חירבת עזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חירבת עזון (יישוב לשעבר)
خربة عزون
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז שומרון
נפה נפת טולכרם
שפה רשמית ערבית
שטח 5,328 דונם טורקי (1945)
גובה 40 מטרים
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה אפריל 1948
יישובים יורשים רעננה, בצרה
דת מוסלמים
קואורדינטות 32°11′36″N 34°52′38″E / 32.1934°N 34.8772°E / 32.1934; 34.8772 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חירבת עזוּןערבית: خربة عزون), המכונה לעיתים גם טאבסוּר (تبصر), היה כפר ערבי בשרון הדרומי, כ-19 קילומטרים דרומית-מערבית לטולכרם, מצפון למושבה רעננה. מקור תושבי הכפר היה בכפר עזון שבשומרון, מזרחית לקלקיליה. חלק מאדמות הכפר נקנו במרץ 1921 מתושבי הכפר בתיווכו של יהושע חנקין, ועליהם הוקמה רעננה[1]. במהלך מלחמת העצמאות באפריל 1948 תושבי הכפר ברחו או גורשו לכפרים עזון ועיזבת א-טביב[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר בו היה ממוקם הכפר נערכה חפירה וסקר ארכאולוגי בשנות ה-60[3], והתגלו שרידים של ריצפות פסיפס צבעוניות ולבנות, בור מים ויסודות של קירות עבים. בשטח נרחב בשוליים המזרחיים של הגבעה עליה עמד הכפר וממזרח לה, התגלו מבנים ומיתקנים מהמאה ה-4 עד המאה ה-8. בין השאר ריצפת פסיפס לבן, תעלה מטויחת המוליכה לבריכת אגירה מטויחת גדולה, מצבורי חרסים גדולים, עמודים ובסיסים משיש וקברים. כל אלו תוארכו לתקופה הביזאנטית. בשטח האתר נמצאו גם חרסים ונרות מהתקופה הביזאנטית ומראשית התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, לרבות ומטבעות. כמו כן נמצאו עדויות לייצור זכוכית במקום בצורת שברי כבשנים, אפר רב ופסולת של זכוכית גולמית המרוכזים בעיקר בצפון האתר[4].

במפת PEF משנת 1880 מצוין שכפר Tabsor נמצא בגובה של כ-120 רגל (כ-40 מטר)[5]. הכפר שכן על הדרך בין כפר סבא לכפר אל-חרם.

בתקופת המנדט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בחירבת עזון הייתה אוכלוסייה של 700 מוסלמים ו-9 נוצרים[6]. במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-980 מוסלמים ו-14 נוצרים, ונמנו בכפר כ-231 בתים ובית ספר יסודי לבנים[7].

לאחר הקמת רעננה ב-1922 היו היחסים בין התושבים היהודים לבין התושבים הערבים לרוב טובים[8][9][10].

על פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945 שטחו הכולל של הכפר 5,328 דונם טורקי, מתוכם 2,348 בבעלות ערבית, 2,807 דונם בבעלות יהודית, ו-173 דונם בבעלות ציבורית. הסקר שעסק גם בנתוני אוכלוסייה, לא מציין כל נתון לגבי גודל אוכלוסיית הכפר[11].

ב-21 בדצמבר 1947 עזבו רוב תושבי הכפר, כנראה מחשש להתקפה יהודית; היה זה הכפר הראשון שננטש באזור השרון[12]. ב-2 באפריל 1948, שלושה ימים אחרי שהאצ"ל חטף את נכבדי שיח' מוניס וגרם לבריחת תושביו, עזבו תושבי חירבת עזון את כפרם בהוראת "ההגנה",[13] והתמקמו בכפרים עזון ועיזבת א-טביב, ממזרח לקלקיליה.

לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1948 ביקשה מועצת רעננה לספח את שטח הכפר למושבה[14].

ב-1949 התיישבה במקום קבוצת עולים חדשים ניצולי שואה. בראשם היה עולה בשם בנימין וולפוביץ, ובאפריל 1949 בחרו לעצמם ועד מקומי[15]. במשך השנים חלק מהתושבים עזבו ובמקומם נכנסו לגור בכפר תושבים אחרים. בשנת 1961 הודיעה מועצת רעננה על תוכנית לפינוי והריסת בתי הכפר הרעועים, ובניית שיכון חלופי לתושבים[16][17]. ב-1963 עוד התגוררו במקום 15 משפחות שהמתינו לדיור חלופי[18].

בתי הכפר נהרסו בסוף שנות ה-60 ואלה מהם שנשארו נתכסו בצמחייה. השטחים סביב הכפר פותחו כאזורי מגורים ותעשייה, אך לב הכפר עמד בשיממונו עד לאמצע שנות ה-80. רק קיר בודד אחד (ייתכן שמדובר בקיר של מסגד הכפר) עמד על תלו, ובסמוך לו פעל בית כנסת קטן. בעקבות מעשי ונדליזם, שלוו בכתובות גרפיטי בערבית, הוחלט להרוס גם את השריד האחרון של הכפר. לאחר שנים מעטות הוקם על שטח הכפר הקאנטרי קלאב העירוני הראשון של רעננה.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב ענר, סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בארץ ישראל, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2005, עמוד: 237
  2. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 5684.
  3. ^ אתר ביזנטי נחשף ברעננה, למרחב, 27 באוגוסט 1963
  4. ^ ישראל רול, איתן איילון, אפולוניה ודרום השרון: דגם של עיר חוף והעורף היישובי שלה; תל אביב, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989, עמוד:161
  5. ^ מפת PEF באתר עמוד ענן.
  6. ^ מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל
  7. ^ מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל
  8. ^ ערבי חירבת עזון מחזירים בקור חג לאנשי רעננה, הבקר, 31 בדצמבר 1940
  9. ^ יהודים מוזמנים לחוג את "עיד אל פיטר", הבקר, 4 בנובמבר 1940
  10. ^ במושבות, קול העם, 26 באוגוסט 1947
  11. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  12. ^ הבדואים מפנים אזורים יהודים, הבקר, 10 בדצמבר 1947
  13. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים 1947-1949, עמ' 80 ו-165.
  14. ^ רעננה לפני הרתבה ופיתוח, על המשמר, 20 בדצמבר 1948
  15. ^ ועד הכפר בחירבת עזון, על המשמר, 13 ביוני 1949
  16. ^ דחפור יהרוס החורבות, התושבים יקבלו דירות, מעריב, 10 בינואר 1961
  17. ^ תשע הנפשות של משפחת צדוק בראני בחירבת עזון מצפות לדחפור, מעריב, 10 בינואר 1961
  18. ^ דיידי שכ' החורבות ברעננה דורשים דירות חדשות, מעריב, 3 בינואר 1963