סיפר

סיפר (סִפֵּר), נודע בעיקר במונח מלועזית: נָרָטִיב, הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, או של אירוע היסטורי המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית. למושג מספר משמעויות שונות ומשתנות, בעיקר הודות לפופולריות הגואה שלו במאה ה-20 ובמאה ה-21. מקור המילה "נרטיב" הוא בשפה הלטינית, והיא הגיעה לאנגלית דרך הצרפתית.

בשנים האחרונות הורחבה משמעות המונח, ומשתמע ממנו גם בניית סיפור דרך זווית ראייה מסוימת. באופן שבו משתמשים בו עתה חוגים מסוימים ניתן אף לומר כי גם עצמים שאינם חיים יכולים לספק סיפר עבור סובייקט מסוים. כך, למשל, משתמשות תאוריות פוסט-מודרניות רבות במונח זה לתיאור האופן שבו אנו מביטים על היסטוריה, על תאוריות ואף על מחלות.

המונח נרטיבים גדולים מקושר להגותו הפוסטמודרניסטית של ז'אן-פרנסואה ליוטאר ובא לתאר נרטיבים חובקי כל, הבאים לתאר את המציאות בכללותה, למשל כפי שמתואר על ידי המרקסיזם. הפוסטמודרניזם מבקש להצביע על קריסתם של הנרטיבים הגדולים.

מחקר הסיפר (בעיקר בהתאם לפרדיגמה הסטרוקטורליסטית) הוא נרטולוגיה.

משמעויות נוספות

• שירה נרטיבית היא שירה שמספרת סיפור.
• היסטוריה נרטיבית היא ז'אנר של כתיבה היסטורית המשתמשת בכרונולוגיה כמסגרת העבודה שלה (בניגוד לטיפול תמטי בנושא מסוים).
• נראטיב (היסטוריה) - גישה פוסטמודרניסטית להיסטוריה ששמה דגש על איך האירועים נתפשים ומבוטאים על ידי קבוצה מסיימת (כגון עם או קבוצה אתנית) תוך הצגת הצד שלהם בסיפור, על חשבון האמת ההיסטורית (מה באמת קרה).

ראו גם

• שיח (מדעי החברה)
• טיפול נרטיבי
• סיפורת
• ספרות
• אתנוצנטריות

לקריאה נוספת

• נילי דינגוט, נרטיב: עיון רב-תחומי, האוניברסיטה הפתוחה, 2010.
• רבקה תובל-משיח וגבריאלה ספקטור-מרזל, מחקר נרטיבי: תאוריה, יצירה ופרשנות, הוצאת מאגנס, 2010. (הספר בקטלוג ULI)
• תרצה הכטר, ימית - מודל של התנגדות לפינוי? על דיאלוג בין טראומה היסטורית ובין קונפליקט אידאולוגי. אלפיים, 31, 2007.

קישורים חיצוניים

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "נרטיב", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• תורת הספור (רטוריקה), דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.