מרב בת שאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא כתוב כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דוד מגיש לשאול את ראשו של גלית

מֵרַב בַּת שָׁאוּל היא דמות מקראית המתוארת בספר שמואל[1] כבתם הבכירה של שאול המלך ואחינעם בת אחימעץ. אביה שאול הבטיח לתת את ידה למי שיכה את גלית הפלישתי, אולם בפועל היא ניתנה לאשה לעדריאל המחולתי, ואילו מיכל, אחותה הצעירה, ניתנה במקומה לדוד שהכה על פי המקרא את גלית.

שאלת בכורתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסוק היא מופיעה לאחר שלושת אחיה, יהונתן, ישוי ומלכישוע, אך לפני שמה מצוין שהיא הבכירה.

ייתכן כי היא נולדה רביעית להוריה, וציון הבכורות נועד לציין שהיא הבכירה מבין שתי הבנות (מרב ומיכל). הבנים נמנים לפי סדר לידתם גם אם ביניהם נולדו בנות. אחת הסיבות למניין הבנות היא להבליט את סדר לידתן, כי היו לכך השלכות לגבי השאלה מי מביניהן תינשא ראשונה (הנוהג להשיא את הבנות לפי סדר לידתן).

דוד וגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאול המלך הבטיח את ידה של מרב למי שיביס את גלית במלחמה, ואכן לאחר שדוד הצליח, הציע לו שאול את מרב לאישה. עם זאת, בלבו התכוון שאול שדוד ייפול בשדה הקרב, מבלי שייוודע למרב דבר על כוונותיו. בתום שיחת דוד ושאול לאחר שהכה את גלית, הגיע דוד לחצר המלך שאול, שם הוא התקבל בחמימות ובאהבה על ידי כולם, והנשים שיצאו לקראת שאול המנצח, השכילו לפאר גם את דוד: "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתיו" (שמואל א', י"ח, ז'). העדפת דוד על פני שאול הכעיסה את שאול ועוררה את קנאתו. לכן שאול חיפש דרכים להמית את דוד, ואף ניסה פעמיים להכות אותו בחנית, אך לא הצליח.

כשהגיע מועד ביצוע השידוך לדוד, ניתנה מרב במקומו לעדריאל המחולתי, בנו של ברזילי הגלעדי, אחד מחשובי הגלעד. לא ברור מה הסיבה לשינוי דעתו של שאול בעניין; ייתכן כי ביטול השידוך נועד לפגוע בדוד ולהשפילו בחצר המלך, שכן מאז ניצחונו את גָּלְיָת, מעמדו של דוד היה גבוה משל שאול.

מרב ומיכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבה אפשרית נוספת לשידוכה של מרב עם עדריאל המחולתי, היא מעשה החתירה או ההסתה והפירוד שנעשו בחצר בהקשר זה על ידי מיכל, בתו הצעירה של שאול, אשר אהבה את דוד ועשתה כמיטב יכולתה אצל אביה לבטל את התחייבותו. "ותאהב מיכל בת שאול את דוד".

בכתובים מדובר על "חמשת בני מיכל בת שאול, אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי". אמירה זו יש בה קושי משולש: מרב ניתנה לעדריאל ולא מיכל. על מיכל נאמר: "ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה (שמ"ב ו, כג) אולם כאן יש למיכל חמישה ילדים מעדריאל בעלה של מרב.

קיימות מספר תשובות שונות לסתירה זו, והמקובלות ביותר הן:

  • מרב מתה ומיכל גידלה את ילדיה, ולכן נקראו על שמה.
  • יש נוהגים לפרש כתובים על ידי תיקונים, כגון: בטעות נכתב "מרב" ועוד.

ישנה מחלוקת בתלמוד[2] האם בפועל הייתה מרב אשתו של דוד. לפי רבי יוסי נשא דוד את מרב ולאחר מותה את מיכל. (לפי ההלכה לאחר מות אשתו הרי הוא מותר באחותה). לפי רבי יהושע בן קרחה דוד אכן קידש את מרב, אך לדעת שאול אביה היו אלו קידושי טעות שאינן תופסים, (משום "מקדש במלוה" או מטעם הלכתי אחר) ולכן נשא דוד את אחותה מיכל בחייה.

על־פי דעת רבי יהושע בן קרחה במחלוקת זו, את בניה גידלה מיכל אחותה, ואף נקראו "בני מיכל" משום כך. בספר שמואל ב'[3] נאמר כי חמשת בנים אלו נמסרו לידי הגבעונים, והוצאו להורג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]