ויקיפדיה:ציטוט יומי/המלצות קודמות/יולי 2021

יולי
1 ביולי 2021	.No discovery of mine has made, or is likely to make, directly or indirectly, for good or ill, the least difference to the amenity of the world שום תגלית מתגליותיי, אין בה וקרוב לוודאי שלעולם לא יהיה בה, במישרין או בעקיפין, לטוב או לרע, שמץ של תועלת לטובת העולם. — "התנצלותו של מתמטיקאי", מאמר מאת גוֹדפרִי הרוֹלד הַארדִי, שעבודתו כללה את עקרון הארדי-ויינברג, עקרון יסוד בגנטיקת אוכלוסיות.	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביולי 2021	שמענו על הפיכת המים ליין בחתונה בקנה כמעשה נסים. אבל תמורה זו, בחסד האלוהים, מתחוללת למול עינינו בכל יום. הבט בגשם היורד מהשמים על הכרמים, שם הוא נכנס לשרשי הגפנים כדי להפוך ליין; עדות מתמדת לכך שאלוהים אוהב אותנו ואוהב לראותנו שמחים. — בנג'מין פרנקלין, 1779	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביולי 2021	ואין ליהודי עיניים? אין ליהודי ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות? ולא כמו הנוצרי מאותו הלחם הוא אוכל, באותם כלי נשק הוא נפצע, באותן מחלות הוא מתייסר, באותן רפואות הוא מתרפא, באותו קיץ חם לו ובאותו חורף קר לו? אם תדקרו אותנו - לא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו - לא נצחק? אם תרעילו אותנו - לא נמות? ואם תתעללו בנו - האם לא נתנקם? — ויליאם שייקספיר, הסוחר מוונציה, תרגום: אברהם עוז	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביולי 2021	כָּל זְמָן שֶׁאָדָם מִתְעַמֵּל וְיָגֵעַ הַרְבֵּה וְאֵינוּ שָׂבֵעַ, וּמֵעָיו רָפִים, אֵין חֹלִי בָּא עָלָיו וְכוֹחוֹ מִתְחַזֵּק, וְאַפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת הָרָעִים. — משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות דעות, פרק ד', הלכה י"ד	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביולי 2021	גדרות טובות יוצרות שכנים טובים. — השיר "mending walls" ("תיקון חומה"), מאת רוברט פרוסט	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביולי 2021	הַדּוֹאֵג לְיָמִים - זוֹרֵעַ חִטָּה; הַדּוֹאֵג לְשָׁנִים - נוֹטֵעַ עֵצִים; הַדּוֹאֵג לְדוֹרוֹת - מְחַנֵּךְ אֲנָשִׁים. — יאנוש קורצ'אק	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביולי 2021	כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים. — הראי"ה קוק	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביולי 2021	אַךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי הַבּוֹגֶדֶת אִם אֶשְׁכַּח אֶת שְׂמֹאל הַיַּרְדֵּן — זאב ז'בוטינסקי, שמאל הירדן. השיר נכתב כמחאה על הפרדת עבר הירדן המזרחי מהשטח שנועד להקמת מדינת ישראל. עבר הירדן המזרחי קרוי בשיר זה "שמאל הירדן", בהתאם לאופן שבו רואה אותו מי ששט עם כיוון הזרם, מצפון לדרום, בדומה לגדה השמאלית של נהר הסן בפריז.	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביולי 2021	רוּץ, בֶּן־סוּסִי, רוּץ וּדְהַר! רוּץ בַּבִּקְעָה, טוּס בָּהָר! רוּצָה, טוּסָה, יוֹם וָלָיִל – פָּרָשׁ אָנִי וּבֶן־חָיִל! — הבית האחרון בשיר "פרש" מאת חיים נחמן ביאליק	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביולי 2021	.Le seul véritable voyage, le seul bain de Jouvence, ce ne serait pas d'aller vers de nouveaux paysages, mais d'avoir d'autres yeux המסע האמיתי היחיד, מעיין הנעורים היחיד, איננו לחפש אופקים חדשים, אלא לפקוח עיניים אחרות. — מרסל פרוסט / בעקבות הזמן האבוד, כרך 5	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביולי 2021	פָּצוֹע פָּצַעְתִּי, בְּלִי לְהַרְגִּישׁ נִפְצַעְתִּי גַּם אֲנִי בַּקְּרָב. הַחֵץ הָיָה חַד בִּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת, צַלֶּקֶת יַשְׁאִיר אַחֲרָיו. — השיר "לידיד טוב", שחיברה חנה סנש בשנת 1941	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביולי 2021	משל לאדם שהיה מהלך בדרך: פגע בו ארי ונוצל (ניצל) ממנו – היה מספר והולך מעשה ארי; פגע בו דוב ונוצל ממנו – שכח מעשה ארי והיה מספר והולך מעשה דוב; פגע בו נחש ונוצל ממנו – שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה נחש. אף כך ישראל – צרות אחרונות משכחות את הראשונות. — תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ג, עמוד א', כהסבר לכך שיציאת מצרים והגאולה משאר הגלויות צפויות להיות טפלות ביחס למלחמת גוג ומגוג	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביולי 2021	וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה, אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה. — ספר ישעיהו, פרק א', פסוקים כ"ו–כ"ז	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביולי 2021	וכותל מערבי, אשר הוא קיים עדיין – רצוני לומר חלק ממנו – אבניו הן אבנים גדולות מאד ועבות, לא ראיתי כגודל האבנים ההן בשום בניין קדמון, לא ברומי ולא בשאר מקומות. — רבי עובדיה מברטנורא מתאר את הכותל המערבי בשנת 1488, אגרות ארץ ישראל עמ' 134	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביולי 2021	אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלַ‍ִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. — ספר תהלים, פרק קל"ז, פסוקים ה'–ו'	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביולי 2021	לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ. — רבי יהודה הלוי בשיר הכיסופים "ציון הלא תשאלי", הנקרא במסורת האשכנזית כחלק מקינות תשעה באב. הקטע היה מקור השראתה של נעמי שמר לשורות "הלא לכל שירייך - אני כינור" בשירה ירושלים של זהב.	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביולי 2021	בָּזֶה יוֹם בְּכָל שָׁנָה / עִדָּן עָלַי שִׁנָּה וְהִנְנִי עֲגוּמָה וַעֲגוּנָה / יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנָה – / וְאֵיךְ אֶנָּחֵם?! — "איך תנחמוני הבל", קינה לתשעה באב מאת רבי אלעזר הקליר	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביולי 2021	"אינני זוכרת אם סיפרתי כבר שאני ציונית... אני מרגישה שעכשיו אני יהודייה בעלת הכרה, ובכל מאודי. אני מתגאה ביהדותי, ומטרתי לעלות לארץ-ישראל ולהשתתף בבניינה... רעיון אחד מעסיק אותי ללא הרף – ארץ-ישראל. — קטעי יומן של חנה סנש, בודפשט, 1938 - 1939	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביולי 2021	אבל למה, ישנם השואלים, הירח? למה לבחור בזה כמטרתנו? והם עשויים לשאול, למה לטפס על ההר הגבוה ביותר? למה, 35 שנה קודם, לחצות בטיסה את האוקיינוס האטלנטי?... אנו בוחרים להגיע אל הירח. אנו בוחרים להגיע אל הירח בעשור הזה, ולעשות את הדברים האחרים, לא משום שהם קלים, אלא משום שהם קשים, משום שמטרה זו תאפשר לארגן ולמדוד את מיטב האנרגיות והכישורים שלנו, משום שאתגר זה הוא אתגר שאנו מוכנים לקבל על עצמנו, אתגר שאיננו מוכנים לדחות, ואתגר שאנו מתכוונים גם לנצח... — נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי בנאום שנשא באוניברסיטת רייס ביוסטון, טקסס, ב־12 בספטמבר 1962	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביולי 2021	יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת. — ניל ארמסטרונג לאחר נחיתת אפולו 11 על הירח, 20 ביולי 1969	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביולי 2021	זֶהוּ צַעַד קָטָן לְאָדָם, צַעַד גָּדוֹל לָאֱנוֹשׁוּת. — ניל ארמסטרונג כאשר דרך לראשונה על פני הירח במשימת אפולו 11, 21 ביולי 1969	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביולי 2021	הַדּוֹאֵג לְיָמִים - זוֹרֵעַ חִטָּה; הַדּוֹאֵג לְשָׁנִים - נוֹטֵעַ עֵצִים; הַדּוֹאֵג לְדוֹרוֹת - מְחַנֵּךְ אֲנָשִׁים. — יאנוש קורצ'אק	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביולי 2021	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביולי 2021	לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. — רבן שמעון בן גמליאל, מסכת תענית, משנה תענית ד', ח'	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביולי 2021	אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – מַה-זֹּאת אַהֲבָה? — הכניסיני תחת כנפך, מהנודעים שבשירי חיים נחמן ביאליק	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביולי 2021	תַּגָּר - עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצָר! אִם תַּעַל אוֹ תֵּרֵד - בְּלַהַב הַמֶּרֶד שָׂא אֵשׁ לְהַצִּית, אֵין דָּבָר: כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ, הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶשׁ לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר! לָמוּת אוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָהָר – יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה, בֵּיתָר. — שיר בית"ר - המנון האצ"ל, זאב ז'בוטינסקי, 1932	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביולי 2021	זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפנֵי שָׁנִים, בְּמַלכוּת עַל יָם עַרפַּלִּי. שָׁם דָּרָה יַלדָּה – שְׁמָהּ לֹא תֵדַע; קָרָאתִי לָהּ אַנַּבֶּל-לִי. מַשָּׂא-לֵב אַחֵר מִלְּבַד אַהֲבָה לֹא הָיָה גַם לָהּ וְגַם לִי. — אנבל לי, מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביולי 2021	הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ"	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביולי 2021	אַחֲרֵי הַמַּעֲשִׂים - יִמָּשְׁכוּ הַלְּבָבוֹת. — רבנו בחיי אבן פקודה	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביולי 2021	וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ – שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל — ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ו'	עריכה - תבנית - שיחה
31 ביולי 2021	העז לדעת! בלטינית: Sapere aude — המוטו של עידן הנאורות שניסח הפילוסוף עמנואל קאנט בשנת 1784 במאמרו "תשובה לשאלה: מהי נאורות?"	עריכה - תבנית - שיחה