ממשלת ישראל העשרים ואחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הממשלה ה-21)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון פרס ויצחק שמיר בכנסת, 1985

ממשלת ישראל ה-21 בראשות שמעון פרס הושבעה ב-13 בספטמבר 1984 (ט"ז באלול ה'תשמ"ד), וסיימה כהונתה ב-20 באוקטובר 1986 (י"ז בתשרי ה'תשמ"ז).

תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה ראש הרשימה מספר מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
המערך שמעון פרס 44 724,074 34.9% קואליציה
הליכוד יצחק שמיר 41 661,302 31.9% קואליציה
התחיה-צומת גאולה כהן 5 83,037 4.0% אופוזיציה
המפד"ל יוסף בורג 4 73,530 3.5% קואליציה
חד"ש 4 69,815 3.4% אופוזיציה
ש"ס יצחק חיים פרץ 4 63,605 3.1% קואליציה
שינוי אמנון רובינשטיין 3 54,747 2.7% קואליציה
רצ שולמית אלוני 3 49,698 2.4% אופוזיציה
יחד עזר ויצמן 3 46,302 2.2% אופוזיציה
הרשימה המתקדמת לשלום 2 38,012 1.8% אופוזיציה
אגודת ישראל 2 36,079 1.7% קואליציה
מורשה 2 33,287 1.6% קואליציה
תמ"י אהרון אבוחצירא 1 31,103 1.5% אופוזיציה
כ"ך מאיר כהנא 1 25,907 1.2% אופוזיציה
אומץ יגאל הורביץ 1 23,845 1.2% קואליציה

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע
פורטל - הממשל בישראל

בתום משא ומתן קואליציוני ארוך הורכבה ממשלת אחדות לאומית על בסיס רוטציה, כאשר הוסכם ששמעון פרס ישמש במשך שנתיים כראש ממשלה, ויצחק שמיר יחזיק בתיק החוץ ויתפקד כממלא מקומו, ולאחר מכן יתחלפו השניים בתפקידיהם. בעת הקמתה נשענה הממשלה על תמיכתם של 97 חברי כנסת.

ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הממשלה התחייבה להמשך תהליך השלום והוצאת צה"ל מלבנון, תוך חידוש היחסים הבינלאומיים עם ברית המועצות ועם המדינות שניתקו את יחסיהן עם ישראל. הוחלט על המשך המשא ומתן לפי הסכמי קמפ-דיוויד, שלא יכללו הקמת מדינה פלסטינית או מגע עם אש"ף. נאמר שהשינוי בריבונות בשטחים יערך רק בהסכמת שתי המפלגות הגדולות. הוחלט על הקמת חמישה עד שישה יישובים בכל שנה, אולם שהקמת יישובים חדשים תהיה טעונת אישור רוב שרי הממשלה. הובטח שייקבעו סידורי ביטחון להוצאת צה"ל מלבנון.
  • בתחום הכלכלי, הוחלט על הפחתת הגירעון ובלימת האינפלציה, על רפורמה במס ועל חקיקת חוק שכר מינימום.

אירועים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון - בשנת 1985 החל צה"ל לסגת מלבנון לרצועת הביטחון שאליה היה אמור להיכנס במקור (במבצע שלום הגליל). כוחות צה"ל ישבו ברצועת הביטחון במשך 15 שנים, עד הפינוי מרצועת הביטחון (ראה הערכים: אהוד ברק, לבנון, מלחמת לבנון, ממשלת ישראל העשרים ושמונה, רצועת הביטחון).
  • פרשת קו 300 - ב-12 באפריל 1984 נחטף אוטובוס קו 300 שנסע מאשקלון לתל אביב. במהלך הנסיעה נחטף האוטובוס על ידי מחבלים פלסטיניים. למחרת, עם עלות השחר, שוחרר האוטובוס בידי כוחות צה"ל. ראש השב"כ אברהם שלום וראש אגף מבצעים של השב"כ, אהוד יתום, הגיעו למקום לראות המחבלים. בתום הפגישה, הורה שלום ליתום להרוג את החוטפים. בפני הציבור הובאה ידיעה שהחוטפים נהרגו במהלך שחרור האוטובוס, אך עיתון חדשות פרסם תמונה של אחד המחבלים חי ובהכרה מלאה אחרי הפעולה, וזאת בניגוד לכללי הצנזורה. שר הביטחון משה ארנס הקים ועדת חקירה, שגבתה עדות מראשי השב"כ, שתיאמו עמדות ונתנו עדות שקרית ואף האשימו את תא"ל יצחק מרדכי בהריגת המחבלים. בסופו של דבר, שלושה אנשי שב"כ, שדרשו מראש השב"כ שלום להתפטר (וזה סירב), התפטרו בעצמם, וניגשו ליועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר. הם נתנו לו את המידע האמיתי בקשר לפרשה. זמיר ביקש להגיש כתב אישום כנגד שלום. ראש הממשלה שמעון פרס ושר החוץ יצחק שמיר לא הסכימו ופיטרו את זמיר מתפקידו. בסוף הוכחה חפותו של תא"ל מרדכי אך הנשיא חנן את כל הנאשמים בפרשה בטרם הורשעו.
  • תפיסת המחתרת היהודית - המחתרת היהודית היה ארגון טרור יהודי ימני קיצוני, שפעל בתחילת שנות השמונים. הארגון ביצע פיגועים ופגיעות בציבור הפלסטיני בגדה המערבית וחבריו נתפסו בשנת 1984.

מדיניות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לייצב את הכלכלה ולעצור את האינפלציה המשתוללת, החל ב-1985 ביצועה של תוכנית הייצוב הכלכלית בניצוחם של ראש הממשלה פרס ושר האוצר מודעי.

סיום כהונת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה סיימה כהונתה בהתפטרותו של שמעון פרס והרכבת ממשלה זהה לקודמתה כשפרס מכהן כשר החוץ ושמיר כראש הממשלה, כחלק מממשלת אחדות לאומית הכוללת רוטציה.

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
המערך 40 משרד ראש הממשלה, משרד הפנים,
משרד הדתות, משרד החינוך והתרבות,
משרד האנרגיה והתשתית, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד החקלאות,
משרד הכלכלה והתכנון, משרד המשטרה,
המשרד לקליטת עלייה, שר בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הבריאות,
משרד החקלאות,
שר בלי תיק
13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986 בתחילת כהונתה של הכנסת מנה 44 מנדטים. ששת חברי מפ"ם פרשו. יוסי שריד פרש והצטרף לרצ. שלושת חברי יחד הצטרפו.
הליכוד 41 משרד החוץ, משרד הבינוי והשיכון,
משרד האוצר, משרד המשפטים,
משרד המדע והפיתוח, משרד התיירות,
משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה,
משרד התעשייה והמסחר, שר בלי תיק
משרד הביטחון,
משרד החוץ
13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
מפד"ל 4 משרד הדתות, 2 שרים בלי תיק 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
  • יוסף בורג כיהן תחילה כשר בלי תיק
    עד שמונה לשר הדתות
  • שר בלי תיק נוסף לאחר התפרקות מורשה
    וחבירת מצ"ד למפד"ל
ש"ס 4 משרד הפנים, שר בלי תיק משרד העבודה והרווחה 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
  • יצחק חיים פרץ כיהן תחילה כשר בלי תיק
    עד שמונה לשר הפנים
שינוי 3 משרד התקשורת 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
אגו"י 2 משרד העבודה והרווחה 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
מורשה 2 שר בלי תיק 13 בספטמבר 1984 29 ביולי 1986
  • עד להתפרקות הסיעה
אומץ 1 שר בלי תיק 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה 26 שרים, לא כולם כיהנו יחד, מתוכם 17 כיהנו בעבר בממשלה (שמיר, המר, בורג, ארנס, לוי, מודעי, ניסים, שרון, פת, קורפו, פרס, רבין, יעקבי, ברלב, שריר, הורוביץ, ויצמן) ו-9 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (אמנון רובינשטיין, אריק נחמקין, יוסף שפירא, יעקב צור, יצחק פרץ, יצחק נבון, מוטה גור, משה קצב, משה שחל)

שם סיעה משרדים תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
שמעון פרס המערך משרד ראש הממשלה, משרד הפנים,
משרד הדתות
13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יצחק שמיר הליכוד משרד החוץ 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
דוד לוי הליכוד משרד הבינוי והשיכון 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יצחק נבון המערך משרד החינוך והתרבות 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יצחק מודעי הליכוד משרד האוצר, משרד המשפטים 13 בספטמבר 1984 23 ביולי 1986
  • שימש כשר האוצר עד ל-16 באפריל 1986, עת החליף את משה נסים
    בתפקידו כשר המשפטים
  • התפטר ב-23 ביולי 1986 עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה
משה נסים הליכוד משרד המשפטים, משרד האוצר 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
  • שימש כשר המשפטים עד ל-16 באפריל 1986, עת החליף את יצחק מודעי
    בתפקידו כשר האוצר
משה שחל המערך משרד האנרגיה והתשתית 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יצחק רבין המערך משרד הביטחון 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
מרדכי גור המערך משרד הבריאות 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יוסף בורג מפד"ל שר בלי תיק, משרד הדתות 13 בספטמבר 1984 5 באוקטובר 1986
  • שימש כשר בלי תיק עד ל-23 בדצמבר 1984, עת החל לכהן כשר הדתות
  • התפטר ב-5 באוקטובר 1986 עקב דרישת צעירי המפד"ל לרענון שורות שרי המפלגה
זבולון המר מפד"ל משרד הדתות 7 באוקטובר 1986 20 באוקטובר 1986
אריה נחמקין המערך משרד החקלאות 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
גד יעקבי המערך משרד הכלכלה והתכנון 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
גדעון פת הליכוד משרד המדע והפיתוח 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
חיים בר לב המערך משרד המשטרה 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
אברהם שריר הליכוד משרד התיירות, משרד המשפטים 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
  • שימש גם כשר המשפטים החל מ-30 ביולי 1986, עת החליף את יצחק מודעי
משה קצב הליכוד משרד העבודה והרווחה 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יצחק חיים פרץ ש"ס שר בלי תיק, משרד הפנים 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יעקב צור המערך המשרד לקליטת עלייה 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
חיים קורפו הליכוד משרד התחבורה 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
אריאל שרון הליכוד משרד התעשייה והמסחר 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
אמנון רובינשטיין שינוי משרד התקשורת 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
משה ארנס הליכוד שר בלי תיק 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יגאל הורביץ אומץ שר בלי תיק 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
עזר ויצמן המערך שר בלי תיק 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יוסף שפירא לא היה חבר כנסת שר בלי תיק 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986

סגני שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה
עדיאל אמוראי המערך משרד האוצר 24 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
מיכאל דקל הליכוד משרד הביטחון 3 בדצמבר 1985 20 באוקטובר 1986
שושנה ארבלי-אלמוזלינו המערך משרד הבריאות 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
רוני מילוא הליכוד משרד החוץ 24 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
אברהם כ"ץ-עוז המערך משרד החקלאות 24 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
מנחם פרוש אגודת ישראל משרד העבודה והרווחה 24 בספטמבר 1984 2 בדצמבר 1985
רפאל פנחסי ש"ס משרד העבודה והרווחה 2 בדצמבר 1985 20 באוקטובר 1986

חילופי שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
שמעון פרס המערך משרד הדתות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 23 בדצמבר 1984 יוסף בורג המפד"ל 23 בדצמבר 1984
שמעון פרס המערך משרד הפנים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 24 בדצמבר 1984 יצחק חיים פרץ ש"ס 24 בדצמבר 1984
יצחק מודעי הליכוד משרד האוצר החל לכהן כשר המשפטים 16 באפריל 1986 משה נסים הליכוד 16 באפריל 1986
משה נסים הליכוד משרד המשפטים החל לכהן כשר האוצר 16 באפריל 1986 יצחק מודעי הליכוד 16 באפריל 1986
יצחק מודעי הליכוד משרד המשפטים התפטרות 23 ביולי 1986 אברהם שריר הליכוד 30 ביולי 1986
יוסף בורג המפד"ל משרד הדתות התפטרות 5 באוקטובר 1986 זבולון המר המפד"ל 7 באוקטובר 1986
מנחם פרוש אגודת ישראל סגן שר במשרד העבודה והרווחה התפטרות 2 בדצמבר 1985 רפאל פנחסי ש"ס 2 בדצמבר 1985

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ממשלת ישראל העשרים
1983-1984
ממשלת ישראל העשרים ואחת
13 בספטמבר 1984 - 20 באוקטובר 1986
הבא:
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
1986-1988