נטלי עטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נטלי עטיה בצילומי הסרט ימים של אהבה במרכז מונארט באשדוד

נטלי עטיה (נולדה ב-19 בפברואר 1975) היא דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיה נולדה וגדלה בשכונת פרדס כץ בבני ברק. בת למעצבת אופנה ועובד בנק (מינהלן בדיסקונט). בנעוריה התחנכה בתיכון לאמנויות "תלמה ילין", שם למדה בין היתר משחק ודרמה. החלה את דרכה כדוגמנית כבר בגיל 15, כאשר התגלתה על ידי סוכנת דוגמנות מציריך שבשווייץ. ועבדה כדוגמנית בשווייץ ובגרמניה. לאחר מכן נחשפה בארץ בתמונת עירום מפורסמת שצולמה על ידי צלם הדוגמנות רון קדמי, כשנחש בלבד מעטר את גופה. כבר בגיל 19, לדבריה, פרשה מהתחום, אך לאורך השנים המשיכה עטיה להופיע בתצוגות אופנה ובקמפיינים.

עם השנים השתלבה גם בעולם המשחק. בקולנוע עטיה שיחקה בין היתר בסרטים "ב-72 לא הייתה מלחמה" (1995), "הצל של החיוך שלך" (1998) של איתן ענר, "יום יום" (1998), "הארץ המובטחת" (2004) של עמוס גיתאי, "אגוז" (1999), "ימים של אהבה" (2005) של מנחם גולן, "שלוש אמהות" (2006) של דינה צבי ריקליס, "ביי ביי לאהבה" (2006), "כבוד" (2007) של חיים בוזגלו ו"אודם" של יהונתן סגל (2012).

לאורך השנים שיחקה גם בסדרות הטלוויזיה כמו בסדרות "קפה פריז" (1998) ששודרה בערוץ 3, "כסף קטלני" (1998) שגם שודרה בערוץ 3, "זינזאנה" (1999) ו"לוויתן בחוף שרתון" (1997) ששודרו בערוץ 2.

עטיה גם הנחתה והגישה מספר תוכניות טלוויזיה, בין היתר את התוכניות "סגנון מקומי" ב"גוונים", "זאפ לראשון" בערוץ הראשון, את "המלך הבא" ב"בריזה" ואת "יוצאים" בערוץ 10. בין השאר שיחקה בהצגה "מובטל נולד" בתיאטרון גבעתיים. בימים אלו משחקת באנסמבל הרצליה בהצגה צרים בבימויו של עודד קוטלר. בשנת 2014 שחקה בסדרה שכונה בתפקיד מגי.

בשנת 2015 השתתפה בעונת ה-VIP השנייה של תוכנית המציאות האח הגדול המשודרת בערוץ 2.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיה ניהלה בעבר רומנים מתוקשרים כמו עם טל ברמן, איציק זוהר, נירו לוי, הבמאי שחר סגל, הסופר דודו בוסי, איש העסקים אלי פפושדו והאלוף טל רוסו. כמו כן, הייתה נשואה לאדריכל עגנון גרנות, עמו הביאה לעולם את בניה, עומר ועינם. לאחר מספר שנות נישואין הם התגרשו. ניהלה רומן מחדש עם איציק זוהר כשהייתה בבית האח הגדול בשנת 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]