ז'אן-מארי לן

ז'אן-מארי לן
Jean-Marie Lehn
לידה	30 בספטמבר 1939 (בן 84); רוסהיים, צרפת
ענף מדעי	כימיה סופרא מולקולרית
מקום מגורים	צרפת
מקום לימודים	אוניברסיטת שטרסבורג (1963); אוניברסיטת הרווארד ;
מוסדות	קולז' דה פראנס; אוניברסיטת לואי פסטר; אוניברסיטת הרווארד; האוניברסיטה של שטרסבורג ;
תלמידי דוקטורט	ז'אן-פייר סובאז', Matthieu Sainlos, Artur Stefankiewicz, Sébastien Ulrich, Ghislaine Vantomme, Olivier Baudoin, Christine Paul-Roth, Erik Dujardin, Mir Wais Hosseini, Mireille Blanchard-Desce, Petr Kovaříček
פרסים והוקרה	קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (1993); Marie Curie Medal (2022); פרס פאראצלסוס (1982); מדליית כסף של CNRS (1972); כוכב זהב וכסף של מסדר השמש העולה (2019); מדליית סיר דרק ברטון (2012); Robert Robinson Award (1990); חבר זר של החברה המלכותית (17 ביוני 1993); מדליית ארד של CNRS (1963, 1964); פרס הומבולדט (1983); קצין גבוה בלגיון הכבוד (2014); פרס נובל לכימיה (1987); פרס קרל ציגלר (1989); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (1990); מדליית לבואזיה (1997); אביר במסדר הדקל האקדמי (1989); מדליית יובל המאה (1980); מדליית הזהב של המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (1981); מדליית דייווי (1997); מדליית אונסאגר; קצין בלגיון הכבוד; מפקד בלגיון הכבוד; אביר בלגיון הכבוד; עמית אלכסנדר פון הומבולדט ;

ז'אן-מארי לן (בצרפתית: Jean-Marie Lehn;‏ נולד ב-30 בספטמבר 1939; רוסהיים, צרפת^[1]) הוא כימאי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1987 בו זכה במשותף עם האמריקאים צ'ארלס פדרסן ודונלד ג'יימס קראם על הפיתוח והשימוש במולקולות תגובות מותאמות מבנה בעלות סלקטיביות גבוהה^[2].

לן היה חדשן צעיר בתחום הכימיה הסופרא מולקולרית, והוא ממשיך לחדש גם כיום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לן נולד בעיר רוסהיים בצרפת לפייר ומארי לן. אביו שהיה אופה התעניין מאוד במוזיקה וניגן על פסנתר ועוגב ונהיה בהמשך נגן העוגב של העיר. מה שהשפיע גם על ז'אן-מארי, שניגן מאוחר יותר על אותם הכלים גם אחרי שנכנס לתחום המדע, כי מוזיקה הוא התחום האהוב עליו אחרי מדע^[3]. לן התעניין בילדותו בפילוסופיה והיה מהתלמידים המצוינים בנושא זה בתיכון, בהמשך הוא התחיל להתעניין גם במדעים, ובמיוחד בכימיה. בשל כך סיים לן את התואר הראשון בפילוסופיה ביולי 1957 ובמדעים ניסויים בספטמבר של אותה השנה, רק חודשים בודדים לאחר שסיים את לימודיו בתיכון פרפל (Freppel).

לן התחתן עם סילבי לדרר ב-1965, ונולדו להם שני בנים^[3].

לן הוא אתאיסט^[4].

השכלה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לן התחיל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת שטרסבורג, ואף על פי שהוא תכנן ללמוד פילוסופיה, בסופו של דבר לקח קורסים בפיזיקה, כימיה ומדעי הטבע. לן השתתף בהרצאות של גיא אוריסון, והבין שהוא רוצה לחקור בתחום הכימיה האורגנית. הוא הצטרף למעבדתו של אוריסון ללימודי דוקטורט. שם, חקר התמ"ג של טריטרפן, ופרסם את המאמר המדעי הראשון שלו. הוא השיג את הדוקטורט שלו ב-1963, והלך לעבוד במשך שנה במעבדתו של רוברט ברנס וודוורד באוניברסיטת הרווארד, ועבד בעיקר על הסינתזה של ויטמין B₁₂. בשנת 1966, מונה לן כעוזר פרופסור במחלקה לכימיה של אוניברסיטת שטרסבורג. הוא עבד שם על הגבול בין כימיה אורגנית ופיזיקלית ועל סינתזת תרכובות שתוכננו במיוחד עבור הצגת תכונה נתונה, על מנת להבין טוב יותר כיצד התכונה קשורה למבנה. הוא קודם כפרופסור באוניברסיטת לואי פסטר בשטרסבורג באוקטובר 1970^[5] ובילה שני סמסטרי האביב של 1972 ו-1974 כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, נתן הרצאות וניהל פרויקט מחקר. משנת 1979 הוא קודם גם כפרופסור וראש מעבדת הכימיה בקולז' דה פראנס, וחילק את זמנו בין שתי המעבדות^[2].

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות המחקר השונות של ז'ן-מארי הובילו בשנת 1968 לסינתזה של מולקולות דמויות כלוב שיוצרות מתחמי הכללה עם יונים של מתכות שונות. עם זה התחיל המחקר שלו על הבסיס הכימי של "הכרה מולקולרית" (כלומר האופן שבו מולקולת קולטן מזהה ונקשרת לסוּבְּסְטְרָט (מצע)), שגם משחק תפקיד מהותי בתהליכים ביולוגיים. למחקרים אלה קיבל לן את פרס נובל לכימיה בשנת 1987.

במשך השנים, קו המחקר הראשי של לן התרחב מהמחקרים על הכרה מולקולרית להגדרה והבדיקה של שדה חדש בענף הכימיה, שלו הוא הציע לקרוא "כימיה סופרא מולקולרית" (העוסק בגופים מורכבים שנוצרו על ידי קשר של שניים או יותר צורונים כימיים המוחזקים ביחד על ידי כוחות מולקולאריים)^[6].

פרס נובל לכימיה 1987[עריכת קוד מקור | עריכה]

החתנים (דונלד ג 'קראם מארצות הברית, ז'אן-מארי לן מצרפת, וצ'ארלס ג' פדרסן מארצות הברית) קיבלו פרס נובל עבור שילוב תרכובות אורגניות של משקל מולקולרי נמוך ועם מאפיינים מאוד מיוחדים. המולקולות בתרכובות אלה נועדו בעיקר כדי לקשור קטיונים (יונים חיוביים), אלא גם אניונים (יונים שליליים) ומולקולות נייטרליות, באופן ספציפי וסלקטיבי. שלושת החוקרים חקרו תכונות כימיות ופיזיקליות של קומפלקסים אלה וגילו גורמים הקובעים את היכולת של המולקולות להכיר אחת את השנייה ולהשתלב זו בזו כמו שמפתח מתאים למנעול.

בתהליך המחקר יוצרו מולקולות המחקות את אופן הפעולה של אנזימים, כדי להבין את יכולת הזיהוי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ז'אן-מארי לן בוויקישיתוף

ז'אן-מארי לן, באתר פרס נובל (באנגלית)
ז'אן-מארי לן, באתר גוגל סקולר
Laylin K. James,Nobel laureates in chemistry, 1901-1992, page 715
קטע מהרצאה על התשוקה למדע, סרטון באתר יוטיוב
הדף של המדען באתר של אוניסברסיטת שטרסבורג
ז'אן-מארי לן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ChemViews, יום הולדתו ה-75 של ז'אן-מארי לן, באתר chemistry views
^ ¹ ² ז'אן-מארי לן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
^ ¹ ² ז'אן-מארי לן, ז'אן-מארי לן: ביוגרפיה, באתר פרס נובל
^ Islam's reformer, Prospect Magazine, ‏22 יולי 2006 (באנגלית)
^ שגשוג חדשני (ארכיון)
^ על ז'אן-מארי לן, באתר האקדמיה האפיפיורית למדעים

[1] ChemViews, יום הולדתו ה-75 של ז'אן-מארי לן, באתר chemistry views

[:0-2] ¹ ² ז'אן-מארי לן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

[:1-3] ¹ ² ז'אן-מארי לן, ז'אן-מארי לן: ביוגרפיה, באתר פרס נובל

[4] Islam's reformer, Prospect Magazine, ‏22 יולי 2006 (באנגלית)

[5] שגשוג חדשני (ארכיון)

[6] על ז'אן-מארי לן, באתר האקדמיה האפיפיורית למדעים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023)