נתן (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נתן
לידה העשור הראשון של המאה ה־10 לפנה״ס
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־10 לפנה״ס כנראה
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אב דוד עריכת הנתון בוויקינתונים
אם בת שבע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נתן בן דוד היה השלישי מבין ארבעה בנים שנולדו לדוד המלך ולבת שבע בירושלים. הוא היה אחיהם הצעיר של שמוע (המכונה לעיתים שמוע או שמעא), שובב ושלמה. למרות שנתן הוא הבן השלישי שגודל על ידי דוד ובת שבע, הוא הרביעי שנולד לבת שבע. הבן הראשון מת לפני שקיבל שם.

נתן היה הילד הראשון של בת שבע שניתנה לה הזכות לנקוב בשמו. בנה הראשון מת כתינוק לפני שניתן לו שם, ושמוע ושובב קיבלו שמות על ידי דוד ונתן הנביא. סופר התנ"ך קרל האגנסיק מציע שהיא בחרה בשם נתן לכבוד נתן הנביא, היועץ שלה.

אזכוריו במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתן מוזכר כבנו של דוד בשמואל ב':

יד וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ--בִּירוּשָׁלִָם: שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב, וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה. טו וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ, וְנֶפֶג וְיָפִיעַ. טז וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע, וֶאֱלִיפָלֶט.

ובנוסף הוא מוזכר גם בדברי הימים א':

ה וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ-לוֹ, בִּירוּשָׁלָיִם: שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה, אַרְבָּעָה, לְבַת-שׁוּעַ, בַּת-עַמִּיאֵל.

ד וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיְלוּדִים, אֲשֶׁר הָיוּ-לוֹ בִּירוּשָׁלִָם: שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב, נָתָן וּשְׁלֹמֹה

ישנם גם מקרים בתנ"ך בהם מוזכר השם נתן, אך לא ידוע אם הוא מתייחס לנתן הנביא או לנתן בן דוד. דוגמה אחת לכך מופיעה בספר מלכים א', פרק ד', פסוק ה' כתוב "וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן עַל הַנִּצָּבִים וְזָבוּד בֶּן נָתָן כֹּהֵן רֵעֶה הַמֶּלֶךְ"; בעת רישום ראשי הפקידים הראשיים של ישראל תחת שלטונו של שלמה. הקטע אינו מציין אם אלו של נתן הנביא או נתן בן דוד.

בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברית החדשה, הבשורה על פי לוקס מתחקה אחר שושלת היוחסין של ישו בחזרה לדוד המלך דרך השושלת של נתן, אשר הבשורה על פי מתי מתחקה אחריה דרך שלמה, השושלת של יוסף, אביו החוקי. באופן ספציפי, בלוקס 3:31 שושלת היוחסין של ישו מתחברת לנתן דרך הדמות המקראית הלי, בנו של מתי. בינתיים, הבשורה על פי מתי אינה מזכירה את נתן. במקום זאת, במתי 1:16 השושלת של ישו קשורה ליעקב אשר בסופו של דבר מקשר את ישו לשלמה ולא לנתן.

אחד ההסברים המקובלים להבדלים אלה, החל מיוחנן מדמשק, הוא שנתן הוא אביה הקדמון של מרים הבתולה, ואילו שלמה הוא מאבותיו של בעלה של מרים, יוסף. קללת הדם על שושלת יהוה שהיה צאצא בשושלת שלמה, ולכן אילן היוחסין במתי נגוע בקללת דם מיקוניה כל הדרך אל יוסף. אף צאצא של יהונתן לא היה מתאים להיות מלך ישראל.

הסבר נוסף להבדלים אלה הוא יבום, כפי שהציע יוחנן הקדוש דמשקאי: "יש גם לשים לב לכך, שהחוק הוא שכאשר אדם מת ללא זרע, אחיו של האיש הזה צריך לקחת לאישה את אשתו של האיש המת ולהעלות זרע לאחיו". מכאן הוא מציע כי "עם מותו של מת'ן, מלכי, משבט נתן, בנו של לוי ואחיו של פנתר, נשא לאישה את אשתו של מת'ן, אמו של יעקב, שעליה הוא מתחנן בפני חלי. לכן יעקב והלי הפכו לאחים מצד האם, יעקב היה משבט שלמה והלי משבט נתן. ואז חלי משבט נתן מת ללא ילדים, ויעקב אחיו, משבט שלמה, לקח את אשתו והעלה זרע לאחיו והתחנן ליוסף. יוסף, אם כן, הוא מטבעו בנו של יעקב, משושלת שלמה, אך על פי החוק הוא בנו של חלי משושלת נתן".

הסבר נוסף שהוצע לעיתים קרובות על ידי חוקרים מודרניים הוא שגנאלוגיה מקראית מבוססת לעיתים קרובות על תאולוגיה ולא על היסטוריה עובדתית. לדוגמה, התואר "בן האלוהים" משמש לעיתים קרובות. עם זאת, תואר זה לא היה משמש בכתבי הבשורה המוקדמים ביותר. זה מסביר את ההבדלים בגנאלוגיות, כפי שכתבו מתיו ולוק לקהלים שונים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתן הוא בן לדוד ובת שבע. בספר הראשון של ספרי דברי הימים יש קטע המציין את בני דוד שנולדו לו בחברון, לפני שהם מספרים על בניהם ולאחר מכן על תשעה בנים נוספים ובת דוד אחת שגם הם נולדו לו בירושלים.

בדברי הימים א' פרק ג' פסוקים א-ד נאמר-

"אלה היו בני דוד שנולדו לו בחברון:

הבכור היה אמנון בנו של אחינועם מיזרעאל;

השני, דניאל בנה של אביגיל מכרמל;

השלישי, אבשלום בנו של מעכה בת תלמאי מלך גשור;

הרביעי, אדוניהו בן חגית;

החמישי, שפטיה בנו של אביטל;

והשישי, יתרם, על ידי אשתו אגלה.

ששת אלה נולדו לדוד בחברון, שם הוא מלך שבע שנים ושישה חודשים".

לאחר מכן הוא מונה 4 בנים של דוד ובת שבע. עם זאת אנו יודעים שבנם הראשון מת. בשמואל ב' י"א הבן הזה לעולם לא נקרא. לפיכך, ייתכן שהוא נקרא שימאה (או שמואה 1 דברי הימים י"ד ד, ושמואל ב' ה' ה) אך באותה מידה אפשרי, סביר יותר אפילו, שמדובר בבן ששרד, אם כי התנ"ך אינו מזכיר אותו שוב. אנו יודעים גם משמואל ב' י"ב 24 כי שלמה היה בנם השני. בהנחה ששולמה מוזכר אחרון כחשוב ביותר, אם האחרים רשומים לפי הסדר זה יהפוך את נתן לבן הרביעי או החמישי שנולד על ידי בת שבע (= בת שבע) ולכן העשירי או האחד עשר מבניו של דוד.

דברי הימים א' ג' 6–9 מספר את האחרים שנולדו בירושלים. "היו גם אבהר, אלישוע, אליפלט, נוגה, נפג, יפיה, אלישאמה, אליאדה ואליפלט – תשעה בסך הכל. כל אלה היו בניו של דוד, מלבד בניו על ידי פילגשיו. ותמר הייתה אחותם".

משמעות הדבר היא כי נתן הוא אחד מתשעת עשרה (או עשרים) בניו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]