימים, נהגו לערוך מסעות לראש קרן הסרטבה כמבחן עליון לכוח סיבולת. מאז הוקמה מחדש סיירת חרוב בשנת 2017 השיבו לוחמי סיירת חרוב עטרה ליושנה; הסיירת שהתחדשה נוהגת לבצע בתום שבוע מסכמים מפרך, מסע העפלה לפסגה. בתום המסע מעניקים מפקדי היחידה ללוחמים הצעירים את סיכת היחידה שהשתמרה גם כן מתקופת הסיירת ההיסטורית.
לוחמי סיירת השריון של חטיבה 401 עולים את הסרטבה כאקט סיום למסלול המפרך שעברו, ובפסגה הם מתקבלים על ידי לוחמי היחידה, שעוזרים להם לעלות לפסגת השן וכך מקבלים אותם לפלוגת הלוחמים.
המבצר החשמונאי אלכסנדריון[עריכת קוד מקור]
הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר בפסגת הסרטבה הוא המבצר "אלכסנדריון", שנבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי[9]. ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו כתב, כי הורקניה, מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא ויתרה שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה" (קדמוניות היהודים, יג, 417). כאשר ברח אלכסנדר השני מפני אולוס גביניוס, הוא "ביצר את מעוזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, הורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". בן מתתיהו מוסיף ומספר, כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".
לאחר שאלכסנדריון נהרס יחד עם שאר המבצרים על ידי גביניוס, ברח אריסטובולוס השני מרומא והתכוון לבנות מחדש את אלכסנדריון, אך גביניוס הקדימו ומנע ממנו לתפוס את המקום. אריסטובולוס נמלט למכוור וניסה לבצר את המקום מחדש. הוא החזיק מעמד יומיים ונכנע (קדמוניות היהודים, י"ד, ו' א'). אלכסנדריון מתואר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה" (מלחמת היהודים ברומאים, א', ו', ה').
מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים, הוא ההיסטוריון היווני סְטְרָבוֹ המציין כי "הוא (פומפיוס) ציווה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שניים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס, וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור, וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטרבו, גאוגרפיה, 40,2,16).
הורדוס ציווה על אחיו הצעיר פרורס להקים מחדש את חומות אלכסנדריון בזמן מאבקו בכוחותיו המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס (מלחמות יהודים, א, 308). המבצר מוזכר גם בסיפור אודות חשדותיו של הורדוס בשני בניו - אלכסנדר ואריסטובלוס כמי שמנסים להתנקש בחיי אביהם, בפני הורדוס הוצג מכתב שבו פונה אלכסנדר בנו אל מפקד מבצר אלכסנדריון ומבקש ממנו כי לאחר ההתנקשות באביהם יתיר לו ולאחיו אריסטובלוס לבוא אל המבצר ולהשתמש בנשק ובכלי המלחמה שבו (מלחמות היהודים, א, 528). מאוחר יותר, לאחר שהורה על הריגת בניו ציווה להעביר את גופותיהם למבצר אלכסנדריון ולטמון אותם בקבר אלכסנדר השני שהיה אביה של מרים החשמונאית - אמם של שני הבנים (מלחמות היהודים, א, 551).
בחפירות שנערכו בסרטבה נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, ביניהם חלקי עמודים וכותרות. הארכאולוג אהוד נצר, שחפר במקום, הניח שגם בתקופה החשמונאית היו בסרטבה אגפים מפוארים, אך לא ניתן לאשש זאת בוודאות, עד לעריכת חפירות נוספות במקום.
מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בוואדי קרוב דרך סיפוֹן, אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר. קטעים רבים מן התעלה, הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.
זיהויים נוספים[עריכת קוד מקור]
יש חוקרים (ויקטור גרן, ועוד) המזהים את אלכסנדריון בח'רבת ע'רבה - דרומית למעלה לבונה. נמצאו בחורבה זו לבנים מסותתות בסגנון חשמונאי, מקווה ומערכת מסתור מימי מרד בר כוכבא.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור]
-
אבנים חשמונאיות בסרטבה -
מפולת של אלפי אבנים מהמבצר -
חולייה מסוגננת (מושב אסלה?) מעל בור ספיגה בתחומי המבצר -
שרידי המבצר בחלק המזרחי
מצפור המוסטרה[עריכת קוד מקור]
.JPG)
מצפור המוסטרה הוא מצפור ממזרח לסרטבה, הצופה לכיוון בקעת הירדן. מהמצפור ניתן לראות בלילה את אורות רבת עמון, בירת ממלכת ירדן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.
- אהוד נצר, "מפעלי הבנייה של החשמונאים", בתוך חנן אשל ודוד עמית (עורכים), ימי בית חשמונאי, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1995.
- "סרטבא (אלכסנדריון)", האנציקלופדיה העברית (כרך כו, עמ' 533), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- תמונות של הסרטבה באתר גיתית
- תמונות של הסרטבה
- הצעה למסלול טיול באזור
- מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה כתבה מצולמת ותרשים באתר yoaView
- מאיר בן דב, 'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982
- עודד עיר-שי, אף על פי כן סרטבא היא אלכסנדריון - תגובה למאמרו של מ' בן דוב "מסרטבא לגרפינא", קתדרה 25, ספטמבר 1982
- עפרה גורי-רימון, בתי אוצר ומרכזי מנהל – ייעודם העיקרי של מבצרי המדבר, קתדרה 82, תשנ"ז, עמ' 7–16.
- צביקה צוק, סרטבה: פסגה גבוהה, מבצר ישן ואמת מים קדומה, באתר ynet, 17 ביולי 2011
- משה עינב, בנייתו, תפקודו ונטישתו של מבצר סרטבה/אלכסנדריון בשלהי התקופה החשמונאית ובימי הורדוס, חיבור לשם קבלת תואר, המחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ד/ 2014.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ קרן הסרטבה ומבצר אלכסנדריון, באתר תיירות בקעת הירדן
- ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוקים י"ג–ט"ו.
- ^ Charles Clermont-Gannau, Archaeological researches in Palestine During the Years 1873-1874, Vol II, Chapter III - Second Excursion to Jericho, pp. 42-47.
- ^ המרחק בין הר הזיתים לסרטבה הוא כ-50 ק"מ אווירית.
- ^ משנה, מסכת ראש השנה פרק ב', משנה ד.
- ^ סיון פלג, בשריון, אבל מחוץ לטנקים, במחנה, 2010\08\23.
- ^ רותם קארו ויצמן, מפגש פסגה, במחנה, 2011\03\18.
- ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמוד 51.
- ^ לפי מרבית הדעות. לדעה אחרת, ראה, מאיר בן דב, 'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982; הערות: עודד עיר-שי, אף-על-פי-כן סרטבא היא אלכסנדריון, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 171-169
קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים יהודיים בארץ ישראל קטגוריה:יהודה: אתרים ארכאולוגיים קטגוריה:ישראל: גנים לאומיים קטגוריה:ישראל: מבצרים קטגוריה:בקעת הירדן קטגוריה:התקופה החשמונאית בארץ ישראל קטגוריה:הורדוס