עמינדב (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמינדב. הקפלה הסיסטינית, ציור פרסקו מעשה ידי מיכלאנג'לו.

עַמִּינָדָב הוא דמות מקראית. הוא מוזכר כאביו של נחשון, נשיא שבט יהודה, ואביה של אלישבע, אשת אהרן.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי המקרא מסבירים את השם "עמינדב", בתור שם תאופורי[1][2] שמשמעותו עמי (האל) נדיב (אשר מעניק בן למשפחה). לשם זה קרבה לשם אבינדב.[3] עם זאת, זה לא ההסבר הבלעדי, וגם לא ההסבר המרכזי.

פירוש נוסף מבוסס על ההסבר הלשוני גרידא. הוא מתמקד במילה "עם", וקובע שהשמות נוצרו מהרכבה רגילה: קידומת+שורש. באותו אופן כמו השמות "אבינדב" או "אחינדב". כלומר שמות שבבסיסם קרבת משפחה. כדי לבסס הסבר זה, צריך להציב את המילה "עם" בשורה אחת עם המילים "אב" ו-"אח". ואמנם, בלשני העברית מציבים את המילה "עם" באותה קטגוריה כמו אב ו-אח. הם קובעים קביעה זו בהסתמך על שפות שמיות אחרות. למשל, בערבית, המילה "עם" פירושה "דוֹד": عم . אבל גם בעברית אפשר לציין את הזיקה בין "עם" לבין "חם" (האב של האישה).

מוצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמינדב היה נכדו של חצרון בן פרץ ובנו של רם, ודוד המלך הוא אחד מצאצאיו.[4] יש הסוברים כי נישואי בתו של עמינדב, אלישבע לאהרון מסמלים ברית בין בני אהרון ושושלת הכהונה לבין מלכי יהודה, צאצאי דוד.[5]

עמינדב בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הברית החדשה (הבשורה על-פי מתי, פרק א'), דוד מיוחס למשפחת עמינדב, ומשושלתו נולד ישו:

ספר היוחסין של ישוע המשיח בן-דוד בן-אברהם: [...] 4 רם הוליד את עמינדב, עמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון. 5 שלמון הוליד את בעז מרחב, בעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי. 6 ישי הוליד את דוד המלך.

הנצחת שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב עמינדב הממוקם ממערב לירושלים המשתייך לתנועת המושבים נקרא על שמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mitka R. Golub. Personal names from the Iron II, Southern Levant.[1].
  • Luke Ijezie. The interpretation of the Hebrew word "am" in Samuel-Kings. 2006.
  • Gary Anderson. Priesthood and cult in ancient Israel. 1991.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמינדב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב מילגרום. עולם התנ"ך. במדבר. תל אביב. 1993. עמ' 18
  2. ^ גרשון גליל. עולם התנ"ך. במדבר. תל אביב. 1993. עמ' 19
  3. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: במדבר, תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 19.
  4. ^ שמו מופיע ברשימות היחס של שושלת דוד בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק י' ומגילת רות, פרק ד', פסוק י"ט
  5. ^ גרשון גליל, כהונה ומלוכה במגילת יוחסין של בית אהרון, כרך ל', בית מקרא, מוסד ביאליק, ירושלים, תשרי-כסלו, תשמ"ה 172-168.