ישראל גודוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל גוּדוֹביץ'
ישראל גודוביץ', 2003
ישראל גודוביץ', 2003
לידה 12 בינואר 1934 (בן 88)
כ"ה בטבת ה'תרצ"ד
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי חיפה, פלשתינה (א"י)
תקופת הפעילות 1955–הווה (כ־67 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות בית ספר שדה בחצבה
www.goodovitch.org
חזיתו הצפונית של בניין חדר האוכל בקיבוץ כרם שלום, אפריל 2010

ישראל מאיר גוּדוֹביץ' (נולד ב-12 בינואר 1934) הוא אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודוביץ נולד בחיפה ליעקב ולפרידה, שהייתה נכדתו של הרב אריה לייב הכהן פופקא (מצד ביתו סוניה שרה בלוך) ונינתו של החפץ חיים; נולד ארבעה חודשים לאחר פטירת החפץ חיים ונקרא על שמו. הוא בוגר תיכון חדש ובוגר הפקולטה לאדריכלות של הטכניון בחיפה וכן עמית לתואר שני באדריכלות באוניברסיטת טוקיו - שם למד אצל האדריכל קנזו טנגה, והצטרף לצוות של קבוצת U.R.T.E.K יחד עם האדריכלים ארטה איסוזקי ורייקו טומיטה[1].

הפרויקט הבולט הראשון שיצר גודוביץ היה בית ספר שדה בחצבה, שזכה לפרסום עולמי, ובעקבותיו נערכה תערוכת אדריכלות במוזיאון ישראל. גודוביץ תכנן גם את בית ספר שדה נעמה בשארם א-שייח' וכן תכנן הרחבה לבית ספר שדה עין גדי. בשנים 19671975 היה ממונה על התכנון הכפרי במשרד השיכון.

במסגרת קמפיין הבחירות לראשות העיר של רון חולדאי בשנת 1998, טבע גודוביץ לראשונה את המושג "העיר ההיסטורית של תל אביב", ואף תחם את גבולותיה בין הרחובות יהודה הלוי והרכבת ומסילת הרכבת הישנה בדרום, הים במערב, נחל הירקון בצפון ורחוב אבן גבירול במזרח. בעקבות זכייתו של חולדאי בבחירות הוא מינה את גודוביץ למהנדס העיר[2], והוא כיהן בתפקיד זה מינואר 1999 ועד פרישתו לאחר כשנה, במרץ 2000[3]. בתקופת כהונתו הציג את חזונו לעיר בתערוכה שנקראה "אם תרצו". בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 רץ בראש רשימת "מדינת תל אביב" למועצת העיר, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה[4].

ביולי 2014 נבחר לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של העמותה המנהלת את ארכיון אדריכלות ישראל[5].

בשנת 2015 השתתף בעונת ה-VIP השנייה של "האח הגדול", אך פרש מרצונו כעבור עשרה ימים בבית לאחר שהגיע לדבריו לתחושת מיצוי[6].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודוביץ היה נשוי לאראלה מאמצע שנות ה-50 ועד למותה ב-2022. היא הייתה אדריכלית וכן שותפתו לעבודה. הוא מתגורר בתל אביב ואב לשני בנים: ד"ר תומר גודוביץ, מומחה לתחבורה ציבורית, והאדריכל דקל גודוביץ.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Architecturology: A Interim Report, Tel-Aviv: Ad Pub. Co., 1967. (הספר יצא במהדורה מקוונת ב-2014)
  • Red tape: מחווה לפרקינסון: תרשים זרימה ארכיטקטוני; הקדמה מאת סיריל נורתקוט פרקינסון, תל אביב: חמו"ל, 1980. (בחסות חברת סונול ישראל) (קטלוג התערוכה "רד טייפ" (כינוי לבירוקרטיה), שנערכה בגלריה מבט בתל אביב מ-23 ביוני 1980)[8]
  • 40X40: ארבעים מגדלים – ארבעים שנה; עורך הספר: משה ליכטמן, תל אביב: עם עובד, תשס"ז 2007. ("דיאלוג אורבני בין האייקון הנקרא "מגדל" ובין מיקומו בעיר ובסביבה, מזווית אישית")

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]