ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/שמן קטניות בפסח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמן שומשום
שמן קנולה בצלוחית
שמן תירס

על שמן קטניות בפסח קיים פולמוס ותיק אם יש לאוסרו[1] בכלל גזרת קטניות, או שאפשר להתירו אף לנוהגים איסור אכילת קטניות בפסח. אף כיום ישנן דעות רבות ופרטי דינים לגבי סוגי שמנים שונים, כפי שיבואר להלן.

עוד נחלקו הראשונים האם חליטה מועילה לקטניות, שכן בחמשת מיני דגן מעיקר הדין חליטה מבטלת את אפשרות החימוץ, אלא שגמרו הגאונים שאין מי שיודע לחלוט, וכן נפסק בשולחן ערוך[2]. בקטניות שאסורות ממנהג, לאור זרוע[3] מותר לאכול קטניות חלוטות, ולפי המרדכי והגהות רבנו פרץ לספר מצוות קטן[4] אסור.

בשו"ת מהרש"ם[5] פסק להתיר שמן קטניות בפסח, וכן מובא בשו"ת באר יצחק[6], וזאת בתנאי שהקטניות לא באו במגע עם מים, וכן שהשמן הופק קודם הפסח ושהקטניות נבררו קודם להכנת השמן. הסיבה העיקרית לכך היא שחומרת קטניות בפסח אינה כוללת צורה נוזלית של קטניות, שאין לה דמיון לצורת דגן רגילה.

אולם, היתר זה לא התקבל בקרב מרבית הפוסקים, וחלקם יצאו בחריפות נגדו, כגון האבני נזר[7] וכן הביא הנשמת אדם[8] במפורש שאסור אפילו אם הקטניות לא נלתתו (לא נרטבו). לכן המבחר של שמנים הכשרים לפסח בפועל אינו גדול, ומשתמשים בדרך כלל בשמן זית, דקלים, אגוזים, וקוקוס.

סוגי שמן שונים[עריכת קוד מקור]

שמן כותנה[עריכת קוד מקור]

דיון מיוחד התפתח בנוגע לשמן זרע כותנה, שכן מדובר על חומר גולמי שאינו ראוי לאכילה, ולכן ייתכן שלא שייך בו גזירת קטניות כלל.

בעבר היו מקצת פוסקים שהתירו כגון רבי צבי פסח פרנק שנתן הכשר לשמן סויה כשמן "ללא חשש קטניות". בשו"ת אגרות משה התיר את הדבר[9], וכן המנהג בחלק מקהילות ארצות הברית ביחס לשמן זרע כותנה, שלא להחשיבו בכלל איסור קטניות. מרבית הפוסקים חלקו, ולאחר זמן פשט המנהג להחמיר אף בשמן סויה ולהתייחס אליו כאל שמן קטניות ובארץ ישראל נמנעים מלהשתמש בו.

בשו"ת מנחת יצחק[10] כתב לאסור שמן זה בפסח, אך בתשובה אחרת[11] חזר והסתפק בדבר, ובספר מקראי קודש[12] הביא בשם הרב חיים עוזר גרודזינסקי שפסק להתיר.

אחת הסיבות להקלה שהייתה נהוגה בתחילה נעוצה בעובדה שפירות הכותנה נחשבות כלא-ראויות למאכל, והשמן שלהן היה בשימוש זניח יחסית, בפרט בהשוואה לשימוש בצמר הכותנה אשר היווה את עיקר ייעוד המגדל של הצמח. שני תהליכים שתרחשו במקביל גרמו למהפך ביחס הכשרותי: נטישת גידול הכותנה לשם צמר עקב העלייה בשימוש בצמר סינתטי, ובמקביל, עלייה גבוהה בביקוש לשמן כותנה עקב כשרותו לפסח. על כן, יש שקבעו שברגע שהחל גידול של כותנה אך ורק למטרות הפרי והשמן - חל עליו איסור הקטניות.

שמן קנולה מעלה שאלות דומות אך שונות במקצת, והמנהג הנפוץ הוא שלא להשתמש בו בפסח.

שמן סויה[עריכת קוד מקור]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

לדעת כמה פוסקים[דרוש מקור] איסור קטניות אינו נוהג בשמן סויה, ואף שפולי הסויה ראויים למאכל, משום שהסויה לא הייתה נפוצה בארצות אירופה עד המאה ה-19, מאות שנים לאחר מנהג איסור הקטניות.

שמן בוטנים[עריכת קוד מקור]

בליטא נהגו לאכול בוטנים אף בפסח, וכן כתב באגרות משה[13] מפני שרק מין שידוע כי נהגו בו איסור נכלל באיסור, ואילו בוטנים נתחדשו לאחר מכן. לעומת זאת במקראי קודש[14] ושו"ת חלקת יעקב[15] אסרו בטנים באכילה והתירו את השמן העשוי מהם. באופן דומה כתבו במלמד להועיל[16] והשרידי אש[17], אך הזכיר שבאבני נזר[18] אסר, וכן אסר בעל מנחת אלעזר.

שמן שומשמין[עריכת קוד מקור]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ בתרומת הדשן (קיג) מבאר ששמן הנעשה מקטניות אסור, מפני שלותתים (מרטיבים) אותן לפני כן, וכן כתב הרמ"א (תנג, א). ונראה שמשמע מדברי תרומת הדשן שאם לא נלתתו מותר
  2. ^ תנד, ג
  3. ^ ב, רנו
  4. ^ סימן רכב'
  5. ^ חלק א', סימן קפג
  6. ^ סימן י"א, התיר להשתמש בשמן העשוי מקטניות שנבררו, ושהוכן לפני פסח
  7. ^ ראה פולמוסו עם הרב נפתלי יוסף פריינד מרוז'אן בספרו פני לוי סימנים ל"ד-ל"ה
  8. ^ נשמת אדם לג, אבנ"ז או"ח שעג
  9. ^ עיין בסידור פסח כהלכתה טז, הערה כו
  10. ^ ח"ג, סימן קלח, אות ב
  11. ^ ח"ד, סימן קיד, אות ג
  12. ^ פסח ח"ב, סימן ס
  13. ^ או"ח ג, סג
  14. ^ ב, ס
  15. ^ צז
  16. ^ או"ח פח
  17. ^ ב, לז,
  18. ^ או"ח שעג


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.