עשהאל בן צרויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֲשָׂהאֵל בֶּן צְרוּיָה, דמות מקראית, היה מגיבוריו של דוד המלך ואחד מבני צרויה המוזכרים בספר שמואל ב' (עשהאל מוזכר בעיקר בפרק ב'). אֶחיו היו יואב ואבישי. לפי ספר דברי הימים הייתה צרויה אחות דוד, ולפיכך היו עשהאל ואֵחיו אחיינים שלו.

סיפורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון מיקום קבר עשהאל במפה משנת 1815. שנקבר יחד עם אביו ליד בית לחם.

על עשהאל סופר שהיה קל רגלים כצבי: "וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה"[1]. במהלך המלחמה בין צבא איש בושת לצבא דוד בבריכת גבעון (שהחלה כ"משחק" כלשון התנ"ך), רדף עשהאל אחרי אבנר בן נר. אבנר הפציר בו שירפה ממנו, מאחר שאם ימיתו, לא יוכל "לשאת פניו" אל יואב אחיו. משסירב עשהאל, הרגוֹ אבנר בחניתו. מאוחר יותר נקם יואב את נקמת עשהאל אחיו, והרג את אבנר. יואב היה שר הצבא של דוד המלך ואילו אבנר בן נר היה שר צבאו של שאול המלך, ושל בנו איש בושת.

על שמו נקרא היישוב עשהאל בהר חברון.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
בעז
 
 
 
רות המואביה
 
מחלון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עובד
 
 
 
עדאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי
 
 
 
נצבת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד המלך
 
אליאב
 
צרויה
 
 
אביגיל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה המלך
דוד ציווה עליו
להרוג את יואב
 
אבשלום
נהרג בידי יואב
 
 
יואב
שר צבא דוד
 
 
עשהאל
מגיבורי דוד
 
עמשא
נהרג בידי יואב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי
מגיבורי דוד
 
 


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל ב', ב', י"ח