שעב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שעב
PikiWiki Israel 32275 Shaab in Lower Galilee.jpg
מבט על שעב ומטעי הזיתים משביל סובב צורית
שם בערבית شعب
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שחיבר פייסל
גובה ממוצע ‎51‏ מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 6,697 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎202
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.1%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,238 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎150
תחום שיפוט 5,410 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎187
32°53′23″N 35°14′18″E / 32.8897397336204°N 35.2384276095956°E / 32.8897397336204; 35.2384276095956
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3410
    - דירוג מדד ג'יני
‎243
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.3%
גילאי 5 - 9 8.9%
גילאי 10 - 14 11.0%
גילאי 15 - 19 10.9%
גילאי 20 - 29 18.1%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 14.4%
גילאי 60 - 64 2.2%
גילאי 65 ומעלה 4.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 1,525
 –  יסודי 795
 –  על-יסודי 730
מספר כיתות 61
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל שעב נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס

קואורדינטות: 32°53′23″N 35°14′18″E / 32.8897397336204°N 35.2384276095956°E / 32.8897397336204; 35.2384276095956

שעבערבית: شعب) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

מקומה של העיירה היהודית שאב בימי הבית השני, בתקופת המשנה והתלמוד והתקופה הערבית בארץ ישראל. אלעזר בן שמי נזכר בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים כיליד המקום שהצטיין בהגנת יודפת במרד הגדול ברומאים. שאב שרדה את החורבן בעקבות המרד ונזכרת בסקר היישובים היהודיים בגליל לאחר המרד, בספרו של פרופ' מיכאל אבי יונה, 'גאוגרפיה היסטורית'. שני אמוראים פעלו בשאב רבי מנא דשאב ורבי זכאי דשאב. תעודה מהמאה ה-11 מזכירה יהודי שנפטר בשאב.[2]

התושבים (הקדומים והנוכחיים) התפרנסו ומתפרנסים בעיקר מחקלאות ממטעי הזיתים הנרחבים המקיפים את המקום. תצפית יפה על שעב ומטעי הזיתים שלה נמצאת במצפה צורית.

ביולי 1935 השתולל בכפר מגפת טיפוס[3]. באוגוסט 1938 הרס הצבא הבריטי צריפים רבים בכפר לאחר שעקבות של מניחי מוקש הובילו אל הכפר[4]. בשנת 1945 היו בכפר כ-1,750 תושבים והוא נחשב אחד הכפרים העשירים ביותר באזורו. הכפר נכבש על ידי צה"ל במהלך מבצע דקל ורוב תושביו עזבו אותו והוא נותר עם כ-250 מתושביו המקוריים[5]. חלק מתושבי הכפר שנמצאו במקומות אחרים בתוך ישראל לא הורשו לשוב אליו[6]. במקום התושבים שעזבו, שוכנו בכפר עקורים ערבים מכפרים אחרים.

במרץ 1951 פונו מהשטח המפורז בגבול עם סוריה הערבים שהתגוררו במקום והועברו לשעב[7]. ישראל פינתה את התושבים מאזור החולה מחשש שיסייעו לסורים ויפריעו לייבוש החולה ונתנה להם אפשרות להגר לסוריה או לעבור לשעב[8][9]. בלחץ של הגנרל ויליאם אדוארד ריילי, ראש מטה משקיפי האו"ם, הסכימה ישראל להשיב את המפונים לכפריהם וקיימה בקיץ 1951 משאל בין המפונים בשעב, בו נשאלו אם רצונם לחזור לאזור המפורז או להשאר בשעב[10]. במשאל הביעו כ-230 תושבים רצון לחזור וכ-420 הודיעו שרצונם להשאר בשעב[11]. בתחילת 1961 נחנכה שכונת קבע עבורם[12].

מר קאסם שעבאן בן ותושב הכפר, ניהל במשך 15 שנים את תיאטרון בית הגפן בחיפה והצגותיו בערבית הופיעו בכל רחבי הארץ וגם נסעו להופיע במקומות שונים בעולם.


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בשעב 6,697 תושבים (מקום 202 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לשעב דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 73.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 5,106 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שעב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ הכפר שעב היה בעבר ישוב יהודי בשם שאב, ד"ר רבקה שפק ליסק, באתר ארץ הצבי
  3. ^ טיפוס, דבר, 4 ביולי 1935
  4. ^ פרטי הקרב ליד עכו, דבר, 23 באוגוסט 1938
  5. ^ מנחם תלמימתקני העולם סוללים כביש, מעריב, 24 ביולי 1960
  6. ^ צו על תנאי בעניין ערבים שגורשו ע"י קאוקג'י, דבר, 19 בדצמבר 1951
  7. ^ ג. צימרמן, אצל המפונים מהאזור המפורז, מעריב, 4 ביוני 1951
  8. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 323-324
  9. ^ נקנסו על שהעתיקו מגוריהם ללא רשיון, מעריב, 11 בדצמבר 1968
  10. ^ תלונות חדשות של ריילי, דבר, 11 ביולי 1951
  11. ^ החלה החזרת הערבים שפונו, מעריב, 5 ביולי 1951
  12. ^ כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961
  13. ^ פרופיל שעב באתר הלמ"ס