נווה ירק

נווה ירק

תצלום אוויר, פברואר 2014
מדינה
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	דרום השרון
גובה ממוצע	‎25 מטר
תאריך ייסוד	1951
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	1,284 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.0% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   נווה ירק (למפת גוש דן רגילה)   נווה ירק (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נווה ירק (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נווה ירק 32°07′58″N 34°55′28″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	9 מתוך 10
http://www.neveyarak.org.il

שלט הכניסה למושב

נְוֵה יָרָק הוא מושב באזור השרון סמוך לעיר הוד השרון, השייך לתחום מועצה אזורית דרום השרון.

היסטוריה

היישוב הוקם בשנת 1951 בשם, שניתן על ידי ועדת השמות, "ירקונים" על מנת להנציח התיישבות קצרה של מתיישבים מפתח תקווה. בפי המתיישבים החדשים שובש השם ל"כפר ירקנים" או "ירקנים א'" אשר הוחלף ל"נווה ירקנים" ובמאי 1952 הוסב לשמו הנוכחי.

בספר על חיים סנילביץ, ממקימי היישוב, מספרת שרה סנילביץ אלמנתו על תולדות המקום:

"בשנת תר"מ, 1880, נרכשו אדמות משפחת טיאן, משפחה לבנונית אמידה, מצפון למושבת פתח תקווה, על גדת נחל הירקון וממזרח לגשר הישן של טחנת אל פארוח'יה, בידי קומץ מאנשי המושבה פתח תקווה. היישוב נקרא "ירקונים", נבנו בתים מלבני חומר, האיכרים עיבדו את אדמתם ודגו דגים, אך מפעלם ההתיישבותי לא צלח, עקב הגשמים העזים קרסו באחת הבתים והחומות, ואוויר הביצות והמלריות הביא למותם של המתיישבים. כעבור שנתיים זנחו את יישובם החדש ושבו אל פתח תקווה. המקום נשאר שומם ומוזנח, ואף סלילת הכביש מפתח תקווה לרעננה בשנת 1928 והקמת גשר ביילי על הירקון לא הביאו לישועה.

בינואר 1951 התקבצו חולמי חלומות ובעלי חזון, עולים מרומניה, שורדי השואה, ממחנות העולים פרדס חנה ועין שמר ופנו במכתב בשפה הרומנית, אל נשיא המדינה הראשון, ד"ר חיים ויצמן.

במכתב הם שטחו את בקשתם:

אנו החתומים מטה, צירים נבחרים מאת עולים מרומניה, ממחנות עולים,

ממחנה פרדס חנה ועין שמר, החברים דוד גולדשטיין, וילהלם ברנשטיין,

איזידור קליין ופאולינה שור, באי כוח של ששים משפחות בגילאי 40 -

50 ובמצב בריאות טוב, פונים אליכם בעניין כדלקמן:

פתרון הבעיה של האנשים בגיל זה קשה למדינה וגורם קושי מיוחד

פסיכולוגי, לאנשים עצמם, כי רצונם עז להשתתף בחיי היצירה של

המדינה שהיא כה יקרה לנו, ולפי דעתנו מצאנו פתרון לבעיה שלנו שיכול

לספק הן את המדינה וגם אותנו.

אחרי מחשבות רבות והתייעצויות התאספנו העולים הנ"ל, ובאנו לידי

מסקנה - בהתחשב עם הגיל שלנו - לייסד מושבה חקלאית לגידול בהמות

ועופות וכמו כן תעשייה קלה כגון: מברשות, משחת נעליים וכימיקלים

שונים, עשיית חבלים וכו'.

נדע לשאת את העול ואת האחריות למפעל הרציני הנ"ל מתוך רצון עבודה

ויצירה במדינתנו. למרות גילנו אנחנו במצב טוב ויש לנו מומחים לכל

העבודות הנ"ל ורצון עבודה טוב ואין לנו הרצון להיות רוכלים ומוכרי

עיתונים בתל אביב וליפול למעמסה על המדינה.

אחרי שערכנו את ההצעות שלנו, אנו רוצים למסור לכם שכל שישים

המשפחות קיבלו את הדרכים האלה בהתלהבות. פנינו לסוכנות היהודית

בתל אביב, ברחוב נחלת בנימין 71, ביום 21 בינואר 1951, בהצעתנו

הנ"ל. למרות זה שהצעתנו זו מצאה הבנה רבה, לא קיבלנו עוד שום

תשובה עד כה.

אנו משוכנעים שהבעיה הזו שמטרידה את המדינה ואותנו - תמצא פתרון

בסידור הנ"ל ועל ידי כך ניהפך לאנשים יוצרים למען הארץ והמדינה.

הילדים שלנו הלכו, מי לקיבוץ ומי לצבא, ואין לנו רצון לנצל את עבודת

בנינו, בו בזמן שאנו בעצמנו יכולים עוד לעבוד וליצור.

אנו מקווים שממשלתנו הדואגת לכל אזרח ופרט לקיבוץ גלויות, תדע גם

לעמוד על בקשתנו זו ברצינות, כי המפעל שלנו יכול לשמש גם דוגמה

טובה לעולים רבים בגיל הזה.

בברכת שלום למדינתנו אנו החתומים:

דוד גולדשטיין

וילהלם ברנשטיין

איזידור קליין

פאולינה שור

היישוב הוקם מגרעין של כ-90 משפחות, בהם 310 נפשות, רובם עולים מרומניה. כפר ירקנים התייחד בהיותו התיישבות של מבוגרים בני 45 ומעלה אשר לא נשלחו ברגיל להתיישבות.

למושב הוקצה שטח של 1,200 דונם, אולם בגלל מחסור באמצעי השקיה עובד רק כמחצית השטח. היבול הראשון כלל תפוח אדמה, גזר, שום ובצל ונחשב מוצלח מאוד, בין השאר הודות לשפע המים מנחל הירקון שעמד לרשות המתיישבים. בהתחלה עמדו לרשות כל אחד מהמתיישבים 4 דונם של אדמה חקלאית וב-1956 חולקו אדמות נוספות כך שכל מי שעסק בחקלאות קיבל נחלה של 20 דונם.

ב-1980 צולם במושב הסרט "חמש חמש".

המושב כיום

נווה ירק נחשב לאחד המקומות המבוססים באזור דרום השרון. עם זאת, המקום שומר על שורשיו החקלאיים. במושב נבנתה שכונת הרחבה לבנים ממשיכים, אשר יושבה לבסוף על ידי תושבים חדשים, בדומה למושבים אחרים. משרדי מועצה אזורית דרום השרון, קריית החינוך בית הספר האזורי, בית חינוך ירקון, והיכל התרבות האזורי שוכנים בסמוך למושב. במושב ישנם מבני ציבור ובהם מועדון נוער, מועדון חוגים, בית עם, בית כנסת, גן ילדים, בריכה, ומרפאה. במושב עדיין מתקיימת חקלאות, בעיקר גידולי שדה, פרדסים ומטעים של עצי פרי.

היקבים בנווה ירק

בני הדור השלישי של החקלאים מקימי נווה ירק הרחיבו את הפעילות החקלאית, נטעו כרמים והקימו שני יקבים.

יקב נווה ירק הוקם במושב נווה ירק, בשנת 2015, על ידי מומו שמילוביץ, דור שלישי למייסדי המושב. היקב מתמחה ביצור יין מענבי קריניאן, גרנאש וסירה הגדלים בכרמים בוגרים אותם מגדלת המשפחה במושב נווה ירק.

ובשנת 2016 נוסד יקב סנילביץ', יקב בוטיק משפחתי בבעלות משפחת סנילביץ. הכרמים נמצאים במושב נווה ירק, ומטופלים על ידי הכורם והיינן סני סנילביץ, בנו של חיים סנילביץ' ממקימי מושב נווה ירק. היקב מייצר יינות לבנים, אדומים ורוזֶה אחד: סירה 2020, קריניאן 2020, מרסלאן 2020.

הענבים המקומיים הם תוצר של שישים שנות התיישבות והתפתחות חקלאית, חברתית ותרבותית במבואות הירקון, של מיקרו אקלים ייחודי ואדמת חמר שאוצרת בתוכה את מי הגשמים והמינרלים המאפשרת חקלאות בעל.

גלריית תמונות

• 
  השדות בכניסה למושב
• 
  פינת חמד
• 
  כיכר לזכר ברוך שור ממייסדי המושב
• 
  בית הכנסת לזכרו של אחד מבני המושב שנפל במבצע שלום הגליל
• 
  רחוב במושב
• 
  מגרש כדורסל ומאחוריו מגדל המים
• 
  מבני ציבור
• 
  מבט על המושב מבחוץ
• 
  מקורות הירקון הסמוכים למושב

ראו גם

• אליהו בנימיני

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נווה ירק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נווה ירק
• נווה ירק (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית