נחל חילזון
 | |
| נחל חילזון, מבט ממצפור מכוש שבכרמיאל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 34 קילומטרים |
| ספיקה ממוצעת | 6 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז |
271 קמ"ר  |
| יובלים |
ואדי אל-חסין, נחל מורסן, נחל נעיאל, נחל סח'נין, נחל שגב, נחל כבול, נחל חנינה, נחל צוף, נחל עביד, נחל חנה, נחל שזור |
| שפך |
נחל נעמן |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   נחל חילזון | |
  | |
נַחַל חִלָּזוֹן הוא נחל בגליל. תחילתו של תוואי הנחל הוא ממדרונותיו של הר חילזון, בין היישוב לוטם לדיר חנא, וסופו בקרבת עכו ליד הכפר שעב. הנחל נשפך לנחל נעמן, הנשפך אל הים בקרבת עכו. בסמוך לנחל קיימת מערת חילזון הנקראת כך על שם הנחל.
הידרוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל חילזון הוא אחד מהנחלים הצפוניים ביותר בגליל התחתון ומהגדולים בגליל המערבי. אורכו של הנחל הוא 34 ק"מ ושטח אגן היקוותו 271 קמ״ר.
אל הנחל נשפכים שפכי ביוב מיישובי הסביבה – דיר חנא, עראבה, ראמה, כרמיאל, שגור, טמרה.
היובלים העיקריים הנשפכים אל הנחל הם נחל צוף, נחל סחנין, נחל שגור, נחל שגב, נחל כבול ונחל אבליים[1].
על אגן היקוות הנחל יורד 650–750 מ״מ גשם בממוצע לשנה והספיקה השנתית הממוצעת בנחל היא 4.9 מיליון מ״ק (שנים 1943–2024)[2]. הספיקה השנתית הגבוהה ביותר בנחל נמדדה בסוף חורף 1991–1992, של 17.4 מיליון מ״ק, כאשר שיא הספיקה השנתית הקודם בנחל נרשם בסוף חורף 1968–1969, כ־14.4 מיליון מ״ק. בשנות בצורת הזרימה הטבעית בנחל מתמעטת והספיקה השנתית יורדת לפחות מ־1 מיליון מ״ק.[2]
הספיקה המקסימלית (השיטפונית) הרב שנתית הממוצעת בנחל היא 22 מ״ק/שנייה (1943–2024). ספיקת השיא של 88.5 מ״ק/שנייה נרשמה בעת שיטפון עז בנחל ביום ה־24 בינואר 2004[2], כתוצאה של גשמים עזים שירדו בסביבת אגן הנחל, בתוך 24 השעות שחלפו עד לבוקרו של יום זה : 173.5 מ״מ בחרשים (מצפון־מזרח לכרמיאל), 103 מ״מ בפרוד, 96.2 מ״מ ביובלים, 88 מ״מ בדיר חנא.[3]
בעלי חיים וצמחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעלי החיים המצויים בנחל חילזון מגוונים. ביניהם חזירי בר, שפני סלע, שועלים ועטלפים.
העופות המצויים בנחל הם אנפות, תמירונים, חופמיים וברווזים.
הצמחייה הגדלה בנחל מגוונת גם היא. אלון התבור, לוטם, אלה אטלנטית, חרוב, שיח אברהם, זית, שיש קרח, מלחית הבורות ואלת המסטיק – הם חלק מהצמחייה המאפיינת את האזור.
אירועים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנחל קיימת מערה שנקראת מערת חילזון תחתית, על שם הנחל. המערה היא אתר ארכאולוגי ששימש כבית קברות לאנשי התרבות הנאטופית, לפני כ-13,000 שנים. בקרבת הנחל התיישבו מספר שבטים בדואיים המרוכזים במספר כפרים כגון ערב אל נעים, והכפרים הבלתי מוכרים ערב אל מריסאת, ערב אל סוועאד וערב אל חמדין בסמוך לכרמיאל.
הנחל כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפכים רבים נשפכים כיום אל מי הנחל ומזהמים אותו. בשנת 2009 פורסמה תוכנית לשיקום הנחל, ובה מספר רעיונות לשיקום ובסיס לתוכנית רחבה ומפורטת.
בינואר 2019 גדוד סיור של חטיבת הצנחנים התאמן בקרבת הנחל. אחד החיילים, אביתר יוספי, נסחף בנחל במהלך הניווט ונהרג.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר המאבק להצלת נחל חלזון
- עפרי אילני, שרידי מכשפה מלפני 12 אלף שנה התגלו בגליל, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "מערות נחל חילזון – מערות הקבורה של האדם הקדמון". מערות ואגדות. 2014-03-31. אורכב מ-המקור ב-2018-04-22.
- ^ 1 2 3 הרשות הממשלתית למים ולביוב, תחנות – ספיקות שיא ונפחים שנתיים, באתר DATA.GOV – מאגרי המידע הממשלתיים, 23 במרץ 2025
- ^ מאגר נתונים מטאורולוגיים, באתר השירות המטאורולוגי
- ^ איתי בלומנטל, נטמן הלוחם שנהרג בניווט: "אדם עם לב ענק וכוחות רצון מטורפים", באתר ynet, 8 בינואר 2019